זה מפליא אותי כל פעם מחדש שבשביל להתחיל משהו או להידבק ברצון להתחיל, צריך פעם אחת.
כמו גם, שמספיקה פעם אחת של לא לעשות משהו על מנת להמשיך לא לעשות אותו.
ההקשר כאן הוא ספורט, אבל כמובן שזה תקף לכל דבר אפשרי.
אני לאט לאט נכנסת לכושר, הן מתוך הבריאות שמתלווה לזה והן כי אני רוצה לאפשר לעצמי לעשות דברים ולאתגר את עצמי פיזית.
בפיזית, הכוונה לטיפוס.
תמיד הייתי ילדה ששואפת לגובה, בין אם זה לטפס על אדן החלון, או התעניינות יתרה בגגות.
אז לקראת החזרה לישראל, שבה לא חסר מסלולי טיולים מאתגרים, אני מתחזקת ומתכוננת.
מעבר לזה,
עזבתי את הדירה ועכשיו אני גרה עם חברה לעבודה וכלבלב חמוד בשם בי.
אני לא אשה של כלבים, מכל סוג שהוא, אבל הכלב המתוק הזה כבש אותי.
ככל שהחזרה לישראל מתקרבת, כך הכתבות ב- YNET הופכות יותר ויותר עוינות לחזרה.
אולי די לכתוב שזה דור אבוד, לא מאופס, שחי על חשבון ההורים???
איך אתם רוצים שישראלים בגולה ירצו לחזור לישראל עם הכתבות האלו?
בעל פעם שאני קוראת את זה, זה מסובב לי משהו בלב ואני חושבת לעצמי האם עשיתי את הבחירה הנכונה?
האם זה באמת הדבר הנכון לעשות?
אם אין לאנשים כסף, איך יש כל כך הרבה מכוניות חדשות?
איך אנשים טסים כל הזמן לחו"ל?
משפצים מטבחים ומרחיבים דירות?
האם אני רוצה לקנות דירה בכלל?
ואיך יוצאים לדייט עכשיו?
האם זה כבר לא לגיטימי שהגבר משלם?
האם אחשב כאשה עם דולרים בעיניים אם זה מפריע לי שבדייט הראשון אין חצי חצי?
ובכלל, האם זה בסדר עכשיו להסכים להיפגש עם מישהו שנמצא "בין עבודות"?
יאאלה, זה אשכרה עלייה שנייה.
אין קשיי שפה, יש שוק תרבות.
אז אם תראו בחורה בת 31 מסתובבת עם מטרייה בקיץ- זאת אני!
אוכלת צהריים בשתיים עשרה- זאת אני!
מתהלכת פעורת פה בסופר כי היא רגילה לחנויות לזרים וגם שם אין כל מה שרוצים- זאת אני! (זה אשכרה לקוח מתוך העלייה של שנות התשעים. תשאלו כל רוסי לגבי חוויית הסופר הראשונה שלו והוא יספר איך הוא התהלך הלום קרב בין המדפים)
מתלהבת שהבגדים יושבים עליה טוב מהפעם הראשונה כי יש מידות שכוללות תחת- זאת אני!
לכל המתעניינים: לתחת שלום.