יום רביעי הגיע ושנינו מגיעים לטיפול די טעונים
המטפלת שומעת ומשקפת עבור כל אחד את הרגשות והרצונות שלו, זה קצת משחרר ומנקה את האווירה.
הדבר הכי חשוב שלקחתי מהפגישה היא שהמטפלת אומרת שאנחנו זוג חזק שרוצה לעבוד על הביחד שלו והיא אופטימית אז גם אני לשם שינוי אופטימי.
הקשיים עדיין שם ואושה מנסה לעזור לי ואנחנו הולכים לישון ביחד ומתחברים אחד לשני.
חמישי המפחיד הגיע ואני יוצא מוקדם לעבודה ומגיע לתל אביב כמה דקות לפני זריחה.
אם כבר הגעתי וביום ראשון הייתי בשקיעה בים לא נאזן ונלך בזריחה,ברור שכן אז הלכתי ושלחתי תמונה לדובשנית שהיא היחידה שגם משוגעת וערה בשעות האלו(היא ממש אוהבת קור).
במהלך היום מדבר עם הדובשנית והיא מרגיעה אותי וגם נותנת לי קצת בראש ואני מרגיש איך עוד חלק בראש משחרר, אני לא שמח מזה שהיא יוצאת אבל זה כבר פחות מפחיד וקשה.
הערב מגיע אני במקלחת ואושה נכנסת להגיד שלום,בהתחלה אומר לה ביי בקרירות אבל עוד חלק בראש מסתובב וקורא לה בחזרה ומאחל לה שתהנה(מקווה שזה מקל גם עליה).
מסיים להתקלח ויוצא לחבר שקבעתי איתו כדי לא להיות לבד בבית, הוא ואשתו הם זוג מצחיקים ותמיד כיף לראות את הדינימיקה בינהם.
אז העברתי שעתיים וחצי רגועות וחזרתי לישון בבית בלי מחשבות רעות.
מה שמביא אותנו להיום
אומנם שקט והמיטה ריקה אבל הלב לא התרסק לאלף חתיכות, הוא עדיין פועם ואני עדיין נושם עצמונית.
מחכה שתחזור ואתן לה חיבוק ונצא היום בערב.
