המסע שלי

גם לשולטים יש רגשות
כן, גם לכאלה שעושים את זה בתור זוג
ברור שהיא הדבר שאני הכי אוהב בעולם, ואצלה המפתח הגדול ביותר לרגשות שלי.
וזה לא סוד שאני בן אדם רגיש, הפוך, אני מראה את זה ומכניס את זה לדברים שאני עושה.

וחשוב לדעת
לפרלטט עם נשלטת או נשלט או זוג, זה מצריך ממך משהו.
אני אשקר אם אגיד שאני לא נהנה מזה, מהציד, מההמתנה, מהרמיזות הקטנות שאני מכניס וגורמות לצד השני להצטמק ואני יכול להרגיש את זה דרך ההודעה.
אבל...

זה כואב לפעמים.

זה כואב כשהצד השני נזכר בך במקרה בלילות סופי שבוע בשעות 22:00 ככה, זה קצת ברור שהוא חרמן.
זה כואב כשהדבר הראשון שהצד השני עושה זה לשלוח תמונה אחרי שבוע ללא תקשורת – קצת מעיד מה המטרה.
זה כואב כשמתחייסים אלינו כמו כלי ושואלים שאלות טיפשיות כמו "ומה היא תלבש כש...?" או "איך תקרא לי אם אני אעשה..." אנחנו מרגישים שזה מוזיל אותנו.

עכשיו ראבק, הייתי פעם נשלט והייתי פעם במקומות האלה – של מתחיל, לא ידעתי איך להתחיל ועשיתי טעויות בפניות הראשונות שלי, וזאת הסיבה שאני מתייחס כל-כך יפה למתחילים האלה, אני עוצר ומסביר להם שזה קצת לא נעים, ובואי ננסה לדבר אחרת קצת, לפעמים הם מבינים, ולפעמים הם לא.
אנחנו לא נותנים את אותו יחס לכל אחד שמדבר איתנו.
נשלטת שאומרת שהיא רוצה אבל חוששת – אנחנו מעודדים אותה לשמור על קשר ולראות אם משהו בה משתחרר
נשלט שלא יודע מה גבולות הכאב שלנו, אנחנו נשמח ללמד.
זוג נשלטים מתוקים שכל-כך מתלהבים מאיתנו, אנחנו נותנים להם תשומת לב עדינה ומבוקרת.

אבל הכי נורא.
זה הנעלמים.
היום כחברה אנחנו כל-כך משדרים בהרבה ערוצים, שאנחנו שוכחים שבצד השני יש בן אדם, האמת, גם לי זה קורה לפעמים, אבל הנעלמים האלה, זה כזה כואב.
ההיא שחולקת ומדברת, ואנחנו מכילים ומשדרים אהבה, ופשוט פוף יום אחד לא עונה.
ההוא שאחרי שהוא גומר אנחנו לא קיימים יותר.
ההם שכל פעם כותבים מגילות על כמה הם מעריצים אבל תמיד נעלמים לחודשים.

גם לנו, יש רגשות, אנחנו זוג, ואנחנו חיים את החיים שלנו ובדסמ זה לא העיקר, זה התבלין.
אבל

גם לנו יש רגשות.

וכשאנחנו מפלרטטים עם נשלט, והוא מתקרב לפגישה, משהו בנו מתעורר, אנחנו מדברים אחד עם השני, מפנטזים על התחת או על הזין או על הכוס או על השירות, מה שזה לא יהיה, מדברים בינינו על גבולות, מתעוררת בנו ציפייה, ואז הם נעלמים.
אז כן, אני לא הולך לישון לבד, היא תמיד שם איתי, אבל לפעמים זה פשוט כואב, ולפעמים אנחנו מתחבקים במיטה ופשוט מגעיל לנו התחושה.

בגלל המקומות שמהם הגעתי, חרטתי על דגלי לא לסנן על דברים שטותיים, חרטתי על דגלי לעזור לחדשים והמתקשים, לביישניות והזוגות החוקרים, לעזאזל קיבלתי הכשרה מקצועית כדי לעזור ולהיות שולט יותר טוב, אבל זה עולה לי, זה עולה לנו.

ואני מבין שלפעמים אנשים מאוד טובים נחסמים אחרי הודעה לא במקום, או פיסוק לא טוב, אבל כשאתה עובר את זה שוב ושוב ותכפילו את המילה "שוב" עוד מאה פעמים, כמו כל בחורה ממוצעת פה, אז תבינו שלהיות נחשק בכלוב זה עבודה קשה, ואת יוצרת סביבך וסביב זוגך מחסומים וגשרים, ואתה מפתח מילים או משפטים שנועדו לבדוק מה הצד השני יגיד, את מתחילה לחסום על כל דבר כי אין לך כוח לאלה שמדברים איתך ומאוננים על התמונת חזה שלך ואומרים לך כמה את מדהימה, אבל אחרי כמה דקות (סביר להניח גמרו כי הגבת להם) הם נעלמים.

אז אני לא נשבר, ואני אמשיך בדרך שלי, ואמשיך להסביר, ולכוון ולתת עוד הזדמנויות.

אבל לעזאזל זה כואב.

גם לשולטים יש רגשות.
גם כשהם באים כזוג.

בכוונה שיחקנו עם הזכר/נקבה יחיד/רבים, תתמודדו.