שהייתי צעיר תמיד הסתכלתי על המבוגרים ממני ולא הבנתי את זה, עכשיו שאני מתקרב לגיל 40 אני מתחיל להרגיש ולהבין את זה.
גיל 40 זה גיל של תהיות, מחשבות על מה שהיה ומה הולך להיות. מה הספקתי לעשות ומה אני עוד רוצה לעשות..
מה דעתכם על זה? יש משבר? או שהכל בראש כמו כל דבר?