לפני 9 שנים. 24 בינואר 2015 בשעה 0:13
המקום היה מוכר לי מאוד. שוב אותו אולם אפל ומסתורי ושוב פי חסום ואני קשורה, ללא יכולת לזוז או לדבר. איך הגעתי לכאן בכלל? סחרחורת קלה הזכירה לי את המראה האחרון שזכרוני היטיב לשמר. המראה האחרון בו עוד הייתי שפוייה ולא מעולפת. כן!!! אני נזכרת..... מוזיאון השעווה, גברת מעטפה, תחתונים, מיץ תפוזים, סחרחורת וכהות חושים, איש אחד שהתיישב לידי, אצבעות ואצבעות.... אז חושך, בום!
רגע...... מה היה במיץ תפוזים הזה?
"סם מאלחש" השיב לשאלתי כאילו שמע את קולי הפנימי. קולו המוכר נשמע מהקצה של החדר. אדון איקס...אדון איקס. עוד לא תמו כל פלאיך? נרטבתי עוד יותר.
" סם אונס? "
"כן" השיב תוך שהוא משחרר את כבליי. ידיי ורגליי החלו לנוע כלא מאמינות על השחרור המוקדם, על החנינה הבלתי צפוייה שזה עתה זכו לה.
אדון איקס אחז בזרועי וגרר אותי לעבר שולחן גדול מכוסה במפה לבנה. כאשר הסיר את המפה; נגלו שפע אביזרים, שאת רובם לא פגשתי מעולם. מצבטי פטמות מסוגים שונים, חלקם נושאים משקולות מתכת. פלאגים ומכשירים אנאליים בגדלים וצורות שונות. שוטים מעור, גאגים, חבלי קשירה ורצועות רתמה. ויברטורים ומאלצים.
" אין מצב!!!". תחושת הפחד שיתקה את אבריי אך שידרה אותות רכים של סקרנות בו זמנית.
אדון איקס, פריק שליטה אך יחד עם זאת יודע לזהות בנקל מתי אני מתרגשת, מפחדת או נהנית. מה עושה לי טוב ומה עושה לי פחות טוב. יש לציין שרגישותו לעניין זה גבוהה במיוחד.
"שלא תגידי שאני לא מתחשב, אני אתן לך לבחור 3 פריטים- אותם תוציאי מכלל שימוש ואלו לא ישמשו אותי בשלב זה. יתכן ובעתיד תפגשי אותם אך כרגע אניחם בצד".
ההצעה שלו הרגיעה אותי ומיד ניגשתי לשולחן לבחור את הפריטים שיהיו מוקצים לשימוש. לאחר שאלות רבות וקבלת הסבר לגבי תפקידיהם של מכשירים כאלו או אחרים ולאחר שהייתה בפניי די תשתית עובדתית כדי לקבוע מה דינם של האביזרים המוקצים, נגשתי למלאכת הבחירה והבידול. מיד נטלתי לידיי מעין סוגר עצום בעל שיני מתכת אימתניות, דומה למלכודת חיות, שתפקידו ללחוץ על החזה. לאחר מכן, הוצאתי מכלל פעולה 2 אביזרים שצורתם דומה לעטי מתכת ותפקידם הוא חיבור לנקודת השופכה. אמל'ההההה. בלעתי את הרוק כאשר אחזתי בהם, ספק יודעת אם ביום בהיר אחד יוכל גופי לעמוד בכך. גם קרס אנאלי עשה דרכו החוצה.
אדון איקס הפגין איפוק וסבלנות אין קץ, השיב לשאולותיי באריכות תוך שהוא מנסה לשווק אביזרים מסוימים וזאת משום שעיוותי פי הסגירו את חששותיי הגדולים מהשימוש בהם והוא- כמי שאמון על ביטחוני האישי הרגיש צורך לסלק את הפחד ולהרגיע. אלמלא המגבלה שהטיל מר פריק קונטרול, לבטח הייתי בוחרת אביזרים נוספים, מפחידים לא פחות. בקשתי לשתות מים, לא משום שנתקפתי תחושת צמא פתאומית אלא משום שהייתי צריכה לעכל את הסיטואציה ולנשום כמה נשימות לפני שמר איקס תובע וכובש כל פיסת עור וחלק בגופי.
" אוקיי, זהו! אני רוצה שתתפשטי ותשארי רק עם תחתונים וגרביים". פשטתי את בגדיי ותחושת קור חודרת עצמות החלה להרעיד את גופי. היה לי ממש קר!
הוא נטל שטיחון והניחו ממש מתחת למזגן, שעבד במלוא עוצמתו ופלט אוויר חם אל החדר.
"יש משהו שאת לא אוהבת? לא מדובר בגבול אלא במשהו שעשוי לדחות אותך?"
"אהההה.... נראה לי שאני לא אוהבת שיגידו לי לנשק או ללקק את הנעל של אדוני.... פחות מתחברת...." השבתי.
" רק נעל אמרת?"
" תרדי על 4!" דרש בתקיפות. הוא הסיר את נעליו ומשך בשערי לכיוון כפות רגליו. " אז נעל זה לא יהיה אבל לא אמורה להיות לך בעיה למצוץ לי את האגודל? נכון?!"
מה?! מטומטמת שכמוני. למה אני לא חד-משמעית או הרבה יותר ברורה? נעל, כף רגל, אצבעות...מהברכיים ומטה, בסדר?!
" האמת שלא חשבתי על זה בכלל, עד שאמרת "נעל"". זרק לעברי בטון משועשע. נדמה לי שאפילו חייך אך כיצד יכלתי לדעת, אם כל מה שראיתי זה שטיחון כתום במרחק של 2 ס"מ מהעין? אוקיייי הבנתי! אני לא הולכת לענות לשאלות או להסגיר בדל מידע שעשוי לשמש נגדי בשלב מאוחר יותר. מה שנקרא " שומרת על זכות השתיקה"!
אז רגליו של האדון מונחות לפניי ופי כמעט נוגע באצבעותיו, אני לא ממלאה אחר דרישתו אלא קופאת על מקומי. הוא מפציר בי ומאיים כי יעניש ואני, שמצד אחד לא רוצה להיענש אך מצד שני, אוהבת למתוח גבולות, מחליטה לבסוף לבצע את המשימה. "ההשתהות היא זו שהביאה לענישה". דחה את מחאתי כאשר הורה לי לשכב על ברכיו.
"אבל הנה אני כבר עושה את זה" אני מנסה להתכופף לעבר אגודליו אך הוא מתעקש וגורר אותי בשערי, מוביל אותי לשכב על ברכיו. אין מה להגיד, עצם השכיבה על הברכיים וההמתנה להצלפה, הרטיטה את גופי וגרמה לי להרטב יותר ויותר. בעזרת מכשיר הדומה לזה שמכים עימו יתושים טורדניים, הצליף בישבני 2 הצלפות כואבות. זה כאב מאוד! הוא החל לחבק אותי, כאילו בקש להכיל את הכאב יחד עימי ונתן לי כמה שניות להרגע.
לאחר שהבין שנרגעתי, אמר: "אני רוצה שתשכבי על הגב ותפשקי רגליים". כמו חיילת טובה, שכבתי על הגב ופשקתי את רגליי. הוא קשר את ירכיי בעזרת רתמות אשר הובילו לכך שרגליי ישארו פשוקות משום שרתמות הרגליים היו מחוברות במוט בניהים. גם ידיי הצטרפו לחגיגת הקשירות הכפוייה. תחושת חוסר אונים פעמה בי כאשר לא הייתה לי כל יכולת לסגור את רגליי. הוא נטל ויברטור רוטט עם מאלץ לידייו והחל לעסות את הדגדגן שלי. זרמי רטט מופלאים העיפו אוצי למחוזות אחרים. הויברטור החליק בקלות לתוכי, נטפתי ושפעתי ברטיבות ולא הייתה בעיה להכילו. פנימה, החוצה, עמוק, חזק- כחתולה מגרגרת התענגתי כל אימת שהויברטור פגש את ה" קיר הפנימי" שלי. כל פעם שהויברטור הגיע עד הסוף ונגע במה שנדמה היה למעין קיר סופי שלא היה ניתן לעבור, צרחתי מעונג. הויברטור נכנס ויצא בקצב מהיר יותר. בעזרת מכשיר אחר, שלח פולסים מרטיטים היישר לדגדגן שלי, ששיווע לאורגזמה. גופי התקמר, מיציי גאו, הרגשתי שאני עוד רגע מתפוצצת. אורגזמה חזקה הרעידה את גופי, שלחה זרמים מופלאים לאזור חלציי הבוערים. במעט האפשרות לזוז, גררתי את עצמי אחורה, מבקשת דקה להרגע.
בשנייה שהבין שגמרתי, גרר אותי אליו בחזרה והחל ללקק ולנשק את מוקד העונג- הדגדגן שלי. הוא ירד לי בשקיקה, שותה את מיציי, אוכל ובולע אותי. לשונו המיומנת חפרה בי. רעד וויברציות, עוד מהאורגזמה, הרעידו גם את פיו של אדון איקס. רגישות בלתי רגילה, בכל פעם שפגשה לשונו את הדגדגן התפוח. "אני חייב להרגיש אותך" סינן תוך שהוא יונק ושואב אותי.
