הלכנו לים אחרי העבודה
זה הפך לנוהל יום ה׳
תענוג.
פעמים קודמות רק ישבנו, דיברנו וצחקנו שעות
הערב העזנו ונכנסנו למים, הוא בבוקסר צמוד וגוף כל כך נערי ומחוטב.
הריבועיים האלו. למות.
אני בחזיה ותחתון עוברת את הדגל השחור המתנופף
הוא אחריי
הגלים חזקים ואמתניים
ואנחנו שיכורים בוהים ומחוייכים במרחק אחת מהשני
את המתח הזה גם סיכה הייתה קורעת לגזרים
שלושה חודשים התחושה הזאת באוויר, הרבה פלירטוטים, התאפקות ומבטי זימה
אני קולטת אותו לפעמים בוהה בי מחוייך במהלך יום העבודה
הנבוכות
האדמומיות
שנוצרת בפניו כשהוא מבין שהוא נתפס.... אש וניצוצות.
הוא צעיר ותמים וזה מדליק אותי ממש (מה שלא קורה בדרך כלל)
לפעמים הוא מרים את קצה החולצה לנגב זיעה
והריבועים מבצבצים עם פס השיערות דקיק עד בלתי נראה מהחלציים עד לפופיק
זה מזרים בי חשמל.
כשמיצינו את חוזק הגלים שבנו למחצלת
בחיזוק אלכוהול
בעודנו כמעט עירומים
נשכבנו אחורה ובהינו דקות ארוכות בכוכבים
הוא רעד מקור
פטמותיו הזדקרו והחיוך הזימתי שלי עלה
הוא התקרב ונישק אותי בחושניות עדינה כל כך
נצמד אליי והזדקר כולו
עשרות אנשים סביבנו
ובכל זאת רק אנחנו שם
באינטימיות המחשמלת שלנו.
הוא נראה לי ככ שביר תמים ועדין
ואני עם כל הסטיות שלי... תהיתי איך הוא יתמודד
המשך יבוא...
