נובמבר זה החודש שלי
ומתבאסת שזה היום האחרון שלו
ורק עוד שנה מהיום
- פחות חודש -
ייצא לי לפגוש את הזמן הכי טוב בשנה
נובמבר זה החודש שלי
ומתבאסת שזה היום האחרון שלו
ורק עוד שנה מהיום
- פחות חודש -
ייצא לי לפגוש את הזמן הכי טוב בשנה
שעת צהריים מאוחרת
חזרתי מיציאה עם חברים ולא יודעת למה אבל התחמקתי מהם באותו יום
בדרך הביתה נכנסתי לבניין שלך.
זה נראה שכל דירה בסידורים ובנקיונות, אפילו הדלת של הבית שלך הייתה פתוחה אז חשבתי שאתה מנקה את הבית
לכן ירדתי חזרה לקומה ראשונה וישבתי על הספה עם כובע מצחיה
רואה שבדירה משמאלי פתאום פתחו את הדלת ואישה מבוגרת יצאה כנראה עם נכדה או הבת שלה ובדירה יש הרבה צמיחה
פתאום יש אזעקות ואני על הספה מתחילה לרעוד ולהיכנס לחרדה
רואה אנשים יורדים יוצאים לחדר מדרגות למרחב המוגן, וכאלה מבחוץ שנכנסים לתוך הבניין
פתאום דלת נפתחת מהקומה הראשונה ואני קולטת שזה אתה כנראה הסתפרת קצת
אתה בהתחלה לא מזהה שזאת אני אבל ישר אני מנסה שלא תזהה ונבלעת יותר לספה ומחזקת את הכובע מצחייה כדי שלא תזהה אותי אבל זיהתה
במקביל זיהיתי אחד מהחברים שכנראה עקב אחריי ובגלל האזעקה הוא גם נכנס לבניין
מפה לשם פתאום אני בזרועות מישהו כשאני בהתקף חרדה
אתה מחבק אותי חזק
אומר לי תרגעי הכל טוב אני פה
משעין אותי עלייך
מתה מבושה שזיהתה אותי ושאני בתוך הבניין שלך
אבל שמחה כי אני בקומה ראשונה ולא בקומה שלך ככה שאתה מתאר לך שזה בגלל האזעקה אני כאן, בבניין שלך
אתה לא מרפה אותי ממך מחבק חזק
רואה את הטבעות שעל הידיים שלך ומחליטה להוריד לך את הכל היו בערך 9, שמתי בצד במן אקט של דאגה שלא יכאב לך.
עדיין עם הכובע ועדיין חושבת שלא זיהתה אותי למרות שמזמן ידעת שזאת אני
פתאום אתה מוריד לי את הכובע אני מודעת לזה שאתה יודע שזאת אני
בזווית העין אני קולעת את אותו חבר שעקב אחריי אבל הוא יושב על הרצפה לא בטוח שהוא יודע שזאת אני
אתה בנתיים מאוד דואג לי אני עדיין רועדת ומנשק לי את הפנים מחבק אותי חזק כאילו אין שובע ופתאום אתה קולט שאתה מגזים ואומר לי סליחה ״ממש נסחפתי״ וזז אחורה
ואני אומרת לך ״ממש לא, זה בסדר״
זה מרגיע אותי תוך כדי שאני עדיין קצת רועדת
והתעוררתי
נמאס לי..
נמאס לי להיות לבד
נמאס לי להיות עצובה כל הזמן
אין יום שעובר בלי שבכיתי
אין יום שהוא לא יותר נורא מהקודם
ואני מנסה
באמת.. אני מנסה
אבל לרוב משהו שלא בשליטתי פשוט מעיף את כל המה שבנית
ואני צריכה להתחיל מחדש וממקום נמוך יותר
בא לי לא לדאוג יותר ..
לשים את הראש עלייך ולדעת שאתה תעשה הכל בשביל שלא תרד לי עוד דמעה אחת
כי אני עייפה כבר מלהילחם לבד מול כל העולם ..
נמאס לי להרגיש ככה
כל סוף יום מרגיש כאילו אין לי תכלית
אין את החיבוק העוטף והמגן
אין את המישהו לבכות עליו
המירוץ הזה לא נגמר.
האפלה מעליי הגיעה מיומי הראשון ורק גדלה
הבכי העצב והכאב הן הפכו לשגרה מגיל צעיר מדי
ואין אחד שבאמת רוצה להעיף אותם ממני
ולהחליף בשריון שלו ..
💔
Like i’m on my knees, screaming for peace
like it’s no big deal
? Is this just the way it’s supposed to be
? Why’s everybody happier than me
I’ve been wearing these losses too long
I price ‘em out like diamonds, it’s a problem
It’s so hard to feel good when I’m numb
I just wanna feel good enough, good enough
? But what the hell’s good enough, good enough
I'm Human
I’m Hurt
I’m Crazy
I’m innocent
I’m Scorpion
I’m insecure
I'm broken
My heart is bleeding
And I have darkness secrets
But if U really want to get to know me
You need patience
U need to be strong
Gentlemen outside
And my dirty Demon inside
יומיים של פסטיבל מושלם!
לילה שני ברצף של חוסר שינה
היה שווה את זה
🤍🎉🍻
מתחת לכל השחור שלי
יש טיפת צבע
״בצד אחד גר כובען, ובצד שני גר ארנב ואין זה משנה באיזה דרך תבחרי, שניהם ממש משוגעים."
"לא הייתי רוצה להסתובב בחברת משוגעים" אמרה אליס.
"אין לך ברירה" אמר החתול. "כולנוווו מממשוגעים כאן, אני ממממשוגע, את מממממשוגעת".
"איך אתה יודע שאני משוגעת?" שאלה אליס.
"בטח שאת ממממשוגעת אחרת לא היית באה לכאן בכלל".
some people will or just see the DEMON In me
…But
if you Really look in all the darkness
you will see the ANGEL deep inside me
מה שעושה לי טוב
משכיח אותי קצת מהצרות של החיים
הלבשה תחתונה הביגוד היחיד שיש לי
שהוא צבעוני
מוציא ממני את שני הצדדי שבי
את האישה העקרבית שאני
בחזיות ותחתונים בצבעים אפלים ותחרה
ואת הילדה הקטנה
בצבעים בהירים וסרטי פפיון