אוהבת שירה.

קיבלתי חנינה.
הצילום ההוא ירד תוך יום.

לפני כמה זמן כתבתי על התערבות שערכתי עם נומי, ושהפסדתי בה.
הבטחתי אז לעצמי (בפעם המאה בערך) שיותר לא אתערב איתו.
הוא רמאי, נוכל, לא ישר, בלתי מוסרי, נלוז ועוד כל מיני מילים נרדפות.
אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד.
הפעם הכנסתי את עצמי לפינה בחמוריות יתר.
דיברנו על כימיה והוא הזכיר תגובה כימית משונה ביותר.
אני לא כימאית, אבל יודעת מספיק כי מה שהוא תיאר אינו אפשרי.
זה סותר את עקרונות החימצון-חיזור ואת החוק השלישי של התרמודינמיקה.
בנוסף זה סותר את השכל הישר ואת כל מה שאני יודעת על חומרים מהעמודה השניה בטבלה המחזורית.
התערבנו.
ברור שהוא רימה, אך אני לא יודעת איך.
הניסוי נערך מול מצלמה פתוחה ובנוכחות שני עדים (כשרים).
כך או אחרת, כנראה שיש לי עוד מה ללמוד, בכימיה ו/או בחוכמת-חיים.
הפסדתי.

העונש שלי הוא שאפרסם בפרופיל תמונה שלי שנומי צילם.
בנוסף התחייבתי לציין זאת בפוסט שיפורסם עוד בחודש יולי.
נכון, התמונה אינה נותנת תווי פנים מדוייקים, תודה לאל.
מצד שני, היא אינה מחמיאה. במציאות אני נראית הרבה יותר חתיכה.
המצלמה רימתה, הרצפה היתה עקומה, העדשה לוטשה על ידי לפריקון שיכור.

התמונה תרד תוך שבועיים.
עד אז, אני לא מכירה אתכם.
מי יתן והשיכחה תכה במלוא עוזה.

ממני,
זו שלא יודעת כימיה.

נכנסתי לכלוב בשעה מוקדמת. בני אדם מהוגנים אמורים לישון בשעה שכזו.
הסתכלתי בסרגל העליון שבכלוב וראיתי שרק אני, עוד אחד ו-13 אורחים נמצאים פה.
זה היה מביך והרגיש לי שומם.
בפרט שלאותו אחד יש ניק משונה.
קול קורא במידבר, התחלתי לצטט מהזכרון, פנו דרך...
לא נשמע לי מתאים.
אז ניסיתי, נוסו מלטו נפשכם והיו כערער במידבר.
גם זה לא התלבש לי טוב.
ביכרה קלה, משרכת דרכיה, פרא למוד מידבר, באוות נפשו שאפה רוח.
זה התאים קצת יותר והביא מזור לנפשי.

ואז התקלה תוקנה והסרגל העליון התמלא בהמוני שמות מוזהבים.
כמוץ עובר המון עריצים... ישעיה ידע על מה הוא מדבר

*הציטוטים עלולים להיות שגויים

לא אפתיע אף אחד אם אכתוב שנחמד לי כאן.
לולא זאת לא הייתי נכנסת, קוראת וכותבת בכלוב.
לאחרונה מצחיק לי פה אפילו יותר.
גיליתי אנשים שיש להם תחומי עניין משותפים איתי, וזה נהדר.
גיליתי סופר בתחילת דרכו.
מצאתי שתי חברות מקסימות.
דיברתי עם חובב טיולים מושבע.
התכתבתי עם איש שמשתמש במטפורות מקסימות.
הכרתי שני אנשים מעולם אומנויות הלחימה.

מרתק פה, בחיי.

אחד מהחבר'ה, איש משעשע, כתב לי שכשאחזור לארץ יחכו לי המוני אנשים בנמה"ת, עם שלט ובו שמי. הוא דמיין שלטים עליהם כתוב "אוהבת שירה".
בהמשך הוא דמיין איך כל אותם אנשים מסתכלים זה בזה, מבינים ומתחילים לצחוק.
אני הצעתי, ברוח הכלוב, כי באולם מקבלי הפנים שבטרמינל 3 יחכו 20 איש ובידיהם הכיתוב הזהה הבא: ברוכה הבאה. ארצה, כלבה.

אולי אני ילדותית, אבל זה גרם לי לצחוק יום שלם.
בסוף היום ניסיתי להעריך כמה ירצו לאסוף אותי מנתב"ג.
לא יודעת בדיוק, אבל באותו יום נרשמו לבלוג שלי 466 צפיות.
אולי כדאי לבנות את טרמינל 4 מרווח יותר...

1. עלי גפן ממולאים.
יש/ להם עו מה ללמוד. אני מעדיפה אותם קטנים, נוקשים וחמוצים.
אצלו הם גדולים, קצת רופסים ושמנוניים.
2. באקלאווה.
עם כל אהבת-ישראל שבי, יהודים לא יודעים להכין באקלאווה.
בשביל זה המציאו את המיגזר הדרוזי ואת הלבנוני.
3. פישפישטיל.
הלבנוני קורא לזה אחרת, אבל לכל צורך מעשי זה פישפישטיל.
כמה טוב לחיוך, כמה רע לגיזרה.
4. קובה.
מכל סוג שהוא. מבושל בסלק, מבושל בבמיה, מטוגן, הכל. נפלא.
5. כבד קצוץ.
מצחיק, אבל הוא מכין את המאכל הזה שמזוהה יותר מכל עם יהודי מזרח אירופה.
דווקא יוצא טוב.
6. פיתות משונות שלא הצלחתי לקלוט את שמן.
מדהים.
7. סלט ירוק של נענע וחיטה שבורה, מלא בשמן זית ומיץ לימון.
נשמע נורא אבל טעים מאד.
8. מה חסר לי לקראת שבת? נרות.
אבל מה? הלבנוני לא מחזיק נרות שבת בחנותו. אנטישמי, זה ברור.

שבת שלום.

כן,בהשפעת השעה המאוחרת אני עלולה לבלבל את האותיות.
אני עלולה להתעלם מכך שאני נמצאת ב"קפס לוק" ולכתוב כותרת שנראית חסרת משמעות.
גרוע מכך, אני עלולה לנסות לכתוב משהו רציני על בדסמ.
סביר שקשירה תהיה מילת מפתח? סביר.
אז את מי יהיה לנו שם? יהיה חבל, יהיה כובל ותהיה נכבלת.
אין לי מושג איך החבל והנכבלת ייכתבו בקפס לוק.
אבל נסו לכתוב "כובל" כשאתם באנגלית. אחר כך חייכו.

המלצה על ספר לא ספרותי, אך מעניין.
The man with the beautiful voice
ניתוחים פסיכולוגיים מנקודת ראותה של המטפלת.
חכם ומומלץ.

זה נדוש לאמר כי הסקרנות הרגה את החתול.
נדוש - אך לא שגוי.
סקרנות היא תכונה מבורכת, היצר הבא להשביעה עלול להיות מסוכן.
התברכתי, או קוללתי - תלוי בגישה, בשפע מיצר זה.

הכרתי אשה נחמדה. נשואה ואם לתינוק בן שבעה חודשים. חמוד מאד,
בלונדיני מתוק עם מבט חודר.
היא והתינוקי קפצו אלי לביקור מהוגן: קפה, עוגה, פטפוט.
למען קשי ההבנה, התינוק לא שתה קפה ולא אכל עוגה.
הוא שותה מטרנה מבקבוק ואוכל פירות מרוסקים.
(אני כותבת מטרנה, אך יתכן שמדובר באבקה אחרת. מטרנה הוא שם ג'נרי)
כשהיא הלכה היא שכחה אצלי מיכל גלילי שבו מאחסנים את המטרנה.
הוא מחולק לשלושה מדורים, ומכסהו יכול לנוע כך שפתחו ימצא מעל איזה מדור שרוצים.
המטרה היא לאפשר ניוד של מנות מדודות מראש, והכנה קלה ללא שימוש בכפית מדידה.
קיצור, המיכל נשאר אצלי ובתוכו שני מדורים מלאי מטרנה.
התקשרתי אליה בהיסטריה כי חששתי לשלום הזאטוט, אך היא אמרה שזה כלום.
כלום כלום, אך מה הוא יאכל? היא צחקה ואמרה לי להירגע.
תני לי את זה כשנפגש, כך היא אמרה, ואת האבקה זירקי לפח.

זה היה רגע למחשבה.
האבקה הזו אמורה לחקות את הרכיבים המוצקים שבחלב אם.
הרבה חלבון, פחמימות, פיצוץ של ויטמינים ומינרלים (אלא אם כן זה רמדיה,
שיצא להם לפשל בכך. לפשל בגדול).
ולמי תמיד אומרים שתזונתה לקויה? לי.
המממ...
מובן כי לא מהלתי את האבקה במים. איכס, דגים מזדווגים במים.
וודקה חביבה שימשה במקום, ואני הכנתי שיק של וודקה-מטרנה.
צבעו חלבי עכור, ריחו חלבי-וניל, בריאותו אינה מוטלת בספק.
אם היו בו חיידקים, הם מתו מהוודקה. מושלם, לא?


תוצאה: מרקם משונה, טעם ונילי מתקתק, לא מתאים כבריזר ולא כליווי להרינג.
למעשה, לא מתאים לכלום.
בסוף השתיה הכוס נותרת עכורה.
המלצת השף: דיר-באלאק, לא טעים.
המלצת הדיאטנית: עדיף היה חצי מנה עם וודקה דיאט.
המלצת הקבינט: למסור את הנוסחה לאבו מאזן.
המלצתי: לא משהו.

1. בושמילס. חרא של וויסקי.
2. חוסר שינה אינו מומלץ. בשילוב עם נהיגה רבה הוא אכזרי.
3. קשוחה ככל שאהיה, כשמצאתי ג'וק במטבח הצטמררתי.
4. יש כאלה שמצליחים להצחיק אותי בכלוב. הם יקרים ללבי.
5. ערבוב של וודקה עם מטרנה נותן תוצאה... מעניינת. אל תנסו.
6. תיקוני אינסטלציה זה קל ואפילו חביב. לא שווה לקרא לאינסטלטור.
7. אני אוהבת להיות בבריכה.
8. אנשים שמדברים על סוטאז', עלולים להתגלות כמשונים ביותר.

השעה אינה חוקית. ילדות טובות אמורות לישון כעת, לא להתרוצץ באתר של סוטים. ודאי שאין הן אמורות לשבת מול שולחן עמוס בכוסות קפה ריקות (7 אם אני מצליחה לספור נכון) וכמויות של קשקושים.
ילדות טובות חולמות עכשיו...
יש ללילה את עוצמת הריכוז שהיום אינו מסוגל להעניק. השקט, קוצר הרואי, ההגות המדיטטיבית, כל אלה מתעצמים בלילה.
יש שיר שנקרא שבחי הלילה. לא קראתיו שנים רבות. עלי לחזור ולקראו.
יש שיר נוסף שאני אוהבת מאד, שיר לילה לנודד.
Über allen Gipfelln
Ist Ruh,
In allen Wipfeln
Spürest du
Kaum einen Hauch;
Die Vögelein schweigen in Walde.
Warte nur, balde
Ruhest du auch.