לפני חודשיים. 24 בספטמבר 2024 בשעה 21:12
אני מצליחה בקושי ללחוץ לו על הנקודות המשחררות, אצבעותיי חלשות מידי אבל אני ככ רוצה להקל עליו במשהו. מוקדם יותר הבטתי בגבו הרחב וכתפיו הנפוחות בזמן שניקה את הדבר שהיה נראה כפרויקט הכי קשה בבית הזה. זה חירמן אותי לראות אותו ככה. גם הכוונות של הלב שלו מחרמנות. הוא מבין שאני אסופה של כאבי גוף ומקל עליי בכל דבר ועניין, האקטים האלה ממיסים לי את הלב ומרחיקים ממני כל התנגדות. זה הגשמת חלום, להיות עם גבר שדואג לי, לכל צרכיי ולבריאותי.
במיטה, אני באמת רוצה לעשות לו נעים ולמרות שלעשות עיסוי זה לא הדבש והחמאה שלי, אני מתמסרת לכך מכל כוונות הלב אבל אפילו זה לא מספיק, הכל כואב לי.
החודש האחרון היה אינטנסיבי בכל קנה מידה, סיום קשה לשנה קשה וכעת אני מנסה להתרכז במה שחשוב. לפני מספר ימים הוא שאל אותי אם אני מרגישה צורך להשתחוות. ״לא״, עניתי.
הוא מספר לי בעקביות אך בטשטוש מסוים על החוקים החדשים שיהיו ממש בקרוב. הוא דיבר באגביות על הסימון הבא עלינו לטובה, התנאים הבשילו לדעתו. אני ככ עייפה, מרגישה שהכל עובר לידי, גם המילים שלו. אני מבינה אותן אבל זה כאילו לא קשור אליי. רק המגע שלו מחזיר אותי למקום. הוא הזכיר לי את סטירת האזהרה שקיבלתי בשישי, הוא ניצל הזדמנות שהבנות היו בחדר, עבר לידי ודפק לי אחת, אחת שעושה דמעות, זה הגיע לי. ״זה היה במקום, נכון?״ הוא שואל ולא באמת מחכה לתשובה. אבל זה נכון, גם הגוף הבין שזה נכון וגם הנפש. זה מיסגר את הסיטואציה ויכולנו פשוט להמשיך הלאה בחיינו. המשמעות של 24/7 מקבלת עומק , ככ עמוק שלפעמים לא מגיע לי חמצן למוח.
אני מנסה לדלות פרטים על משמעות המילים ‘ביטול עצמי’, האם תרצה שאהיה בלי שכל, בלי אמירה, שתהיה בלי פרטנרית? אני שואלת ישירות. רוב אי ההבנות בינינו נסובות סביב הבנה שונה של השפה, של מילים ושל כוונות. אני מתעקשת להבין עוד. אני רוצה לשמוע לפרטי פרטים מה הוא מצפה ממני. ״תרצה שאהיה כמו אשה של גואל רצון?״, אני שואלת בחרדה מסוימת שישר עוברת לי לידיים שמתחילות לזוז ככל שהמשפטים מתארכים.
״אני רוצה שטובתי תהיה לך לפני טובתך״, הוא אומר את האמת שלו בפשטות. המוח שלי מתפוצץ בתוך עצמו, איך זה אפשרי בכלל? אני שואלת את עצמי ואז פולטת גם אליו. הוא מונה מקרים בהם טובתו הייתה לפני טובתי, אני נזכרת, עם זאת, זה נראה לי פשוט מידי. אני די אנוכית. ״אני רוצה לדעת שלא משנה מה אעשה לך את לא תלכי, זאת אפילו לא תהיה מחשבה שחלפה לך בראש״, אני מאזינה בקשב רב גם הפעם, זאת שיחה שחוזרת על עצמה, בצורות שונות, לא כדי להתיש את עצמנו, אני חושבת שפשוט שנינו רוצים להבין שאנחנו במקום הנכון. אני מבקשת ממנו שימנה את הדברים, שיתן דוגמה, שיהיה ספציפי על מנת לתת למוח הקטן שלי, שעוד התכווץ לאחרונה, הזדמנות להבין ולעכל את כל מה שהוא הולך לעבור. ״מה זה הכל? אתה רוצה לחתוך לי איברים? להרוג אותי? לפגוע בי? מה זה הכל? ״,
״לאן המוח שלך הולך?״ הוא שואל, ״שנתיים לא למדת עליי כלום?״, ״אז תהיה ברור״, אני מבקשת, ״צריכה שתפרוט את הכוונות שלך, כי כרגע אני חושבת על הגרוע מכל, אני מרגישה שאנחנו מדברים בשפות שונות״. הוא שותק ואז אומר ״אם אלך עם מישהי אחרת, אם ארצה שתעשי דברים שמעולם לא עשית״, הוא ממשיך, ״אני צריך לדעת שבמבט אחד את עושה מה שאני מתכוון, בלי לדבר בכלל, את נבט שלי ואת עושה הכל. גם את השם אני מתכוון לשנות לך בקרוב״. (את השם האמיתי)
הוא מתרומם, השיחה התנהלה כשאנחנו ראש זנב ואני מעסה את כפות רגליו, מידי פעם מלטפת את הזין המתוק שלו. כעת הוא על הברכיים, צמוד לי לראש, ״תתקרבי עם הראש״ הוא מצווה, ״אני רוצה לגמור לך על הפנים״. הוא גומר.
הוא נכנס לאמבטיה בזמן שאני עושה פיפי, הדלת פתוחה גם הפעם, כמו תמיד, אין לי פרטיות, למעט כשהבנות איתנו. ״אני מבין אותך, אני חייב שתביני שאני מבין אותך, אני ממש לא רוצה יחסים כמו של גואל רצון״, אני מנגבת, הוא יוצא וממשיך לדבר, ״אני מסכים שיש אי הבנות במילים אבל הכוונות שלי אלייך הן הכי טובות שיש״.
אני יודעת שהוא יכול לעשות איתי כל מה שהוא רוצה. אני חושבת שמעצמי אני פוחדת. אני לא אומרת לו את זה.
