חלשה ונרעדת, החלתי לפסוע אל עבר הדלת, שולחת מבט מחויך אל עבר המכונה המשומנת שעד לא מזמן חוללה בי פלאים ועשתה בי שומות. עתה לא הפריעה לי נוכחותם של זרים בחדר, מדושנת עונג חיפשתי אחר אותן זוגות עיניים- רציתי שיבינו כי נוכחותם התבטלה אל מול מעלליו של אדון רובוט. יכולתי לשמוע את נשיפותיהם או שמא היו אלה נשיפותיי שלי. קולה של תמר פילח את תחושת הריחוף שליוותה אותי: "את ממש רועדת" חייכה קלות. "בחיים לא חוויתי דבר כזה" השבתי בחיוך. החלנו לצעוד אל עבר הדלת, מותירות חוויה מדהימה, שתקצרנה המילים ותרחב היריעה כדי לתארה. גופי החלוש דרש מנוחה ואילו מחשבותיי נדדו אל עבר החוויה הבאה. חוסר הוודאות הוסיף לאווירה המסתורית והמעורפלת, כשה תמים הובלתי אל הלא נודע. הבזקים קצרים מן החוויה הקודמת התקבעו במוחי כמי שמסרבים לתת לי להמשיך הלאה. אף שהזזתי את ראשי קלות מצד אל צד, הם שבו להופיע ולצידם פרץ רטיבות ענוג.
החדר הבא היה די סמוך לקודמו. תהיתי לרגע מי תווה לנו את הדרך המופלאה הזו וכיצד טמנה תמר את ידה בצלחת. אני ותמר ניצבנו אל מל דלת עץ צבועה בסגול. עירומות ונטולות כל מחסה, סתורות שיער, פראיות ממש. הדלת נפתחה במהירות ואני ותמר צעדנו בבטחה אל החדר כלמודות ניסיון מן החוויה הקודמת, הרי לבטח לא יאונה לנו כל רע ומכאן רק טובה אחת תצמח לנו. כלום נכון הדבר? שום דבר לא הכין אותנו לעתיד לבוא..
שלושה גברים עמדו במרכז החדר, מבטם החודרני לא הותיר מקום לספקות. כל מאווייהם היה לחלוש אל גופי ולגמוע אותו. גבר אחר גרר את תמר ופלט אותה אל מחוץ לחדר, נותרתי שם לבדי. החלתי לצעוד לאחור וכמעין ריקוד איטי הם החלו לצעוד לעברי, מצמצמים את מרחקם אליי, מאגפים אותי ולא מותירים לי מרחב להלך בו עד כי גופי נצמד אל דלת הכניסה... "ששששש!" בקע קולו של אחד מהסובבים. "תקשיבי, אנחנו הולכים לכסח לך את הצורה, את יכולה לצרוח מכאב או לצרוח מהנאה... בכל מקרה, היי בטוחה שתצרחי!"
מוכת הלם, מסרבת לעכל את התמונה המתגבשת מולי, מבקשת למצוא נתיב מפלט אך לשווא- בלעתי את רוקי בשקט. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ובמקום להתנגד הצהרתי בהפגנתיות "אוקיי אוקיי, אשתף פעולה! אני מבטיחה ובלבד שלא..." גב ידו המחוספסת העיפה סטירה מצלצלת את לחיי. היה זה האיש אשר דיבר אליי בתחילה אשר סטר בחוזקה. עתה ידו חסמה את נתיב האוויר שלי- הוא אחז בגרוני וסתם את פי. "סתמי את פיך! בקשתי שתשתפי פעולה?! אני דווקא מעוניין להכניע אותך, לראות אותך נאבקת וכורסת תחתיי. ברשותך, מצאתי לעזר שני חברים אשר נרתמו למשימה הזו. אז בואי נסכם שאת לא עונה לי ולא מתחכמת. ברור?" השלושה הטיחו את ידיהם בפניי וסטרו לי סטירות, שמספרן נמחה מזיכרוני. היה לי ברור שיש מישהו אחד שמפקד על המתרחש ושניים נוספים, שסרים לפקודותיו. לא הבנתי לאן נעלמה תמר ומה עלה בגולה, חיכיתי שתתפרץ אל החדר ותפסיק את המתרחש, תאסוף אותי אל חיקה ותרגיע אותי. כמובן שכל זה לא קרה.
שני עוזריו של מר שולט אזקו את ידיי בחוזקה וקשרו את ידיי אל מעין חישוקים שהיו מקובעים בקיר, באופן בו נגלה כל מערומיי ומבושיי. על אף שהייתי עירומה עוד קודם לכן, התנוחה הזו הותירה אותי חשופה מכל. ארבע ידיים עיסו את שדיי בחוזקה, לעיתים צבטו את פטמותיי. מנהיג העדר, הצמיד את פיו אל פי וניסה לנשק אותי. ביתר שאת, לשוני נכרכה סביב לשונו עד כי היו לשונותינו למקשה אחת. הוא מצץ את לשוני ונשך את שפתי ואני החלתי לבכות ברעד. לפתע השניים החלו לסטור על שדיי, כל אחד בתורו. בעירה נדלקה בגופי העליון, כאילו מישהו צרב את גופי שוב ושוב ולא נתן לי מנוח. צרחתי, יבבתי, התחננתי שיפסיקו אך אלו לא שעו לצעקותיי. לאחר מכן, הפסיקו במלאכתם והחלו לנשק את שדיי, למצוץ בחוזקה את פטמותיי. השדיים שלי זכו לסטירות חזקות ומפעם לפעם נצבטו וננשכו. אף שמצצו את פטמותיי, הייתה יניקתם דואבת. אותו מנהיג שדיבר אליי בתחילה, הורה להם להפסיק. בתנועה מהירה, סימן להם לשחרר אותי והם סרו במהירות לבקשתו.
השכיבוני על שולחן קטן, עתה נגלתה לעיניי תקרה מהממת עטורה בציורים סגלגלים, משום מה התפעלתי מיופייה ולרגע ניתק גופי מהכאב. אחד מהם אחז אותי בחוזרה וריתק אותי אל השולחן. הרגשתי איך אצבעותיהם חלשו אל מקדשי והכוס שלי נפער בכאב רב. שוב ושוב דחפו אצבע, שניים שלושה אל חלציי הבוערים. צביטה בדגדגן ושוב אצבעותיהם נטמנו בי בעוצמה רבה. למשמע צרחותיי, הם הגבירו את מעשיהם. שמעתי את צחוקם בעמימות, דקותו ארוכות זיינו אותי באצבעותיהם. תחושת צריבה ושריפה הבעירה את חלציי. לפתע הפסיקו. קולות רכיסות רוכסני מכנסם הדהד באוזני ויכולתי לנחש מה עתיד להגיע. שוב ניסיתי, בכל כוחי להדוף אותם מעליי אך הייתי חלשה מידי כדי שניסיוני יוכתר בהצלחה. נכנעתי להם, פשוט נכנעתי! הראשון נכנס אליי ובתחילה הפגין עדינות אשר עד מהרה, כאשר שמע את רעיו מעודדים אותו, הפכה לפרא רב. הוא קרע אותי מבפנים, מישהו סתם את פי כדי שלא אצרח. הוא הלם בי חוזקה שוב ושוב, קדימה ואחורה כמתדפק בחוזקה אל קירותיי הפנימיים. אחר כך זין אחר, למזלי קטן יותר נכנס אליי והשתולל בגופי. לרגע הוקל לי בשל הבדלי הגודל אך בטרם הספקתי לאמוד את הבדלי הכאב והסבל, והנה הרגשתי את הראשון חודר אליי אנאלית ובועל אותי בו זמנית. שני כלי זין היו בתוכי בן זמנית: האחד מלפנים והשני מאחור. צרחתי כמו שלא צרחתי בחיים! בכוח רב, האחד נע בתוכי מאחור והשני מלפנים. הרגשתי צרה מאי פעם, הרגשתי איך גופי משתתק לנוכח עוצמת הכאב. באמת שנקרעתי מבפנים. צרחתי באימה ודמעותיי החליקו על לחיי.
" אז מה יגרום לך לשתוק?" שאל הקול המוכר. עד מהרה דחף את כלי זינו אל פי. אין לתאר את גודלו הרב, עתה לא יכולתי להוציא הגה. שלושתם הכו בי, כל אחד מכיוון אחר. כך המשיכו לחלל את גופי תוף שהם מחליפים עמדות. כאשר מר שולט צלל אל מעמקיי, היה הכאב רב יותר. עוצמת הכאב נקבעה בהתאם לגודל האיברים שנכנסו אליי. הם לא נתנו לי מנוח עד שהדלת נפתחה וממנה בקע קול מוכר ואהוב: "עזבו אותה, אני חושבת שהספיק לה..."
תמר?!