קראתי עכשיו פוסט של מטפלת CBT עם מומחיות בנושא קשב וריכוז ומצאתי אותו רלבנטי.
**מה הקשר בין ADHD למיניות? חלק א**
הפרעת קשב פוגעת בכל תחומי החיים של מי שסובל ממנה. אחד התחומים הכי פחות מדוברים הנפגעים אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז זה כל תחום הזוגיות, האינטימיות וקיום יחסי מין. מה הקשר בין הפרעת קשב לסקס?
כדי ליהנות מסקס, גברים ונשים כאחד צריכים להתרכז באקט המיני, בבן או בבת זוגם ובעצמם ובהנאתם. אנשים רבים עם הפרעת קשב שסובלים ממוסחות גבוהה, יכולים לסבול ממנה גם בזמן סקס. לדוגמה, בזמן שהם מנסים להתרכז כדי להגיע לאורגזמה, הם עשויים להיות מוסחים בקלות מכל צליל קטן מהשכנים, מהילדים בחדר ליד, ריחות, משהו במראה של בן הזוג, חם מידי או קר מידי, המגע של השמיכה וכדומה, אבל גם ממחשבות- "רק שלא אשכח להגיש מחר בזמן את המשימה בעבודה, האם שילמתי את קנס החנייה? וואו כמה כביסה יש לי לעשות וצריך לפני שיירד שוב גשם, האם אני נראית מספיק טוב באור הזה? מה היא חושבת עליי עכשיו, רק שהילדים לא יתעוררו…האם הוא שם לב שאני לא לגמרי איתו?”.
כשלא מרוכזים לגברים ונשים כאחד קשה להגיע לאורגזמה וליהנות וגברים עשויים להתקשות לשמור על זקפה. כשזה קורה, התיסכול והפגיעה עשויים להיות לא רק אצל האדם שסובל מהפרעת קשב, אלא גם בבן זוגו שעלול לפרש לא נכון את העובדה שהוא שם לב שבן זוגו לא ממש איתו בכאן ועכשיו, שהוא לא מצליח לגרום לו להנאה, שהוא לא קשוב לו, לא מתמסר לסקס, מטיל ספק במידת המשיכה או הרגשות שלו כלפיו וכדומה. הניסיון להתרכז ולהיות מוסח ולהכריח את עצמך שוב ושוב להתרכז עשוי להיות מתסכל מאוד, בפרט כשלא מצליחים להגיע לאורגזמה- בדיוק כמו שזה מתסכל בעבודה או בלימודים. התסכול הזה, ובפרט אם הוא מלווה בביקורת מצד בן הזוג, עשוי לגרום להימנעות מסקס ו/או חוסר הנאה.
אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להשתעמם בקלות וצריכים גיוון כל הזמן. קשה להם להתמיד. זה יכול להתבטא בקושי ליצור מערכת יחסים מחייבת ויציבה לטווח ארוך עם תחלופת בני זוג גבוהה, זה יכול להיות מישהו שמלכתחילה מתקשה להכנס למערכת יחסים רצינית ואפילו להיות עם יזיז או יזיזה קבועים. אצל אחרים יש כל הזמן צורך בגיוון בפרטנרים לקיום יחסי מין והעדפה לסטוצים- בדרך לכיבוש הבא ולריגוש מעבר לפינה. אחרים ימשכו לפוליאמוריה או למערכת יחסים פתוחה.
יהיו כאלה שיבחרו בני זוג שפחות מתאימים להם באופן לא מודע בשביל שיווצרו סערות רגשיות, הם ייצרו קונפליקטים ומריבות- ואולי גם מייק-אפ סקס שבא אחר כך.
הרצון בתחלופה והימנעות משיגרה יכול לייצר יותר בגידות ורומנים בסתר. אצל זוגות שלפחות לאחד מבני הזוג יש הפרעת קשב וריכוז יש סטטיסטית סיכוי רב יותר להתגרש מאשר אצל זוגות שאין אצלם הפרעת קשב וריכוז.
הרבה פעמים לאנשים עם הפרעות קשב יש קושי בתקשורת בין אישית- לתקשר את הצרכים והרגשות שלהם ולהבין את אלו של הצד השני, לקרוא סיטואציות חברתיות או שהם מפרשים באופן שגוי את הצד השני. גם בסקס כל אלו יכולים להפריע כי זה דורש רגישות גבוהה לצד השני ולתקשורת טובה- בעיקר בלתי מילולית.
*חילקתי את הפוסט שלי לשניים כדי שלא יהיה ארוך מידי ומהתחשבות בקהל היעד שלי עם הפרעות קשב שחלקו עשוי להתקשות לקרוא טקסטים ארוכים. את החלק השני אפרסם בערב או מחר עם רשימת מקורות של כל הטקסט.
.
.
.
.
הנה החלק השני -
מה הקשר בין ADHD למיניות? חלק ב'
בחלק א' כתבתי על הקושי במוסחות שמפריע לאורגזמה ולהנאה בזמן יחסי מין, הצורך בגיוון וריגושים שיכול להתבטא בתחלופת בני זוג ופרטנרים מיניים, בגידות וקשיים בתקשורת בין אישית.
*
אנשים אחרים עם הפרעת קשב יכולים דווקא להימשך לגיוון וריגוש ביחסי מין עצמם- התנסויות חדשות במין, מין מרובה משתתפים, BDSM, מין קינקי, פטישים, סקס במקומות ציבוריים, רוצים לנסות כל הזמן תנוחות חדשות, אביזרי מין חדשים, מין קבוצתי וכו’. הם יחפשו כל הזמן את הדבר הבא המגניב שיגוון להם את הסקס עם הפרטנר הקבוע.
יש כאלה שיכולים לאבד פתאום עניין או להשתעמם באמצע והם בקטע של: “יאללה, אין לי כוח עכשיו למשהו איטי ורגוע, זה משעמם!”. לפעמים הם יעדיפו מין קצר יותר או עם פחות אינטימיות ומשחק מקדים. האימפולסיביות עשויה לגרום לאותו אדם להיות פחות רגיש, קשוב וסבלני לבן זוגו והוא מעדיף “לקצר תהליכים”, מה שכמובן עלול לפגוע בבן זוג שיכול להירתע ממין איתו. קשיים כלליים, כעסים ומתחים במערכת היחסים על רקע הפרעת הקשב ובלי קשר אליה, גם יכולים לפגום ביכולת של בני הזוג להתמסר ולהירגע בסקס.
מאחר והרבה אנשים עם הפרעת קשב אוהבים ריגושים, זה יכול להתבטא גם בהתנהגות מינית מסוכנת החל מגיל ההתבגרות: קיום יחסים בגיל צעיר- שנתיים פחות מהממוצע, פי שניים יותר פרטנרים מיניים מבני גילם כפי שנמצא במחקרים אצל סטודנטים ומתבגרים, מין לא בטוח ומוגן (שנגרם בגלל אימפולסיביות בלי לחשוב על ההשלכות, נטילה לא עקבית של נטילת גלולות למניעת היריון באופן קבוע או רכישת קונדומים וכו’) שגורם לכך שהם חשופים יותר למחלות מין והיריונות לא רצויים והיקלעות לסיטואציות עם זרים שעלולות להיות מסוכנות- כמו למשל לא להחליף תמונות ופרטים אישיים כשמכירים מישהו ברשת, להיפגש בפעם הראשונה בבית של אחד הצדדים, להשתמש בסמים ו/או אלכוהול לפני או תוך כדי סקס באופן שפחות מאפשר להם לשמור על עצמם או לסרב. יש מחקרים רבים שנעשו במתבגרים וגילו שלמתבגרים עם הפרעות קשב יש סיכון גדול יותר להיות מעורבים בפגיעה מינית- מהצד הקורבן או התוקף.
להרבה אנשים עם הפרעות קשב יש גם קשיים בוויסות חושי, כלומר או שהחושים שלהם מוגברים והם זקוקים למגע עדין או שזה דווקא “יטריף” אותם ויש הרבה סוגים של מגע שלא יהיו נעימים להם, הם יהיו רגישים מידי, מגע מסוים עשוי להכאיב להם, הם עשויים להרגיש לא בנוח עם שמיכה עליהם או עם גוף של מישהו אחר, זיעה, ריח, טקסטורות או היעדר בד. כל אלו יכולים להסיח את דעתם בקלות ואף להירתע ממין. אחרים סובלים דווקא מחסך בחושים והם זקוקים למגע חזק ואינטנסיבי כדי להרגיש “משהו” והכל צריך להיות מוגבר ועוצמתי כדי ליהנות.
יש גם צדדים חיוביים- אנשים שמתרכזים בפעילויות שהם אוהבים ולכן מצליחים להתרכז בסקס, יכולים להשתמש בסקס כאמצעי להרגעה עצמית, יכולים להתמסר ודווקא אז המחשבות פחות מפריעות, מתנסים במידה ובאופן מווסת בסקס מגוון ומעניין ובעזרתו מצליחים לשמר מערכות יחסים ארוכות ויציבות כי הם דואגים לכך שכל הזמן יהיה עניין להם ולפרטנר באופן בריא.
.
סוף.
.
.
ענבל טננבאום, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית CBT- טיפול התנהגותי קוגניטיבי מוסמכת.
בתהליך הסמכה לM.A בעבודה סוציאלית-טראומה.
בתהליך הסמכה ל- Cog-Fun- טיפול קוגניטיבי תפקודי למבוגרים עם ADHD.
מתמחה בטיפול במבוגרים עם ADHD.
מקורות (נוספים על ניסיון קליני):
"168 שעות של הפרעת קשב"- טל קפלינסקי וד"ר ירדן לוינסקי
"לחיות עם הפרעת קשב ADHD"- איריס מנור ושמואל טיאנו
Sarver, D.E., McCart, A. J., Sheidow, E.J., Letourneau, J.L (2014).ADHD and risky sexual behavior in adolescents: Conduct problems and substance use as mediators of risk. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 55 (12), 1345-1353.
Flory, K., Brooke, S. G. M., Pelham, W, E., Gnagy, E., Smith, S. (2006). Childhood ADHD Predicts Risky Sexual Behavior in Young Adulthood. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. 35 (4), 571-577.
