הרהורים

שלום לכולם,
הכלוב הוא אחד המקומות היותר ממכרים שיצא לי להכיר, אין יום שבו אני לא רוצה לתפוס את כלובי בכל הכוח ולתת לו נשיקה (גדולה ורטובה) על שיצר אתר כה מדהים ונחוץ,
אבללל חייבת אני לציין שיש בי אכזבה שהולכת וגדלה מאנשי המקום (לא מהמקום עצמו!)
בכל פעם שיוצא לי להכיר נשלט, ויוצא לי לא מעט, אני חושבת שהינה יש מצב שמצאתי את הבן זוג הפסיבי שלו אני מייחלת, ואז כמו בחיים הונילים אני מגלה מדי פעם חוסר התאמה בסיסית ולגיטימית, אבל ברוב הפעמים אני מגלה שעל מנת לפגוש בבחורה דומיננטית אין לחלק מהאנשים פה שום בעיה לשקר, ואם צריך אז למכור גם את האמא שלהם כדי לקבל סיפוק מיידי וזול, אחרים פונים אליי בבקשה לפתח קשר רציני למרות שהם נשואים עם ילדים ולמרות שציינתי במפורש שאני לא מחפשת בן זוג נשוי, מידי פעם גם יוצא לי לפגוש באנשים חולים ולוקים בנפשם אשר מחפשים לממש פנטזיות לא חוקיות בעליל (פעם יצא לי לנהל שיחה עם אדם שהציע לי לקבל חומר פדופילי אליי למחשב ולצפות בזה יחד תוך כדי מגע מיני בינו לבין הכלב שלו), אתמול מצאתי את עצמי בדרכי הביתה שוקלת לפרוש מהחיים הבד"סמים למחוק את הפרופיל, למחוק את הבלוג ולא להכנס לפה יותר בחיים שלי, הסיבה היחידה אגב שאני לא עושה את זה כאן ועכשיו זה החברים היקרים שיצא לי להכיר כאן והעובדה שאני מאוד רוצה להמשיך ולהיות חלק מחייהם.
**באם יש למישהו הערות, טענות ,מענות (לא בונות) או סתם רצון למשגל בינו לבין השכל שלי, אנא שמרו זאת לעצמכם ואל תשתפו, כי אדאג למחוק, אולם אם יש למישהו הצעות קונקרטיות באשר לאפשרויות העומדות בפניי, ע"מ למזער את הנזק הנגרם לי כתוצאה מחשיפה ממושכת לחלאות המין האנושי אנא הרגישו חופשי לשתף, מודה מראש :)