שק איגרוף

עד עכשיו, בשיחות עם אנשים, ובעיקר נשים, על סקס,
אחרי שסגרתי להן את הפה... (כתגובה על זה שאני לא גומרת)
פצחתי מיד בנאום מרטיט על כמה שזה בכלל לא העניין, וכל ההנאה זה בתהליך, ואני חיה טוב גם בלי זה... ועוד ועוד ועוד.

אז עד היום האמנתי לזה.
מעכשיו, חסל בולשיט.

לא מעניין אותי אם אני יודעת מה אני רוצה, אם אני לא יודעת מה אני רוצה, כמה ולמה ואיך... אני פשוט רוצה לגמור.
רוצה להירגע...
אולי אני בכלל לא בן-אדם לחוץ? אולי הכל זה הפאקינג עכבות שלי?
נמאס לי להתאפק לא לחנוק את חברות שלי כשהן מספרות על השרשרת גמירות שהייתה להן אתמול ( 8 פעמים בלילה אחד?! אתן חיות?!),
נמאס לי גם להיות חרמנית כל הזמן,
ונמאס לי גם שאתה בורח כשאני מתחילה להרביץ לך כשטוב לי מדי!
אז אתה חוטף קצת מכות, אז מה? אני קטנה! תתמודד!
מצידי תגרום לי לאבד את ההכרה ותזיין לי את הצורה, לא מעניין אותי מה תעשה, אבל אני רוצה לגמור כבר.

די, כמה אפשר? פולניה, פולניה, אבל עד כאן. אסור לי להנות בכלל?
מה אני צריכה לנסות שעוד לא ניסיתי??? (ואני לא בטוחה שנשאר עוד הרבה...)

ונמאס לי לשמוע את כל הבולשיט הזה:
"את צריכה ללמוד לגעת בעצמך"
"את צריכה לגלות מה את אוהבת"
לא רוצה לגעת בעצמי, וגם לא אכפת לי מה אני אוהבת.
אני רוצה לגמור! את זה אני בטוח אוהב...
אין לי לא זמן ולא סבלנות להתחיל לגלות מה עומד מאחורי זה, וגם לא מעניין אותי.

מה הבעיה שלי?! טוב שפעילויות פיזיולוגיות אחרות, כמו לנשום, אני מצליחה לעשות...
פעם עוד הייתה לי תקווה. עכשיו זהו, אני ככה קרובה להשלים עם זה שזה כבר לא יקרה בחיים. יש לי את כל מה שצריך בשביל שזה יקרה, וזה פשוט לא קורה!

אם אתם אי פעם מנסים לחשוב על דברים חשובים שאי אפשר לקנות בכסף... הנה אחלה דוגמה. ות'כלס- הייתי מוכנה לשלם הרבה בשביל לגמור.
אין איזו נקודה במוח שאפשר לגרות חשמלית? אני מוכנה להשתתף בניסוי בשביל זה, בחיי.

אני בנקודה כל כך קיצונית... שאני אפילו מוכנה לנסות לגעת בעצמי!
אבל מה, לדבר היחידי הרוטט בבית נגמרו הסוללות. וזה סוללות של שעון.... מאיפה לעזאזל אני אשיג סוללות של שעון עכשיו?!
איזה אבסורד.

אוקיי...
ועכשיו, אחרי שנרגעתי קצת,
אני אחזור לכתוב את הסמינר.
כן, הקשיים בחינוך לאזרחות במגזר הממלכתי-דתי ממש מזיזים לי את הדגדגן.

זה היה אמור להיות פוסט בסגנון שלי "תראו מה עשיתי!"
אליו הייתה מצורפת תמונה של השוט החדש שהכנתי.

אבל:
א. לא הצלחתי להעלות את התמונה
ו-
ב. תכף תבינו לבד...

הסיפור הולך כך:

לפני זמן מה, בשעה שהתלוננתי בפני חברה על כך ששוטים זה דבר יקר,
היא (אבל אני לא יכולה לגלות מי, כי היא בכלל לא פומבית...) נתנה לי רעיון (והוראות) איך להכין שוט בעצמי.
לשם כך, הייתי צריכה לקנות כל מיני דברים. כיוון שלא היה אותם במדבר, חיכיתי עד שאגיע למרכז. ואז בעיצמו של מסע קניות עם אמא שלי, אני אומרת לה שאני צריכה לקנות ידית של אופניים, רצועות עור ושרוך.
זאת הייתה הטעות הראשונה שלי.
היא שאלה אותי בשביל מה, ואמרתי לה שזה סוד.
זאת הייתה טעות השנייה שלי.
ואז הלכנו לקנות את הדברים. הספקתי לקנות ידית, ואז החנויות נסגרו.

בנתיים, אני חוזרת למדבר ושוכחת מכל זה.
אחרי יומיים, חזרתי למרכז, ואמא שלי מודיעה לי שהיא קנתה לי כמה דברים.
אני נכנסת לחדר, ורואה על המיטה מלא רצועות עור ושרוכים.
אני חושבת שמעולם לא צחקתי ככה.

אמא שלי, שעוד לא החלטתי אם היא יותר מגניבה או יותר תמימה...
קנתה לי אביזרים בשביל להכין שוט!

אז אמא, תודה שאת דואגת לחיי המין שלי, גם אני אוהבת אותך.

נ.ב- אם היא אחראית לעובדה שיש לי עכשיו שוט, מן הראוי שאני אבוא אליה בטענות כשכואב לי התחת?

אני אוהבת להיכנס למיטה אחרי שאתה ישן.
אתה כולך חמוד ומתכרבל,
ותוך כדי שינה מתחיל לחבק ולמחוץ אותי....

אבל אני הכי אוהבת לשחק איתך.

אז אתה ישנת על הגב (כדי שיהיה לי נוח?)
ואני תפסתי אותו,
והתחלתי ללטף...
אני אוהבת שהוא צייתן ומתחיל להתעורר מייד.
כשהוא כבר ממש קיבל חיים משלו, הכנסתי אותו לפה.
ואתה התחלת לגנוח...
מתוך שינה אתה הרבה יותר קולני.
המשכתי, ובשלב מסויים אמרתי לך שאני רוצה שתגמור לי בפה.
אתה באמת צייתן מתוך שינה-
תוך שנייה שלחת את היד, נגעת בו קצת, כיוונת- ומילאת את הפה שלי בך.

הסתובבתי לצד שלי והלכתי לישון מחוייכת.
ואתה-
אתה המשכת לנחור...

למחרת בערב (!), אתה מודיע לי שהיה לך חלום ממש מוזר שאנסו אותך.
ואתה שואל אותי אם זה יכול להיות קשור אליי...

אני צוחקת.
אתה מבין ואומר שאני לא נורמלית...

אוי, כמה שאני אוהבת לעשות לך את זה(:

1. כששמים מוזיקה קלאסית ברקע של סרט פורנו- לא משנה מה יראו שם, זה מוציא את החשק.

2. פורנו בגרמנית, עדין ככל שיהיה, תמיד ישמע רע.

3. כשנתקלים באותן שחקניות בכל מיני סרטים שונים... (וקולטים את זה רק אחרי שהמצלמה מפסיקה להתמקד בפרצוף שלהן...) זה אומר שצריך להרגיע.

4. לראות סרט פורנו בשידור חוזר. ואז אני אומרת לעצמי: "איזה באסה, אני יודעת בדיוק מה הולך לקרות...".
לא! ואם לא הייתי רואה, הייתי נורא מופתעת למה הם מתחילים להתפשט...!

5. כשבשם של סרט פורנו מופיעה אישה בשם "Zukina" זה גורם לי להפסיק לחשוב על סקס ולהתחיל לחשוב על קישואים...
ואז לחשוב על סקס שוב.

צחקת עליי אתמול שאני לא זוכרת את מה שקרה אחרי.
אדיוט.
"אז למה לא כתבת את ההמשך?"
"אורי, זה אישי!!!!"
( צחוק רועם מצדך )

אז למה לא כתבתי את ההמשך?
לפעמים יש חוויות שצריך זמן כדי לעבד אותן,
לפעמים יש תחושה שכשמעבירים אותן למילים זה מוריד מהקסם,
ולפעמים, לפעמים פשוט לא יודעים איך.

אבל אני זוכרת. הכל.

אני זוכרת איך פתחת חבילה חדשה של KY וזרקת את הקופסא על המיטה.

אני זוכרת שליטפת לי את הפנים. באגרסיביות. את כל הפנים. בדיוק כמו שאני שונאת שאתה עושה.... ולא אמרתי כלום.

אני זוכרת איך שכבתי על המיטה בזמן שהראש שלי היה תלוי באוויר והדמעות שלי זלגו הפוך.

אני זוכרת שבשלב מסויים כבר לא חשבתי.

אני גם זוכרת שבדיוק כשהפסקת, הכי בעולם רציתי שתמשיך.






לא שכחתי מה קרה אחרי זה.
אדיוט...

נכנסתי למיטה.
מאוד חרמנית, וקצת מתוסכלת.
ואז דיברנו,
והיו עוד כמה דברים בדרך,
ופתאום שאלת אותי:
"את צריכה שאני אגיד לך מה לעשות?"
"כןןןןןןןןןןן!"
"ידעתי שזה מה שתגידי. אבל אני לא מתכוון להקל עלייך ככה..."

ואני, שלפני רגע חשתי הקלה כל כך גדולה, ולא ידעתי איך הגעת בדיוק לזה בלי לקרוא את הפוסט האחרון, פתאום הרגשתי כמו חתול שנתפס מלקק את השמנת. למה שלא תקל עליי באמת? מה רע בחיים קלים?

ואז דיברנו עוד קצת.
ואז נפלט לי: "אני מרגישה יותר למטה לאחרונה".
שיט. אי אפשר להחזיר את זה לבפנים. מאוחר מדי.
"מה אמרת? שאת אוהבת להיות למטה?"
"לא, לא אמרתי אוהבת" (אל תגזים, כן?) "אני פשוט מרגישה ככה..."
"את רוצה לנסות את זה?" שאלת אותי.

הורדתי את הראש,
ועניתי ממש, אבל ממש בשקט,
"כן."

יש לי הרבה מחשבות לאחרונה.
יותר מדי, אם שואלים אותי.
אבל לא שואלים אותי... אז כנראה שזה פשוט הרבה.
בדרך כלל אין לי בעיה עם הרבה מחשבות,
זה ככה מאז שאני זוכרת את עצמי. ואני זוכרת.
אבל לאחרונה אני יותר מוזרה מהרגיל.

תמיד רציתי דברים שאני לא יכולה להשיג.
זה ישן, בנאלי.
עם זה כבר למדתי להתמודד, נראה לי...
(ויצא לי פה חרוז בלי שהתכוונתי, כאילו גם הוא בא לצחוק עליי)
עכשיו יש לי קטע חדש-
לרצות דברים שאני לא באמת רוצה.
והאמת שעוד לא ירדתי לגמרי לסוף דעתי...
האם אני פשוט מפחדת מהעובדה שזה מה שאני רוצה?
או ש... אני עושה כאילו אני רוצה משהו כדי שיהיה לי האומץ לעשות אותו?

בנתיים, אני טובה רק בדיבורים.
כבר אמרו לי את זה הרבה, וזה נכון.
אני חרטטנית-על. אם הייתה תחרות חרטטנים, לא הייתי טורחת אפילו להירשם... זה לא היה מהווה אתגר עבורי.
אז אני אומרת שאני רוצה משהו,
ואז באורח-פלא אני נמצאת בסיטואציה,
ואז- אז אני מתקפלת.

ואני לא אדם שמתקפל, זה העניין.
אז אני לא באמת רוצה את זה?
אבל אני רוצה, באמת!

זה מעצבן לפעמים שהכל תלוי בי.
כלומר, אני אוהבת את זה,
וכמובן שהכל אמור להיות תלוי בי,
ואני גם לא יודעת אחרת,
אבל זה מעצבן. או לפחות ככה נראה לי...

אם זה לא היה תלוי בי,
אם הייתי מקבלת מצב נתון,
בלי לחשוב, בלי לבחור,
בלי יכולת להתקפל...
זה כבר מזמן היה קורה.
ואז לא הייתי צריכה לחשוב על האם מה שאני רוצה זה באמת מה שאני רוצה,
ולא הייתי צריכה לחרטט, בעיקר לעצמי; זהו, קרה, אין דיון שאחרי.

יש הרבה דברים שאני אשמח לעשות לאחרים,
גם אם הם לא יהיו מרוצים מזה...
אבל אין מצב שאתן לעשות אותם לי.

וזה נראה לי בסדר.

יש לי תחושה שהמשפט האחרון הוא בעייתי,
אבל זה לא מפריע לי.

"תפסיקי לשקר" אתה אומר לי.

אבל אני לא יכולה.
כשאתה מפליק לי שוב ושוב, ואני מייבבת, ואתה שואל אם כואב לי, אני חייבת להגיד שכן. "את מטפטפת לי לתוך הידיים. את בטוחה שבאמת כואב לך?" איך אני יכולה להגיד שלא? זה לא נשמע לי אפילו הגיוני, הרי מכאיבים לי, למה שלא יכאב לי... "עכשיו באמת יכאב לך, רק על זה ששיקרת".

אבל אתה לא מבין שאני לא משקרת. זה פשוט קשה לי נורא, עדיין.
זה כמו שאתה אומר לי להגיד בקול רם את מה שאני רוצה. אבל לפעמים אני לא יכולה להגיד את זה בקול רם, כי אני לא באמת רוצה לרצות את הדברים שאני רוצה... אם אתה תעשה את זה, אני עוד אוכל להתמודד עם המלחמה שבתוכי, אבל לבקש את זה? ועוד בקול רם? אני באמת לא יכולה.

אני לא משקרת. לא לך, בכל אופן.
לעצמי? לעולם? אולי. אבל איך אתה יכול להגיד שאני משקרת לך, כשכולי עירומה, פיזית ונפשית, בידיים שלך?
אתה לא מבין שאני יכולה להגיד לך דברים לא נכונים רק כי אני יודעת שאתה יודע בדיוק כמוני, ואולי טוב יותר, מה טוב לי ומה לא?

אז תן לי בבקשה להמשיך עם השטויות שלי ולשמור על האגו.
אני ממ צריכה את זה.
וגם אמרתי בבקשה....

טיפות של גאונות

~~~

רואה אותך שוכבת בין הסדינים הלבנים
ומטפס בדרך אלייך אלייך
אוהב אותך צועקת ואת ידייך מחליקות
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו
חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת

אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש

התחושה שאת נותנת וגופך שמבקש
אז קחי אותי למעלה אלייך אלייך
האש שבך בוערת חלום שמרגש
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו
חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת

אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש

~~~