They call me a maneater, but the truth is, men beg for me to devour them

אני לא יודעת אם זה רע

אבל אם כן – אז שיהיה

כי אני באמת נהנית

הם פונים – אינסטגרם, אפליקציות, אתה יודע

עוברות אולי עשר דקות

וזהו

הם לא מאמינים איזה דג לכאורה הם תפסו

ואני פשוט נעלמת

בלי סיבה

בלי אזהרה

פשוט כי איבדתי עניין

אבל הם, הם מתחילים להתרפס

וזה משעשע. באמת. כל כך מצחיק.

“אל תיעלמי לי”

“את החולשה שלי”

“אני אביא לך הכל”

“אני אעשה הכל”

וכאילו… אחי, דיברנו רבע שעה

וזה מה שמצחיק – אני לא מבקשת

לא דורשת

לא אומרת כלום

אני פשוט נכנסת להם לראש

וזהו

בלי מגע, בלי מבט

לזה אני קוראת שליטה מנטלית

לא סשן

לא איום

לא פקודות

פשוט צריך לדעת להפעיל

וזה שאני מצליחה לעשות את זה דרך הודעות

בלי להתאמץ

רק מלדבר נכון

מלראות בדיוק איפה לגעת

אז כן

אני מרימה לעצמי את הכובע קצת

בשקט

עם חיוך קטן😂

וזה קרה גם לך?

אתה מוזמן להתרפס בתגובות.

אני קוראת. לפעמים..

מטיפוח עצמי💋

לחשוב שזאת כבר חברה שלישית שלי שגיליתי שהיא שולטת.

זה מצחיק להבין שאת מקיפה את עצמך בסביבה כמוך אפילו מבלי להבין😂

איזה חג שמח!

היה אמור להיות. אפילו יותר אבל לא תמיד הולך כמתוכנן..

בכל מקרה חגים זה תירוץ בשבילי לקנות דברים חדשים 😂

אני בהלם שהם שרדו את הנקיונות עד עכשיו😂

והאודם מה איתו?!😍 

תכף הוא נגמר לי.. אקנה לי מתנה לחג😉

הרבה פעמים במערכת יחסים בדס”מית – פט פליי, ילד ואמא, או כל דינמיקה אחרת של שליטה וכניעה – הנשלט מוצא נחמה בשולט שלו. זה לא רק על משמעת או משחקי כוח. זה על החזקה אמיתית, על ידיעה שיש מישהו שרואה אותך באמת, שמבין אותך, שמכיל אותך בדיוק כמו שאתה.

אבל האמת? זו גם הנחמה שלי.

אין יותר שלווה בשבילי מאשר להחזיק מישהו קרוב, לדאוג לו, לתת לו להרגיש בטוח. אני אוהבת את הרגע שבו הוא מרפה לתוך הידיים שלי, כשהגוף שלו נכנע לא כי הוא חייב, אלא כי הוא סוף סוף מרגיש שיש לו על מי להישען. אני אוהבת כשהוא שוכב אצלי בזרועות, שקט, נינוח, כשהוא יודע שאני כאן בשבילו – וזה מרגיע גם אותי.

וזה תמיד תופס אותי לא מוכנה. לפעמים אני מתגעגעת לזה, אבל הכי כיף זה כשהרגע פשוט קורה. כשאני פוגשת מישהו, מרגישה את החיבור עוד לפני שהוא מבין מה בדיוק קורה לו, ואז מגלה שהוא צריך שישלטו בו בדיוק כמו שאני צריכה לשלוט.

כי השליטה שלי היא לא רק להוביל. היא להיות עוגן. היא להחזיק, להכיל, לתת מקום שבו אפשר לשחרר הכל. לא רק בשבילו – גם בשבילי.

בעבודה שלי יש כמה מנהלים, אבל בעיקרון יש אחד מעל כולם. נקרא לו… רפאל.

הוא קשוח, לא מחייך סתם, לא מבזבז מילים. אם הוא מדבר – זה או נזיפה או הערה עסקית.

ואז, אני מגיעה לסניף החדש, והדבר הראשון שהוא עושה כשהוא רואה אותי? מחייך.

״או, סוף סוף! ביקשתי שישימו אותך פה. כל דבר אני צריך לבקש עשר פעמים ולא עושים, לפחות עכשיו את פה ונתחיל להריץ דברים.״

אין הרבה דברים יותר מספקים מהידיעה שאדם עם סטנדרטים בשמיים – כזה שקשה לרצות – מעריך אותך באמת. אומרים שאני קשוחה, יש שקוראים לי נאצית בעבודה (באהבה, אני מניחה). אבל אם אפילו רפאל מחייך כשהוא רואה אותי? כנראה שאני עושה משהו נכון.☺️

טוב, אני וויולט מתפנקות לנו בערב של מלכות—צוחקות, מרכלות, נהנות מהצעות של נשלטים.

ברור שחסר פה איזה יין טוב, אולי גם משהו מתוק ליד… מעניין מי פה יכול לקרוא בין השורות..😉

טוב..

אז ויולט קיבלה המון תמונות, ואני והיא העברנו ערב באמת מלא בידור!

אני אתן לה להודיע.. תחכו לתגובה שלה

ביטלו לי את המכללה מחר זה אומר לחגוג!

התכנון היה מרתון סרטים ויין אדום

אבל אין יין אדום ואני לא מתה על סתם לראות סרט

משמע הבילוי שלי הוא קיפול כביסות😂