אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

זה שיש הרבה אנשים שדואגים דאגת אמת זה טוב. וחשוב.

זה שיש הרבה אנשים שדואגים דאגת אמת זה מתיש ומחליש.

יותר קל להבריא כשסביב יש הרבה עזרה . מתקשרים לשוחח קצת ולעזור "להעביר את המשמרת" , באים לבקר, מביאים איזה משהו טעים, תולים כביסה ( ועל כך אני שפחתך לנצח א. אהובי ) .

קשה להבריא כששלוות נפשם של אנשים תלויה בקצב החלמתך. המון אנרגיה דרושה להרגיע ולהסביר.

ובכלל , אני מרגישה מתחזה. לא מספיק חולה, לא מספיק אומללה , שאני פשוט לא מספקת את סחורת הרחמים הנדרשת.

יש איזה קטע כזה, בשני מקרים, כשנמצאים בהריון או כשחולים במשהו "כבד" - המרחב הפרטי הופך להיות ציבורי.
אנשים מרגישים שמותר להם להתענין הרבבבבבבה יותר מדי במה שקורה. חלק מהם אפילו מרגישים שמותר להם לגעת. ( בעעעעעע. יא מגעילים )

ואחרון ודי - להיות בבית בחופש בגלל שחולים זה לא כיף כמו להיות בבית בגלל שמשקרים שחולים...

ציניות , לדעתי ,היא אחת התרופות היעילות ביותר שקיימות כנגד מחלות. ציניות ופניצילין . לא ניתן אפילו לתאר את חשיבותן הרפואית. הפנצילין , לצערי, לא רלוונטי כרגע. נשארנו עם הציניות המבורכת.

אבל ,כמו לכל תרופה, גם לציניות יש תופעות לוואי קשות ביותר.

אז היום חתמנו הסכם - אני לא אהיה צינית, והוא , בתמורה, לא יהיה דביק.

( שעה. החזקנו מעמד. שעה. )

בוחרים מחלה ? ( ניו אייג' , מה לעשות. זה מחלחל ) .

טוב, בעצם - בואו נעזוב ניו אייג'. חולים? מחלה בחרה אתכם ? כמה עצות :

1. אל תהיו מבוגרים מדי, בשביל שכולם יחשבו בלב שכבר עדיף שתמותו. תהיו בגיל שעוד חושבים שבתוך העור שלכם שוכן בנאדם. ותזדרזו- הגיל הולך ויורד משנה לשנה.

2. רצוי שזה יהיה משהו ייחודי ונדיר. רופאים מתים על דברים נדירים. הם יהיו הרבה יותר נחמדים אליכם. סבלניים. ומתענינים. אבל לא כל כך נדיר שאף אחד לא בדיוק יודע מה לעשות עם זה.

3. תקנו קלסר. שלב ראשון בריפוי זה לקנות קלסר !!!

תשמעו טוב - אם רופא שבדרך כלל הוא אנטיפט , מתנשא, קר , וגם נוסף לכל סתם לא סימפטי מתחיל לפתע תוך כדי ביקורכם אצלו ,

להיות נחמד אליכם, להרים את העינים מהמחשב, לדבר בקול נעים - אז או שאתם כוסית על ועשיתם לו את זה ( שאפו )

או שיש לכם משהו לא סימפטי. מאוד מאוד לא סימפטי.

למרות שסטטיסטיקה זה סוג של שקר - סטטיסטית, 98% מהמקרים נופלים באפשרות השניה....


נוסה השבוע על בעלי חיים. ( סאביות ב"הולד" זה בעלי חיים ? )

גבוהה, רזה, קשורה לעץ !


כן אדוני...

הוריו | אפרים סידון -

ילד ישראלי, מה יש לו בחייו?
את הוריו ואת הוריו
ואת הוריו...
והם, יום ולילה רודפים אחריו,
נושפים בעורפו, ונמצאים בעקבותיו.
מאחוריו, מצדדיו, ומכל עבריו,
בחורשה עם חברתו ובלבנון בעת מארב.
בקוטב, בהימלאיה, או במדבריות ערב,
בכל אשר יפנה הם מאחורי הגב.
עולים מן הים או באים באווירון,
צצים מן האסלה או יוצאים מהארון.
מסתתרים בתרמילו, מתחזים לחפציו,
וכל ניסיונות המילוט שלו הם ניסיונות שווא.
כי בכל מקום הם יאתרו אותו, האם והאב.
בכל נקודה ביקום ובכל פינה בחלד,
הם יגיעו אליו, הוריו,
אל הילד.
והוא יכול להיות מ“פ או טייס,
או מדען או ממציא.
והוא יכול לגלגל מיליונים בבורסה,
או להיות מלח בצי.
בן עשרים וחמש,
בן שלושים, בן חמישים,
לעולם לא ימלט מידי הוריו החוששים.
ואם ינחת על הירח או יטוס למאדים,
הם יגיעו אחריו, עם עוגה ובגדים.
לחור הכחול, לכור האטומי,
בשליחות עלומה לבגדד.
”הלו גולני, כאן אימא,
אתה לא לבד.“
והוא יכול להילחם למען עצמאות ארצו ועמו,
אך לעולם לא יוכל להשיג עצמאות לעצמו.
כי ילד ישראלי, מה יש לו בחייו?
את הוריו והוריו...והוריו...
ומוטב להרים ידיים ולהיכנע עכשיו,
להכיר בעובדות ולעכל את הידיעה,
כי הדור הצעיר מפסיד בגדול,
לאם היהודייה!

אתמול בערב הסתבר לי שאני קשישה.

שני חיילי הגיעו בשעות הערב המאוחרות, במקרה ביחד. ( חמשוש. יששששששש. גרף צריכת האלכוהול באיזור הצפון מרקיע לגבהים חדשים בסופ"ש זה )

אני , כדרכי בימי חמישי, במטבח. מסתכלים השניים זה על זו ומפטירים - נו, אמא שוב מפיקה את העוף של שישי בערב.

בבת אחת, צנחו נעלי הבירקנשטוק מרגלי והפכו לפנטופלאך , הג'ינס והטי שירט הפכו מייד לשמלת בד בדגם לא ברור עם חגורת שרוך במותניים, תיספורתי היקרה למדי נתפרעה והפכה לקארה סבתות באורך "נוח" . בקיצור - הפכתי לסבתא שלי . עם המרק עוף ( הנהדר ) , עם הקציצות הלבנות של יום רביעי והחומות של שבת, עם העוגת שני צבעים הניצחית. חצי אשכולית עם סוכר בבוקר וכוס תה. סבתא.

חכו, חכו חכו אמרתי לעצמי אחרי שהתאוששתי . בימים אלה ממש, בשנים אלה ממש, כשאתם משרתים בצבא הוד מלכותו ( א. ברק מפקדם של ילדי האהובים והמושקעים. נרקיסיסט ואדם מסוכן ) אני צוברת סיפורים ילדי האהובים. כשאני אהייה על ערש דווי, כשתשבו לידי בימי האחרונים, ( ואתם תשבו , כי אתם ילדים מחונכים ונהדרים ) יש לי סיפורים שיעמידו את שערות ראשכם , ועוד שערות אחרות...אני בונה על זה חברים. יהיה לכם מענין אצלי...

אז תזכרו - כמה ימים לפני מותי, כשממש לא יהיה אכפת לי מה חושבים עלי, יהיה שמח. בואו בהמוניכם.......

קוראת ספר נפלא . " המצאת המחר" מאת דניאל שבתאי מילוא. מעורר מחשבות, מפעיל מוחות,מענין , מאתגר. יופי של ספר. מומלץ מאוד לכל ההומוספיינס וצאצאיהם .


בתיאוריה שהוא מגן עליה, או המציא אותה, או שתיהן, הברירה הטבעית שקידמה את האדם גדול המוח ל שבעה מליארד פרטים לעומת חצי מליון פרטים של פרימטים אחרים היא היכולת להתיחס למחר, להשפיע על העתיד. ( לא גודל המוח, לא יכולת האחיזה של האגודל וכד... ) לטענתו המנומקת להפליא, .התפתחות האדם התחילה כאשר הפרימט הזקוף הראשון ,נפרד מחברו בפתח המערה בברכת " נתראה מחר". מכאן נגזרת התנהגות ייחודית , שלא לאמר פריקית מבחינת הטבע, של ההולך על שתיים .

בשורה אחת מתומצתת : "האדם הוא יצור מוגזם".

בשתי שורות מתומצתות : " כל הדרכים הולכות אל טבע האדם, וטבע האדם אינו מלא"

הסקרנות, הסקרנות היא שמניעה אותנו מאז. ויצר הנדידה שהתפתח ממנה.

והרי לכם רבותי , אתם שצלחתם את ה מיני מסה הזו, האליבי המושלם. "מצטער יקירתי / יקירי . זה לא אני, זה יצר הסקרנות הטבוע בגנים שלי...."

את המקום שאני עובדת בו מנהלים אנשי הייטק . בעצם הם גם המנהלים וגם הלקוחות .

מדובר באופן מכליל , באנשים לא מבוגרים מאוד, מוכשרים במקצועותיהם , מהירי מחשבה , חדי לשון, ( מי אמר חכמולוגים ולא קיבל?...) יהירים ברמות שאין דברים כאלה . מבחינתם - מה שלא נכנס לאקסל לא קיים. כל תופעה בקיום האנושי ניתן לכמת, להגדיר, להכליל, לכתוב לה נוסחה ולהכניס לטבלת השוואה.

בטוחה שאתם מכירים את הזן , ואולי חלק מחמשת קוראי הנאמנים גם נמנה על הזן , והוא נוחר עכשיו בבוז על הזיקנה העבשה שעולה מדברי.
( לבריאות יקירי... כשאני אפסיק לייצר לך אוכל תהנה לך מסנדויץ מחשב טעים )

אבל מה, זה לא לגמרי ככה. כי באמת , את רוב הדברים אפשר גם אפשר להכפיף להתנהלות הזאת. וזה אולי גם יעיל , וניהולי, ושקוף וכו'... אבל מה עם הדברים החשובים באמת? ( ואני לא מדברת על רגשות. עזבו רגשות. תכ'לס אני מדברת ) שאותם אני לא מצליחה לשים בטבלה הנודעת?

אז עכשיו תסבירו לי - איך מכניסים לשם משתנים כמו הריח שלך כשאתה מחורמן ברמות על? לעומת הריח שלך כשאתה סתם מזיין ונילי וקצת מתבאס?

הפסים של השוט או של החגורה? שתכתוב נוסחה מה עושה לך את זה יותר? וכשמוצצים לך - תגדיר מתי הלחץ נעים לך ומתי זה מקלף לך את העור?...

זה נעים לך שאני מלקקת אותך ככה או ככה?... וזה שהיום הלובן שלך נעים לי ומרומם את רוחי. אבל לפני שבועיים פתאום נראית לי כל כך לבן ושקוף שזה עיצבן אותי ? וכיבה לי את כל החשק וסתם שיחקתי ? ( אם אתה קורא כאן, הלך עלי...)

טוב, האמת אין פואנטה לענין הזה.

שתהיה שבת מענינית ורק בשורות טובות.

תשמע, זה בצחוק. אני לא ב*א*מ*ת חושבת שהם נורמלים שם, עם הפאתוס והכל . .

ואם תשים לב, במרכז, יש אחד עם משקפיים מה-זה-דומה-ליצפאן.