הייתי היום בחופש
אחרי אתמול הייתי זקוקה לשקט, לחשוב קצת לבדי.
את הבוקר העברתי כרגיל במחשב בריכולים על המפגש של אתמול.
אני רוצה עוד!
קדימה לארגן לחודש הבא!
נסעתי לקניון. עשיתי קצת שופינג אבל ממש קצת.
ישבתי עם עצמי לאכול וחשבתי.
מה אני רוצה בעצם?
רוצה להיות שרמוטה. רוצה לשכב עם כל העולם ואשתו.
מה עוד רוצה? רוצה אותו. את האהבה שלו. את הילד שלו. להזדקן לצידו.
רוצה שפיות.
רוצה קינק.
רוצה בדס"מ?
כנראה שכן. אבל לא טוטאלי.
אי אפשר לחוות בדס"מ אמיתי במסגרת זוגית כמו שלנו.
הוא אינו מעונין במנטאלי ולי אין ברירה אלה לקבל זאת.
אם הייתי רווקה - מה הייתי רוצה? לא להיות שפחה. לא מתאים לי לשרת.
אבל כן מתאם לי להיות פאסיבית בסקס. כן מתאים לי לקבל הוראות - גם בתחומים אחרים בחיים
כן מתאים לי כאב.
אז אני כן בדס"מית... והוא לא. זה סופי.
אין מה לעשות. אלו החיים.
עושה הכל למעני.
הוא אוהב אותי כל כך. ואני אותו.
אבל זה בוער בי.
חייבת ללמוד לכבות את השריפה.
לא להתפתות. לא לעשות שטויות.
אולי יום אחד.... עדין יש לי פנטזיות פרועות.
האם חותרת לשם? מישהו טען שכן. אולי זה נכון אבל זה לא ראלי מצידי.
הוא לעולם לא יסכים.
הוא הגיע מוקדם מהצפוי. נכנסנו ביחד הביתה.
טיזינג קטן עם החוטיני והחזיה הסקסית והוא שלי.
מוצמדת לארון ומוספנקת.
חנכנו את השוט החדש.
רק מהמראה שלו אני נרטבת
הוא מהסס. עוד לא יודע מה הגבול שלי. לא כאב בכלל
כמו דגדוגים.
הוריד אותי לריצפה ואני מוצצת.
אוהבת את הזין שלו כל כך בפי.
ממשיך להצליף בי עם השוט ואז עם הידית בצואר מעלה אותי למעלה וחודר אותי.
על הריצפה
על המיטה
וממשיך להצליף, הפעם חזק יותר ואני גונחת. כן......
פשוט מדהים. כמה כאב יכול להיות טוב.
השוט הראשון שלנו. עוד מתלמדים
מקווה שיכאב יותר ויותר במשך הזמן.
אוהבת אותך אוש שלי ונזהרת לא לחזור על טעויות.
לפני 18 שנים. 26 באוקטובר 2006 בשעה 19:14