בלשון ציווי!

אני פותח את המכנסיים ומוציא את הזין שלי החוצה, היא מתכופפת לכיוון המושב שלי, מזיזה את השיער הצידה ומתחילה למצוץ, בלי ידיים. כמו שלימדתי אותה. בינתיים הפז'ו שמולי זזה קצת, אז אני מרים טיפה את הרגל מהברקס ונותן לאוטו לגלוש מטר קדימה, שומר על זויות אלכסוניות מהמכוניות סביבי.
מוצ"ש. כביש החוף. פקק שמתחיל באיזור קיסריה ומזדחל, לפי גלגל"ץ עד נתניה.
אני תופס אותה בשיער ומכתיב את הקצב. או יותר נכון, מכתיב את העומק. לאט לאט אני דוחף את הראש שלה למטה. דוחף את הזין שלי עמוק יותר לתוך הפה שלה, לתוך הגרון שלה, עד שהיא מתחילה לנער את הראש. אני משחרר.
היא ממשיכה למצוץ.
הפז'ו מתקדמת עוד קצת, ומימין מתקמת משאית. סביר להניח שהנהג מקבל הופעה של פעם בחיים. מהזווית שלו, הוא יכול לראות הכל.
"המשאית מאחורייך רואה כל מה שקורה כאן" אני אומר לה, "תני לו עוד קצת להנות. תראי לו את התחת היפה שלך".
מבלי להוציא את הזין שלי מהפה שלה, היא מושכת למטה את המכנסיים הקצרים שלה. חושפת תחת קטן ויפה, שעבר עכשיו סופ"ש של התעללות מצידי. הייתי מת לזיין אותה עכשיו, ככה באוטו, אבל הפקק מחייב המשך נהיגה איטית וזהירה, באופן יחסי.
"אני יכולה לגעת בעצמי" היא שואלת.
"תהני, כלבה" אני אומר לה.
ואני מנחש שנהג המשאית יושב בקבינה עם זקפה מטורפת, מסתכל על התחת שלה, ורואה את קצות האצבעות שלה מבצבצות מבין הרגליים. רואה את התנועה האיטית של האוננות.

אנחנו מתקדמים לאט, ומתחשק לי לגמור. אני תופס את הראש שלה בשתי הידיים ומתחיל לזיין לה את הפה. חזק ומהר. נוזל לה רוק מהפה. העיניים שלה דומעות. יד ימין שלה משפשפת לעצמה את הכוס. אני מרגיש את הגמירה עולה ועולה, עד שאני מתפוצץ לה בפה.

"תחזיקי את זה בפה בינתיים" אני אומר לה, "את יכולה להמשיך ולגמור, כלבה".
היא ממשיכה בתנועה המהירה, בלי לשנות תנוחה. הראש שלה על הירך שלי, רטוב ומזיע. וכשהיא גומרת כל הגוף שלה רועד. נמתח ונרפה.

"עכשיו תפתחי חלון, תוציאי ראש החוצה, שהמשאית תראה אותך. תיסתכלי עליו ותירקי את הכל החוצה"
היא עושה הכל, צעד אחר צעד, באיטיות נחושה. בידיעה השמחה הזו שזה משמח אותי.
ובדיוק ברגע שבו היא יורקת, נהג המשאית צופר פעמיים. אני בטוח שעשינו גם לו את היום.

זו היתה רבע שעה בפקק.
עכשיו צריך למצוא משהו לעשות בשביל להעביר את הזמן שנותר, עד הבית.