לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 1 באפריל 2007 בשעה 8:25

עשיתי טעות חמורה.
כמה שאני סתומה לפעמים, וצבועה.

כל הזמן אומרת שאני מפרגנת, מוכנה לתת לו (בעיקר כשאני רוצה שיתן לי)
טוענת שאני מתגרה מזה אבל ברגע האמת קמה ובורחת.

הקנאה הזו זה דבר נורא.

הענין שלא הרגשתי קנאה באותו הרגע
הלכתי בגלל סיבות אחרות אבל משיחות עם אנשים הבנתי שאין למעשה הבדל גדול.
שאני צבועה והתירוצים שלי לא תופסים.

האינסטינקטים שלי מנוגדים לאינטרסים שלי.
ועכשיו אני מצטערת על זה.

אני לא רוצה לחזור על אותה טעות.
אני מרשה לו ה-כ-ל
וכאשר זה לא הכל, כאשר זה סתמי אז אני מתעצבנת?!
הוא יכול להעשות מה שהוא רוצה ואם זה לא קשור לסקס, אם זה סתם לצומי זה לא משנה.
זכותו!
אני לא הוגנת כלפיו.
ולא כלפיה.

ועכשיו לסוגיה נוספת :
זה הבלוג שלי ואני אכתוב בו מה שאני רוצה.
אני אחשוף את הפרטים הכי אישיים בחיי הנישואים שלי כי זה עושה לי טוב, כי זה עושה לבעלי טוב.
אני משתדלת לא להכניס אחרים לקלחת אבל לפעמים מתפלק לי ואני מתנצלת אם מישהו נפגע.
מי שלא נח לו שלא יקרא אבל אולי באמת ברפת אני צריכה להפסיק לשתף ולקשקש יותר על צבע הכתב...

אני אושה ואני זונת צומי
לא יודעת אם אני יכולה להשתנות
החשיפה עושה לי טוב
אני מרגישה "מישהי"
אז אולי זה פתטי והכל אשליה אבל אני בוחרת לעצום את העיניים.


Venus in Furs - מה שמצחיק בכל הסיפור (וכן, יש גם הומור, את רואה אותו?) זה שכש'תפסתי' את אוש עם היד על התחת שלה הוא אשכרה היה נבוך... כזה חמוד ((:

קנאה זה רע - במיוחד כשאין לה סיבה אמיתית. אין לנו שליטה על הרגשות שלנו, אבל אמורה להיות לנו שליטה על המעשים שלנו.

בסיטואציות שונות כשאני מקנא לתהום, אני מנסה למצוא משו אחר לעסוק בו, או פשוט לחוש את הכאב ולהבין שזה מה שאני מרגיש עכשיו ושזה בסדר.

ולגבי הבלוג, כל מי שנוזף בך על החשיפה קרוב לודאי שפשוט מקנא. תמשיכי לכתוב, התהליך הזה מרתק, ולא מעט אנשים מסתכלים עליך ולומדים.
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - היד שלו היתה על התחת שלה?????????!!!!!!!!!1
טוב, לנשום עמוק, להירגע
אני בסדר גמור עם זה
מותר לו לחוש מידי פעם תחת שהוא לא סמיטריילר :-)

אני באמת רוצה לפרגן לו
אבל גם להראות לו שאני מקנאה כי אוהבת ואיכפת לי
ואני לא אדישה אליו
הוא גבר מדהים ועל כל אחת להיות מאושרת שהוא נוגע לה בתחת...

ומה לומדים?
איך לעשות דרמה מכל דבר?
איך להתבכיין ולהשיג מה שרוצה?
איך לשלוט מלמטה?
איך להיות זונת צומי ודרמה קווין?

לפני 17 שנים
Venus in Furs - הם לומדים איך לשלב נטיות בדסמיות שהתגלו בגיל מאוחר יחסית ובתוך נישואין, עם הזוגיות והחיים הנורמטיבים. ואיך לעשות את זה בסטייל ((( :

וגם

איך להיות קשובה לרגשות שלך
איך לכבוש שיאים
איך לשלוט מלמטה (זו לא בושה!)
ואיך לקבל הרבה צומי...

מה רע בזה, דאמיט? ( :

אוהבים אותך אושה, כמו שאת }}{{
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - למה אין אייקון מסמיק?!
לפני 17 שנים
מביט לרגע - אושה , כמה פעמים אפשר לומר לך , מ'כפת לך ?
תעשי מה שבראש שלך , מה שעושה לך טוב , וזהו.
מי שנוזף בך זה אמנם לאו דווקא מקנאה , יכול להיות שיש
כאלו שאומרים לך את זה מדאגה או אהבה , אבל את ילדה גדולה ושולטת ידועה (מלמטה כמובן) אז את תקבלי את ההחלטה שלך , אם לכתוב , מתי , ועל מה .
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - אבל למה דואגים לי מה אני עושה לא בסדר?
אני באמת רוצה לדעת
לפני 17 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - דואגים לך, כי אכפת ממך.

כי החיים שאת חיה, לא סטנדרטיים.

כי מקנאים בפתיחות שלכם (גם אם קנאה טובה)...

ודואגים, כי כולנו יהודים וזה בגנים שלנו.

ומי שלא. מי שעינו צרה. מי שרע וטיפש...שיחייה. זה מספיק רע.


מתה עליך...

}{.

לפני 17 שנים
devotion​(מתחלפת) - "ועכשיו לסוגיה נוספת :
זה הבלוג שלי ואני אכתוב בו מה שאני רוצה.
אני אחשוף את הפרטים הכי אישיים בחיי הנישואים שלי כי זה עושה לי טוב, כי זה עושה לבעלי טוב.
אני משתדלת לא להכניס אחרים לקלחת אבל לפעמים מתפלק לי ואני מתנצלת אם מישהו נפגע.
מי שלא נח לו שלא יקרא אבל אולי באמת ברפת אני צריכה להפסיק לשתף ולקשקש יותר על צבע הכתב..."

אם זה עושה לכם ובעיקר לך טוב,
שכולם ילכו לעזאזל
{גם זו שהייתה שיכורה אתמול ובפעם הראשונה ממש נכנסה לעניני הצבע בצ'ט כאילו הם ברומו של עולם..}

מה שאמרתי לך אמרתי לך מדאגה לא כי אני חושבת שאת שוגה בדרכך וצריכה שמירה.
לי אישית יש בעיה עם החשיפה , לא כי אנ י נגד, לא כי אני לא זונת בלוגים משולבת בזונת צומי בעצמי, אלא כי עשו שימושים בעבר בדברים שכתבתי על מנת לפגוע,
אז נכון שאני אנטי בגלל הנ"ל, אבל לא הייתי רוצה לראותך נפגעת, רואה ציטוטים שלך שהוצאו מהקשרם,
רואה בלוגים של שיחות מסנג'ר שניהלת מסתובבים ערוכים בידיהם של מי שרוצים להוכיח עצמם על גבך.

זו אני אושה, לא את.

את , שימרי על הגחלת ותמשיכי להנות
מושמושים
שיהיה לכם חג שמח.
לפני 17 שנים
devotion​(מתחלפת) - נ.ב.:

"אולי באמת ברפת אני צריכה להפסיק לשתף"

הממ בדיוק ההפך,
שם נמצאים אלו שנהנים לקרוא/ לשמוע/ לחפון לך ציץ
-:)
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - :-))))))))))))))))))))))))))
ותודי שיש מה לחפון
}{

לפני 17 שנים
devotion​(מתחלפת) - חופשי יש !!

גררר *אייקון מזיל ריר*

}{
לפני 17 שנים
Tobias​(אחר) - האמת היא שאני לא ממש יודע מה היה או לא היה שאת מדברת עליו בבלוג.

אבל אני אומר רק שבסופו של יום
המילים היחידות שנחשבות
והדעות היחידות שנחשבות הן שלך ורק שלך

אם את מרוצה מעצמך וממי שאת בסופו של יום אז אין שום דבר שאף אחד אחר יכול לומר שצריך לשנות לך משהו.

אם את לא מרוצה
אז תבררי עם עצמך מה לא טוב לך ותחחילי לאט לאט לשנות את זה לכיוון הנכון.

כל מה שבאמת חשוב בזה הוא שתעשי דברים מכיוון שאת רוצה להיות טובה יותר אל עצמך
ולא כי מישהו אמר משהו או מאיזה פחד חברתי.

חבקי את עצמך קצת
ותני גם לאחרים פה לחבק אותך.
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אם לא היית מרגישה קנאה - אז משהו היה לא בסדר. כי כשאוהבים - מקנאים. נקודה.
אבל לקנאה צורות רבות ומגוונות.
השאלה היא איך את מקנאה, איך את מגיבה לתחושות הקנאה, עד כמה הם חזקים וכו'. קנאה יכולה להיות הרסנית ושלילית, והיא יכולה להיות גם מתונה, טבעית ולא כזאת שיוצאת מגדר שליטה.
כשאני מדמיינת את האישה שלי עם מישהי אחרת, אני מתגרה מזה ואני נהנית מתחושת הקנאה שמתלווה לזה. (במציאות זכיתי לראות אותה מנשקת מישהי אחרת רק פעם אחת וזאת היתה תחושה מדהימה).
אז אם את באמת רוצה שהוא ירגיש בנוח לעשות מה שבא לו ואולי גם ירגיש בנוח שאת תעשי מה שבא לך, אל תברחי. תעודדי אותו ותני לו להרגיש טוב עם כל העניין.
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - תיקון: זה היה אמור להיות "עד כמה הן חזקות" (התחשות, כמובן...)
לפני 17 שנים
Citizen​(שולט) - אושה יקרה

שאני קורא את השורות שלך אני ממש מבין אותך

כולנו קנאים במידה כזו או אחרת

קנאה זה דבר טוב אם יודעים היכן הגבול בין קנאה למעבר לזה ....
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י