לפני 4 חודשים. 3 בדצמבר 2024 בשעה 20:09
אתמול הויברטור שלי הפסיק לעבוד באמצע ...
הלוואי היה לי מישהו שישמע אותי מאוננת... קשה לי לבד :(
ממציאה את עצמי מחדש
כל מה שאני מפחדת להגיד בקול רםכדי שאתחיל לראות סדרה חדשה או סרט חדש - אני צריכה אנרגיה מסוימת בשביל זה
צריך בשביל זה ריכוז,
חשק ..
צריך להשקיע בזה זמן.
ואם אין לי את זה- אז אני אעדיף לראות סרט/סדרה שאני כבר מכירה
אני יכולה תוך כדי לעשות דברים אחרים, ולא ארגיש שאני מפספסת חלקים חשובים
אני יודעת מה עומד לקרות, אז לא הולך להיות לי הפתעה מבחינה רגשית
ובכלל - יש במשהו שאני כבר מכירה, סוג של התנחמות. תחושה של מוכרת
אז אותו דבר עם גברים
כדי להכיר מישהו חדש, אני צריכה אנרגיות, זמן וכוחות בשביל זה
ואם אין לי אותם, אני איכשהו מעדיפה למחזר מישהו שאני כבר מכירה, שדורש ממני פחות אנרגיות
תזיין אותי חזק..
כל כך חזק עד שכל העצב ייצא מהגוף שלי,
תזיין אותי עד שכל הדאגה תישכח לי מהראש,
תזיין אותי הרבה, עד שארגיש שתחושת חוסר האונים שלי נרגעת.
פתאום נפלה לי התובנה, שכשאני משוועת לזיון חזק-
אני בעצם משוועת לחיבור יותר מהכל.
חיבור נשמתי,
חיבור פיזי,
חיבור אינטלקטואלי
כמעט חודשיים מאז שנפגשנו,
וטעם הפירורים שהוא השאיר לי - היו כמו פיסות של גן עדן.
הלוואי ואזכה לאכול את כל העוגה
הייתי הופכת לעשירה
אני כזאת חכמה כשאני נותנת עצות על מצבים שבחיים לא הייתי בהם בעצמי
אף פעם לא הבנתי את הקטע בלשים את הדוש של הזרם מים במקלחת על הדגדגן
זה אף פעם לא עשה לי כלום.
שנים עד שהבנתי בכלל מה זה אמור לעשות. בתאוריה לפחות
כי מעולם זה לא גירה אותי, לא חירמן אותי ובטח ובטח לא גרם לי לגמור.
מעולם לא גמרתי מירידה - לא משנה כמה גברים הבטיחו שאיתם זה יהיה אחרת. (לא חמוד, זה בדיוק אותו הדבר).
בכללי מעולם לא הבנתי למה מישהי כל כך נהנית מירידה...
מבחינתי זה משהו נחמד, אבל ממש לא המנה העיקרית. אולי מתאבן וגם על זה אפשר לדלג לפעמים
הדבר היחיד שגורם לי לגמור מבחוץ, זה הסטיספייר
לא רק שהוא גורם לי לגמור, הוא גורם לי להשפריץ
ועדיין - זו גמירה שיטחית בעיני. אין אפילו מה להשוות.
גמירה פנימית היא פי מיליון מבחינתי מגמירה חיצונית.
אני יודעת שרוב הנשים לא מצליחות לגמור מחדירה פנימית,
ואני במיעוט (כמו כל דבר בחיים שלי).
ועדיין לפעמים מקנאה במי שמצליחה לגמור מירידה
אני אוהבת כשמישהו שומע אותי מאוננת
אני אוהבת לעדכן כשאני חרמנית ועד כמה
לספר שאני רוצה לגעת בעצמי, איפה ואיך
אני אוהבת שמישהו מהצד השני שומע אותי גומרת, ולשמוע אותו בצד השני מתחרמן מזה וגומר יחד איתי (או שלפעמים סתם מחזיק את החרמנות ולא גומר)
וגם לזה (!!! )צריך עדיין חיבור עם מישהו (!)
שיחה שהיא לא רק על שליטה וסקס (!)
חיבור אנרגטי אם תרצו לקרוא לזה
להרגיש את המתח המיני דרך ההתכתבות - כי גם זה לא קורה עם כל אחד
ואני מתחילה להתאהב בהם
הגיע הזמן
אחרי 38 שנה
עם כל החרא
עם כל הקושי
לעולם את לא יודעת מה יביא יום
והחיים הם התסריטאי הכי טוב שיש.
אני בטוחה שבימים חרא,
אני אחשוב אחרת.
בימים קשים, אני ארצה להעלם קצת מהעולם הזה
אבל כשמגיע רגע מסוים, שמסביר כל כך הרבה דברים, למה דברים קרו כפי שהם קרו - את מתחילה קצת להתאהב בכאוס הזה שנקרא החיים.
וכן, זה הולך להיות פוסט מלא בהכללות
הגעתי למסקנה שרוב הגברים או- חסרי מודעות
או - מלאי ביטחון עצמי ללא בסיס.
זה מדהים כמה אנחנו הנשים, לרוב חסרות ביטחון. חושבות שאנחנו פחות יפות ממה שאנחנו,
יותר שמנות ממה שאנחנו,
עם ציצי קטן יותר ממה שיש לנו
רואות ובוחנות כל פגם קטן, שגבר ממוצע בכלל לא מתייחס אליו.
לעומת זאת,
גבר מספר לך שיש לו זין גדול ואף עבה,
במציאות - בינוני מינוס ואף דק.
גבר מספר שהוא נראה טוב! (וכמובן לא רוצה להשוויץ)
במציאות - שאלוהים יעזור לי. (ואני לא מאלו שמחפשות את החתיך התורן).
מספר שהוא (!!) זה שיגרום לך לגמור בפעם הראשונה מירידה,
בפועל - מרטיב אותך עם הרוק שלו (ועוד יורק - זה צריך לצאת מהחוק... סליחה!).
"אני נראה צעיר לגילי" - לא אתה לא!!!! אתה נראה בגילך!!
האם ידעתם שעשו מחקר, ושאלו גברים ונשים עד כמה הם שלמים עם איך שהם נראים.
כ60% מהגברים אמרו שהם שלמים עם איך שהם נראים, ורובם גם אמרו שהם חושבים שהם נראים טוב.
יכולים לנחש מה המספרים אצל נשים?
בערך 10% ואולי פחות. לא זוכרת את הנתונים המדויקים
ושלא תבינו לא נכון,
אני כבר הבנתי שמילים כמו חול ואין מה לאכול.
וקופסה מלאה לא מרשרשת.
אריה לא צריך לשאוג ולהוכיח שהוא אריה
וכו' וכו' וכו'
ועדיין אני חושבת שזה פשוט תופעה מדהימה!
כאילו יש בור של חוסר ביטחון/ חוסר מודעות - וכל מה שיש למלא אותו בו, זה מילים שאין מאחוריהן כלום.