לפני 10 שנים. 17 בפברואר 2014 בשעה 14:16
זה חוזר במיוחד ברגעים האלה. במקומות בהם אובדן השליטה הוא שלי. הצורך עולה. הרצון לשלוט. להיות חזק. לדפוק בכוח. לחדור. להשפיל. לפרק. להשתמש.
במיוחד כשאין לי כוח לכלום, יש לי כוח לזה. במיוחד כשאין לי חשק לכלום, ישלי חשק לזה.
במיוחד כשהחיים לוקחים אותי לטיול, אני מרגיש את הצורך לסגור את הדלת. להוריד על הברכיים. להכאיב. להחפיץ. להשתמש בכוח שאין לו ערך מחוץ לחדר הזה. שאין לו משמעות מעבר לזמן שבו הוא פורץ. בכוח הזה שיושב בעורקים ובגידים ואין לו תוכן מלבד לסנוור לכמה דקות או כמה שעות או כמה ימים. הכוח המר הזה של השליטה. בריחה פנימה. לתוך חדר. אל המחנק המשחרר של הזיעה. אל העוצמה החמוצה של השימוש. הכוח הזה שניתן, ולא נצבר. כוח בחסד.
לברוח אל ההחפצה והשימוש וההשפלה והכוח רק כדי לחזור אל חוסר השליטה, מריר ורגוע ולהרגיש בריזה קרירה ואוויר וריחות.
