לרגישים שבנינו

הריח שלך נכנס ואתה מיד אחריו עם עיניים שכולאות בתוכן נשמה חופשית שרוצה לאהוב הלילה. נצמדת אלי מאחור כאילו במקרה ושאלת בנימוס "את מוכנה?" הנהנתי עם הראש וקוויתי שהרגע הזה יגמר מהר עוד לפני שנשים לב שמשהו בנינו התחיל. "משמרת נעימה בוס" אמרת ונתת לי להרגיש שלמילים כבר אין משמעות.אני שתקתי רוב הערב גם כשמזגתי לך עוד וויסקי מר שיעשה לך קצת מתוק על הלב.בכל לגימה ראיתי איך הפחדים שבך גדלים ורודפים אחרי החלומות שלך זה כבר שנים שלא ברור לך מי המנצח במרוץ הזה אבל איכשהו בכל פעם אתה מוצא את עצמך מחוצה לו יושב מתוח ומחכה שיגלו לך את התוצאות..לפעמים נדמה שיש לי בדיוק את מה שאתה צריך כדי להלחם בשדים שמפרקים באגרופים את כל השאיפות והתקווות שלך יש לי בדיוק את מה שאתה צריך כדי שתוכל להציל אותך מעצמך ואז אחבק אותך אלחש ישר אל תוך הלב שלך שמגיע לך יותר מכל זה אתה תרגיש אותי ותגלה אותנו נעבור לדירה קטנה עם כלב בינוני ואהבה גדולה..אבל יש לך מישהי אחרת ואני הבטחתי לעצמי שהלילה אני לא הולכת לאיבוד שזה קרב אבוד שהיא הגיעה ממש שתי דקות לפני שאני הופעתי ותפסה לי את המקום. אני יודעת שאתה עסוק בלעשות הצגות של מאוהב במקום להחזיק לי את היד ולברוח לארץ רחוקה או למיטה קרובה ולעשות קצת אהבה או פשוט להיות לידי כשאני מתעוררת בבוקר להסניף לי את הצוואר וללטף לי את הפנים..אתה לא יודע איך להתמודד איתי ואני יודעת יותר מדי טוב איך להתמודד איתך מתי לחייך מתי לספר לך את הסודות הקטנים שאתה שומר מעצמך ומתי לשתוק ולנשום אותך הכי עמוק שאפשר.אבל אתה פלרטטן ואתה חוצפן ואתה מעייף אותי ברצון הבלתי נשלט הזה שאתה מייצר בתוכי עם התשוקות הכלואות שלך.

אז ״קאט דה בולשיט״ כמו שאומרים ב2025

אל תעלה אחרי למשרד ואל תשאל אם אני מוכנה כי אני לא מוכנה להיות במקום השני או מילימטר מהמקום הראשון אני לא מוכנה שתשחק לי עם המוח ותעצור לי את הנשימה לא מוכנה שתרגש אותי ושניה אחרי תרתיח לי את הדם שתגרום לי להפתח ולהסחף עד שתשבור לי את הלב ובזמן שארכיב את עצמי מחדש במו ידי הידיים שלך יחבקו אותה.  

אני סופרת את הכסף ומכניסה אותו למעטפות לבנות, אתה נצמד אליי מאחור כאילו בטעות ואני מסתובבת אליך עם מבט עמוק וסקרן אתה כמעט מאבד את העשתונות אבל אני רגועה כמו מים שנחים על קרקעית האוקיינוס בצהריי היום.

מרטיבה שפתיים ולוחשת "אל תקרא לי בוס"

גם לא כשאנחנו לבד ואתה מסתכל עליי

בעיניים רעבות לסיפור חדש.

הדלקת את האור בחדר המדרגות ונעמדת מולי עם בקבוק וויסקי קטן וחיוך חצי מאוכזב חצי מאוהב.נסיתי להרים את עצמי וכשלא הצלחתי שלחת יד ונגבת אותי מהרצפה כמו שמנגבים חומוס, הנחתי עליך את הראש ובזמן שחפשת את המפתחות בכיס של הג׳ינס שלי גלגלתי צחוק לתוך האוזן שלך.אמרת שאני מסריחה מאלכוהול וסיגריות אבל אני ידעתי שמה שהפריע לך היה הריח של הבושם, אותו בושם שגורם לך לחזור אלי כשאתה מאבד חמצן או טעם לחיים.

״קבענו שלא שולחים הודעות אחרי 2 בלילה״ הזכרתי את החוקים הידועים ואתה מהרת להזכיר מי הפרה אותם ״את כתבת שאבדת את המפתח״ וגם קצת את עצמי רציתי להוסיף ולשאול למה אתה עדיין הראשון שאני מחפשת אצלו אבל בדיוק זרקת אותי על הספה והלכת למטבח להביא כוסות תוך כדי שהורדת מעצמך חולצה, אני אוהבת שאתה מרגיש בבית כשאתה אצלי ואתה אוהב להרגיש שאני הבית שלך.התיישבת לי על הרגליים וכשהתלוננתי מהרת להשתיק אותי בנשיכות ונשיקות והאשמות על למה המקרר שלי ריק ולמה שוב רזיתי ואיך זה שאני מרשה לעצמי להגיע למצב הזה ולהשתכר ככה ומתי כבר אפסיק לברמן במעורת סמים הזו וכמה אני רוצה אותך מ1 עד 10 ואיזה תחתון אני לובשת ואיך זה שאני תמיד כזו רטובה 

ומתי תהי שלי? 

אני שלך

את שיכורה

חייכתי בהסכמה....מזגת לעצמך וויסקי ולי הבאת את הבקבוק,אתה אוהב לראות אותי מכווצת את השפתיים ולוגמת עם מבט עמוק לתוך העיניים שלך,ידעת שעוד שניה ישתחרר ממני השד אז הדלקת סיגריה וברקע התנגנה בלדת רוק ישנה. קלפתי מעצמי את הגופיה והתיישבתי עליך, נצמדתי, נשמתי, התענגתי וסיפרתי לך אותי בלי מילים רק עם הגוף ואתה איכשהו הצלחת להבין אז תפסת לי את האגן והכתבת את הקצב, משכת לי בשיער עד שהתקרבתי לנשיקה וכשהשפתיים שלנו נצמדו לחשת לתוכי ״תפסיקי לפחד מאהבה״.נרדמנו ערומים על הספה והתעוררנו עם קרן שמש ראשונה,בקושי פתחתי את העיניים ואתה כבר אספת את הבגדים ואותי לתוך החדר השכבת אותי ברכות על המיטה והורדת את התריסים. הבטחתי לאכול יותר ולנשום יותר ולכתוב יותר ואתה התרצת והסתובבת ללכת, חשבתי להציע לך להשאר אבל אני מפחדת לאהוב אותך ואתה בדיוק ההפך מפחד שלא תצליח לאהוב אף אחת אחרת מלבדי.ככה אנחנו כבר חודשים ארוכים נלחמים כל אחד בפחדים שלו ולפעמים גם אחד בשניה ובכל פעם כשאני מרגישה את הנצחון קרב לבוא הפחד גובר עלי, אני מפסידה אותך וגם קצת את עצמי..

אמרתי לך שאני אוהבת את הלבד שלי ושאתה יכול ללכת עכשיו. שנינו ידענו שלא באמת התכוונתי למילים שהתגלגלו לי מהגרון ובכל זאת החדר איכשהו הפך קטן מדי בשבילנו והקירות ניהיו דחוסים, אז בחרת להאמין לי ויצאת מהדלת לחיים חדשים משלך והשארת את כל מה ששלנו מאחור.פייר לא האמנתי שלא תתקשר, בניתי על זה שתתאפס על עצמך תוך יום-יומיים ותיזכר איפה הבית שלך ולמי הלב שלך שייך כשזה לא קרה הבנתי שהגיע הזמן לסיים סיפור כדי להתחיל אחד חדש. הקאתי כל טיפת רגש שהייתה לי על הדף ולפני שיצאתי לחיי הלילה העגומים של תל אביב עטפתי את עצמי בשכבת אגו שגם 5 כוסות מרטיני מחוזק לא יכולות לשבור. ניסיתי להתחיל מחדש אני נשבעת לך שניסיתי אבל זה לא עבד זה רק לקח אותי אחורה וככל שהתאמצתי להרחיק את הזיכרון שלך ממני ככה זה חזר אליי כמו בומרנג של רגש במהירות כפולה שהגדילה את החיסרון שלך בלב שלי.לפעמים נדמה לי שרק אני נדפקתי מהקשר הזה שרק אני ממשיכה לנתח ולנסות להבין מה היה שם. רק אני זוכרת, רק אני בוכה, רק אני מפחדת שלא אמצא מישהו מספיק דפוק לפחות ברמה שלך שיפרק לי את הלב לרסיסים רק כדי שאני אוכל להעביר לילות שלמים בלהרכיב אותו מחדש.ואני לא רוצה שתחזור אני באמת לא רוצה שתחזור אני רק רוצה שתשכח, שתמחק לי מהמוח, שתגמר כמו האהבה הזו שנגמרה עלינו.

אני שונאת שאתה שותק אחרי שאנחנו שוכבים, 

אני יותר שונאת שאתה שואל אותי כמה פעמים גמרתי. ואז שותק. מה הקטע עם השאלה הזו תגיד? מה יש לך טבלת יעדים שאתה צריך להגיש לקראת סוף החודש? או שאולי זה עושה לך נעים באגו לשמוע מספרים דו ספרתיים כתשובה. זה בטוח לא מתוך אכפתיות כלפי. אם היית רוצה לדעת מה איתי, היית שואל "איך את מרגישה?" או "נהנית?" או "אני עושה לך טוב?" אני מתחרפנת ממך. מה היה לך כל כך דחוף להכניס למערכת יחסים הזו היגיון? חנקת את כל הקסם, הרגת אותו. אין פה שום דבר עכשיו, רק גוף אישה וגוף גבר שמספקים צרכים ודחפים וסטיות. אלוהים ישמור. אתה מבסוט לפחות? שמח? אתה אוהב אותי ככה רק גוף בלי לב? בלי להתרגש ממך? בלי להקשיב לך? בלי לרצות אותך? בלי להסתקרן? ככה יבש. אם אתה לא צריך אהבה בשביל להפשיט אותי ולחדור אלי ולענג אותי ולגמור בתוכי, סתם לא בתוכי (זה רומנטי מדי) אז אתה גם לא צריך אהבה בשביל לישון איתי ביחד, לא? 

למה נרדמתי אתמול בלי חיבוק? יש לי הרבה שאלות וכן אני רואה שנעלמת לך הסבלנות, פתאום הצורך שלי לדעת ולהבין הכל כבר לא עושה לך את זה, או שפשוט השאלות שלי נהיו קשוחות מדי ודרגת הקושי לא תואמת את היכולות שלך. בלי להעליב. אין לי עניין במפגשים סטנדרטים עם אנשים סטנדרטים ואתה בכלל לא איש סטנדרטי אתה איש פחדן.

תשתקי את והמחשבות המזויינות שלך. כמה פחדים יכולים לחיות בתוך אישה אחת?נשבעת לך שזה המבט שיש לך בעיניים כשאני שוכבת מולך ערומה אחרי הפעם השנייה שלנו הלילה לא גמרתי זאת אומרת שוב לא גמרתי למה אתה מרגיש אשם?אל תרגיש אשם אני פשוט חושבת שמשהו בי נעול זה לא קשור אליך ברמת העיקרון אתה זיון מעולה אולי רק זה שאתה לא סגור על זה שאתה רוצה להיות האבא של הילדים שלי מפריע לי להגיע לאורגזמה מה זו בקשה מוגזמת ?אז אני צריכה שתגיד לי שאתה רוצה לעשות לי ילדים כדי שאני אגמור מה הביג דיל מה לא מבינה מה הבעיה שלך עם להגיד את זה ממילא אנחנו בעידן כזה שלמילים אין משמעות יש כאלה שאוהבות לשמוע שהן כלבות במיטה ואני אוהבת לשמוע תהיי האמא של הילדים שלי אתה בטוח חושב שאני שיכורה נכון?תמיד שאין לך דרך טובה להתמודד עם העולם הפנימי שלי אתה מאשים את האלכוהול אתה גאון אם הייתי מתחתנת עם עצמי ומאוננת לפחות שלוש פעמים ביום זה בוטה לך מדי?או שזה ציני? פחות סקסי אתה אומר אתה כזה מעדיף אותי גונחת או שותקת אבל אני לא שותקת אז בוא תגיד לי מה אתה נלחץ מלדבר על המשכיות ?אל תהיה תמים גם אני יודעת שאתה זמני שאנחנו עוד רומן תל אביבי זול אבל אתה רואה שזה כבר לא מספק אותי אז לפחות בוא נשחק על האשליה של הביחד אני אסתובב בבית עם תחתונים לבנים דקים וחולצה מכופתרת אבשל לך ארוחת ערב ואתה תחזור הביתה ותעדיף לאכול אותי כשתוריד את הבגדים תסתכל לי בעיניים בסקרנות כאילו אתה לא יודע מה מחכה לך מתחת ואני מבטיחה לך להיות ביישנית ועדינה רק כדי שאתה תוכל להיות המחוספס תשעין אותי על השולחן או תצמיד אותי לשיש ותעשה את זה מהר וקצר כאילו אתה לא יכול כבר להתאפק ואין מצב שאתה מחזיק את עצמך כי אתה חייב אבל ממש חייב כבר לגמור בתוכי ולסובב אותי אליך כדי להניח את השפתיים שלך על שלי ולתת לי את מה שאני כל כך רוצה לשמוע אני אוהב אותך אני אפילו בספק אם אחרי כל זה אתה תצליח לשבור לי את הלב כשתלך אתה מבין?עכשיו בלי שתשבור לי את הלה לא יהיה על מה לכתוב בלי שתבטיח לי ילדים אני לא אגמור ובלי החיבוק שלך בלילה אני לא ארדם מה שהופך אותך לסוג של מלכודת אז בבקשה אל תחזיר אותי אחורה אם אתה לא מוכן לדבר האמיתי לך תמצא לך בית אחר להתפרק לתוכו..