סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אם אלה החיים-

נחיה אותם הכי טוב שאפשר.
נקודות מבט שלי על העולם ובאופן כללי.
לפני 5 חודשים. 27 במאי 2024 בשעה 16:25

יש כזה 

אחד בלב

שאם מתקרבים

הוא שורף

הוא מרטיט 

מעתיק נשימה

לשבריר של שניה 

הוא גורם ההתרגשות

הוא ממריץ הדם

פרפר כזה 

לא הכי נחמד

אנדרנלין 

כשרואים משהו

נדלקים עליו

אז, אז 

בדיוק 

הוא מגיע 

מבעיר

ואז התחושה 

ניהיית ממכרת

החיפוש אחריה

גובר

מתמשך

והנשמה?

נעתקת.

החיפוש אחר הריגוש

אחרי אותו פרפר

שמוליך אל האש 

והאש ששורפת

אוכלת הכל 

מהנשמה לא נשאר 

מאום וכל. 

האושר נעלם

העיניים כבויות

הן נוצצות

מדמעות

החיבור עם הסביבה 

כבר לא קיים

המחשבות לוקחות רחוק

לאיי שם 

איפה שיש טוב

ואתה לא. 

שם אתה מכיר את ׳מני׳

כולם מוצלחים מ׳מני׳

חזקים מ׳מני׳

טובים מ׳מני׳ 

יפים מ׳מני׳

ואני? 

אני לא טוב. 

הרצון להגיע לסוף

כי כבר אין טעם

הכל מקולקל

הכל שדה קוצים

האש חירבה הכל

לא נשאר דבר

 

ומה מחזיק אותך פה

מהלך בין החיים?

המחשבה שגם 

בצד השני 

לא יהיה משהו שונה 

לא יהיה יותר מזהיר. 

לפני 6 חודשים. 9 במאי 2024 בשעה 20:05

כמו הד כזה אחרי פיצוץ

כשהאוזניים עוד מנסות להבין מה הן שמעו

לעכל… 

זה לא התעכל

זה להקיא. 

הרגשה שהאדמה נשמטת לי מתחת הרגליים

רעידות חולשה סחרחורת בחילה 

מה עוד יצליח לתאר ולהעביר במילים

את התחושה שעברה עליי באותו רגע 

״אני אומר לך תוותרי על המשרה, כדאי לך״

״את עוד תתחרטי, אני אדאג שלא תישארי פה״

כל זאת ועוד, צעק לי הבחור שעובד איתי 

חצי שעה אחרי שניסה לגעת בי וסירבתי 

צעקתי עליו מי אתה בכלל שתיגע בי?! 

תתרחק. 

הלכתי משם 

הוא דמיין אותנו יחד  כשהייתי מדברת היה אומר לא יכול להקשיב אני מסתכל על יופייך 

כל פעם היה נוגע בי נתקל בי וכו

הוא איים שאגש לוותר על מועמדות למשרה חשובה שהציעו לי

אחרת הוא יספר לבעלי שקרים ובדיות שכן הסכמתי לו ואיפשרתי

חזרתי אליו שוב להבין אם הוא שפוי 

אמרתי לו מה תלך ותספר?! שנישארתי נאמנה לו? שסירבתי? 

והוא התחיל לשחק עם ׳סכין יפנית׳ 

הוא אמר 

״אוקיי, אבל אם השם שלי ייצא מהפה שלך שאמרתי משהו … את עוד תשמעי ממני ״

עכשיו אני תקועה. 

אם ללכת ולומר שאיים עליי ונגע בי

או לעזוב כך וייתכן והוא יפיץ שקרים במקום העבודה שלי 

 

כמובן שאם אפתח פה.. הוא יאבד את מקום עבודתו ויכול להתנקם בי גם אחר כך. במשפחתי או בעבודתי. 

😖😖

לפני 7 חודשים. 14 באפריל 2024 בשעה 18:06

הייתי מעורפלת 

עניתי ״כן״ מהוסס 

בינתיים ההוא התארגן על עצמו ובא 

התיישבתי על המדרגות

בלי כוחות ברגליים 

יכול להיות השתיה, יחד עם הבאסה 

לא צריך לפרט כדי להבין… 

הוא לקח אותי לשירותים נכנסתי להתרענן

האור הכחול סינוור אותי

הלכתי חצי גמורה 

יצאנו החוצה לקור

נשמתי אויר 

הרגשתי יותר טוב אחרי חצי שעה

נכנסנו לעשות סיבוב שוב 

היה בר ממש ליד אולם הקולנוע

לא העזתי לשתות 

אז נכנסו לקולנוע, הסתקרנתי 

קבוצות של אנשים מפוזרים באולם 

על המסך מוקרנים סרטי פורנו 

נתקלתי בזוג שאמרו לנו שלום בהתחלה 

בחורה חמודה שהתחפשה לחנונית

מוצצת סוכריה על מקל כחולה 

עם חצאית סקוטית קצרה ומשקפיים שחורות

התיישבנו לידם 

הבן זוג שלה שלח אותה 

לבן הזוג שלי 

היא התכופפה על הברכיים בין כיסאות הקולנוע

ביקשה רשות

פתחה את המכנס והתחילה למצוץ 

לקחתי לה את הסוכריה,

גם ככה היא לא שימושית לה עכשיו 

מצצתי אותה אני

התחלתי להתנשק עם הבן זוג שלה 

היא לקחה לי את היד ושמה על השדיים שלה

חפנתי אותם בידי 

שיחקתי לה בפטמות 

עם היד השניה תפסתי לה בשיער

הרמתי אותה מהזין שלו

הסתכלתי עליה 

״כיף לך זונה?!״ היא הינהנה

דחפתי לה תראש פנימה חזק 

גבר נוסף הצטרף לחגיגה מהמושב מעלינו

היא כניראה כבר פגשה אותו

עלתה כלפי מעלה והתנשקה איתו

בינתיים הבן זוג שלי התחיל לגעת בי 

וירד עם היד לכוס 

הרגיש שאני רטובה ממש 

ופקד על הבן זוג שלה ״בוא, תלקק״

הוא באותו רגע ירד על ברכיו

אני התיישבתי על משענת הכיסא 

ושתי רגליי על ידיות המושב

הוא יורד לי ואני נהנת זורקת את הראש אחורה 

ההוא מאחוריי תופס לי את הראש ומנשק אותי 

שולח שתי ידיים לשדיים שלי

משחק לי בפיטמות

כולי גונחת כאילו אף אחד לא שומע 

גומרת ועוברת למושב מאחור 

מרימה את החצאית הקצרצרה

מתכופפת קדימה 

והוא מזיין אותי כל כך חזק 

כמעט בכיתי 🤓

הוא גומר

בכללי כולם כבר גמרו 

יוצאים לבר, שותים

נפרדים 

 

לפני 7 חודשים. 11 באפריל 2024 בשעה 16:47

סיפור כדי לתפוס תלב

 

משהו מחרמן ככה שיתאים לאנשים פה 😝 

ודף ביומן מסע שלי 

 

זה היה בטאבו עוד כשהיה פתוח 

נסעתי ברכבת עד תל אביב 

מפקפקת בכל מה שקשור לבן זוג שהלכתי איתו

בדרך כתב לי ׳יש ירי מחבל, את בטוחה??׳ 

עניתי כן אני כבר בדרך

הנסיעה ארכה כשעתיים 

הגעתי לקניון, חיכתי להודעה ממנו 

ב22:30 אחרי המתנה ממושכת הוא ענה 

אני יוצא עכשיו

דפיקת לב קלה 

נשימה עמוקה 

עליתי לרכב, האדם הישן, המוכר, האהוב

חיבוק ונשיקה 

מחמיא לי ״כמה את יפה״

הגענו לחניה, מתפשטת מחליפה ברכב בגדים

ווסט מעור חצאית קצרה רחבה מעור 

בקושי מכסה את הישבן 

מגפיים ארוכים 

2 צמות ארוכות עדשות בוהקות בעיניים 

נכנסים 

האור המעומעם 

הקור המקפיא 

ים של אנשים 

רחבה גדולה ומוזיקה רועשת 

נעיצת מבטים קלה כלפיי

סוקרת את השטח 

לא מזהה מישהו מוכר 

נושמת 

יושבים על הבר שותים 

שוט של ״שפיך״ בטעם קוקוס כזה 

מגעיל , אולי בגלל השם 😑

רוקדים קצת ברחבה אנשים נצמדים 

חופנים לי תטוסיק 

אני רוקדת מרימה ידיים מתנוענעת 

לא מזיז לי כלום 

הולכים לסקור את המקום 

מקום של סאדו 

מקום עם מיטות לסקס 

מקום של קולנוע 

(נדבר עליו בהמשך) 

כלובים 

במה 

תאים עם מיטות קטנות

מיטת רופא עליה אישה וכמה חברים

בודקים אותה לעומק  

נכנסנו לתא התנשקנו 

ירדתי אל החזה שלו 

אני על הברכיים

הטוסיק שלי כלפי מעלה

כמו חתולה 

כל מי שמאחור מסתכל

נהנה מהמחזה 

יורדת פותחת את כפתור המכנס 

את הרוכסן, שולפת את הזין 

הגדול הזה, העבה 

ישר תוקפת 

מוצצת עולה יורדת

נהנת מכל רגע 

הוא דוחף לי את הראש חזק פנימה 

עד שנחנקת

פותח את הווסט 

הציצים משוחררים

הוא משחק בפטמות 

מושיב אותי עליו חופן את השדיים 

אוכל את הפטמות 

ביס על כל פטמה לא מקפח אף אחת

מזיז לי את התחתונים הצידה 

מושיב אותי הפעם על הזין שלו 

אני מתחילה לזוז 

הוא סוטר לי על הלחיים של הישבן 

סוטר וחופן 

נושך לי את השפתיים ומנשק 

זוג מצטרף אלינו למיטה 

מתחילים להתמזמז 

האישה מלאה הגבר ממוצע 

הוא מזיין אותה בדוגי 

אני עוד רכובה עליו 

מסתכלת עליהם 

הוא מוריד אותי ממנו 

ניגש אליה 

מבקש רשות 

ומתחיל לפמפם אותה 

היא צועקת 

כואב לה 

ואני מולה מתנשקת איתה

מרחמת ואכולת קינאה 

הבחור מתחיל לגעת בי 

לא ממש רציתי 

אבל הגבר שלי רצה 

הסתכלתי עליו 

״אל תעשה לי את זה״ במבט 

הוא חייך אליי ׳תעשי׳ בלי מילים

הבחור התחיל לזיין אותי 

בדיעבד שמעתי קולות בינהם בערבית

אני לא בקטע של גזענות 

אבל צרב לי 

כאב לי יותר עכשיו 

הרגשתי אונס 

קמתי יצאתי מהתא 

עמדתי בצד 

בוכה 

אולי מהאלכוהול

אולי מהחוויה 

אישה ניגשה לשאול אם הכל בסדר 

….

תכתבו לי אם תירצו המשך 

 

לפני 7 חודשים. 4 באפריל 2024 בשעה 16:45

באמת שלא תכננתי 

אך כך זה יצא

המכונת כביסה 

התקלקלה

אז חיפשתי איש אחזקה

קראתי לו

הוא במילויים בגזרה 

לקח כמה ימים

אך בסופו של דבר הגיע 

בחור גדול 

גבוה ,רחב 

כמו שאני אוהבת

חיוך מקסים 

עיניים טובות 

קסם. 

התחיל לבדוק לשאול 

הסתכל, בחן

גם אני אותו. 

הוא שם לב 

דיברנו 

ומשם עוד דיבורים

דיבורים

ומשם למעשים

המכונת כביסה רטטה מבלי שתפעל

הידיים הרחבות תופסות בצדדים 

משקשקות ומנערות 

על הזין העבה עטור ורידים

הזיעה כבר נוטפת 

המדים כבר זרוקים בצד המקלחת

הוא יורד מנקה את כולי 

מחדיר את הלשון מוצץ את השפתיים

מנשק ונושך קלות

כשתופס בלחיים ומצמיד את הדגדן אליו

מהברכיים שעליהם הוא מונח

עובר לשכב על הריצפה

ואני ממשיכה להצמיד את עצמי על פניו

זזה הלוך ושוב עד שגומרת

גמירה בקולות.

מזדיינים בדוגי הוא גומר

אני נאנחת

נכנסים להתקלח לשטוף הכל

מתלבשים

נפרדים

תקראי לי שוב כשמתקלקל אצלך משהו

תבטיחי

 

 אחשוב עליך🫡

לפני 7 חודשים. 25 במרץ 2024 בשעה 17:33

את הימים 

שהייתי יושבת 

בריצפת המקלחת

המים החמים

זורמים 

יחד עם הדמעות

הראש מורכן מטה 

השיער על הפנים 

היו גם את הפעמים

שנכנסתי לשירותים

כדי לשבת על הריצפה

והדלת נעולה 

רק בשביל השקט 

הרגע לנשום 

-שקט-

הרבה זמן עבר

מאז שחוויתי

את אותן תחושות

של חוסר יכולת 

חוסר הצלחה 

אולי כישלון

של אותו דיכאון

שדפק על הדלת

שרצה להיכנס

אורח לא צפוי

תופס אותך פתאום

לוקח את החיוך 

ומבריק את העיניים

-שקט- 

הרבה זמן עבר  

אבל הוא חזר 

בגלל הודעה

של ״אני כאן״

של זיכרון ישן

שכבר כיביתי

למה בכלל עניתי?

אני מנסה

מרגישה שאני מצליחה.

אבל למה על כל שטות יש נפילה?

 

****לא נפגשתי עם אף אחד מאז הגמילה! אבל כל הודעה לוקחת אותי אחורה לאותו מקום חשוך של דיכאון ****

 

לפני 8 חודשים. 1 במרץ 2024 בשעה 11:39

אני מנסה להיגמל

הבטחתי לעצמי 

עבור המשפחה שלי 

שאגמל. 

שלא אחפש יותר בחוץ

שלא אחפש יותר בכלוב

שלא אמצא לי אנשים

ובגלל מעט יחס, חום

אהבה או קרבה

אמצא את עצמי אצלהם במיטה

הבטחתי שאהיה שמורה 

אהיה אהובה 

כאן בתוך,

בתוך הבית שלי 

בקן הקטן שבניתי לעצמי

שלא אתן לאף אחד להיכנס אליו

ולא אתן לאף אחד להחריב אותו

את החשקים אשים בצד 

גם אם זה אומר 

להיות קצת לבד

אי אפשר לפתוח פרק חדש

אם כל הזמן אקרא את הקודם

דרך צלחה 

 

לפני 8 חודשים. 25 בפברואר 2024 בשעה 11:49

אם לא הייתי נפגשת

עם אנשים מהעיר שלי

כמו שאתה תמיד אומר

אז…. לא היינו מכירים 

 

סתם תהייה, 

כמו זו:

פתאום נופל לי האסימון 

אם הכדור היה פספס ס״מ אחד 

כבר לא היית לידי !? 

ואיך החיים שלי היו ניראים ? 

הייתי בוכה? 

הייתי מתגברת? 

זה היה עובר?

אולי זה לא היה ניראה אחרת?

הרי אתה רחוק

נסעת, אתה בעיר רחוקה

המפגשים איתך התארכו

אבל כשרואה אותך

מרגיש כאילו ראיתי אותך אתמול

גם כשעברו חודשים ארוכים

 

איזה מוזר… 

אני-ווי , אני שמחה שאתה כאן

נושם 

על הצוואר שלי

ומחבק חזק

❤️@עורב eחור

לפני 9 חודשים. 30 בינואר 2024 בשעה 18:27

ואם אני לא אוהבת הכל

ואם חלק אני שונאת

ואם יש דברים שמעלים בי בחילה 

ואם הדעות שלי שונות

ואם אני לא בטוחה ?

בעצמי

או במה אני אוהבת

יש חלקים אפורים 

אין רק שחור או לבן 

זה כמו לשאול

את מי את יותר אוהבת

את אבא או אמא 

במקרה שלי

זה דאדי

ואני צריכה לכוון אותו

מה אני אוהבת

למה מתחברת

ממה כועסת

ומתי אני נמסה 🫠

ולא להכל יש תשובה

אז חווים אחד את השניה

בlive

רבים בשביל האווירה

ואז הוא מפצה אותי

״בואי קטנה שלי״

״טוב, סליחה״

מתיישבת לידו

מלטף מחבק מנשק

ואני נשפכת

זזה כמו חתולה

מתיישבת על ברכיי

מעלה את הישבן  

מאפשרת לו להחדיר לי

אצבע אחרי אצבע 

בפנים יותר

חזק יותר

ואני נגמרתתת 

״לא דאדי זה כואב״

זה בסדר, את תהני הוא עונה 

ואז תחושת ההתמסרות

ויחד איתה פחד 

לאבד שליטה 

זה כמו מדרון ללא מעצורים

ואני מפחדת. 

לא יודעת אם בא לי לשחרר

ופשוט לתת לזה לקרות

לפני 9 חודשים. 28 בינואר 2024 בשעה 14:45