שונות

בדיוק בחלק האחרון של החלק האחרון והכי חשוב של הזיון כשהפמפומים הולכים ונהיים חזקים ותכופים יותר לתוך הכוס שלה ואני מרגיש שהיא הולכת לגמור וגם אני (כי הרי תמיד גומרים ביחד) נשמע קול חמוד ולא קשור לסיטואציה שמנסה לפתוח את הדלת. לשבריר שנייה, נבהלתי. חששתי על נפשה של הרכה מעבר לדלת. למה היא צריכה לראות מחזה בעתה שכזה? אבל תודה לאל הזיונים, הדלת נעולה.

"אמא, איפה את? תפתחי לי, למה הדלת סגורה?"

לוחש לה (ללחישה יש 2 מטרות הפעם ולא אחת כרגיל) תשובה, לתוך האוזן, כשהזין שלי בתוכה שהיא בחיים לא תאמר לפעוטה מעבר לדלת. 

"הדלת סגורה ואמא לא יכולה לפתוח אותה עכשיו כי מחוברת לזין שלי. כן, הזין שלי בתוך אמא שלך, מזיין אותה והיא בדיוק גומרת ולא יקרה כלום אם תמתיני עוד כמה שניות שאמא תסיים, לגמור"

דקה וחצי אחרי היא פתחה את הדלת. לילדה שלום.

לבוא כזין אף פעם לא משך אותי. זאת אומרת, זה כן עניין אותי בעבר, אבל כחוויה אנתרופולוגית ולא מינית. עם מלא בולבולים באוויר וכוסים נוטפי זימה ומיץ דגדגנים אני נכבה. הזין שלי נחבא אל הכלים בין ריבוי כלי המלחמה/עבודה שמסביב. אולי זה קשור לאגו. הרי הכל קשור אליו בסופו של דבר. אתה לא רוצה לבוא כזין, אתה רוצה לבוא כאתה עם כל המעלות הברורות והחסרונות שלא נראים, אלו שאתה רוצה לשתף. ואיך תשתף כזין? זין לא מדבר על הרגשות שלו והפחדים והחששות. זין זה זין. איזה זין זה.

וזה לא שניסיתי. הייתי באורגיות בבתים פרטיים שאני ארגנתי או אחרים ארגנו ובמוסדות מכובדים ופחות ותמיד הרגשתי נבוך להחריד והכי לא מיני שיש. והזין? הוא השתתק לו. כאילו מאותת לי: אדון, זה לא בשבילך. אבל זה היה מעניין לראות את הדינמיקה שנוצרה.

פעם באתי עם מישהי למפגש בבית. היו שם משהו כמו 20 איש. היא לחשה באוזני "אתה רואה את הבחור הזה", תשמור עליי ממנו. אז, כשזיינו אותה והיא כבר לא ראתה בעיניים, הגיע אותו בחור ובא לדחוף את הזין שלו, רצה גם. זינקתי עליהם וסימנתי לו לעצור "הרגשתי כמו סדרן בבורל. היא בעיניים עצומות אמרה לי "זה בסדר". איששה לי מה שהבנתי גם קודם, שנשים חרמניות ממש, העכבות שלהם גמישות אפילו יותר מגברים. אח"כ בתחקיר של האחרי דיברנו על זה ושאלתי אותה למה היא הסכימה בלהט הקרב שהבחור ייכנס אליה אחרי שנגעלה ממנו והיא אמרה לי שהיא היתה כל כך חרמנית שבשלב הזה זה כבר לא היה משנה. 

פעם הייתי עם זוגתי במקום מוכר של חילופי זוגות. ישבנו בפינה המומים כשפתחו את החדרים לזיונים ולא התחברנו. זוג אחר התיישב איתנו ואמר לנו שהוא לא בעניין. התיישבה לידנו מישהי ודיברה איתנו. היא מתעלמת לגמרי מהנוכחות של זוגתי ומזמינה אותי לאחד החדרים. לא הלכתי והיא לחשה אח"כ תבוא לבד פעם הבאה. לקח לי זמן להבין ששוק הבשר הזה לא מתאים לי. עדיין יהיה מתאים לעיתים, אבל לא כמסיבת אורגיות שהמטרה היא שזין ייכנס לכוס, אלא כחלק ממשהו אחר. כחלק מבדס"מ או משהו שכרוך בקושי של מי שאיתי או פומביות שמושגת גם במסיבות כאלה.  

פעם באתי לאורגייה בחולון. כן הצירוף מוזר אבל אכן היה. בחדר היתה מישהי שזיינו. והיא גמרה בקולי קולות. במקום להתחרמן מהסיטואציה זה כיבה אותי, כמעט הגעיל. אז אי אפשר לומר שלא ניסיתי. הרי החינוך המיני שלנו מגיע גם מפורנו. אנחנו רואים אורגיות מרובות משתתפים שבהם הנשים תמיד נהנות והגברים ביצועיסטים ובפועל בוקה ומבולקה רגשית א-מינית של גועל שמשתלטת עליי.

 
אז אל תזמינו אותי לאורגיות (כי הרי כל יום אני מקבל הזמנה או שתיים לכזו)

לסשנים כן. בעיקר אורגיות נוטפות זיעה של זיוני מוח. 

מדיי פעם נרגיש רגשות סותרים בו זמנית. אבל כשהם כל כך רבים ועוצמתיים זה מעייף לאללה. אז מה הרגשתי בו זמנית. תרגיל כתיבה למגירה. למגירת העיניים של הכלוב. האכסניה הכי טובה לכתיבת פוסטים.
צריך בכלל לנתח עד דק מה שהרגשת בסיטואציה קשה ככל שתהא? למה בכלל לעשות את זה? למה לא להדחיק כמו אדם נורמלי? למה להציף ולתת חיות ברגשות שאולי בכלל לא קיימים או להעצים רגשות אחרים שהיו מינוריים כשקרו וכעת בניתוח בדיעבד עולים דרגה. הם בכלל היו בניצנים שלהם או בכלל מתו שם במציאות ועכשיו בהולדתם עפ"י הניתוח שלאחר המוות ובדיעבד, ציוו לנו את ההגזמה.
אז הנה מעין רשימת רגשות או טכניקה של רגשות. 
הרגשות שעברו בי לנוכח הסיטואציה.
וזין אני אספר לכם על מה הסיטואציה. היא גם לא חשובה. וגם כי יש גבול לפתיחות שלי כלפיי אנשים שהם זרים. אנשים זרים שמכירים אותי קצת יותר מרוב האנשים שמכירים אותי במציאות.
קנאה

חרדה
חרמנות? כנראה שלא ואם כן זעירה ממש. דוק חרמנות בלתי מורגש כמעט. ואולי אני מתורגל שזה יעשה חרמנות אבל לא היה ממנה כלום. פנטום חרמנות.
אהבה
דאגה
כעס, גם על עצמי. 
הרגשה שאני קטנוני
בושה
הרגשתי טיפש על הבחירות שלי.
ליברל
אדם קדמון
גאה
חרדת נטישה בנוסף לחרדה כללית. כי שתי חרדות טובות מן אחת.
שפעול מנגנוני הגנה. 
רצון לחדול
פסימיות
זלזול בכל הרגשות הללו
שמחה על כל אלו
הרגשה שהכל מיותר
הרגשה שהסיטואציה חשובה ומלמדת למרות הקושי הרב.

המוח של הגברים מחווט אחרת. ואני יודע שלא כל הגברים הם כאלה. יש נאורים, כמו מנחי ערב כרבולים, שהתקדמו עם סט החשיבה והסתגלו מהר. אבל מאחורי כל סתגלן כזה מסתתר מוח של אדם קדמון וחלק של מוח של זוחל שמאיים לחזור לדפוסי עבר של לטאה.
במונחים של שינוי גנטי, אנחנו עדיין אנשי המערות הללו. התרבות התקדמה מהר, אנחנו עוד תקועים בגוף הישן שלנו. "תרבות" זה הדבר היחיד, תודה לאל, שעומד ביננו ובין מוח הזוחל שעדיין קיים בנו. אך התרבות היא קרום דק של סט כללים ונורמות חיוני. בהיותנו חיות אנחנו מתבלבלים לעיתים, עם ציוויים ביולוגיים. הפער בין הנורמות והתרבות לבין הביולוגיה הבסיסית של הגבר הוא מה שיוצר את החשיבה הגברית הטיפשה. ואנחנו באמת "טיפשים". כשהפער יקטן, נהיה "חכמים" יותר. עד שנהיה חכמים יותר כמה כללים פשוטים:
 
כשאישה מסתכלת עלייך זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאישה מחייכת אלייך, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאישה מפלרטטת איתך, זה לא אומר, בהכרח, שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. יש לה את הסיבות שלה.
כשאישה נוגעת בך קלות ביד, זה לא אומר, בהכרח, שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. אולי היא אדם "נוגע".

כשאישה נוגעת לך בחזה, תוך כדי שיחת מסדרון, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. 
כשאישה מתנשקת איתך , זה לא אומר, בהכרח, שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. 
כשאתה דוחף לה אצבע, זה לא אומר, בהכרח היא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאתה דוחף לה שתי אצבעות, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאתה דוחף לה 3 אצבעות, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאתה דוחף לה 4 אצבעות, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה.
כשאתה עושה לה פיסטניג , זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. אולי היא רק רוצה להרגיש אותך במרכז המסה שלה.
כשאישה מוצצת לך, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. אתה יכול לדמיין שאתה מזיין לה את הפה, אבל אני מדבר כאן על כוס.
כשאישה אומרת לך אני חרמנית, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. הזין שלך הוא לא הדבר הכי חשוב לה, תאמין לי. הוא יכול להיות, אבל הוא לא חייב.
כשאישה אומרת "בא לי זין" גם כשהיא לא שיכורה, זה לא אומר, בהכרח, שהיא רוצה ש"זין" יזיין אותה או שהזין שלך יזיין אותה.
כשאישה אומרת לך בא לי שתזיין אותי, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה. רוב הסיכויים שכן אבל עדיין בין המשפט לבין הכנסת הזין לכוס זורמים מים משתנים.
כשאתה מזיין מישהי בחור של התחת, זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שאתה תזיין אותה (בכוס). אולי היא שומרת את הכוס לדאדי השולט שלה.  

כשאתה עומד ממש להיכנס אליה או שאתה כבר ממש בפנים ורואה דמעות נקוות בעיניים, ללא קול בכי ואתה עוצר ושואל אותה מה קרה? והיא אומרת "זה בסדר, תמשיך", זה לא אומר שהיא רוצה שתמשיך. כלומר, אולי היא רוצה, אבל למה? אולי היא רוצה לשכוח או להשכיח ממנה אותו. אתה לא עושה את זה עם מישהי שבוכה על הפרידה שלה. עם דמעות או בלי. האמן לי אתה לא רוצה את זה. תוציא את הכלי שלך ותחזיר אותו למקומו. בהתאם לאישיות שלך, קפל ציוד, תן חיבוק ותיעלם או תישאר לדבר.     

כשאתם מחדשים קשר, ואתה חושב על זה שהיו לכם זיונים מטורפים ואפילו אהבה (ואני לא מתכוון אלייך) זה לא אומר, בהכרח שהיא רוצה שתזיין אותה. רוב רובם של הסיכויים או כולם, שהיא לא רוצה. נגמר. אתה מבין? זה נגמר. אתה לא יכול לשלוח לה הודעה פעם בחצי שנה "בא לך להיפגש לקפה"? ולצפות שתזדיינו. גם היא תבוא לקפה, אתה תתאכזב כי היא באמת באה לקפה, אלא אם כן אתה באמת רוצה שיחה טובה על קפה או בירה. אם אתה רוצה משהו אחר שתדע לך: היא לא מעוניינת בזין שלך.
 היא לא רוצה את הזין שלך.
 הזין שלך הוא פרסונה נון גרטה. זין שנחתם ונשלם. זין משוחרר לא יוחזר. זין void.
אני לא יכול לעקור את הביולוגיה בה אתה מצוי שגורמת לך לרצות לפזר זרע ,לכולי עלמא, אז רק אומר שאתה יכול לפזר את האנרגיה הזיונית שלך על כוסים אחרים שאולי ירצו שהזין שלך ייכנס לכוס שלהם. זאת שאהבה אותך, חסמה אותך. וזו חסימה שאי אפשר להסיר, שלא כמו בווטס אפ. כמה מהר שתבין את זה ירווח לך. אחים שלי לתקלה המגדרית שאנחנו, שחררו. 

-הפוסט המכליל והפשטני מיועד לגברים, אך מתאים גם נשים שלומדות מגדר וכאלה שלא לומדות מגדר או לא לומדות בכלל ורוצות להעשיר ידע תיאורטי בחשיבה גברית.

לאט לאט המוח הנוסטלגי והרגשן להחריד שלי מפנה, או מנסה לפנות מקום, לגישה השנייה שלי על חברויות והיכרויות. מחוסר יכולת לסיים קשרים, גם לא טובים עבורי, ומהתבאסות גדולה על סיום של אנשים קשרים איתי, אני מתרגל את המחשבה שהיכרויות וחברויות הן כמו נסיעה ברכבת.
אדם יכול להתחיל את הנסיעה איתך בתחנה הראשונה ולסיים באחרונה. הוא או אדם אחר, יכול לרדת בכל אחת מהתחנות שבדרך. הוא יכול לעשות איתך כברת דרך או דרך קצרה של תחנה אחת. לרכבת הזו יש תחנות למכביר. לעיתים רוב הקרון מתרוקן ואתה נשאר רק עם האדם שהתחיל איתך את הנסיעה, לעיתים, הוא מתמלא בסתם אנשים שנוסעים רק תחנה אחת, הם קולניים ומעצבנים, אבל מביאים שמחה, עניין וחיות לקרון. כל הקרון עושה סמול טוק הדדי. אתה רק אחד הנוסעים שם. לעיתים, עולה אדם ומתיישב מולך ואתם מדברים ומרגישים חיבור וטוב לכם. ואז הוא יורד בתחנה הבאה ואתה מצטער שירד. מצד שני, אתה שמח שהיתה לך הזכות שהוא בכלל עלה לקרון שלך, מכל אותם קרונות רבים ברכבת והתיישב במקרה מולך מכל הכסאות בקרון.
בכל אופן, זה עדיף על עלבון, כעס ומרמור.
אז תודה לך ולכם על הזכות שהיתה לי.

אחת ההופעות הטובות שהייתי בהן בחיים ולהקה שסבלה, סליחה, היתה לה הזכות שההרכבים בה השתנו כל השנים. היחיד שנסע ברכבת מתחנת הייסוד הראשונה שלה ועדיין נוסע הוא הוא הסולן שלה Josh Homme והוא אומר תודה על הזכות.

יכלה לבחור כל שלט.

יכלה לכתוב אנתוני קידס תעשה לי ילד, אבל לא. היא באה לרצות. 

גם בהופעה של רד הוט היא משמחת את השולט שלה.

זו נשלטת "אמיתית". 

שתינו קצת בירות. אני והכוס שייקרא אח"כ הכוס הימני. 
אחרי זה אדמיין שאני שולט. עם השוט, הספנקר והקיין, אבל קודם צריך להחזיק 2 בקבוקים ולזיין שני חורים המחוברים לגוף של אדם עם רצונות, מאוויים, מנגנוני הגנה, בושה וחרמנות, אד הוק רגעית-אין קץ.
חלק מהקטע בלדמיין שאתה שולט זה שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה במגבלות הדמיון, ההגיון והSSC, כמובן. כי אתה לא שולט מסוכן. לעיתים, אני משתמש בבקבוקים. הפעם לא ביקשתי מהן לרדת על בקבוק שמוחזק על ידי מישהו אחר ולזיין את עצמן בעזרת סקאווטים, אלא אני עושה את כל העבודה. כי אין מישהו אחר. 
 אין שום קורס לזה, יחד עם זאת זה לא כל כך מסובך. אפשר להכניס שני בקבוקים במקביל לשני כוסים זה ברור, אבל כדי שזה יהיה טוב, יגמיר ויעיף צריך קצת יותר מ"להכניס" המינימלי.
אני איטר יד שמאל, אז הכוס מימין ששוכב מקבל יד מיומנת יותר. כדי שיהיה קל לי לפמפם בקצב שאני רוצה,  צריך לזיין את שני הכוסים הללו באותו המקצב או קצב. מקצב פשוט נשמע טוב יותר. גם קשה לי לזיין עם בקבוק כל כוס עם מקצב אחר.
 כדי להרגיע את הכוסים שהצמיחו גוף הורדתי את המדבקה שהודבקה לצוואר הבקבוק ושטפתי את הפיות של הגודלסטאר בסבון. ממש טוב. ככה אני, משקיע בנשלטות שלי. וצף. וזה לא רק שאתה אמור להיות מאסטר של 2 בקבוקים+2 כוסים, אתה גם אמור לחשב את זוויות הכניסה ומהירות ההימלטות של כל כוס משדה הכבידה שלו עצמו לקראת ניתוק וגמירה. לכוס השמאלי בעומק יש זוויות שמחייבת גישה מלמטה ולכוס הימני יש בעומק זווית כניסה גבוהה יותר. ולך תחשב את ההבדלים הדקים הללו בין שתי פצצות העומק האלה במוח שלך עכשיו כשאתה דופק את שני הכוסים במקביל. וצריך שיהיה חזק, אבל לא כואב, כי בכל זאת מדובר בזכוכית עם צוואר בקבוק שהולך ונעשה שמן יותר ויותר ככל שהוא נכנס לעומקו של הכוס. עמק השווה. לכל נפש. רמת השוות. נקווה ששבות.
 אז אתה לא חרמן בכלל. אתה מספק שירות להן ולך והמוח עף לו בלי שהזין יעשה אפילו בכאילו עומד לו. יש הרבה עוצמה בזה ששתי גופות אדם נתונות לך. בשלב הזה הן לא נוגעות אחת בשנייה. כל אחת נתונה לבקבוק, אבל אין ספק שהקולות, הן מהכוס שפוגש את הבקבוק ביחד עם נוזל החיכוך והקולות האנושיים האחרים עושים את שלהם. השפעה בקבוקית-כוסית הדדית. 
ואתה מפמפם את הכוסים האלה ששוכבים שם כאילו אין עולם בחוץ. ופתאום נהיה שקט כאילו אני, עצמי, ממש מזיין אותם ביחד ולחוד. כאילו אין ילד שעובר כרגע, במדרכה ומתבכיין לאמא שלו שמנסה לרצות אותו במקום לחנך. מעניין אם הן שומעות את הילד הזה בשעה שהעיניים שלהן מתגלגלות? לצערי, אני שומע הכל עם ההפרעת קשב והריקון שלי.
 הכוס השמאלי משמיע קולות כל כך מחרמנים והכוס הימני מזרים כל כך הרבה מיץ כוס עד שנדמה שהבקבוק שוחה לו בתוך החור ומאבד מעט אחיזה מהפמפום. היא תבקש סליחה על הרטיבות שלא לצורך ואולי היינו צריכים לשים שעוונית? והזכוכית עמידה וקשה ושום זין שיש לו יתרונות אחרים, בעיקר תודעתיים לא ישווה לה. אי אפשר להשוות זין נפשי לבקבוק בירה משולל חיים. אבל הזכוכית אף פעם לא מתעייפת, לא גומרת ואף אחד לא צריך לחכות אף פעם לסיבוב מחודש.
הקולות המוכרים מהכוס השמאלי גוברים עוד ועוד עד שהוא גומר מהבקבוק. אלו הקולות הרמים היחידים שמשרים שקט בחדר. הכוס השמאלי נראה הכי תמים שיש, אבל סקסי וסוטה כמו פרי ים. כוס מתגמל. משתדל ללמוד מהכוס הזה כמוצא שלל רב. כשותה בצמא ממעיין מים חיים. מאבד שליטה מתוך שליטה. 
הכוס הימני יותר עקשן ומפזר חומרי מעכבי בעירה וגמירה. מתנגד. אולי רק לשם ההתנגדות. אבל, היי, עכשיו שהכוס השמאלי גמר ונח לו כמו זלזל, יש לי שני ידיים. הכוס השמאלי כביכול נח כי למעשה הוא רק מתחיל להתחמם. בניגוד לכלי הבוגדני שיש לנו זו רק מנת הפתיחה. סטארטרז. היה לו תזמון מושלם לכוס השמאלי לגמור כי בדיוק הכוס הימני הגיע למעין רמה אבל נתקע שם. הכוס העקשן עומד בעמדות הביצורים שבנה ומתעקש שהוא במצב נפשי שלא מאפשר גמירות ואכן הגיע לרמה אך נתקע שם ללא יכולת זינוק. עדיין לא הגיע כאמור למהירות ההימלטות. עכשיו שיש לי 2 ידיים פנויות אני יכול להזניק אותו לרמת השיא הבאה שלו. אז הבקבוק מזיין את הכוס ביד ימין ויד שמאל עוברת ומוחצת את הדגדגן בקצב דומה לפמפום. הגוף שהכוס הזה שייך לו מתקמר ורועד ומוציא קולות ונשיפות שהולכות ונעשות שטוחות יותר ויותר.
כששתינו את הבירה בתוך הבקבוקים המזיינים הכוס הימני הכריז שלא גמר כבר תקופה. אולי וויתרה לתקופה הקרובה. אבל בלי לחץ. כי אין לחץ בעולם והעולם טוב אליה. אני משער שזה עוצר רגשי של גמירות. כי אני יודע שהכוס הזה גומר בשרשראות.   
הכוס הימני רטוב כל כך ואני עובד עליו לא הרבה יחסית. בעצם זו בכלל לא עבודה. זו התנדבות. או תחביב. או תחביב שהוא עבודה או עבודה שהיא תחביב, לא משנה. מה זה משנה עכשיו שהכוס הולך לגמור? הוא מתפוצץ לו הכוס לאלפי רסיסים של קבלה וגומר בקולות שנשמעים לי גם כמו קולות אנחה ורווחה.
אשקר, אם אומר שזה לא עושה טוב שכוס שלא גמר תקופה גומר במשמרת שלך. לא ינום ולא יישן מגמיר ישראל. מה רע לקושש עוד חיזוק? מיותר ככל שיהיה.
לה נדמה כאילו זה היה הקרב המאסף, ובפועל : מלחמת השחרור. רק עכשיו נתפנה להכאיב להן ולתת בהן ביחד סימנים אדומים על הגוף: דצ"ך אב"כ, דעא"ש. אח"כ גם הזין שלי ירצה את חלקו.
 אתה בכלל "מטפל". פרו בונו.
יש כאלה שעושים טיפול ע"י רכיבה על סוסים.
יש כאלה שהולכות למטפלות NLP.
ויש את אלה עם הבקבוקים (ושוטים).
המטרה והאפקט דומים.
גמירות טובות וקצת בדס"מ הן טיפול רגשי לכל דבר. למטופלות ולמטפל.
אפילו יש שם "מעבר בכאב", אך הפעם ללא ריפוי.

מוזיקה היא חלק חשוב בחיים שלי. שומע ממנה, כל יום שעות רבות. במשרד, בנהיגה, בריצה, בבית. יכול לחפש פרטי מידע על להקה שוודית שמספר האזנות החודשי שלה בספוטיפיי הוא 12 ולדלות כל פיסת אינפורמציה. כי מוזיקאים הם קצת כמו קוסמים ומוזיקאים טובים הם קצת כמו קוסמים טובים.
אני רוצה לפענח את הקסם שמאחוריהם. אף פעם ללא הצלחה. אני רוצה להבין מי עומד מאחורי הדבר הנפלא הזה שאני שומע.

כשאני זורק שם של להקה שאני מאוד אוהב, שלא כל כך מוכרת והבן אדם שמולי מכיר אותה, יש לי זיק בעיניים. האדם הזה הופך למישהו שאני "אוהב" ורוצה לדבר איתו. ממש כמו הילד, שלא הייתי בארגז החו"ל. מתחילים בזריקת סגנונות ולהקות ואם הוא אוהב את מה שאני, אז אני מרגיש קרבה אליו. מצאתי שזה מעיד הרבה על הבן אדם, לאו דווקא על ההתאמה ביננו. הוא יכול די דפוק אותו בן אדם אבל אני פשוט אוהב אותו. זה נגמר מהר מאוד, אם מה שמחבר ביננו הוא רק המוזיקה, אבל זה אחלה מכנה משותף. אפילו יותר מבדס"מ. מצאתי, להפתעתי, הרבה מאוד שיש בדסמיים שהם, שומו שמיים ותרעד הארץ, חארות כמו כולם. הכיצד זה ייתכן? פשוט, הם גם בני אדם.
אני והבן שלי נוסעים לפסטיבל רוק. אני חוזר אליו, הוא פעם ראשונה. טיול קצר לפני ואחריו 4 ימים של 4 במות במקביל מ-13:00 עד 01:30 כל יום. מתחילה פה התרגשות. ההתרגשות היא על המוזיקה וגם עליו. הרבה זמן איכות עם היצור המעניין הזה. נקווה שישרוד אותי. 

כבר כמה זמן ששומע רק את הלהקות שבליין אפ. קונה לי אחיזה בלהקות שלא מכיר וגם בכאלה שכן. מוותר על להקות שמופיעות במקביל (לבחור זה קצת למות). 
אחת מהלהקות בליין אפ שהילד (ואני) אוהבים. סאונד מוכר לעייפה, כמעט ומשתלב בקולות ההצלפות במסיבות. מוזיקת בדס"מ להמונים. 

ועוד להקה בליין, עם השיר הזה שמזכיר לי ותמיד גורם לי "לחשוב". כאילו מדובר על משהו ראציונאלי בכלל.

עוד ועוד נשים חושפות בגילוי לב, לא אמיץ, שכרס אצל גבר זה דבר סקסי.
יש כאלה שמשוות ומעלות ומציינות גם שערות. אחת אפילו אוהבת שערות רבות במתאר קוף. הן מציינות שזה בסדר שלגבר יש כרס שזה אבהי, שזה מדליק אותן, אפילו מכניסות דאדי אשיוז לתוך הכרס. גברים תתחרמנו ותחשבו על Ddlg כשאתם בולסים. אני חושב שאסור להעיר על משקל גוף ומשקלו של אדם הוא העניין שלו. כל אידיאל הרזון אצל גברים ונשים מעוות ומתסכל. דוגמניות סקיני מוגזמות ומטרוסקסואליים חלקים חפים מכל שאריות שיער, הרגו את כולנו.
אבל אני רוצה להיות סקסי, אז התחלתי לגדל כרס. 
אז אני מכריז על מבצע "כרס*כרס תרדוף".
אחיי הגברים, הגידו לא לאידיאל היופי שהמטריכיאריה כל הזמן מצפה מכם.
למתנגדי הפטריאריכיריה, לעומת זאת, די קל יהיה להזכיר את ההבדל בין כרס סקסית של גבר לבין העובדה שאישה עם כרס לא נתפסת כסקסית ע"י הפטריאריכיריה ואתן, תכלס, צודקות.
אבל הפוסט שלי מיועד לגברים. משפטים כמו: "כשאני כותבת רזה, אני מצפה לבטן שטוחה ולא לכרס בירה", "מחפשת עבד שרירי וחטוב", "היה לי שולט אל יווני", "יואו איזה קוביות היו לו בבטן", "מחפשים נשלט דו עם גוף ייצוגי (איזה ייצוג? על פי כללי הטקס?), רזה, חלק (עד כמה?), חלקלק וחטוב (ייצוגי לא כולל חטוב?)".
תעשו ספורט למען עצמכם ולא כדי לרדת במשקל. 
תאכלו (כמעט) כל מה שאתם רוצים. חוץ מעמבה.
תקנו חולצות במידה הנכונה לכם כאילו אין לכם כרס.
קוביות בבטן אואט, כרס בירה אין. 

*מובהר כי הכוונה לכרס של עד 4 קילו עודף. המבצע תחת פיקוח של רואה חשבון. 
טל"ח.

לא אכפת לי שלא סידרת את הכוס. זו פגישה שנייה עם המקומית בעיר זרה. יש להודות שהלילות לא נעימים כשאתה מטייל לבד. זה נחמד לשתות בירה בבר, אבל כמה אתה יכול להסתכל על אנשים? רציתי לדבר עם מישהו לא היה אכפת לי מי. גבר אישה, א-בינארי. אז פתחתי טינדר. מראש היא הבהירה שלא יקרה ביננו כלום כי אני עוזב עוד שבועיים. יש משהו משחרר שאתה מגיע לפגישה עם מישהי ואין ביניכם מתח מיני וגם לא ציפייה למיניות. אתה אפילו גרסה טובה יותר של עצמך. גרסה רגועה. 
 פגישה ראשונה במסעדה על הנהר, שנייה הזמנתי אותה לארוחת ערב במסעדה "מקומית". מקומית שיש בה רק תיירים אבל אחלה אוכל. פשוט רציתי לאכול כמו שצריך בחברת בני אדם. אבל נחמדים. והיא נחמדה. מעדיף עדיין להיות לבד כולל בלילות כאן, אם הבני אדם הם הטראש המצוי. 
אף פעם אני לא רוצה לפגוש אנשים בעיר זרה, גם כשאני הרבה בחו"ל יחסית לעבר. זה נראה לי בזבוז זמן. אלא אם כן מתפתחת שיחה עם עוד אדם ספונטנית בבר נגיד.
הקפדתי על הלבד ולכן לא רציתי לדבר, לארח, הגלולה (המרה) של אחרי. אבל הבדידות הכריעה אותי, כלומר ההרגשה של הלבד. לא יודע מה קרה לי או לא בדיוק מבין. זה לא קרה לי בעבר. על מי אני עובד? נראה לי שאני בדיוק מבין מה קרה. מה הטריגר. ובכללי, אני לא באמת רוצה להיות לבד, אני רק רוצה לחשוב שיש לי את האופציה להיות. לקחת גיחות או צלילות של לבד ולחזור למין האנושי החם, המזמין מלא הסתירות, השעמום וההתרגשות הזולה-יקרה. מספיק אנחנו בודדים אז למה להיות גם לבד? 
באנגלית 90% מהחוש הומור שלי הולך לאיבוד. אני עצמי דהוי. אני אישיות אחרת באנגלית, אני נכה, אני בלתי מספיק. אני צל של העברי(ת) שאני. אני עבד, לא עברי. עבד לשפה שבורה. היא לא רעה האנגלית שלי, אבל מרגיש שרוב מה שאני באמת רוצה לומר, נאבד לו בתרגום. האנגלית שלי מספיק לה. אני תמיד אומר שזה לא שאני מיוחד, זה רק הגברים האחרים גרועים כל כך. אז היא לא רצתה להזדיין ואני אפילו לא חשבתי על זה, אבל יש את המבט הזה המשותף שאומר הכל.

אז שאלתי אותה אם אפשר לנשק אותה והיא חייכה ואמרה שכן. ונישקתי. איבדתי את יכולת האלתור והספונטניות. אני כל כך נזהר ואולי טוב שכך, אז אני כבר שואל. ההתקרבות הראשונה של השפתיים קובעת הכל. כלומר אפשר לשפר בהמשך, אבל אם הן נוחתות כמו שצריך אז בום. אנחנו מתנשקים חצי שעה רצוף ואני אומר לה, את בטוחה שאת לא רוצה לבוא לדירה שלי? שלי בכאילו, אני לא שוכר דירות ככה סתם באירופה הקלאסית. היא אומרת לי שלא ודוחפת את הלשון שלה הכי עמוק שהיא יכולה לשקדים שלי. היא לא באמת מגיעה אליהן אבל כותבים ככה לא? אז רציתי גם לכתוב ככה "עד השקדים". הזין שלי עומד והיא נוגעת בו. זו גינת בירה מפוצצת ב-300 אנשים ברגיל, אבל היום הרבה פחות, אבל למי אכפת? אני מהופנט מהעיניים הכחולות מאוד שלה והיא כנראה מהופנטת מהעיניים המאוד לא כחולות שלי.

יש לך עיניים יפות היא אומרת, אבל רק בהמשך. עכשיו היא חרמנית, אך עדיין ביישנית. אני חרמן ג'נטלמן. הג'נטלמניות תמיד חשובה מאשר החרמנות. "יש לך עיניים כחולות אני אומר לה, אח"כ, בתגובה. אבל הן לא יפות, רק כחולות". היא מחייכת. את בטוחה שאת לא רוצה לעלות לדירה שלי? אני מרגיש כזה דוש. לא אמרנו שלא יהיה כלום ביננו? אבל יש חיבור טוב ונעימות כזו שאול מבטיחה שאחרי לא תבוא הריקנות. וגם לא רק התנשקנו, אלא דיברנו והיה מעניין לאללה והסגברתי לה דברים שהיא לא יודעת על המדינה שלה כי אני סקרן וזה והיא שאלה אותי שאלות על השלום בישראל ועל המהפכה המשפטית ונראה שהיא סקרנית כזו, שחיה בכל כך מדינות.אני אבוא אלייך מחר, היא אומרת לי. ואני כבר לא מבין כלום בכן המין הנשי, אז אומר לה בסדר. יש לה את הסיבות שלה.
למחרת אני בירוק העד הזה בארץ שלהם. בכל מקום אגם והם נדמה, לא מעריכים בכלל את מה שיש להם יותר מדיי ממנו. אני נוהג מאגם לאדם ומאמץ את כל האייקיו שלי כדי להבין למה היא לא באה אתמול ואז קולט. היא לא סידרה את הכוס. מרגיש את היוריקה. זה כזה נדוש ואני מרוצה כאילו מצאתי תרופה לסרטן.
אחרי שאנחנו מזדיינים אני שואל אותה למה לא באה אתמול והיא מחייכת ושותקת. 
אני אומר לה כי לא סידרת את הכוס? היא אומרת לי נכון.
היא הביאה לי ספר באנגלית ושוקולד מנטה ושאלה אם אני "עוסק בפטיש"? שאלתי אותה למה את שואלת כי, משום מה, הייתי ונילי כזה או חשבתי שהייתי כזה והיא אמרה לי שהיא מרגישה באנרגיה ובאחיזה. אמרתי לה שכן אבל השולט בחופשה. גם לנו מגיע חופשה. אנחנו, כל השנה, עובדים אצל הנשלטות ללא תנאים מינמליים וכמה אפשר? אבל ההומור או הנסיון לו כנראה נחסם ולא עבר בתרגום. אח"כ, היא אמרה לי שהיא רוצה שיצליפו בה ויקשרו ויעשו לה ו-50 גוונים של שטויות. אז הכאבתי לה קצת וחשפתי אותה ממש מעט לרפטואר שלי שיישאר לה גם טעם של עוד. חנקתי אותה קצת, אבל אז חשבתי על החקירה באנגלית אם יקרה לה משהו והפסקתי. קשה להיות שולט חרדתי. לא למרבה הפליאה, היא אהבה את זה. ורצתה עוד. כולן רוצות עוד. חוץ מאלו שרוצות עוד אבל נבהלות ומאפסנות את זה במגירת הדמיון ולא עושות ולא רוצות יותר. כולנו רוצים עוד. אני מתרגל לרצות את הקיים. ה"עוד" הוא במידה רבה אשלייה לא נגמרת, שלא תוגשם אף פעם.
הזדיינו שוב. ושוב, עד שהתחלתי לעצום עיניים מרוב עייפות ויותר מדיי שמש באגם שבתמונה ששכבתי לישון בו לבד לבד ולא בודד ולא רציתי לעזוב אותו עד שהחשיך. והיא מנומסת כזו, אמרה שתתן לי לישון ולדעתי רצתה להישאר לישון וזה היה לי יותר מדיי. וכמעט אמרתי לה שתישאר ובכלל לא רציתי שתישאר. עד שיש לי מיטה לבד?
למחרת היא רצתה לבוא, שוב, אבל זה היה לי יותר מדיי, למרות שהרגשתי לבד.  
היא היתה חכמה ויפה וחמודה מאוד ומעל לכל מעניינת. אבל לא בא לי לארח. אפילו עבור שיחה מאוד מעניינת עם מישהי עם עיניים כחולות כל כך. וכמה שכחול זה הפטיש האמיתי שלי לא נכנעתי לעוד מנה. 
ואחרי בירה שלישית בסבב ברים נוסף, כמעט אמרתי לה לבוא. שוב הרגשתי לבד וגם בודד, אבל שמחתי על ההרגשה הזו. לא רציתי למהול אותה במיניות ושיחה. הייתי צריך להיות, שוב, תקופת זמן לבד כדי להבין שאני לא רוצה כל כך. ומזה כמה ימים הלילה הזה היה הכי טוב מכל הלילות האחרונים.

עוד כמה סבבי לבד כאלה ואני מסודר. ואולי, אני אף פעם לא אהיה מסודר, אבל אדאג לסבבים.