לפני 7 שנים. 22 בדצמבר 2016 בשעה 20:38
בהונות הרגליים מתחפרות בחול, אין להן את הדיוק של האחיזה שיש בידיים, אז הן רכות יותר, גמלוניות מעט, הן לא יכולות לאחוז בחול אבל הן עדיין מתכווצות ומתרפות ומתחפרות כך בתוך החול, זו אותה תנועה של עונג שהן עושות בעודן שוקעות בתוך שטיח רך ועמוק. זו אותה תנועה שפעם מזמן מזמן הן עשו בבוץ, הן והשילשולים היוצאים בשלומות של גשם.
כמה זמן עבר מאז שהרגשנו בוץ בין אצבעות הרגליים, את האושר של כף רגל שוקעת לתוך מקווה מים ומתחפרת בבוץ שבקרקעית. או סתם בוץ, פשוט כזה שאין מעליו מראית מים. ספוג כולו ורך.
בקיץ במדבר יש את פצפוצי הבוץ של אדמת הלס, והם יפים, הם יפים בפני עצמם וכזכרון סדוק של בוץ מופלא.
מאדמה באנו ואל אדמה נשוב, האדם בדמות ובחימר נברא. ומה אנחנו אם לא בוץ.
אולי בגלל זה אנחנו מפחדים ממנו, מהלכלוך. ומהחופש.
ומהחופש.
זה מפחיד אנשים, אתה יודע.
כלואים בתוך מה יחשבו עלינו, ומה אני אחשוב עלי.
אבל כאן, בינינו המחשבות האלה או לא נמצאות, או משמשות לעונג כמו חרב פיפיות שמשמשת כדילדו כפול.
כשהן קיימות ומוצפות והבושה גורמת לעונג, וההשפלה מרטיבה ומנטיפה כל זכר לאדם ומשאירה רק בוץ חי ונוהם.
אני רוצה שתגמור לי על בהונות הרגליים, אני רוצה להניע את הבהונות ולהתחפר בסמיכות הזו, להרגיש אותה בין האצבעות ומתחת לבהונות. כמו בוץ. כמו יצאתי החוצה אחרי הגשם, יחפה ושיקעתי כפות רגליי בתוך הבוץ וגרגרתי מהנאה. ככה. כמו שהיינו ילדים, חופשיים מעצמנו.
זו העובדה הכי מודחקת של בגרותנו, אנחנו חופשיים.
באמת ובתמים חופשיים, חופשיים להתבוסס בבוץ, לרקוד ברחוב.
כולם רוצים להיות שוב ילדים, אבל לילדים אין חופש, והם לא מוגבלים במוסכמות.
אין לי סתירות פנימיות במיניות שלי, אני יכולה הכל, שום ראיית עולם או תפיסה או מעשה מתנגש אחד עם השני, גם כשלכאורה הם כן, בהכלה הפנימית שלי אין שום תחושת אבסורד, או פרדוקס או חיכוך. אני גם וגם וגם ואני רק ורק ורק אני הכל ואני כלום.
אני רוצה שתגמור לי על כפות הרגליים ותתן לי להניע את התחושות המנוגדות מבפנים. הו.. אני יודעת תכף תלחץ לי על כל הכפתורים. אני אניע את העונג בתוכי וכל הזכרונות התחושתיים של עונג בלתי נתפס בין בהונות הרגליים ימלא אותי באור ואתה תגיד " איזו עלובה שאת, הייתי גומר לך על הפנים אבל נמאס לי להסתכל על הפנים המסריחות שלך, רק ככה את עושה לי לגמור, כשאת קשורה וכואבת, עם הטבעת בפה ומזילה ריר. עומדת בתוך השלולית של עצמך, ועכשיו גם בתוך השפיך שלי, תכף נוריד את הטבעת ואת יודעת מה יקרה אז, נכון תולעת? את תשכבי בתוך השלולית הזו ותאונני. ואולי תגמרי ותוסיפי עוד לשלולית ותבוססי בה. טינופת שאת, את רוצה נכון? את רוצה להתמרח בכל הנוזלים האלה ולאונן?
מה לא.. לא בשלולית?
כן לאונן?
שאלתי אותך?
לא.. נכון. לא שאלתי אותך. ומה אנחנו עושים כאן?
נכון. מה שאני רוצה. בדיוק. את יודעת מה שיניתי את דעתי. זו הקלה או אכזבה?
את לא יודעת?
תשכבי בשלולית, על הבטן, תנועי קצת, למה את מחכה? למה את עוד עומדת?
אה.. הטבעת, לא טיפשונת. אמרתי לך שיניתי את דעתי, הטבעת לא יוצאת. עכשיו תשכבי בתוך הטינופת, על הבטן. לא לאונן.
תנועי קצת. תרגישי את הצמיגות, יופי, לא לבכות את לא רוצה שלולית גדולה יותר לנקות אחר כך.
עכשיו צד שני, מה אני אם לא יסודי, על הגב, כן. תנועי קצת בדיוק. יופי.
עכשיו לאונן.
כן, בדיוק .. לפשק רגליים ולאונן.
אני יודע שקשה לך, מי הייתה מסוגלת לאונן בתוך הסחלה הזה על הרצפה עם פה פעור וריר ושפיך דבוקים בכל מקום. רק חור מטונף כמוך, יותר חזק לאונן. אני יודע, את היית רוצה עכשיו שעוד כמה גברים יעשו ממך שלולית מזוהמת יותר וגדולה יותר. את זונה, אני יודע, את זונת אשפתות, את לא טובה, אם היית טובה לא היית מוצאת את עצמך ככה. לא היית נחנקת על הזין שלי כל כך הרבה שהיית מייצרת כזו שלולית מגעילה. לא היית מתפלשת בה ומאוננת. את יכולה להשתמש בדילדו כדי להמשיך לזיין לעצמך את הגרון, תראי לי איזו מן זונה את.
לא להפסיק לאונן. תמשיכי. יד אחת בכוס והשניה דופקת לעצמך את הפנים.
יותר עמוק.
בדיוק בעומק הזה, כן איפה שאת משתנקת, תעצרי, תחזיקי אותו בפה בדיוק שם, חצי חנוקה. כן לא להוציא, תאונני, לא לשכוח לאונן. לא להוציא. תראי כמה ריר נוזל ממך עליך. כל הפנים שלך רטובות שוב וזה עד שקצת התייבשת. איזו מן זונה את?
לא להוציא.
תעני לי ככה.
לא שמעתי.
רעה? זה מה שאמרת? כן, אמרתי לך את לא זונה טובה. לזונות טובות לא מתייחסים ככה. אבל בגלל שאני נחמד אלייך, את יכולה להוציא את הדילדו מהפה. תמשיכי לאונן.
אני רואה, אני רואה שקשה לך, את רוצה שאני אעזור לך לגמור?
אני נדיב היום ונחמד.
את יכולה לאונן עם הדילדו, בדיוק. אני יודע שאת רוצה. ואני מרשה לך.
משעמם לי
תגנחי.
בקול רם.
תגנחי כמו כוכבת פורנו, כמו זונה טובה.
זה יותר טוב.
זה מספיק. מספיק לאונן.
את לא צריכה להגיד לי.
אני יודע שלא גמרת. לא נורא. אני נחמד ונדיב לכן לא גמרת.
למה את מסתכלת עלי ככה? תגידי תודה.
את זוכרת שאמרתי לך שאת צריכה עוד לנקות את זה, ואני יודע, אני יודע הדילדו הזה תמיד עושה לך להשפריץ.
ואז היית צריכה לנקות שלולית עוד יותר גדולה. לא אכפת לך? אבל לי אכפת. את יודעת שאכפת לי ממך.
בואי נוציא לך את הטבעת. תניעי את הלסת, לא לדבר רק תשחררי את השרירים. יותר טוב? כן? יופי. ובואי נשחרר אותך. יופי, עכשיו על ארבע. אני רוצה שתקרבי את הפנים שלך ממש ממש קרוב לשלולית ותסתכלי עליה.
עכשיו תריחי.
יופי.
עכשיו לשאוב.
בדיוק - עם הפה, אין לי את כל היום. קדימה.
את עשית את כל הבלגן הזה, לשאוב, לא לבלוע. תחזיקי את זה בפה.
פה מלא.
לסגור.
לגרגר.
ולרוק לקערה שלך.
קדימה,
לשאוב..
שוב ושוב עד שיהיה פה נקי.
ועכשיו בואי נראה אותך מגיעה לאמבטיה להתנקות מבלי להשאיר עקבות של טינופת בכל הבית."
