צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ה(ע)קרב החוקי!

הגיע הזמן להעביר להילוך חמישי
ללחוץ על הגז
ולנסוע ישר

דרכים צדדיות מאריכות את הדרך לאושר
וברוב הפעמים סתם לוחצים פול גז בניוטרל...

העיקר ארבע גלגלים ומנוע שפועל..
ולא לשכוח למלא את המיכל...

חחחחחחחחח
לאחרונה אני מתחברת לצד הטכני שלי :-))))
לפני 19 שנים. יום שישי, 6 באפריל 2007 בשעה 5:14
מאז ומתמיד...מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה
הייתי מודעת לנושא הכאב בחיי
ולשוני בין הכאבים השונים שמלווים אותי

כאב פיזי תמיד הוביל אותי למקומות הכי עמוקים בנפש שלי
למקומות הכי נמוכים בהוויה שלי
לשורשי הקיום שלי
ובמן סוג של הישרדות תמיד בסופם הגעתי להיי נפשי.

כאב נפשי תמיד הוביל אותי לשני צדדים מנוגדים..בהדרגה
בתחילה תסכול , בלבול , הרהורים ותהיה
ואח"כ מהתחתית עליה מתונה לצד המנוגד
הצד של ההכרה, התובנה ההבנה והקבלה.

אבל עם כאב רגשי תמיד היה לי קשה להתמודד
במה שקשור ברגשותיי לאנשים אחרים
או רגשותיהם אליי...
מה שלא בשליטה שלי ולא תלוי בי
הכאב הרגשי שלי תמיד הוביל אותי
דרך כל המכשולים כמו באקט של טראנס...
עד למצב של קטטוניה כמעט
מן אפטיה מבורכת שמנתקת אותי מעצמי
כאב רגשי הופך אצלי לחומה של הגנה
ועוצר אותי מלהיפגע
ורק אלוהים יודע כמה חומות כאלה
עדיין קיימות בי
ומפרידות ביני לבין האנשים סביבי
לפני 19 שנים. יום חמישי, 5 באפריל 2007 בשעה 4:04
מסשן לסשן זה הולך ומשתפר...המוכנות שלי יותר גבוהה לאור ההוכחות שזה אפשרי, והוא גבר רציני, לוקח את התפקיד במלוא הרצינות... עד כדי כך שזה ממש מוזר לי...
תמיד היה קשוח ומופנם במידה מסוימת, כמו כל עקרב מצוי...אבל תמיד יש את הרכות ההיא של הרגש,
אין ספק שרוב העקרבים שהכרתי בחיי, והיו לא מעט , יודעים לאהוב עד הסוף...
בצהרים הוא התקשר, והודיע לי חגיגית שהלילה יהיה סשן...יש לו תוכנית מפורטת...
"כשתגיעי מהעבודה , תתקלחי, תלבשי את הגופייה השחורה ואת החוטיני תחרה השחורים שקניתי לך... תתאפרי קצת, תתקשטי לכבודי.. תדליקי נרונים בחדר ותחכי לי במיטה"
"אבל אני לא יכולה להסתובב בבית עם הגופייה והחוטיני, זה שקוף...."
"אמרתי לך לחכות לי במיטה, מה לא ברור כאן?!" אני ישר... "אוקי, אוקי "הוא... "אל תתחצפי"
אני מחייכת לעצמי..."טוב, ביי"
הוא מגיע, הכל כמו שהוא תכנן...חוץ מהנרונים...שבחרו להיגמר בדיוק היום....
"למה הנרונים לא דלוקים?" "נגמרו, ואני לא יודעת איפה יש עוד, איפה שמת את זה? לא מצאתי במגירה במטבח" הוא מביא נרונים שם על השידה לצד המיטה "אני הולך להתקלח, תישארי במיטה"
אני בינתיים מסתכלת בטלוויזיה...הוא חוזר... סוגר את הדלת, תסתובבי על ארבע...אני מסתובבת
הוא מצליף בי במחבט ארבע פעמים מאוד חזקות ומהירות... ותוך כדי אומר לי "זה עונש על זה שלא הדלקת את הנרונים כמו שפקדתי עלייך" אני כועסת...מתיישבת על העקבים...
"אבל כן הדלקתי אותם ...הם נכבו מלבד..."
"אבל שמתי לך חדשים, היית צריכה להדליק אותם"
"אבל לא אמרת לי כלום....ובכלל אמרת לי לא לקום מהמיטה..."
"את משחקת ראש קטן? הרי שאלת איפה יש והבאתי, מה לא ברור כאן?!"
"טוב, אבל פעם הבאה תבקש בצורה ברורה מה שאתה רוצה, אני לא צריכה לנחש..."

בינינו, אני מאמינה שלא היה לי איכפת לקבל הצלפות סתם לשם הצלפה, אבל להפוך את זה לעונש ?!
זה הפך את זה ליותר שליטה ממה שהתכוונתי שזה יהיה... ואני מרדתי ברעיון, והייתי קצת מופתעת מהיכולת המנטאלית שפתאום הוא הפגין כלפי ...הרגשתי מוזר...
הוא ישב על הכיסא המשרדי שנמצא מול המחשב בחדר... ושתק...ואני עדיין יושבת על ברכיי , ערומה ומהרהרת...אומרת לעצמי...-תני לו צ'אנס, זרמי...תראי כמה הוא משתדל, תתנהגי בהתאם, תיכנעי...- עושה על עצמי עבודה מנטאלית...- זרמי, זרמי...תיהני...-
אני מסתכלת עליו.."מה עכשיו?" הוא עונה לי קצת מיואש..."לא יודע, את רוצה להפסיק?" "לא!"

"טוב, תני לי לחשוב כמה שניות" אני יושבת לי בשקט, הוא מניח את הראש על הידיים ...חושב.
אחרי כמה דקות ככה, אני באה להסתובב ולשכב רגיל במיטה...אז הוא ישר...
"תישארי כמו שאת, אל תזוזי" ...חושבת לעצמי – הנה הוא חזר...-
אחרי זה שכבתי על הבטן והוא קשר לי את הרגליים למיטה, דחף לי לכוס , דחף לי לתחת... פלאג, וויברטור ,אחרי זה החליף את הפלאג במלפפון גדול,תוך כדי הוא הצליף בי הפעם עם חגורת העור שלו שהיא דקה ולא עבה, הספניק אותי ,לש את התחת, מעך לי אותו... האורגזמה לא אחרה לבוא...הזיון גם...וכ"ו....וכ"ו...וכ"ו.....
אבל למה לי לטחון לכם בשכל עם תיאורים שאתם כבר מכירים, כשסיימנו הכל הכללל...כולל הכל... ראיתי על המיטה בין אסופת החפצים הדוממים שהוא דחף או התכוון לדחוף לי...גם בננה...
מיותר להגיד שחטפתי התקפת צחוק שחבל"זזזזזז ואמרתי לו...
"אתה יודע מה שכחת?! את הקישוא ההוא שלא מצאו עד היום..." הוא חייך בשקט... ממשיך לשחק את הקשוח...
ואז אמרתי לו בונילית..."מותר לך לחייך לפעמים, בבדס"מ יש גם חוש הומור, זה לא הופך אותך לשולט פחות טוב אם אתה גם יודע לצחוק....."
לפני 19 שנים. יום רביעי, 4 באפריל 2007 בשעה 12:23
התעייפתי מלתת הסברים...
עייפתי מאלה שמנסים לרפות את ידיי בקשר ל"הצלחה" של בעלי לגרום לי את הריגוש הזה, למרות או בגלל היותנו נשואים 20 שנה...
בפוסט הקודם אמרתי ש- בדס"מ זה רק סקס?!...
אבל כל סקס זה רק מקפצה לרגש..תמיד זה היה כך מבחינתי...
יש המתארים את הבדס"מ "התמכרות, כמיהה, כאב ועונג בל יתואר " (ציטוט מתגובתה של טלייה)
ואני אוסיף את ה"כניעה" וה"התמסרות" ואולי גם את ה"פשרה" וה "ויתור"...
אלה דברים שקיימים למעשה בכל סוג של מערכת יחסים אוהבת.
אולי לא במינונים של זוג שלא נשוי...שהם מן הסתם מינונים שגורמים לגעגועים להיות יותר רלוונטים.
ואולי לא במינונים של בדס"מ...כי אולי זה לא בדיוק הכאב הזה שיכול לגרום לך אדם אחר
כי זה האיש שילד איתך את ילדייך....וראה אותך סובלת ...
אבל בהחלט העונג...השיתוף...החוויות המשותפות, הצמיחה האישית והכללית של כל הנפשות הפועלות...
והוא שם לכל אורך החיים...בביטחון ובשלווה
וזה מה שעושה לי את כל ההבדל...
חלק נרחב מהרגישות היתרה שלי לאדם אחר נבעה למעשה מ"חרדת נטישה"
שכאן היא חסרה לי...או בעצם לא קיימת.
אבל פשוט עשיתי העתקה...
והחלפתי אותה במשהו אחר שאני זקוקה לו בכל מערכת יחסים...
משהו שעד עכשיו לקחתי כמובן מאליו...מתוך הרגל שבשגרה היומיומית...
והיא האהבה הבלתי מתפשרת של בעלי אליי...
זה משהו שאדונים שפלים ואכזריים נוהגים לומר לשפחותיהם הצעירות וחסרות הבינה...
"אף אחד לא יאהב אותך כמוני"
במקרה של בעלי...זה פשוט ככה...הוא מעולם לא אמר זאת ולא צריך לומר...
זה פשוט ככה...
אף אחד לא יאהב אותי וישקיע בי כמוהו
הוא שם לאורך כל הדרך...
ועכשיו אחרי 20 שנה של חיפוש עצמי...
אחרי 20 שנה שכבר הייתי בטוחה שאני באתי מכוכב אחר
עם תחושת תלישות תמידית, שמלווה אותי מהילדות הקשה שחוויתי...
סופסוף אני יכולה להגיד
ש-חזרתי הביתה.
לפני 19 שנים. יום שלישי, 3 באפריל 2007 בשעה 15:04
די ...נמאסו עליי ההסברים המפולצפים... (פלצניים+פילוסופים)
גיליתי שימים כלילות ישבתי כאן...והסברתי לאנשים את תהליכי חיי המסיבייים והמדהימים...
עניתי למסרים דבילים יותר או פחות...
עניתי לאנשים שהתעניינו לשם עניין או לשם סקרנות...
ועניתי לכאלה שבאמת היה איכפת להם...
מעטים הם אלה שבאמת מבינים ...ממילא....
אז למה לי לטרוח?!

אז ברוח החג ...התשובות הקצרות שלי לארבעת הקושיות....

מה נשתנה????

בדס"מ? הכל חרטא...בדס"מ זה כולה סקס.
אחלה סקס , סקס משופצר, אבל ב- bottom line זה בסה"כ סקס...

שליטה? תראו לי מערכת יחסים שאין בה שליטה? ...אין חיה כזאת!
בכל מערכת יחסים יש שליטה ...אם נרצה או לא נרצה...
תמיד יש אחד שמוביל ואחד שמובל...זה בגנים שלנו.

מנטאלי? ...זאת העבודה הכי משמעותית שאנחנו עושים בעצם ...על עצמנו !
לא על אף אחד אחר...מקסימום אנחנו נשאב מישהו למנטאליות שלנו או נישאב למנטאליות שלו...אבל לא מעבר לזה...שזה בעיניי מספיק כשלעצמו...

טוטאלי?... טוטאלי זה רק המוות בכבודו ובעצמו... אין טוטאלי מלבד total loss...
טוב..זה קצת פסימי מידי...
אז אוקי...טוטאלי זה מושלם...זה גמור, סגור ו - complete...
והרי אין באמת דבר כזה במציאות...

זהו להיום מפינת ה"חריין" (חריף של רומנים) של הבמבית.

המשך חג פסח אביבי ופורח...
סחטיין על העיצוב של הכלוב...בכלוב כזה גמני הייתי מוכנה לשבת...
למרות שזה מזכיר קצת את סוכות....:-))))
לפני 19 שנים. יום ראשון, 1 באפריל 2007 בשעה 14:46
חג בלי אוכל זה כמו תחת בלי חור...

כל שנה בכל חג גדול...בני המשפחה מבקשים ממני להכין את הפטה כבד המפורסם שלי...
אם היו יודעים כמה זה פשוט בשבילי אולי היו מבקשים משהו אחר...

מדובר ב"פטה כבד" בטעם של מעדן האלים...
כולם מכינים כל מיני דברים...וליד השולחן זה הדבר היחיד שמקבל מחמאות...

אז למתכון המשופצר...(עניין של ניסיון של שנים)

כמובן שהכמויות כאן הן אסטרונומיות לעומת כמות קטנה רק למשפחה הבסיסית...אז תחלקו הכל בחמש...

חומרים:
חמש חבילות כבדי עוף, (קפוא, טרי...לא משנה)
חמש בצלים גדולים
שמן...(הייתי אומרת כוס...אבל לא חותמת על זה)
תבלינים (אח"כ..הפתעה...והם אלה שנותנים את כל הטעם...כל כך פשוט)

אופן ההכנה: (כולל טיפים)

1.שוטפים את הכבדים, ובודקים טוב טוב..שלא נספחו אליהן כיסי מרה ירוקים...אם כן אז מהר להוציא...אחרת זה הופך את הכל למרררררר...
מסננים.
(טיפ בינתיים, למדתי משף ...לאוכלי כשר וסתם לאלה שלא אוהבים שהדם מפעפע להם במחבת...
להרתיח בסיר מים ופשוט לבשל את הכבדים ישירות במים הרותחים קודם לאיזה רבע שעה...
יתרונות בולטים: הדם נקרש לפני הטיגון, ולמי שאוהב כבד ככה...בלי הפטה... אז הכבד סופח אליו נוזלים ולא מאבד את צורתו המקורית, אך נשאר ורדרד ונימוח.....)

2. ברמת העיקרון, קוצצים גס את הבצלים,לא להתאמץ לחתוך קטן...ממילא טוחנים אחורי זה.... 😄
בבצל השלישי מנגבים עיניים ומקנחים את האף וחוזרים לקצוץ את הבצל בבכי...

3. מטגנים את הבצל.
תלוי בכמויות...אחרי שהבצל מקבל גוון שחום חתיכי...להוציא חלק מהבצל , לשמור בצד...ולהוסיף את הכבדים המבושלים הורדרדים, מבריקים...לשמן+ בצל מטוגן...
אם מדובר בכמות קטנה ..אז אין צורך להוציא את הבצל...כלל...

4. מכיון שהכבדים כבר מבושלים אז זה רק עניין של השחמה נחמדת מכל הצדדים..משהו כמו גג 10 דקות...

5. אחרי כל זה...מכבים ...אני ממליצה להעביר לכלי אחר לקירור קצר בטמפרטורת החדר...כי במחבת זה ממשיך להתבשל מכוח האנרציה...

6. לסיום המוחץ...תרתי משמע...מעבירים את הכללללללללל למערבל מזון ומרסקים את האם אמא ש'להם... מוסיפים ...והנה ההפתעה... (שימו לב שזה לכמות של חמש חבילות כבדים)
כף מלח,
כפית שטוחה אגוז מוסקט טחון
וכפית שטוחה ציפורן טחון ....
ובציפורן...לא התכוונתי לציפורן של הרגל...כן?!
זה הכללללל

לי יש כלי מיוחד להגשה , בעל שני מכסים ..מלמעלה ומלמטה...אבל תאמינו לי...
שאת המעדן הזה הם יאכלו כמו גלידה עם כף ישר מכל כלי שתשימו להם...

להגשה
נחמד ומקובל לקשט את הפטה כבד...עם ורד שעשוי מקליפת עגבניה...או עם צנוניות שחתוכות לפרח... ואפילו תפוח שחתוך לציפור...מאוד מתאים לזה...אבל זה סתם לקישוט:-)


בתאבוןןןןןןןןןןןן

אני כאן בדיוק באמצע ההכנה של זה...
מי בא לטעום?
:-))))
לפני 19 שנים. יום ראשון, 1 באפריל 2007 בשעה 9:35
הוא הודיע לי בצהרים בSMS "תהיי מוכנה לסשן הערב!"
הגיע לפניי הביתה, התקלח, התארגן, אני חוזרת מהעבודה , נכנסת למקלחת, יוצאת, נכנסת לחדר שינה,
נרונים דולקים מסביב בחדר, מנורת המלח דלוקה באורה החינני, על הרצפה ליד המיטה מונחת שמיכת מעבר מקופלת עליה יש שרפרף מהמטבח ששתי רצועות מחוברות לו רק לשתי רגליים ועליו מונחת עוד שמיכת מעבר מקופלת...על המיטה מונח חבל עם קשירות מוזרות...כיסוי עיניים.
"אל תתלבשי" "תעמדי ישר" אני עומדת מולו הוא שם לי כיסוי עיניים ואח"כ קושר אותי בעמידה...מתחיל מהגב...ידיים קשורות לאחור, מעביר דרך הכוס חבל כפול עם קשירות, קשר אחד לוחץ לי על הדגדגן, אחד על עצם הערווה, אחד על הטבור, אחד על הסרעפת מתחת לשדיים ואחד בחיבור שביניהם...לולאה מעל הצוואר, שוב מהגב ואז קדימה קושר את החזה בשני ליפופים, מעביר דרך בית השחי שוב לגב ...קושר סופית..זהו החבל נגמר...כולי לבושה בחבל...
"תתכופפי" "ברכיים על הרצפה, תשעני על הכסא עם הגוף" "פתחי רגליים"
קושר לי את הברכיים לשרפרף...אני משתדלת לא לקטר, לא ממש נוח העניין הזה, אני משתדלת לא לאבד שיווי משקל. הוא מביא את המחבט שלו , חובט בי כמה פעמים, אין לי מושג כמה...חלק כואב יותר, חלק פחות...מידי פעם רצוף ...מידי פעם הפסקות לליטוף...אני מ-שתיקה מוחלטת , לאט לאט גונחת יותר ויותר, אולי מכאב אולי מעונג, סביר להניח שמשניהם ביחד... הוא מפסיק.
שקט דממה, העיניים שלי מכוסות , פתאום באבחה אחת חסרת כל התחשבות אלמנטרית...הוא דוחף לי פלאג לתחת...אני מרימה קול "הלו הלווווו...בעדינות..." (הניסיון האישי לא עזר כנראה)
"שששששש..." מרביץ עם כף יד פתוחה "שתקי!"
אני מתרגלת לפלאג , והוא עובר לשלב הבא...מנסה להחדיר לי ויברטור לכוס, אבל החבל שתקוע שם קצת מגביל את העניין...וגם התנוחה...אז רק את קצה הויברטור, הוא מזיז הצידה כמה שאפשר את הקשר ההוא שלוחץ ובכל זאת מחדיר כמה שאפשר את הויברטור...
אני מתחילה לרעוד בגוף, גם בגלל התנוחה הלא נוחה, וגם התנועה של הרטט...וגם הגירוי..
"אל תגמרי עד שאני אגיד לך"
אני שותקת...חושבת לעצמי -בתנוחה הזאת ...גם עוד שנה אני לא אגמור...-
הוא ממשיך , אבל להפתעתי הרבה , זה לא לוקח שנה...רק 20 דקות (רק?!) ...ואז אני מרגישה שזה מגיע..."אפשר לגמור?" אני שואלת... "כן" עונה..-בטח נרדמה לו כבר היד...-
ואז אני גונחת בלי בקרה ומתפוצצת כמה דקות טובות, מן גמירה מולטית כזאת שבאה כמו זיקוקים... יש התכווצויות מקדימות חזקות שמקפיצות לי את כל הגוף ואז האחת החזקה, זאת שגורמת לפעימות הבלתי רצוניות האלה לפעום בהיסטריה... וכמה שנוגעים ומתעסקים שם יותר ...הכל מתפעם ופועם בפיצוצים בלתי נגמרים, הוא עוד משחק עם הכוס שלי כמה דקות...עד שזה כבר לא נעים בכלל...עושה בדיקות וניסיונות , בוחן את העמידות שלי... לוחץ בכוונה על הדגדגן שזה דבר שישר מקפיץ את כולי... "דיייי, מספיק" אני לוחשת בצעקה את מילת הביטחון שלי...בקושי..
"תוציא , תוציא" אני גונחת והוא מכיר אותי, מוציא את האביזרים ממני, לאט... הכל עוד קופץ אצלי... כולי ממצמצת בכל הגוף...הוא משחרר את החבלים שקושרים אותי לשרפרף מהברכיים שלי, אני עדיין קשורה, ובגלל שהברכיים ננעלו לי מהתנוחה אני לא מצליחה לקום לבד, הגוף כורע תחת הלחץ הפיזי מכל הסיטואציה...הוא עוזר לי לקום, משכיב אותי על המיטה על הצד, אני מתנשפת, נחה ...הברכיים כואבות הכוס בוער ודולף...אני עדיין קשורה...והידיים הקשורות מאחור מתחילות לכאוב , עד עכשיו לא שמתי לב לקיומן.
הוא שוכב לידי ומלטף אותי בעדינות,בשתיקה. העיניים שלו בורקות... לא חושבת שראיתי בהן כזה כבר ברק ממש מזמן..."זהו, מספיק לנוח" אומר ומושיב אותי על המיטה מולו, שולף את הזין "תמצצי לי", אני קשורה , עושה מה שיכולה רק עם הפה...זה מה יש, ככה כמה זמן..."זהו, מספיק" הוא אומר וזז לאחור...הוא עדיין לא רוצה לגמור, יש לו תוכניות אחרות בשביל האורגזמה שלו.
הוא משחרר לי את החבלים, אני בקושי זזה, כל הגוף מעוך לי , אני עושה קצת תנועות כדי לחלץ עצמות
"על ארבע על המיטה" הוא אומר ואני יורדת לתנוחת המוצא...תנוחת הדוגי האהובה עליי...
הידיים עוד כואבות אבל לא נורא... "תאונני" הוא פוקד עליי , אני מתחילה לאונן נשענת כל כולי על יד אחת...ואז הוא דוחף אצבע עם חומר סיכוך לתחת שלי , ואח"כ מחדיר לי את הזין לשם, מזיין אותי נמרצות, אני נאנקת וגונחת..-שיט, למה לוקח לו הרבה זמן...הוא הרי לא גמר קודם-
"אפשר לגמור" אני שואלת ..מרגישה את האורגזמה מגיעה "כן" אני שוב מתפוצצת לגמרי, ואז מהפעימות של התחת שלי הוא גומר גם, יחד אתי...
נשכבים על המיטה, מתנשפים, מתלטפים, מתפנקים, מתנשקים.....בשתיקה...בוניליות...

יא..רק עכשיו שמתי לב...שהיום 1 באפריל...
אומנם מותר לשקר היום...אבל כאן הכל אמת!
לפני 19 שנים. יום ראשון, 1 באפריל 2007 בשעה 5:50
איזה חג יותר מפסח מתאים לבדס"מ...אההה?!

מעבדות לחירות...

השוט שמצליף ...

המקל שהפך לנחש...

10 המכות

ארבעת ה"אחים" ... חכם ורשע - אדונים , תם ושאינו יודע לשאול - עבדים...

וארבע כוסיות, או כושיות....(קושיות)

"ביד חזקה ובזרוע נטויה"

די דיינו כמילת ביטחון

ואני כמו בכל פסח...
חוץ מהשנה הראשונה לנישואין שלי...(שניה אחרי שסיימתי לנקות את החלון הגדול במרפסת ירד גשם) פוסחת בחדווה על הניקיון הזה כל שנה.
אני העברתי אותו באופן רשמי לחלוטין לקיץ.

"עבדים היינו לסבתא במטבח
כל מה שעשינו היא זרקה לפח"

חג פסח שמח לכולם
לפני 19 שנים. יום שבת, 31 במרץ 2007 בשעה 14:43
במהלך כל חיי...תמיד היו וכנראה תמיד יהיו...
אותם סוג של אנשים סקפטים
אלה שגדלו לצערם לתוך עולם של חוסר אמונה ואמון בעצמם ובאנשים סביבם...
ההתנהגות של האנשים מהסוג הזה...היא הדבר שהכי שנוא עליי

אבל יחד עם זאת ...הם אלה שלמעשה מציבים לי את הכי הרבה אתגרים בחיים
והאתגר הראשי הוא תמיד יהיה להוכיח להם שהם טועים!
לפני 19 שנים. יום שבת, 31 במרץ 2007 בשעה 6:28
מימוש פנטזיות הדדי-
זה היה עוד בתקופה הזאת של שייכותי לאדון, אני ובעלי דיברנו הרבה על המיניות שלנו ועל פנטזיות הקשורות בסקס, דברים שמעולם לא דיברנו עליהם קודם...
מסתבר שאני את רוב הפנטזיות האלמנטריות...מימשתי לו במהלך החיים, עוד בעבר...
אנאלי...זה היה משהו שמההתחלה היה בינינו, אולי לא בכמות שהוא היה רוצה ...אבל אנאלי זה ממש לא בדס"מ עבורנו...אתם מבינים?! הוא טורקי...:-)))
אוראלי גם, תמיד היה...אוראלי כולל ליקוק החור של התחת...זה תמיד היה הדדי בינינו...
שדיים שמשמשות ככוס..עם לשון על הקצה...זה גם היה ...
לא חושבת שמבחינת סקס יש משהו שלא עשיתי לו ואיתו ... ונתתי לו...
אבל לי הייתה פנטזיה אחת שלא מומשה ...לתקוע גבר...רק אלוהים יודע כמה אורגזמות קיבלתי בעזרת הפנטזיה הזו...
אז במסגרת הפתיחות שנוצרה בינינו שאלתי אותו אם הוא יסכים...
והוא הסכים... והיה לזה ערך מוסף ...שירגיש פעם אחת מה זה..אולי זה יעזור לו להיות יותר עדין אתי כשמגיעים לאנאלי....
השתמשתי רק בפלאג... אמרתי לו שעם הויברטור זה יהיה לו קשה מידי...
זה כאב לו, אבל הוא לא התלונן ..הייתי מאוד עדינה ועמד לו כמו טיל...החדרתי וליקקתי וליטפתי... ונהניתי לעשות את זה.. וממש הרגשתי את ניצני השליטה שקיימים גם בי...אפילו הספנקתי אותו קצת ..וזה נתן לי תחושה של כוח...
עשינו את זה רק פעם אחת.. ומאז אני לא מפנטזת על זה יותר...את הפנטזיה הזאת מיציתי.
העיקר שהיא מומשה.
עכשיו אפשר להתחלף שוב?!
:-))))
לפני 19 שנים. יום שישי, 30 במרץ 2007 בשעה 6:25
אז כמו שציינתי , החלטנו לחדד את הסקס בזוגיות שלנו בתיבול בדס"מי
מודה ומתוודה שבהתחלה זה נראה לי הזוי לגמרי...
הרי כל הקטע בעיניי זה שליטה ע"י אדם אחר, שלא מעורב בחיי באופן כל כך מוחלט...
וגם מכיוון שבעלי ואני נשואים 20 שנה ומאז ומתמיד אני זאת שהייתי יותר דומיננטית בחיי הנישואין האלה.
האמת ...שזה התחיל מצדו בצורה די ספונטאנית וללא ידיעתי.
מהרגע שהכל התגלה, הוא קרא המון בעניין, והכין לעצמו "ערכת שולט מקצועית"
הוא כאיש מורעל צבא , גדנ"ע ..גילה את אהבתו לקשור יותר מאוהלים בקשר יתד ומוט , כך שגליל שלם של חבלים מצא את מקום מושבו הקבוע בחדר השינה שלנו...
לבחור יש ידי זהב, הוא הכין כל מיני חבלים בקשירות מיוחדות שמלבישים כמו בגד ורק מותחים בבת אחת, הכין רצועות וחגורות לידיים ולרגליים, הכין שוט זנבות מחבלים, הכין מחבט מיוחד מעץ מצופה בעור, חבילת אטבים שלמה, הוא קנה אביזרי מין , פלאג, ויברטור, רוקט פוקט, טבעת פין רוטטת, כיסוי עיניים אמיתי, ועוד יש לו תוכניות....
הפעם הראשונה שלנו בעניין הזה הייתה מפתיעה לגמרי...הוא באחד הערבים הודיע לי שמתחשק לו לסשן אותי... לא התלהבתי, אבל החלטנו לתת צ'אנס?!..אז יאללה שיהיה...צריך להתחיל מאיפה שהוא...

הוא הכין לנו ארוחת ערב רומנטית עם גבינות ויין, ועשינו פיקניק על המיטה, כמו שהוא נהג לעשות בזמן האחרון בחיזוריו אחריי, ואחרי שסיימנו לאכול... הוא הפתיע אותי וגילה לי שבאותו יום הוא קדח ארבע חורים בעץ של המיטה , בכל פינה, הוא הוציא מהתיק המיוחד שלו (" ערכת...בלה בלה בלה..." ) ווים מיוחדים והבריג אותם למיטה, אני הייתי לגמרי בהלם, הוציא את החבלים ופשוט קשר אותי למיטה
עשיתי פרצופים לא מבינים ...והוא שאל אם אני בסדר, אם להפסיק...הרגשתי מוזר ואמרתי לו לא להתייחס לפרצופים שלי...לא התנגדתי , גם לא ממש פחדתי, אבל היה מין ריגוש מוזר כזה...של הפתעה ושל "מעניין מה הוא מתכנן לי" ...אחד הדברים שאני שונאת זה שהוא יורד לי בבת אחת וישר נוגע בדגדגן, והוא יודע את זה, אני מפונקת, חייבת פור-פלי לפני המגע שם, אחרת לא נעים לי, אבל הוא לא שאל , הוא פשוט עשה, ואני התגברתי על אי הנעימות הראשונית והתמסרתי ללשון שלו...שזה משהו שאני מורגלת אליו תמיד...:-)
אבל משהו בעובדה שהייתי קשורה הפך את זה ליותר מוחשי ומרגש בעיניי, ושונה מכל מיליון הפעמים האחרות שהוא ירד לי במהלך 20 שנה......כמובן שזה לא כל מה שעשינו באותו ערב...אבל זאת היתה המנה הראשונה...
ואז הבנתי...
כנראה שזה באמת אפשרי, אולי באמת אני אוכל להבליג על העובדה שהוא בעלי ושותפי לחיים
ופשוט אתן לעצמי ליהנות מהתיבול הזה יחד אתו.
ומנקודת המוצא הזו ...כל האפשרויות פתוחות....לכאן או לכאן...