יוצא מדעתי בדרכי שלי

אני אתחיל עם סוג של גילוי אישי,
אני יודע רוב הקוראים שלי הם, איך נגיד את זה בעדינות,
רוב הקוראים שלי הם בעצם קוראות
ואולי ליפה זה לא מפריע והיא מפרגנת אבל לי זה דווקא קצת מציק, כי יש לי הרבה דברים לומר
שלא ממש יצנחו טוב על אוזניים של בחורות, או שהן פשוט לא יבינו אבל הפעם אני אחרוג
ואני אנסה את זה בכל זאת.

**********

יש דבר קבוע,
זה דבר שאפשר לצפות אותו אבל אתה אף פעם לא מצליח לראות אותו מתקרב
זה יכול להיות במשרד שאתה לבד עם עוד מישהו (דרך אגב זה הגיוני בכלל להגיד- להיות לבד עם עוד מישהו, זה לא אוקסימורון או משהו כזה, הא , לא משנה)
זה יכול לקרות שאתה בעמדת שמירה עם חבר באמצע הלילה
זה יכול לבוא בפתאומיות שאתה נוסע באוטובוס עם מישהו שאתה לומד איתו
וזה אפילו יכול ליפול עלייך משם מקום בזמן שאתה לומד עם חבר שלך לבחינה.

הגברים מבנכם שקוראים את זה עכשיו (שזה יוצא בחישוב מהיר 0 אנשים) מהנהנים להסכמה
ויודעים בדיוק על מה אני מדבר, אבל לטובת הקוראים שלי שמשתינים בישיבה אני אסביר.

אני מתכוון לזה שבכל מצב נתון, שיש בו שני גברים לבד,
יותר מחצי שעה מתישהו בשלב מסיום, אחד מהם יסתובב לשני ויגיד לו:

"אחי, אני כל כך חרמן שאני מוכן אפילו לתקוע אותך"

שום דבר בעולם לא מכין אותך לבום הזה ואין שום דבר שאתה יכול לענות לו,
כאילו מה תגיד "לא עופר עזוב יש לי כאב ראש"
או שאולי "אחי בכיף הייתי מסכים אבל אני מרגיש קצת חרא"( מכירים את בדיחה על ההומואים?).
אין שום דבר אחרי המשפט הזה שאתה יכול להגיד ולצאת בשלום, הדבר היחידי שנותר לעשות
זה להסתכל אחד על השני בתדהמה ולשתוק שזה אנשים (ושאני אומר אנשים אני מתכוון לאנשות)
כלי מאוד טוב להשתמש בו שמישהו משגר לאוויר משפט דבילי,

ולכן ובשבילכן קיבצתי פה קצת משפטים הזויים שיצאו לאוויר העולם בזמן האחרון
שהצדיקו מבט נדהם מלווה בשתיקה רועמת:

• יווו, איך בא לי פריגת דיאט אשכוליות .
• ממממ, יצא עכשיו חדש טופו בטעמים, אולי ננסה?
• נראה לך שב"הישרדות" הבנות מקבלות טמפונים או שהן צריכות להסתדר לבד?
• אחי, איך קובעים באונס קבוצתי מי יהיה ראשון ומי אחרון?
• אתה מנגב מקדימה או מאחורה?
• תגיד, נראה לך שלחתולים יש סיוטים?
• איך זה שיש חזיות שהן רק לנשים?
• אולי נפסיק לעשן?

לא מבין איך הגעתי למצב הזה
באמת שאני לא מבין ,
אני מוצא את עצמי אני עומד שם,
עומד ומסתכל עלייה והיא מסתכלת עליי ואני לא מבין איך היחסים שלנו הגיעו למצב כזה.

חש אני את מבטה הצורב,מבט ספק כועס ספק מאוכזב,
ואני, אני רק מנסה לגלגל אחורה בראש את מה שקרה בדקות האחרונות
כדאי להבין מה לעזאזל קרה שעכשיו אנחנו ככה ויחסים שלנו בשפל שכזה,
אני מסתכל לה עמוק בעיניים והם מבריקות, אולי היא עומדת לבכות אולי היא סתם עייפה
הדבר היחיד שאני בטוח בו זה שאני לא בטוח בכלום כרגע.

היא שוברת את השתיקה: "נו, מה יהיה, החלטת כבר?"
אני מנסה לעכב אותה :"אני חייב לענות לך עכשיו, אולי תתני לי קצת זמן לחשוב"
נתתי לך מספיק זמן אני רוצה תשובה כאן ועכשיו- היא יורה לעברי- אם לא אז לא ובזה נגמר,
ואם כן אז נדבר נראה לאן הדברים ילכו.

אני לא מצליח לעכל אותה, איך היא יכולה לדבר אליי ככה,
זו אותה הבחורה שיודעת בדיוק מה אני אוהב לאכול לארוחת בוקר,
היא שיודעת איזה בירה אני אוהב וכמה ממנה אני שותה בשבוע.
פאק,
זו בחורה שיודעת איזה באיזה צבע התחתונים שלי
ועכשיו היא מדברת אליי ככה.

אני רואה את הווריד שלה במצח מתחיל להתנפח,
היא מתחיל לארוז את כל הדברים לתוך שקיות ואני עומד מולה מביט חסר אונים,

לבסוף אני מחליט לעשות מעשה נואש ולמחול על כבודי
אני תופס את היד שלה שנייה לפני שהיא עומדת לדחוף עוד משהו לשקית,
"טוב, טוב, אני מסכים ,כן, כן מה שתרצי"
הפנים שלה מתחילות להפשיר ואפילו יש קצה של חיוך:
- "אז אתה רוצה לעשות משלוח"
- "כן, כן , מה שתגידי"
- "טוב, ואתה מבין שהמשלוח יכול להגיע גם עוד שלוש שעות"
- "כן, שיהיה, שלוש שעות, עשר שעות"
- "יפה, אז תכתוב פה את הכתובת שלך ותפריד בין היבשים ובין אלה צריכים קירור".

לפני כמה ימים החליטה חברת בזק היקרה למרר לי את החיים,
ומקרה שהיה כך היה....

אני יושב לי לתומי במשרד שלפתע הטלפון קורא לי,
גרינג, גרינג הוא זועק ואני בשיא התמימות ( והטיפשות ) עשיתי פעולה פשוטה של להרים את השפופרת,
מהרגע הזה פחות או יותר חרב עליי עולמי.

ואני אסביר

כך בערך התנהלה השיחה:

- הלו
- שלום
- כן גברתי איך אפשר לעזור לך
- אני רוצה לקבוע תור
- תור? תור למה ?
- לבדיקות MRI
- טוב אז מה את רוצה ממני
- שתקבע לי תור
- תקשיבי זה טעות
- זה לא קופת חולים ?
- לא!!!!
- אתה בטוח?
- מה זאת אומרת אני בטוח, תאמיני לי שהייתי שם לב אם הייתי קופ"ח
- סליחה, ביי.

עד כאן הכול טוב ויפה אבל כעבור קריירה של בוגר כוכב נולד
(זאת אומרת 14 שניות למי שלא הבין) הטלפון מצלצל שוב:

- שולם עלייכם
- כן...
- אני רוצה בבקשה לדבר עם הרופא
- בעיה
- למה ?
- כי פה זה לא קופ"ח
- מה זאת אומרת
- תקשיב אישי היקר, זה טעות
-טוווו

חמש שיחות אח"כ ובירור אצל בזק הביאו אותי לתובנה שבעיה במרכזייה הדיגיטאלית שלהם
מנתבת את השיחות של קופ"ח אל הטלפון שלי,
והשיחות שאמורות להגיע אליי מנותבת לאיזה האחזות נח"ל בסיני.

בשלב הזה היו לי 2 אופציות או לענות לכל שיחה בנימוס ולהסביר שזו טעות
או לתלוש את הטלפון מהקיר ולהוכיח לו שגם שבלי שרד-בול יעשה לו כנפיים הוא יוכל לעוף.
מכיוון שסבלנות זה לא החלק החזק שלי והבן-זונה היה מחובר חזק לקיר בחרתי בדרך שלישית.....

גרינג, גרינג:
- צהריים טובים , ד"ר לוי מדבר
- צהריים טובים ד"ר אני מתקשר בקשר לתוצאות של הבדיקה שלי
- שנייה אדוני, אני מוציא אותן.....או הנה הן..... אוי אוי אוי.
- מה קרה, איך הן יצאו
- אדוני אני מצטער אבל הן חזרו חיוביות
- מה זה אומר שהבדיקה חיובית
- מה אתה לא מבין הבדיקה חזרה חיוביות, זה אומר שעל פי הבדיקה אתה הומו,
ולא סתם הומו אלא אכסן הומו
- מה !!!!!
- כן, עכשיו תקשיב מה אתה עושה, דבר ראשון תתגרש מאשתך,
תעשה הסרת שיער בלייזר מכל הגוף ותתחיל לשתות מקיאטו לטה כל בוקר,
יום טוב ולא להתקשר לפה יותר.


עוד לפני שהספקתי להכין לעצמי קפה (שחור חזק ולא איזה מקיאטו עלוב נפש) שוב צלצל הטלפון:

- מרפאה שלום
- שלום, אפשר לדבר עם ד"ר מלניק
- מדבר
- תראה ד"ר ביומיים האחרונים הלחץ דם נמוך והכדורים לא עוזרים
- אני רואה, תגידי לי בבקשה גברתי, את מעשנת?
- חס וחלילה
- אז תתחילי, קופסא ביום, משהו חזק אולי איזה כאמל או מרלבורו אדום
ואת תראי איך תוך שבוע הלחץ דם שלך בשמיים.


ניסיתי לחזור לעבוד, באמת שניסיתי, רציתי להתמקד בעבודה (האמיתית) שלי,
אבל מה לעשות שהפציינטים שלי היו צריכים אותי ולא יכולתי לאכזב אותם:

גלינג גלינג:
- שלום ד"ר סליחה שאני מטרידה אותך אבל יש לי רק שאלה
- כולי אוזן
- יש לי כאב ראש כבר שלושה ימים ואני לא יודעת מה לעשות
- כמובן גברתי, תקשיבי אני שקלתי את המקרה שלך
ואחריי עיון מעמיק בתיק הרפואי שלך הגעתי למסקנה שמה שאת צריכה לעשות זה חוקן
- מה?
- כן, כן חוקן, שלוש פעמים ביום , לפני האוכל במשך שבוע
- אבל,
- בלי אבל, יום טוב

בין שיחה לשיחה עוד התלבטתי מה יגמר קודם, היצרתיות שלי או השטף של הטלפונים,
אבל מסתבר שככול שאנשים יותר מציקים אני יותר יצירתי

גרינג גרינג:

- שלום, אני רוצה לקבוע תור לצנתור
- או קיי, אני קובע לך ל 15 במאי 2011 בחמש בצהריים
- מה, אין לך יותר מוקדם?
- אממ... טוב אני מקדים לך את זה לשתיים וחצי אבל אל תאחר
- כל כך מאוחר, אבל אני יכול למות עד אז
- בסדר, רק אם אתה מת ולא מודיע לנו אנחנו נחייב אותך על התור
ביי ביי.


גרינג, גרינג:
- שלום
- אפשר לדבר עם הרופא
- כן, זה הד"ר מדבר, איך אני יכול לעזור לך ?
- אוי ד"ר תודה לאל שאני תופסת אותך , תקשיב הרגל ממש כואבת לי
כבר כמה ימים ואני ממש סובלת , תעזור לי בבקשה.
- אני מבין אותך, אמרי לי בבקשה גברתי, יש לך בן?
- כן, מה זה קשור?
- בן כמה הוא?
- 22
- יפה מאוד, תחטטי לו במגירות, באחת מהן תמצאי בטח קופסא סיגריות ישנה עם סיגריות מעוכות כאלה,
שנראות כאילו הן גולגלו ביד, תעשני אותן והכאב יעבור
- מה??????
- יום טוב, שמחתי לעזור


אני לא אמשיך ואפרט הלאה מה היה שם אבל ננסח את זה ככה,
יש כרגע אוסף מאוד גדול של אנשים עם עצות רפואיות מוזרות מאוד באזור הצפון.

ועל כך נאמר:
כמו שלא אוכלים צדפות מעושנות בפונדק של כושי רימון
ככה לא מקבלים יעוץ רפואי בטלפון.



נ.ב
הדמויות והמקרים בסיפור זה אמתיים לחלוטין
הכותב שלהם בדוי.

יש כאלה ימים שהם הזויים ,
ימים כאלה שאיך אתה קם אתה לא מפסיק לזמזם את ההימנון היפני

ימים כאלה שכל אוטובוס שאתה עולה עליו מריח כמו תחת של חייב אחרת
(לפעמים פרה לפעמים כלב לפעמים סתם תחת אנוש רגיל)

יש ימים כאלה שאתה מוצא את עצמך יושב בהרצאה ואתה מרוב שעמום
מתחיל לדמיין את הראש של המרצה שלך בתור דלעת ענקית (ממש כמו בהלווין)

יש ימים שאני מסתכל החוצה מהחלון במשרד על האנשים ברחוב וחושב לעצמי מעניין מה עובר להם עכשיו בראש ולאן הם הולכים עכשיו, ושנייה אחריי זה אני אומר – מה אכפת לי בכלל, מצידי שידרוס אותם עכשיו אוטובוס .

יש ימים שאתה מגלה כמה מגעילה התחושה שבוחנים אותך (ויזואלית ) כשאתה תופס מישהי
שמודדת אותך עם העין מלמעלה עד למטה.

יש ימים מבאסים כאלה,
ימים שהריח של משהו שרוף מזכיר לך ששמת את הגרביים לייבוש על התנור
ימים שאת מרגיש כל כך חרא שאתה בטוח שעוד שנייה הולך לפרוץ לך חייזר מהבטן
סטייל הנוסע השמיני.


ונגד הימים האלה יש רק דבר אחד לעשות,
לקחת תערובת של לתת, שעורה ,פחמן דו חמצני ולדחוף אותה לגסטרו שלך
או במילים אחרות לשתות בירה


אז אני והיפה הולכים לעשות את זה עכשיו
והרבה מזה

אני תמיד הייתי דג סלומון
ואני לא מתכוון לזה שאני כתום או שאני מעושן (כאילו כן, אבל זה לא ממש קשור כרגע)
אני מתכוון לזה שאני תמיד מאז ומעולם שחיתי נגד הזרם.

שכולם פתחו פייסבוק והציפו לי את המייל בהזמנות אני דווקא בתור קטע עקרוני סירבתי.
אם כולם משתכרים ורצים להקיא בשירותים של הבר, אני דווקא מזמין עוד צ'ייסר ומתעלף על הבר .
שכולם בחרו ניקים מגניבים לכלוב כמו "מאונן עם נייר זכוכית", "אונס דפדפות סידרתי"
או "חובב משתנות ציבוריות 22" אני הלכתי על יוני.


אבל הגעתי למסקנה לפני כמה ימים שיש דבר אחד שאני לא יכול להתנגד לו
יש משהו שאני לא יכול להרשות לעצמי להיות חריג ואוטט-סיידר בו ואני אסביר,
אצלי במשרד,
כל הח'ברה שעובדים איתי, איך אני אגדיר את זה .....
הם אנשים נחמדים אבל הם מאותגרי ראסטות, כאילו הם חסכניים בשמפו, זאת אומר הם לא ממש רוכשים מסרקים על בסיס חודשי (או שנתי) אני מדבר על זה שכמעט כולם שם,
ברמה כזו או אחרת מסתובבים עם כדור באולינג בוהק וחלקלק במקום שבו אמור להיות ראש.

בהתחלה זה לא ממש הפריע לי,אבל עם הזמן התחלתי לקלוט את המבטים הנבזיים שלהם,
הם הסתכלו עליי וממש יכולתי להרגיש מה הם חושבים:
- "בטח הוא גם חופף וגם שם מרכך"
- "הוא חושב שהוא כזה מגניב, הוא והשערות על הראש שלו"
-"יפה לו שהוא מחייך עכשיו, נראה אם הוא יחייך שהוא יקום כל בוקר ויהיה לו קן ציפורים על הכרית"

ואני ממש לא יודע מה גרם להם להסתכל עליי בנבזיות כזו,
אולי זה שאחרי כל ארוחת צהריים הייתי תופס איזה קרחת כדאי לראות בהשתקפות שלה אם יש לי משהו בשיניים קצת עיצבן אותם, או אולי שביקשת מאחד מהם לזוז קצת כי אני מסתנוור מהפדחת הבוהקת שלו?

בכל מקרה לפני כמה ימים החלטתי שמה שטוב לנינט טוב גם לי,
והחלפתי את הסמי-אפרו שהיה לי במשהו קצת ארודינמי, חשבתי שזה יעזור ובהתחלה ממש הרגשתי איך הם מאמצים אותי לחיקם, אבל אז מישהי באה ואמרה לי- וואוו זה ממש קצר
אז אני בטיפשותי עניתי לה – חפיף דליל תוך שבוע הכול גודל בחזרה.


אז עכשיו אין לי חברים אין לי שיער ועל זה אני אומר :

If its bald don't try to fix it

בשלב מסוים בחיים אדם לא יכול לטמון את הראש בחול, יש נקודת זמן שאי אפשר יותר לשתוק וצריך להקים קול צעקה.
אותן שאלות מהותיות שכל אדם שואל את עצמו בשקט אני זועק פה בקול רם:


• למה לגולדסטאר בבקבוק של חצי ליטר יש טעם של שתן ארנבים
ובבקבוקים של 330 מ"ל יש לזה טעם של נקטר אלים

• איך זה שתמיד שהברמן מחליט לפנק אותכם בצ'ייסירים חינמים זה תמיד
מהמשקה הכי מעופש שנשאר בבר והברירה הייתה או לנקות עם זה את החלונות
או להגיש לכם את זה house on the

• מעניין מה עבר לחברים היקרים באל-סם שהם החליטו ללהק לפרסומת נגד שימוש בסמים
את צביקה פיק והשופט ההומו הזה מנולד לרקוד, מה קרה אבשלום קור וחיים יבין לא היו פנויים?

• משהו לחיפאים שבייננו, זה רק אני או ש-"הרכבת הקלה" זה סתם אוטובוס על גלגלים שפשוט צבוע בכחול?

• שאלה לעצמי, האם מערכת הרבייה שלי תקפא במסיבת תחפושות הקרובה
כי אין חמסין באופק ובואו נגיד שהתחפושת דיי "מאווררת"

• ובאותו עניין, זה רק אני או שתמיד שאתה נוסע למסיבת תחפושות (ולא בפורים )
הסיכוי ששוטר יעצור אותך לביקורות גדל בטירוף וככול שהתחפושת יותר הזויה
כך עולה הסבירות שהוא יבקש ממך לצאת מהאוטו?

• שאלה למשטרת ישראל, אתם באמת לא מצליחים לקשר בין העלייה במכירות של מסכות סקי לבין העלייה במקרי השוד הארץ,
אני אתן לכם רמז,זה לא שכל הח'ברה ברמלה –לוד נוסעים בקרוב לאלפים השוויצרים

• ונקודה אחרונה שקשורה לSM, איך זה יכול להיות שאתה יכול להיות הכי מזוכיסט שבעולם לספוג מכל הבא ליד
(מצבטים, שוטים, פלוגרים, קיינים, קרח, שעווה, לבה רותחת וכו') אבל אם האצבע הקטנה שלך נתקעת בפינה של הקיר
אתה מתפתל מכאבים בוכה כמו ילדה קטנה ומתחנן להמתת חסד.

זה שוב מתקרב
התקופה הזו בשנה
הזמן היחידי שאפילו גברים חשים בכאבי בטן שקרובים לכאבי מחזור
זו תקופה שבה את חש בגוף שלך תחושות שרק קוסמונאוטים רוסים בשנת ה-50 חוו
אני מדבר על תקופה נוראית שמחשבות אובדניות מציפות אותך כאילו הייתה דירת שלושה וחצי חדרים
בשכונת הפחונים בשיא החורף.
זו תקופה מחרידה, תקופה קשה, זמן שבו התזונה שלך מסתכמת בקפאין, ניקוטין ואם המצב ממש קשה אז גם סטריכנין.

זו תקופה שחורה, אפלה וקודרת לכל מי שהוא חלק ממנה,
כל מי שהוא חלק ממנה יתחיל בימים הקרובים להסתובב כמו זומבי
העור מלבין כי מפסיקים להיחשף לאור יום
הפנים מתכסות זקן סבוך שאפילו נסראללה היה מקנא בו (דרך אגב זה תופס גם לגביי נשים)
וכל ניסיון

אני מדבר על בואה של התקופה האפלה ביותר
היא באה פעמיים בשנה (לפחות) מחריבה את חיינו למשך חודש ונעלמת חזרה אל האפלה עד לפעם הבאה

אני מדבר על
תקופת המבחנים
(פאם פאם פאאאאםם)

כאבי בטן, לילות ללא שינה, תזונה לקוייה וכל זה בשביל עוד מבחן באיזה מקצוע שאתה אפילו לא מצליח לבטא את השם של הקורס שלו (איזה משהו שנקרא אקו-קרדילו-מטרי-סים חלק 2 או משהו כזה).
אבל אל תרחמו עליי, אם יש מישהו שצריך לרחם עליו זה כל הבחורות הסמי-נוירוטיות שלומדות איתי,
הן כל כך לחוצות שלפני המבחן אתה רואה אותן שותות תמצית צמחי באך בכוסות של צ'ייסרים.
הן כל כך לחוצות עד שזה מגיע למצב שארבעה ימים לפני הבחינה הן כבר מסתובבות עם אטמי אוזניים (תקניים כמובן) כדי שאף אחד בטעות לא יפריע להן להתרכז.

למי שלא עשה את האת הטעות הזו של ללכת ללמוד בואו ואתאר איך זה מרגיש להיות בתקופת מבחנים,
דמיינו לכם שאתם בחוף ים, שוכבים על החול החמים ורגליים פרוסות בפיסוק רחב, סבבה?
עכשיו תדמיינו אסטרואיד בחלל שעף בחלל במהירות של בג'יליון קמ"ש לכיוון כדה"א סבבה?
התחושה של המטאור הזה פוגע לכם בביצים, זה איכשהו חופף לתחושה הרווחות בתקופת המבחנים.

אבל האמת היא שגם אני נלחץ קצת, אני נלחץ כי כל הזמן מהדהד לי בראש הקול של המרצה שלי משנה א',
אותו משפט אלמותי שהוא אמר לפני המבחן הראשון שלנו באוני' :
"תקשיבו לי עכשיו טוב טוב, יש לכם שתי אופציות, במצב הטוב אתם תיכשלו גם במועדי א' וגם במועדי ב'
ואז יעיפו אותכם מהחוג, או שיש את המצב היותר גרוע ואתם עוד עלולים בטעות לעבור את המבחן
ואז תבזבזו המון כסף וזמן כדי שבסוף איזה בוס דביל יצעק עליכם כל היום,
אני מבטיח שאני אעשה את המקסימום כדי שלא יצעקו עליכם..."

יש משהו מאוד מדכא באוניברסיטה
יש משהו ממש מבאס בלקום ביום שישי מוקדם בבוקר
וכשאתה צריך לקום מוקדם בשישי בבוקר בשביל ללכת לאוני' אז בכלל בא לך לתקוף את עצמך בנסיבות מחמירות
עם אלת בייסבול .

בשעות כל כך מוקדמות של הבוקר יש במוסד האקדמי הזה יותר פחות אנשים
מאשר במפגש של פעילי שלום עכשיו למען בית"ר ירושלים.
אני לא יודע מה זה היה, אבל משהו אמר לי שאני לא הייתי צריך לבוא,
אולי זה הקור שיש בהר הזה שהאוני' יושבת עליו, אולי זה העובדה שלכולם ברור שהסמסטר אוטוטו הולך להיגמר כמו הקריירה של יולי תמיר ואולי זו העובדה שהייתי בטוח שראיתי מישהי שחילקה בכניסה לאוני' גלויות עם הכיתוב:
"תודה שבאת - פראייר"
דרך אגב, כל פעם שאני עושה מילואים אני בטוח שאני גם רואה את הבחורה הזו עם בדיוק אותו פלייר, אבל זה לא קשור.

הבוקר הזה ממש לא בא לי טוב והחלטתי שאני חייב לעשות הכל בשביל להציל אותו,
הקורבן התורן או יותר נכון הקורבנות התורניות שנפלו לי לידיים היו חבורה של בנות שלומדות איתי,
אחרי השלום-שלום, בוקר טוב-בוקר אור הרגילים, מישהי זרקה לאוויר שממש בא לה משהו מתוק
אז אמרתי לה בשיא הטבעית שלא תדאג כי עופר (המתרגל) בטח יביא עוגה כי יש לו היום יום הולדת.

אלוהים יודע מה גרם לה להאמין לי, ואף יותר גרוע, מה גרם לה לסחוף אחריה את כל החברות שלה להאמין בצורה בלתי מתפשרת שהמתרגל (הערבי) שלנו חוגג את היום הולדת שלו בתאריך העברי(!!!) ושזה יוצא היום.

אוסף המבטים המאוכזבים שלהן על זה שהוא הגיע בלי עוגה (או בקלוואה) לא ממש פיצה אותי על זה שהייתי
צריך לקום היום בבוקר לשטות הזו, אז לקחתי את זה צעד אחד קדימה ומעשה שהיה כך היה:
- נעמה
- מה?
- אולי תשירו לעופר (המתרגל) היום יום הולדת?
- מה, ככה באמצע השיעור?
- כן, למה לא? הוא בטח יאהב את זה.
- טוב, אז תתחיל אתה ונצטרף אלייך
- בעיה
- למה בעיה?
- אני לא יודע את המילים ל"היום יום הולדת"
- יוני!!!
- נעמה ,אני נשבע לך , אני זוכר רק את הפזמון, אבל אני אצטרף אליכן בקולות רקע
- טוב.

בואו ואספר לכם מה קרה 14 וחצי שניות אחרי סוף השיחה הזו:
• חבורה של בנות עם קול סופרן גבוה מתחילות לשיר היום יום הולדת באמצע התרגול
• מתרגל שקופץ מבהלה
• מתרגל שמסתכל בתדהמה שהם מגיעות לקטע של "...היום יום הולדת לעופר..."
• ושיחה קצרה שבה הוא מבהיר להן שלא רק שאין לו יום הולדת היום אלא שהוא גם לא יודע מה התאריך העברי שלו בכלל





ועל נאמר:
כך יעשה האדם שהעירו אותו מוקדם בבוקר

היה פעם מישהו שבא ואמר:" גראס זה מתנה מאלוהים הוא שם את זה פה על האדמה כדי שאני ואתה נזכה להנות ממנו"
מצד אחד משפט דיי הגיוני, מצד שני אותו בחור דקה אחריי זה חיבק עמוד מתח גבוה ואמר לו:
"אני אוהב אותך עמוד, בוא נעשה ילדים ביחד"

ולמה אני בכלל מזכיר את זה,
כי בניגוד לכל מה שהאנשים המרושעים האלה באל-סם עלולים להגיד לכם,
סמים זה דווקא דבר טוב ואף מומלץ ליטול אותם על בסיס יומי, לפני, אחרי ובזמן האוכל
תנו לי שנייה להסביר לכם למה אני מתכוון לפני שאתם קוראים לנייאקת של שוטרים שתבוא לקחת אותי.

נניח שאתם סטודנטים באיזה פקולטה ארורה (רק לשם ההדגמה) ויש לכם מחר מבחן מחוריין שיש בו המון מספרים, אותיות ביוונית וכל מיני אלגוריתמים מורכבים,
מן הסתם ברור שתהיו לחוצים רצח לפני המבחן ברמה שאפילו לא תצליחו להפליץ מרוב לחץ,
אז במקום להתחרפן, למה שלא פשוט תקפצו לדראג-סטור הקרוב לביתכם ותרכשו קצת ריזלה, משם תקפצו לדראג-דילר העוד יותר קרוב לביתכם ותרכשו גוש קטן וחום (דרך אגב אם לגוש יש ריח של קקי אז דפקו אותכם)
וכל מה שנותר עכשיו זה לאחד בין הריזלה לחום.
אז נכון שאולי מצד אחד זה שכתבתם בגדול על המבחן:
קרם בטטות חומות לא מצביע לש"ס בלי רשות של פומיקי
לא יזכה אתכם בציון העובר המיוחל, אבל היי, לפחות הגעתם למבחן רגועים.

אבל זה לא היתרון היחידי של סמים,
נגיד למשל שיש מלחמה ומר ח. נסראללה החליט שהוא רוצה להפגיז לכם את העיר עד שהיא תהפוך למגרש חנייה,
זה שלעצמו נשמע דיי מבאס אבל תחשבו למשל שבעזרת התוצרת החקלאית המקומית של המדינה של מר ח.נסראללה
(להלן חשיש לבנוני) אתם מעבירים את המלחמה בכיף וכל צפירת אזעקה נשמעת לכם כמו התחלה של טראק של
Astral projection.
ואם כבר במיליטנטיות עסקינן, אז מה מנצח יותר טוב את הפחד בזמן שאתה חוצה קס"ג
מאשר עננה סמיכה ומתוקה של עשב חרוך,

אבל האמת שאני חייב להתוודות על משהו, לא הכול ורוד (או במקרה הזה ירוק)
אני חייב לגלות לכם משהו שעלול לזעזע אתכם,
לסמים יש גם צדדים שליליים, הם גורמים לכך לעתים לפלוט משפטים קצת לא הגיוניים,
למשל:

• אחי, הערבים האלה מה זה דפוקים, הם שוחטים כבשים ועושים מהם עופות
• במוקד שירות יש את אפרת ומבחינה מקצועית היא הכי כוסית שיש
• היה פה אוטו גדול עם תחת של סוס שנהג בו
• אני חוזר עוד חצי שעה או כשתבוא שואה גרעינית מאירן, המוקדם מביניהם
• מישהו ראה את הכפכפים שלי, נראה לי שהארנב השקוף גנב לי אותם
• יש למישהו קינלי שורפות לי העיניים....








פוסט זה הובא לכם בחסות Egypt agriculture industry LTD

אני צריך לספר לכם משהו,
יש לי סוד,סוד שאני מתבייש בו
וקשה לי מאוד לבוא היום ולספר לכם אותו
אבל אני מאמין שאתם יכולים לשמור על ראש פתוח אז אני אספר לכם אותו בכל זאת.

יש לי שלד בארון
כאילו זה לא בדיוק שלד ,תחשבו שבמקום שלד יש לי חבר
יש לי חבר והוא בארון
כן, כן לי יש חבר הומו והכי גרוע זה שהוא בכלל לא יודע שהוא הומו
האיש הזה היה בחבר'ה שלנו המון זמן ואף פעם לא חשבנו שהוא הומו
האמת שזה לא בדיוק שלא חשבנו, חשדנו אבל לא רצינו להאמין,
שכולנו היינו יושבים בפאב ומזמינים גולדסטאר הוא היה מבקש ויינשטפן
אבל לא חשבנו שהוא הומו, חשבנו שהוא סתם אוהב לשתות שתן גמלים תוצרת גרמנייה
ושכולנו התארגנו למסיבת טבע פרועה של T.F.N הוא העדיף (ואני מצטט) "ללכת להופעה של המאסטרו"
אבל גם אז,
לא אמרנו מילה,הוא חבר שלנו וזה לא הפריע לנו שהוא העדיף לראות את המאובן המתפורר שר:" זה היה בסוף הקיץ..."
במקום להוריד כמה ראשים ולקפץ בעירום חלקי יחד עם המוניי בית סטלניי ישראל
אבל שבוע שעבר הייתה הקססה ששברה את באנג הסטלן
הוא נכנס להתקלח איתנו אחרי האימון בחדר כושר,
שזה שלעצמו לא היה נורא, אבל אתם מבינים, הקטע הוא שהוא בכלל לא מנוי בחדר כושר!!!!
הוא סתם חיכה לנו במלתחות כדאי להתקלח איתנו.

כל החברים שלי רצו להתנפל עליו ולהתעמת איתו
אבל אני אדם שמאמין שלכול אחד מגיע צ'אנס להוכיח את חפותו,
החלטתי לערוך לו מבחן, ניגשתי ואמרתי לו אנחנו הולכים להפגין מול שגרירות סין במחאה על כיבוש טיבט
ובשביל הדאלי לאמה ושגם יבוא,

שלוש שנים בלבנון, אקסית סכיזופרנית ושאר תלאות החיים לא הכינו אותי למשפט שהוא פלט,
הוא הסתכל לי לתוך העיניים ואמר:
"ללא ספק צריך להפגין בשביל הדאלי למה, הגלימה האדומה הזו שהוא לובש היא כול כך קיץ 2003, באמת הגיע הזמן שהוא יעבור למשהו יותר עדכני, אולי משהו מהקולקציה החדשה של כריסטיאן דיור"

לא הצלחתי להתאפק קפצתי עליו ואמרתי לו :
עומר
אתה הומו
הומו!!
הומו!!
הומו!!
ואני לא מתכוון להומוסייפיאן או להומוזיגוטי או חס וחלילה להומוגני
אני מתכוון לזה שאתה הומו-נשנש
נשנש!!!
אתה כול כך הומו שעברי לידר צירף אותך לfist book שלו
את כזה הומו שאם הייתה משחק בסרט הר ברבנק הייתה מקבל את התפקיד של הסוס
אם הייתה יותר הומו מזה הייתה פיינליסט בנולד למצוץ
ואנחנו לא יכולים עם זה יותר עומר ,לא יכולים!!!



הוא הסתכל עלינו עם עייני ההומו שלו
ואמר כן, אני הומו.
זה היה ממש מאכזב, איפה ההכחשות, איפה הצעקות, איך הוא מעיז ישר להודות בזה ולהרוס לנו את כול הכיף




אז זהו, עכשיו זה סופי
יש לנו בתוך החבר'ה חבר אחד שהוא הומו
Not that there is any thing wrong with it