אין זיון רע יש זיון שרע לו

התעוררתי הבוקר כשאוננו אותי עד דמעות. כלומר אוננו אותי עד שהתכווצתי, נאנחתי, גנחתי והשמעתי עוד כל מיני קולות שאני לא חושבת שהשפה העברית טרחה לתת להם שמות ייחודיים. המשיכו לאונן אותי בלי הפסקה לעבר התכווצויות נוספות והתפוצצויות שמערבות דמעות. גם כאן לא הפסיקו והמשיכו עוד ועוד עד שזה כבר הפך לכואב ולא נעים והבכי הפך מבכי של הנאה לבכי של 'אני לא עומדת בזה עוד'. בכל זאת המשיכו לאונן אותי עד לדמעות והרבה מעבר להן.

ואיך התחיל היום שלכם?