באמת. בחיייאאאתתתת! הדבר האחרון שאני רוצה לשמוע בסיום תיאור של סצינה סוערת הוא שזו הייתה "סצינה אינטנסיבית וש "עכשיו אני נותן לך אפטרקר".גם לא רוצה לשמוע את הגיבורה מבקשת שתהיה לה מילת ביטחון, ולא את הדום תוהה אם היא סוויצ'ית.
לארוצהלארוצהלארוצה.
יש גבול דק בין לספר סיפור טוב, עמוק ואירוטי על בדסמ, לבין להתחיל להיות דידקטי. רצחתם לי את הספר וכיביתם את הליבידו.
מזל שיש גם חלקים אחרים בספר.
וגם, תעשו בדסמ בלי ספר החוקים הארור שלא אתם כתבתם. עמוק בתוכנו אנחנו יודעים מה נכון לנו. פשוט צריך להקשיב. תקבעו את החוקים שלכם. אני לא יודעת אם בדסמ יכול באמת להיות בריא. אצל כולנו הוא יושב על יותר מדי בולענים. אבל אולי לפחות הוא יכול להיות לא מזיק. אולי אם הזוגיות בריאה בלי קשר לבדסמ, בדסמ יכול להיות פשוט אמצעי לביטוי והעמקה שלה.
סתם, קצת הגיגים. הילדים ישנים ואני פשוט יודעת שעוד מעט מישהו יקום, וכבר לא אוכל סתם להיות עם עצמי. גונבת קצת זמן עצמי לפני שיגמר.
