השנה יעברו 15 שנים מאז שאמא שלי מתה
כבר יותר זמן שאני בלעדיה מאשר איתה
ת'אמת זה ממש זין לחשוב על זה ככה.
כמעט כל הילדות שלי היא הייתה חולה
לבסוף נפטרה כשהייתי בן 13, ממש קצת לפני 14
היא הייתה רכה חמה ואוהבת
דמות אמאית מושלמת כזו כמו שרואים בסרטים
שזה מצחיק כי זה עומד בניגוד מוחלט לדמות המורכבת של אבא שלי
בן אדם מאוד לוגי מחוספס וקשוח
הפסיכולוג בשקל תשעים שבי טוען שזו סיבה מספיק טובה בשביל להצדיק למה אני כל כך אוהב מגע
מגע תמיד הרגיש לי נכון ללא תלות במספר הלילות שאני שואף שהקשר ימשך
- "גברת אם אנחנו מגיעים למיטה אז הולכים לכרבל אותך. תתמודדי, חיים קשים"
תכל'ס אין לי שמץ למה אני חותר להגיע כל כך מהר למיטה
או להתחבק ולהחזיק ידיים בכל הזדמנות כמו קוקסינל
יוצא שאני מקדש אינטימיות לעיתים קרובות מדי
אפילו בפרופיל ובבלוג המפגר שלי זה נעשה מוטיב
אולי כי אני סתם חרמן שאוהב לישון עטוף בחום גוף של מישהי אחרת
ואולי כי זה משהו שהיה חסר לי בתור ילד
