אושה לנד

מצד אחד אוש הוא סטאד מאפן פיצפוצי שוקולד
מצד שני אי אפשר לתכנן כלום עם ילדים

מצד אחד מסיבת תחפושות מושקעת
מצד שני הפורים הפרטי שלנו התבטל

מצד אחד קיבלתי חמסה אורגזמות
מצד שני נאלצתי להוריד את החמסה

מצד אחד אנחנו לא פומביים
מצד שני לא ראיתי אף אחד אחר מלבדנו שעשה עניינים (אולי מפאת השעה המוקדמת בה נטשנו)

מצד אחד הציצים שלי בכל צבעי הקשת
מצד שני גם הקיא של נוש



לא מפספסת פורים פטשיסטי. בעצם משתדלת שלא לפספס פורים בכלל.
ההכנות החלו שבועות מראש.
תחפושת קיקי, תחפושת מיני
ואפילו אוש הפציע בדקה התשעים עם כובע טבח שהפך אותו לשף ואותי בעזרת תרבדים כואבים למנת השף.

מזג האויר החורפי היה הסמן הראשון שהפורים הזה לא ילך כמתוכנן.
נוש חלה. מקיא ומקיא ונאלץ לפספס את מסיבת הפורים בגן היום.
אני לקחתי את זה יותר קשה ממנו (כי יודעת מה הוא מפסיד).
אולי נחנוך את קיקי בהמשך החג באיזה קניון או משהו.

אבל אתם רוצים לשמוע על המסיבה בחוץ והמסיבה בבית יותר מאשר על מחלות ילדים.
גם אני האמת, למרות שמוצאת את עצמי מדברת עליהם המון (על הילדים, לא על המחלות) גםבאוירה כלוביסטית. הם מהווים את מרבית עולמי כיום. ואולי פשוט קל לי לברוח בדיבור עליהם.
טוב עזבו. זה לא פוסט חופר.

הגענו למסיבה. כולי מבסוטה מהתחפושת. מדחיקה את המשמנים ומתרכזת בחצאית הטול.
נשיבוקי למארחות, הכרות לה ציפיתי עם השולצים ובהמשך עוד כמה היים עם דמויות מוכרות.
ריקוד פה ריקוד שם ואוש להצלה עם צמד התרבדים.

זה היה רק חימום כי החלטנו לנטוש מוקדם ולחגוג בבית.
הכי כייף בבית.
הכי כייף לגמור 5 פעמים רצוף.
הגבר יודע את העבודה, אין ספק.

אבל לפני זה כאב.
ידיים למעלה, לא קשורות כי לא צריך.
המקלות מכות בי שוב ושוב.
כואב לי מאד. על אמת.
חיבת לספוג. על אמת.
לא בשליטתי. על אמת.
רטובה. על אמת.