צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 14 שנים. 20 ביוני 2010 בשעה 13:44

זה לא יכול לעבור לסדר היום שמנגינה ככה סתם יוצאת לחופש
אם הראש נקי מחומר הלימודים
מרוקן מתלמידים
ומשוחרר מכתיבת חמרי עבודה שונים
התאים הריקים מיד מתמלאים בכל מיני זדונים תשוקתיים ולחים.
וכמובן כשהתאים מלאים בכל ה...הזה-
מישהו צריך לסבול/ להנות מכך.
הנה שני ארועים שקרו לי בימים האחרונים.
סבל/ הנאה? תשפטו לבד:


מקרה א'-
כבר סיפרתי שאני מנהלת קהילת חברים השוכנת ברחבי הרשת.
מאוד מעניין שם במיוחד הקטביות של החברים מחרדים ועד אתיאיסטים.
לאחרונה הייתי עדה לויכוח די סוער בין חבר חרדי לחבר חילוני
הויכוח גלש למילות גנאי במיוחד מצד החרדי.
בתחילה נתתי לזה לזרום ורק מחקתי את מה שלא ראוי להראות מעל גבי הפורום.
אחרי יומיים של מחיקות נשבר לי והחלטתי לכתוב לחרדי הודעת אזהרה שעליו להתנהל על פי חוקי הקהילה הדורשים כבוד בין חבר למשנהו.
כתבתי הודעה תמציתית והחלטית וזה תוכנה:
"שלום לך XXX
מה שלומך?
אני מאוד מעריכה את פעילותך בקהילה.
תגובותיך בדרך כלל מעניינות ומוסיפות עניין לדיון.
אבקשך למתן את הויכוח בינך לבין YYY ולהזדיין איתו בסובלנות ומתוך כבוד הדדי.
להזכירך זה אחד מחוקי הקהילה.
שיהיה לך תמיד כייף איתנו ובכלל
ממני..."

בתגובה קיבלתי מאותו חרדי אייקון מחייך.
האם הוא הבין את הטעות שעשיתי כשחלפתי את האות ת' באות ז'
או אולי הוא נהנה מההפקר....?


מקרה ב'-
אחד האדונים הראויים והנחמדים שיש כאן, שאני בודקת איתו כרגע קשר שליטה...
(שששש, לא אמרתי כלום)
הגיב לתפריט "השבת הסינית" שלי ושל משפחתי, שסיפרתי עליה בפוסט הקודם.
בהודעה פרטית הוא ביקש שאשאיר לו מהסינים המתוקים.
בתשובה להודעתו כתבתי לו ככה:
"אני לא בטוחה שהשפחה תסכים להשאיר לך מהמתוקים האלו, הם יותר מידי טעימים..."

שפחה?
הרי אני מצהירה חזור והצהר שאני לא מתחברת למילה הזו.
אני אישה נשלטת מתמסרת אבל לא שפחה.
אז איך במקום לכתוב לו "אני לא בטוחה שהמשפחה תסכים"
יצא לי לכתוב " שהשפחה"
האם זה כוח ניסתר שדחף אותי לשם?


ככה מתחיל החופש שלי
מעניין מה עוד יקרה נוכח החודשיים שהראש שלי הולך להיות- מרוקן!
:)))




לפני 14 שנים. 18 ביוני 2010 בשעה 5:05

6 בבוקר
השעון מצלצל
חמש דקות נימנום ואני כבר במקלחת
שיטיפה קצרה אבל ממש קצרה של בוקר, אין זמן ליותר
סיכת הגוף במיד נייט היומי
בגדים קלים ( החום החום...)
קפה חטוף
נשיקה לקטנה ( טוב גם לבעל)
ואני כבר על הכביש בדרך לעבודה.

רגע
מה קורה כאן?
השתבשה עליך דעתך מנגינה?
יום שישי שכחת
זה יום הצלילה לסירים
השחור לבן המטבחי מחכה לך
המוצרים המופשרים קורצים לעברך.
הכל בסדר איתך?

צובטת קלות את עצמי
מבט במראה
כנראה שלא התבלבלתי
יום שישי
חלוקת תעודות
פרידה מהתלמידים
לחלוחית בעין כי יהיה כואב בלי השמיניסטים.
וזהו
עוד שנת לימודים נחתמת
עוד דור, שכולי תקוה שצלח אותי ואת חומר הלימודים שהרבצתי בהם.
דבר אחד יהיה הפעם שונה
לא הבאתי שקית פלסטיק לאגירת המתנות.
אזרתי עוז פניתי בצורה הכי ישירה לתלמידי
הבהרתי להם שאני יודעת וזה טבעי שהם רוצים לקנות מתנות
אבל
אני מבקשת שאת כל הכסף שהם אוספים למתנה יתרמו לבית התמחוי השכונתי.
נודע לי בית התמחוי זכה בתרומה של 200 ש"ח.
לא יכולתי לקבל מתנה טובה מזו.

אני יודעת
מחכה לי יום עצוב
כל שנה מחדש הפרידה קשה
שהרי אני מסוג המורות שנקשרות לתלמידים ( חבלים לא בעניין הפעם 😄 )
בני ביתי יזכו לכמה דמעות ממני
לפורקן רגשי
יום, יומיים וזהו ננשום עמוק ונמשיך הלאה.
עוד לא ממש ארגיש את החופש
יש די הרבה מטלות לסיים
אבל בכל זאת
הסתיים המתח הלימודי, גם טוב.

ומה יהא גורל הסירים?
הם ישארו צפונים בארון.
הסינית השכונתית נכנסה לפעולה
ותספק לנו את קולנרית השבת.
יהיה שונה
יהיה מתוק יותר
תהיה שבת סינית שכזו
נחמד לעיתים לשבור שיגרה.


רגע לפני הבאסת האגרולים, נתחי העוף בבמבו שוט
הבקר באננס, האורז , הסלט הסיני והאננס והתפוח המטוגנים.
שולחת לכם שבת הכי כייפית, הכי שלוה והכי טובה.
שבת שלום
:)

לפני 14 שנים. 14 ביוני 2010 בשעה 9:20

ידעתי שמחכה לך בוקר מיוחד
אבל לא ידעתי עד כמה הוא הולך להיות כזה

או שלא!

מישהו החליט להעצים את מילות הפיוט שבהן התחלתי את הפוסט הקודם
ואפילו דאג לנקד אותן.
אכן אכן
מגיעה לו תודה שהוסיף תצורות למילותי ונתן בהן משמעות הגייתית.
אך כמה צפוי היה שהדברים לא הסתיימו בכך.
ההודעה הבאה ממנו כבר הזמינה אותי לבוא לחקור בצפונותיו
ואני
שנמצאת בעיצומו של בוקר מלכותי
כולי מובשמת בניחוח הקצף האקזוטי שיצא מהאמבט
לא בדיוק כמהתי לנבור בצפונותיו של המען דהו האלמוני
במיוחד לאור העובדה שאינו מוגדר כשולט
והרי כל הכלוב ואישתו יודעים מה בדיוק מנגינה מחפשת לה.
כשאותו פלוני הבין שלא יזכה לקבל את כירכורי סביבו
שלח לי את התובנות הבאות:


"את מחפשת אפוא גבר שבגברים, שולט בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, גבר שכל חזותו תשדר מרות ושררה, ושבאחת יכריע את נשמתך ואת רצונך ויפילך שדודה לרגליו.

הו!"


אין ספק שכמה מהשולטים שקוראים את הגדרתו רוצים פשוט לנשק אותו על יופי מילותיו
אחרים אומרים
זה חתיכת מתנשא הזוי ויש לברוח מפניו
אחרים יגידו
מנגינה מה את בכלל מתייחסת, הרי הכלוב טמא ברבים כמותו.

ואני אומרת
אף אחד
אבל אף אחד
לא יקלקל את הבוקר המלכותי שלי!
אני לא הולכת לשסע בו את שיני הטורפות
כי אינני טורפת ( נטרפת זה כבר סיפור אחר)
לא הולכת לכתוב לו מילות נאצה
כי מנשמתי פורחות הבוקר רק מילות שירה
(האדון שיהיה ראוי לשירה מפי יזכה בה בענק)
ולא מתכוונת לחשוף את ניקו או לעשות אאוטינג קבל עם וכלוב
( אני חושפת רק איברים וגם אז רק במקום הראוי)

שולחת תודה לאותו חבר כלוב אפרורי אלמוני
ואם בא לכם לשלוח לו משהו, זה המקום
אין ספק הוא מבקר כאן בדבקות.


עוד חיוך מצידי והפעם חיוך מלכותי :)

לפני 14 שנים. 14 ביוני 2010 בשעה 5:40

פתאום קמה מנגינה
ובתוכה תחושה נעלה
והיא מוצפת בכוחות יצירתיים
והשראת בוקר לכתיבה ושזירת חרוזים.

טוב דיי!
אין לי באמת רצון להלאות אתכם באנרגיה הספרותית שנחתה עלי הבוקר.
סתם שלחתי לכאן טעימה קטנה מההצפה שבתוכי 😄
בדרך כלל זמן הכתיבה שלי הוא בשעות הקטנות
אבל הבוקר
קמתי ספרותית לחלוטין.
אני לא יודעת אם זה שבוע הספר שמשפיע עלי, שהרי אני תולעת ספרים לא קטנה.
או אולי השיחה המאלפת עם הסופר חיים באר שהייתי בה אתמול.
אולי הכל נובע ממקור אחר לגמרי
וההרגשה שמשהו טוב הולך להוריד אותי למקומי היא התורמת למנגינה הפיוטית של הבוקר?

אתמול קרה לי משהו מיוחד-
נוצר קשר מחודש עם ידיד ששוחחתי עימו בעבר.
היתה ביננו הכרות וירטואלית בלבד.
אבל אתמול משהו השתנה.
מבט חטוף על תמונתו , לא להאמין כמה שהוא דומה לאדון הכי מדהים שהיה לי.
בירור קצר הבהיר לי שגם תחום עיסוקם קרוב.
נכון זה בסך הכל צירוף מקרים עראי
ואדם הוא רק אדם ואין אחד דומה למשנהו
ובכל זאת
מי יודע לאן זה יוביל...

הבית ריק
אני מתכננת להתפנק באמבטית קצף בניחוח פירות אקזוטיים
ארוחת בוקר ולא סתם ארוחה--------
שהרי הרמב"ם ממליץ:
"יש לאכול ארוחת בוקר - כמו מלך ארוחת צהרים - כמו נסיך ארוחת ערב - כמו עני "
קצת עינוגים נפשיים פרטיים (משאירה זאת לדימיון הפרוע של כל מי שקורא)
וזמן איכות של כתיבה.
שנת העבודה כמעט מסתיימת ואיתה כל כתיבת ההמחזות התסריטים ושאר הפקות שנתיות.
יש לי זמן להקדיש להמשך כתיבת הספר.
הפרטים עדיין חסויים, אפילו משפחתי לא יודעת שאני כותבת.
אגלה טפח קטן שעלילת הספר עוסקת בהקבלות והניגודים בין העולם הונילי והבדסמי.
(מישהו אמר ספר על עצמי).
אין לי מושג מתי אסיים את הספר. לא מלחיצה את עצמי
אבל ישנה כבר הוצאה לאור שגילתה עניין, שהרי תוכן הספר מסקרן.

אמבט הקצף כבר מוכן
גופי חשוף כמעט לחלוטין ומחכה לעינוג וצלילה לארומה האקזוטית
פאי הירקות והביצים כבר בתנור
ואני מתחילה את בוקר המלוכה שלי.


שיהיה יום מוצלח
לך וגם לח.

לפני 14 שנים. 11 ביוני 2010 בשעה 5:10

5 לפנות בוקר
טרטור מעצבן של השעון.
הוא ממוקם בכוונה רחוק ממיטתי.
אני מקללת את קרני השמש שהביאו את הבוקר ומסתובבת לצד שני.
המטרידן הסידרתי ממשיך ללא רחם.
הקטנה צועקת מחדרה שזה מעצבן ומפריע לה.
אני לא שומעת כלום! רוצה לישון!
בעלי מתרומם ומעיף עלי כרית.
את אשמה!
מי אמר לך לכוון אותו מקדם כל כך?
קיבינימט
יום חופש שלנו
למה גם היום את צריכה לקום ביחד עם עדת העורבים שבחוץ?
כיוונת אותו לשעה מקדמת
ועכשיו אין לך כוח אפילו לקום לסגור את הטירטור הזה?
יותר מידי שולטים צצו פתאום בבית
ובראשם הטרטר בעל הקול הצורמני שלא יוותר לי ועד שלא ירגיש את מגע ידי עליו לא יפסיק את הטירטור שלו.
עולם אכזר!!!!

זהו השקט חזר לחלל הבית.
הקטנה מחבקת את הדובי וממשיכה לנום
הבעל די מהר חוזר לנחירות
אבל אני
מהרגע שקמתי
זהו לא מסוגלת לשוב למיטה.
המטבח מואר
הבשר הפשיר
יאללה לטבוע בסירים.

אחד האדונים ששוחחתי עימו השבוע החליט לעזור לי בהרכבת התפריט הסופשבועי.
באדיבותו הציע לי להכין:
גפילטע פיש
מרק עם עוף מכובס
רגל קרושה
ועוד כמה פטיפורים שיכנוזיים...
בטוח שיש בתים שמלקקים את הלשון והאצבעות נוכח תבשילים שכאלו.
אצלי תפריט שכזה יסתיים ברבנות!


במטבחי מככבים
פפריקה חריפה
פלפל חריף אדום וסודני
בהרט
הל
כורכום
כמון
ושאר טהרת המזרח המתובל.
אי לכך ובהתאם לזאת גם התפריטים מקבלים נופח מזרחי עם מיטב החריפות.

השבת אנחנו בהרכב קטן ומצומצם
גם האוכל יהיה בהתאם
וחוץ מזה שאין לי ממש כוח להשקיע.
אז יהיה
בורקס ממולא כבד קצוץ ברוטב פטריות
תפוחי אדמה קטנים מוקרמים עם חמאה
פרחי ברוקולי שיקבלו הקרמה תנורית.
חזה עוף מושרה במרינדה ומטוגן על מחבת פסים
חתיכות גולש בקר ברוטב זיתים.
אורז לבן מעוטר בצנוברים ושקדים
אפונה ( האפונים הקטנות העדינות שיש היום , טעימות ומומלצות)
לקינוח
אבטיח ועוגת פירות עם אפרסקים משמשים ענגים וציפוי ג'לי

מבטיחה לכם שזה תפריט מצומצם

:))))
לכל האשכנזים המזרחיים הצברים והשאר
שבת נפלאה חריפה מתוקה וטעימה
ממנגינה

לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 15:37

מעולם לא למדתי ימאות
גם לא הייתי בשום תרגיל ניווט
אני לא משהו בהתמצאות בדרכים
ה GPS הוא חבר נאמן.
ובכל זאת
מוצאת את עצמי מונהגת בין שתי הקבלות חיי.
מנווטת בין העולם הונילי החופן בתוכו המון טוב
במיוחד כשהחופש כבר מפציע באופק.
לבין העולם הבדסמי הממלא אותי מיצבורי פנטזיות, חום תמידי
ובעיקר דואג למצב רטיבותי.



היום הסתיים עוד מבחן בגרות. היה הוגן לא קשה במיוחד.
אני מקוה לקטוף את פירות ההצלחה.
נראה לי שתלמידי כבר מקיאים את חומר הלימודים
לאחר שבשבוע האחרון הרבצתי בהם כמה ימים מרוכזים שבהם
חוץ מכל הקשור למקצוע, לא זכו לראות כלום!

חתיכת מורה שתלטנית וסאדיסטית...
אוהוו מנגינה
חכי חכי שתצללי לעולם הבדסמי, את כבר תשלמי על השליטה שהפגנת...


מהדרום הרחוק, מגיעות דרישות שלום ובדלי שיחות מהחייל שלי.
השבוע קיבל משימה לפקד על כל היחידה.
קיבלנו כמה מיסרונים שהוא מורעף בתישבחות.
הוא מאושר
הוא מורעל
משקיע את הנשמה גם בחומר העיוני וגם בצד המעשי
ואני
מנפחת חזה וזוקרת פיטמות בגאוה.
למה לא
הוא הרשה לי להשוויץ
וחוץ מזה
איזה כייף להשוויץ' כשיש כזה בן מדהים.
5 חודשים בצבא וכבר הניפו אותו לקורס קצינים
וזוהי רק ההתחלה, הם מבינים עם מי יש להם עסק.


הלו מנגינה
חתיכת שוויצרית שכמותך,
מזו השחצנות שנחתה עליך?
תרגעי ומהר....
חכי חכי שתצללי לעולם הבדסמי, האדון שיגיע ישים אותך במקומך
ויעיף לך את כל ההתנהגות המנופחת הזו.


בעבודה
מריחים את ימי החופש המתקרבים.
הכנות קדחתניות לפעילות החופש הענפה ולקיטנה הכי טובה באיזור
( בהפקתי כמובן)
והפעם החלטתי להוסיף מסלול ייחודי של רובוטיקה.
זה הוכיח את עצמו.
ביום החשיפה לקיטנה זכינו להרבה נרשמים שלא בוחלים במחיר,
העיקר לקבל תכנים קצת יותר מקוריים מעוד פארק מים או יום חום קודח בלונה פארק.
ערכתי כבר שלוש פגישות עם המדריכים.
ועוד פגישה מרוכזת של המדריכים וכל מפעילי החוגים השונים.
ישבתי עם מתאמת הטיולים ופעילויות החוץ.
הכל חייב לדפוק כמו שאני אוהבת.
הילדים משלמים ומחכים לתמורה
וככל שזה תלוי בי תהיה תמורה ועוד איך.
חסר למי שיפשל או לא ישקיע כמו שצריך
מצידי הוא יעוף באמצע....


מנגינה!!!!!
את מפחידה עם האסרטיביות הזו.
זו רק קיטנה, לא צריך להשליט משטר צבאי כזה...
עוד קצת
רק עוד קצת
יגיע האדון המיוחל
ועל כל רגע של אסרטיביות תחטפי הצלפות שירעידו את גופך
ויעזרו לך להבין שכל מהותך
הוא להתמסר, לענג ולציית לאדון
ולראות אותו מאושר.


####################

הזיווג המושלם בין שני העולמות.
ואני רב החובל, המנווטת
והכי הכי
מחכה לראות את הכל מתממש.
מחכה במיוחד לך, האדון המיוחל.
הלואי................

לפני 14 שנים. 4 ביוני 2010 בשעה 5:26

חם חם
הישר ממטבחה של מנגינה
עולים על שולחן הבלוג בזה אחר זה:

פילה בס על מצע של רטטוי קוסקוס עם רוטב חמאת מרווה

מרק קרם אספרגוס עם כבד אווז צלוי

סורבה פסיפלורה

חזה עוף ממולא בממרח כבד עוף,תאנים ונענע

פטוצ´יני פרימאוורה

פטריות צלויות ביין שרי

סלט מלפפונים עם שמיר ופפריקה

פרפה חלבה,אגוזים בקרמל עם רוטב פירות יער


חחחח
ואוו אילו מאכלי גורמה מזילי ריר
נראה לכם שאני מבשלת עם אופי גבוה כזה?
לא לא
ארוחות הגורמה ימתינו בצד לימים אחרים.
אני בעד אוכל ביתי פשוט ואנין טעם.
והשבת, ההודו חוגג אצלי וכולל:
שוקיי הודו על מצע בטטות שיכנסו לתנור מקושטים בפירות יבשים וריבת תפוזים.
גלילות חזה הודו ממולאות בשר הודו ובקר טחון עם צנוברים וצימוקים.
אורז ( כמו שהעירקים אומרים אם אין אורז לא אכלנו כלום 😄 )
והפעם אורז אדום עם עגבניות.
שעועית ירוקה עם רצועות פלפל בצבעים שונים.
פשטידת בצל
פשטידת קישואים ( שיחזור הטעם הנפלא מהשבוע שעבר*
פשטידת קורנפלקס מיוחדת וטעימה.
חריימה מדג נסיכה, מבושל עם הרבה כוסברה לימון והכי חשוב שיהיה חריף.
ובמדור המתוקים
עוגת גלידה ( לכבוד הבן הכמעט קצין שמגיע לאפטר לשבת ואני מתגעגעת ברמות)


שבת מבורכת מתוקה וטעימה לכולם.

לפני 14 שנים. 3 ביוני 2010 בשעה 17:34

שעת צהרים
פותחת אדומה מאדון לא מוכר
בטח עוד הצעה לבדיקת קשר.
אני קוראת:
"שלום לך מנגינה
אינני יודע היכן כתבתי לך פנינים.
והיכן חרזתי לך חרוזים.

אינני חורז פנינים .
אינני איש של מילים.
אני איש של מעשים.
לא זכור לי שהצעתי לך לבדוק בנית קשר בנינו ..."

כבר כמה ימים אדון יצירתי ופייטן במיוחד שולח לי הודעות מושקעות
עם מיטב המילים המתחרזות זו בזו.
החלטתי לפרגן לו להשקיע ולשלוח לו מילות תודה נעימות.
אווווצ'
ההודעה שלי נשלחה בטעות למישהו אחר.
ככה זה כשנמצאים במשרד
הטלפון ביד אחת
היד השניה מקלידה ואוחזת בעכבר
העיניים מסתכלות על הכלוב שנמצא במשרדי
הראש מהרהר על נושאים ברומו של עולם
הנשמה- שם תמיד חם
ולמטה ( כשכלוב הברזל המדהים מולי) טיפות טיפות ניגרות לכיוון הכסא.

אז קורה
טועים, טעות, טעיתי
לא נעים.
שלחתי התנצלות
ואני לגמרי לא מבטיחה שזה לא יקרה בשנית :)


ונעבור לפרומו-
יום שישי בפתח
מחר יעלו לכאן תיאורי מיטב מאכלי הגורמה שיתבשלו במטבחי השחור לבן.
מנגינה לא שוברת שיגרה
ואני יודעת על חברים שבאים במיוחד להסניף את ריחות וטעמי השבת שלי.
יש למה לחכות.
ערב אורירי ומרענן.
:)

לפני 14 שנים. 2 ביוני 2010 בשעה 6:36

חזרתי מארוע
מסיבת אפטר נישואים שנערכה לזוג צעיר.
מסעדה יוקרתית ומאכזבת שעליה עוד אפרט.
עפעפי איימו להסגר בכל רגע, העייפות הורגשה בכל חלק מגופי.
אי אפשר להתצטנף בשינה בלי לתת לפחות הצצה חטופה בכלוב.
כרגיל המתינו לי כמה אדומות אבל השארתי אותן לנצנץ ברקע עד הבוקר.
בוקר יום רביעי
פתחתי את תיבת ההודעות
פניה שיגרתית מאדון שרוצה לבדוק קשר.
פניה מנשלט שמת ללקק את כפות רגלי ( נו באמת מתי הם יבינו שאני לא!)
ו...
מה?
נישמתי נעתקה לשניה
לא, זה לא בגלל התרגשות
אולי תחושה מוזרה או מפליאה שעברה בי.
הודעה מאדון שלי לשעבר.
היינו בקשר מעולה
הרבתי לכתוב על הקשר הזה בבלוגי.
היו לי הרבה צפיות לגביו.
אבל אחרי תקופה שהשאיר אותי בהמתנה, כתב לי שהוא לא בטוח בכלום
ובקיצור החליט לפרוש לגמרי מהעולם הזה.
כיבדתי את רצונו
ולמרות הפרידה הדואבת נשאר בי טעם נעים מהתקופה היפה שהייתי למרגלותיו.
פתאום
אחרי כמעט שנה
הוא נראה מחובר לכלוב
שולח לי הודעה ומתעניין בשלומי.
בכנות
עורר הרגשה לא נעימה.
החלטת להעלם מהעולם, תעמוד בדיבורך.
גדעת קשר שהיה איתי בצורה לא הכי ראויה
תן לי להמשיך את מסעי בעולם ואל תחפש לשוב לחיי גם לא בהודעה שאולי מטרתה סתמית.

אולי נשארתי רגישה לכל מה שקרה ולכן מוציאה דברים מפרופורציות
אבל זה מה שליבי רוצה לפרוק
וכמה טוב שיש בלוג מחבק שסופג הכל.

***(זה לא נוגע לאדון באנג המדהים שהיה לי, איתו אני בקשר עד היום)***

יום טוב ורק חדשות טובות ( הלואי)

לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 13:07

אחר הצהרים של קצת שיעמום
הרבה לאות ממזג האויר
אכזבה שנחלתי אמש
וחרמנות שלא מוכנה לעזוב.
חיטטתי בנבכי בויידם כתיבתי
קראתי
נסחפתי לתוך סיפור הסשן
ובא לי לשתף גם כאן.
(אין טעם לשלוח ברכות לקילור חדש, הכל פנטזיה)
תהנו :)


היה לילה קר של חורף טיפוסי.
הצינה חדרה לעצמות.
אני עומדת מול דלת ביתו נושמת עמוק, תרה בעיני אחרי מראה הבית היפה עם גג הרעפים האדום.
מתבוננת בגינה המטופחת, שביל של פרחי אמנון ותמר מוביל לביתו. מאחור גם ערוגת רקפות פורחות.
עצי תפוזים ולימונים שהפיצו ריח משכר.
כמה יפה הכל..
מחכה עוד דקה נהנת מהמראה, צינת הלילה חודרת לתוך בגדי הדקים,
דופקת בהיסוס בדלת.
דקה קצרה והוא בפתח חסון גבוה גוף שרירי וחטוב לבוש שחור מהממם.
שלום לך יקירה חכיתי לך.
הבית חשוך רק אור נרות מפציעה מכל פינה.
נרות מהירים וריחניים.
עמדתי מבוישת והוא הבחין בלחץ ובחרדה שלי.
נטל את ידי לתוך ידו,
הידיים שלך קרות מאוד את זקוקה לחימום מידי אמר
יש לי הרבה שיטות לחמם אותך נעבוד על זה אמר והצמיד אותי לגופו החם.
דקה ארוכה חלפה ואני מתענגת מחום גופו שחימם והרגע אותי מעט.
הורידי חולצה ושבי על השטיח הורה לי
הפשלתי מעלי את החולצה לא היה קר הוא דאג לחמם את הבית כראוי האדון שלי.
התיישבתי והשפלתי מבט.
הוא התיישב מולי על הכורסא נגע בסנטרי הרים את פני והתבונן.
יקירה יש לנו ערב ארוך היום את מוכנה?
כן אדוני אמרתי וקולי רעד
אל תדאגי כל מה שיקרה פה יגרום לשנינו הנאה
ותמיד תזכרי שסיכמנו את מילת הביטחון זוכרת אותה?
כן אדוני עניתי והמשכתי לרעוד
ליטף את שערי העביר את ידו על פני ואני פתחתי את פי ונהנתי למצוץ את אגודלו המתוקה.
קם ניגש למערכת ושם מוזיקת רקע נעימה
לקח בידו פיסת בד שחורה וכיסה את עיני
ולחש לי באוזן תתמכרי לתחושות תהני מהמוזיקה אני יוצא.
שמעתי את צעדיו מתרחקים והבנתי שיצא מהחדר
נשארתי לבד עיני קשורות מאזינה למוזיקה הנפלאה
מריחה את ריח הנרות המשכר יושבת לי ככה על השטיח לא יודעת אם אלו רגעי הנאה או פחד מימה שעוד מצפה לי .
איבדתי את תחושת הזמן ....
לפתע הרגשתי שהוא לידי קחי יקירה הכנתי לנו משהו לשתות
לא ידעתי מזה ושתיתי לגימה קטנה, זה היה מיץ המנגו האהוב עלי היה טעים זה עשה לי טוב.
תודה אדוני שידעת מה להכין לי.
הוא הסיר את כיסוי העינים שלי ואמר אנחנו מתחילים.
הוביל אותי לחדרו והשכיב אותי במיטתו.
ידי נקשרו מעל לראשי
הרים את רגלי למעלה בפיסוק גדול וקשר גם אותן.
הנה את שוכבת מולי קשורה אזוקה ונתונה רק לי
אני שלך לחשתי
הרגשתי את אצבעות ידיו מלטפות את גופי המגע היה מרטיט
אצבעותיו ליטפו אותי קלות גרמו לי צמרמורות בכל הגוף.
ידיו ירדו לכיוון אזור מקדשי הוא ליטף את שפתי ליטף ולא חדר
העביר את עצבעותיו בתנועות מעגליות סביב שפתי
ואני רוצה אותו בפנים מתחננת בעמקי נפשי שיחדור כבר שארגיש את מגעו בתוכי
אבל הוא מלטף ומסתובב סביבו ולא חודר
ואז החדיר שתי אצבעות לתוכי ובידו השניה תפס את הדגדן שלי שכבר ההי נפוח ובוער
אצבעותיו נעו בתוכי ידו השנה לחצה על הדגדגן בתחילה לחץ עדין שהלך וגבר
זה כאב! איזה כאב מתוק כמה עונג הרגשתי בתוכי.
שלף את ידו , רכן מעלי גופו מתכחך בגופי ידיו תופסות את פיטמותי מועכות אותן משחקות איתן בחזקה
אני מתכווצת מכאב ועונג.
הרגשתי מכה לא חזקה על ישבני ואחריה עוד אחת ועוד אחת המכות הלכו וגברו וכל פעם צד אחר זכה להנות מהן.
התפתלתי
יד אחת שלו המשיכה להכות אותי ויד שניה חדרה שוב לתוכי ונעה בתנועות מעגליות
היייתי מוצפת הרגשתי כאילו מפלי הניאגרה נמצאים בתוכי רציתי לגמור
אדוני הבחין בתשוקה החזקה שלי ואמר בקול תקיף
את לא מעיזה לגמור בלי רשות שלי
כן אדוני עניתי בחצי קול.
אני לא ידועת כמה מכות ספגתי באותו זמן כבר לא ספרתי
למעשה לא הייתי שם יותר.
הרגשתי איך שיניו תופסות את פיטמותי יונוקות מהן נושכות אותן
והיניקה הלכה והתגברה הכאב היה חזק ואני מתמכרת אליו
מתייסרת ומקבלת הכל באהבה
עוד רגע ונבלעתי בתוך הכאב והרגשתי את גופי מרחף וכבר לא כואב לי יותר.
איברו הוצמד לפי
אני רוצה עיסוי טוב מציצה הגונה שמעתי את קולו הרם.
חסר לך שלא אהנה עכשיו
ואני מוצצת אותו בתאוה דואגת להגיע לכל מקום להנות מכל חלק מאיברו
לפתע הוא שולף את איברו משאיר אותי בריקנות מסוימת.
מלטף את פני את פיטמותי שכאבו מאוד מעצמת נשיכותיו.
ושוב איברו בתוכי והפעם הוא נדחף עמוק לגרוני
מרגישה שהנשימה קשה עלי אבל מוצצת בתאוה נהנת מכל רגע.
אני מרוגשת וחמה רוצה לגמור רוצה ומתאפקת למען אדוני
הוא יוצא ממני בבת אחת ואני רואה אותו גומר לידי
כמה נפלא האדון שלי איך הוא זכר שאני לא אוהבת שגומרים לי בפה
כמה טוב שהוא התחשב בי בשלב הזה.
אני זוכרת שבשיחות שלנו הוא הודיע לי שאני עוד אתחנן לטעום אותו
והוא לא יתן לי בקלות אבל עכשיו אני עוד רחוקה מזה.
ראיתי אותו נהנה רגוע
הוא התבונן עלי ושאל את רוצה לגמור?
כן אדוני מאוד
אני מרשה לך תגמרי יקירה
ואני מתענגת וגומרת והוא מביט
רואה כמה שטוב לי
מלטף אותי
מלטף את שדי הבוערות
את ישבני שהפך כולו אדום
מחבק אותי ולוחש
נהנתי מימך סאבית יקרה שלי
היה לי טוב אדוני תודה לך על ערב נפלא.