ללא שם

מיופייפת, מבושמת ונרגשת אני מגיעה למקום בו קבענו. אני בשיער אסוף, מיני ותחתיו גרבוני צמר, חולצה צמודה ומתחתיה ... כלום, עקבים גבוהים, אבל בנאליים, והשרשרת הצמודה לצוואר, קולרית, אבל לא ...
ילדה אישה. אישה ילדותית. פרפרים. ניגודים.
אתה פותח את הדלת והריח שלך מכה בי, גברי, שרמנטי, כמו שאני אוהבת, אתה מחייך אלי ואני נמסה. אתה מושיט לי יד ואני נכנסת, אחריך, ואתה מושך אותי אליך ואנחנו מתחבקים, ואחר כך מתנשקים ואחר כך שוב מתחבקים.
מוזיקה מרגיעה ברקע, ושתי כוסות יין על השולחן, ואני אחריך והכוס בפי ואני שותה וכל גופי מתחמם וקצת מבוהלת, וידיך על מותני ואני מרגישה בטוחה.
אתה מחמיא לי ואומר לי כמה שאני סקסית. ואני נבוכה. מתרגשת, נזכרת בכל מה שאמרנו בשיחות הליליות שלנו, ונבוכה ונרגשת עוד יותר.
"רוצה כמו שאמרנו" אני לוחשת ואתה שואל: "מה?" בחיוך קטן. "כמו שכתבנו".
ובלי להרגיש אנחנו ליד הספה. ואני למרגלותיך ואני פותחת את המכנס שלך, ואני מושכת את המכנס שלך מטה. ואת התחתון. ואתה מולי, עדין ונוגע ללב.
אני מרכינה את ראשי לנשיקה. לליקוק, משהו קדוש באוויר, תחושה של טהרות. כי אתה רפוי ונוגע ללב. ואני ממשיכה. ומנשקת נשיקות עדינות, לכל האורך, וגם את האיזור מעל, שאני כל כך אוהבת, וגם למטה.
ואחר מעט קט, פי פעור, אני לוקחת אותך אלי, והלשון שלי נוגעת. וכולך בי, ואני בתנועות וידך בשיערי, אתה גדל, ואני לוקחת, כמו שאני יודעת, עמוק, מחליק בגרוני, עובר את הסף ונעלם שם.
המוזיקה באוויר, אבל אני מרוכזת. בתחושות. ברצון לספק, לפנק, לענג. בתחושת המליאות והשלימות שלי. ואני רוצה יותר. אני רוצה גם לחוש את מסביב, את החור האחורי, שלך, נשיקה מלאה שם, נשיקה מלאה וצמודה ולשון וידיים, וחזרה אליך, לעדינות, לרוך, לקושי בפי עד סופו.
ולסימון קטן ממך אני קמה. מתרחקת. מתקרבת. המיני מעל ותחתיו גרבונים וביניהם חור, אני, יורדת ומתמלאת בכולך ואתה מושך אותי אליך, אנחנו צמודים ואני מלוטפת מבפנים .... ומתנשקים...
ו"טעמי אותך" ואני מתנתקת, ויורדת שוב. ולוקחת אותך, ספוג בי ומחליקה על לחיי. על מצחי. על אפי. ואתה מושך אותי אליך ומנשק אותי, ומלקק אותי ממני.
ועדיין קשה. נמשכת אליך כמו למגנט, פי אליך רוצה. ורוצה לחוש פעימות ואותך. היין עולה אלי, ידיך עדינות מלטפות אותי, את זוכרת, כן אני זוכרת, בוא אלי גם שם, ואני על ארבע, לחיי מרוחה על הספה, חשופה, קח אותי שם אני אומרת, ואתה לוקח וכואב לי אבל אתה לא מרחם. ואני מחניקה ספק גניחה ספק צעקה של כאב.
וכשאתה מסופק, כשאתה על הקצה אני מסתובבת. על הברכיים, מולך, לוקחת אותך, את טעמי, בתנועות, כמו שסיפרת לי שאתה אוהב, מחכה לך, ומקבלת באהבה, את הנוזל שלך בתוכי, עלי ומחפשת בעיני את המטבח, את הקפה האמור להיות, מכינה וחוזרת אליך. שוכבת על ברכיך, ואתה מלטף אותי ארוכות, שותה את הקפה, אצבעך בתוכי, ובתוך פי ובתנועות כמעט אדישות ...