אדומה

היום עליתי לקחת עוד נשימה.
הגשתי עבודה (הפעם בזמן) וסיימתי את הסמסטר בכל הקשור לשיעורים פרונטליים).
יש לי עוד 3 עבודות להגיש, אחת מהן באיחור. לצורך זה עומדים לרשותי (כולל היום, למרות שעוד מעט תשע בערב) 15 יום (לא כולל היום של ההגשה עצמה). בחישוב מהיר יש לי 5 ימים לכל עבודה.
אולם הגודל לא זהה. בסין מודדים גודל עבודה במספר הסימניות והעבודות שאני צריכה להגיש הן בגודל של 10,000, 5,000 והאחרונה לא מוגבלת בכמות. מכיוון שאני סינית בנשמה, אני חייבת סדר מספרי, אז ניצלתי את הבמה למיין לי הכל בראש על מנת לבצע חלוקת עבודה.

למרות שלא רואים את הסוף התחלתי לחשוב מה אני אעשה בחופשת סמסטר. אז התכניות הן לנסוע ליום לחרבין לפסטיבל הקרח, לנסוע לשבוע וחצי לארץ (ובארץ לים המלח לכמה ימים), לקרוא המון (כל מה שמעלה אבק על המדפים, וביניהם "דיפלומטיה" הקלאסי של קיסינג'ר), לחפש חומר לתיזה, להתחיל להכניס פעילות גופנית לחיים שלי ככה שכשיתחיל סמסטר ב' זה יהפוך לחלק מהשגרה. ובטח עוד דברים שאני לא אספיק.

השבוע הייתה לי שיחת התכתבות עם חברה וכל אחת סיפרה מה עובר עליה. כשסיפרתי לה שאני מאוד לחוצה בלימודים ולא יודעת איך אספיק את הכל, התגובה שלה הייתה "אני יודעת שאת יכולה לעשות את זה. תאמיני בעצמך והכל יהיה בסדר." תגובה זו נראתה לי מעט תמוהה ובטח ובטח שלא הייתה העצה הנכונה לרגע ההוא. הסברתי לחברה שאין לי בעיית ביטחון עצמי או מחסור באמונה בעצמי. אני יודעת שאני טובה, אני יודעת שאני מספיק חכמה להיות איפה שאני והבעיה היא מחסור בזמן. מעבר לזה שבכלל לא הייתי צריכה עצה, אלא פשוט שיתפתי אותה. מעניין שאצלה זה תורגם לחוסר אמונה ביכולת הפנימית שלי להצליח לסיים את הסמסטר. אני יודעת שאני אסיים אותו, פשוט אני גם יודעת שאסיים אותו על ארבע, אם לא על שש ולא, אני לא נשלטת, אני משקיעה!
וכאן מגיע המסר: אם אני מספת לך שקשה לי זה לא אומר שאני לא מאמינה שאני יכולה לעשות את זה, כי אני יכולה. זה כן אומר שקשה לי. לא בקטע של עצה, אלא בקטע של "עוד מעט זה נגמר. רק עוד קצת ואת נכנסת לחודש חופש." זה מה שהייתי רוצה לשמוע. לא כל דבר דורש אלוהים.

מה שכן, עם כל הלחץ של הימים האחרונים נורא בא לי להוציא אנרגיות על מישהו שיכול לספוג את זה. לא יודעת אם ייצא לי לעשות משהו לפני הטיסה, אבל אולי בארץ. למרות שמצד שני חבל לי על הזמן שלי בארץ, אלא אם זה מישהו מיוחד. טוב, אני מבינה שהראש התחיל שוב לעבוד אז אני חוזרת ללימודים. פוסטים יותר מעניינים יהיו אחרי שאסיים רשמית את הגשת כל העבודות, עד אז אני ונילית.