היה היום יום רע בהחלט.
מדהים כמה אני מצליחה לייסר את עצמי על דברים שאינם קשורים אלי כלל.
אני מרגישה כל כך אשמה מולך.
אני באמת לא מבינה. אבל האם מישהו מבין?
יש כאלה שיגידו שהם מבינים אבל אני לא בטוחה שמישהו מבין.
אין ספק שמלחמה זורעת הרס.
ועכשיו למשהו אחר לגמרי.
He is a fucking trauma
פשוט באנגלית זה נשמע יותר טוב.
הוא טראומה שאני לא מצליחה לעבד כהלכה.
צעדתי עכשיו הביתה מסרט רע ושוב חשבתי עליו.
אני חושבת עליו יותר מדי.
לפחות אני כבר לא עושה שום דבר פרקטי ומיותר. רק חושבת. וגם זה מיותר.
כי זה מכאיב.
יום רע. כבר אמרתי.
אני מקווה שתישן בשלווה. שנת לילה מתוקה עם חלומות לא מזיקים.
על מי אני עובדת. הלא נכנסת לי ללב.
אני יודעת לחכות
כשאני כותבת... כשכל אחד יכול לראות, נוצר בעדינות מקום שבו אני קיימת. שבו קיימת זו שהפכתי להיות, או שאולי הייתי תמיד- מייפל:סאבית.יש לי עוד שלושה שרביטים למלא.
אני בקושי עומדת בזה.
אני אתחיל הלילה עם עוד אחד ואלך לישון בינתיים.
שלושה דברים שאתם לא יודעים עלי:
1.אני אוהבת להכין מטוסים מנייר ולהטיס אותם בדירה שלי.
2.פעם הייתי שחיינית. אבל ממש פעם.
3.אני חולמת להיות זמרת מזרחית.
אני אעביר את השרביט מחר.
עייפה מדי עכשיו.
פעם רונה קינן והמבול שלה היו עושים לי זיגזגים קשוחים בלב.
ובכלל הלב שלי היה מגיב על כל מה שקורה. וגם יותר.
היה איש שאהבתי נורא וכל מילה ששמעתי בעולם הייתה קשורה אליו.
בתוך המון של אנשים הייתי מחפשת אותו ורק אותו.
וזה היה טוב לאהוב ככה במלוא האני.
ועכשיו יש מין ציפייה ממני לשכוח אותו ולהרפות ולעבור הלאה כי ככה צריך לעשות וזה מה שבריא וזה הכי טוב בשבילי.
והאמת היא ששכחתי אותו. אני לא יודעת מיהו ולא מחפשת אותו בשום מקום.
אבל לא שכחתי את הלב המהוקצע שלי שידע לחוש הכל והיום הוא מחופה בשכבות אבק ובוץ ורסיסי נסורת כך ששום דבר לא מגיע אליו.
ואני לא רוצה להיות כזאת.
החיים מתנפלים עלי.
קיבלתי שוב את השרביט.
אני כבר יודעת מה צריך לעשות.
והפעם אספק עובדות לא ידועות הקשורות לחיי בקהילת הבדסמ הישראלית.
1. כבר שנה וחצי אני מחפשת כאן את הדום שהכיר לי את העולם הזה. בזמנו הוא אמר לי שהוא אישיות ידועה מאד בקהילה ושכולם מכירים אותו. מאז שאני כאן לא נתקלתי בו. אז אני לא ממש מחפשת, אבל קצת סקרנית.
2.אני נורא ביישנית ולכן אנשים בקהילה הזו שפגשו אותי חושבים שאני במקרה הטוב מוזרה ובמקרה הרע אילמת. האמת היא שמדובר פשוט בבישנות קיצונית ואני עובדת על זה.
3. פעם היו לי קצת קשרים חברתיים בקהילה הזו. ניתקתי את כולם בערך. אני לא ממש יודעת להסביר למה, או אולי כן יודעת ופשוט לא רוצה לעשות את זה כאן.
ועכשיו להעברת השרביט:
לדג זהב שהיא מתוקונת אמיתית והעבירה לי אז אני מחזירה...
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=7163
לדני קיי שמשהו בו תופס אותי וחוצמזה חשוב לי להגיד לו ששרביט לא חייב להיות רק שרביט מלוכה. הוא יכול להיות שרביט קסמים, או אפילו סתם מקל שנעזרים בו להליכה אחרי שנוקעים את הרגל
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=5322
ולבסוף לדה סאד שאולי אם יקבל את השרביט שוב יצליח להבין מה צריך לעשות איתו
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=11524
האמת היא שיש לי עוד פעמיים עם השרביט הזה כי קיבלתי אותו מעוד שני כותבים מוכשרים, אבל אני יכולה להתמודד רק עם פעם אחת בכל פעם.
קצתי בבוקר חדורת רוח עשיה ואחריות.
שילמתי ארנונה שכבר הייתה לפני הוצאה לפועל וכתבתי במחברת שלי 100 פעם: יא מפגרת, תשלמי ארנונה בזמן.
ועכשיו אני אפנה לשאר הדברים האחראים שאני צריכה לעשות.
השיא היום יהיה הליכה מבועתת לאוניברסיטת תל אביב למזכירות של בית הספר לרפואה (אין לכם מושג כמה המזכירות שם מפחידות) כדי להוציא אישור שכבר עשיתי את כל הקורסים האפשריים שיש בסטטיסטיקה וככה אוכל להוציא פטור מלימודי סטטיסטיקה באוניברסיטה הנוכחית הרחוקה שאני לומדת בה.
זה מפחיד אותי עד כדי כך שכל הלילה היו לי סיוטים.
אחר כך אכתוב במחברת שלי 100 פעם: יא שרמוטה, אל תלמדי יותר בבית ספר לרפואה אם את לא באמת רוצה.
אבל מתחת לכל זה יש עצב גדול.
החברה האהובה שלי אמרה לי אתמול שמתחת לדיכאון יש כאב ומתחת לכאב יש עצב וכשמתחברים לעצב יש שחרור.
אז אני יודעת על קיומו של העצב שלי שנמצא מתחת לכל מיני דברים אחרים ואני מרגישה אותו חזק מאד זורם בכלי הדם הכליליים שלי.
אז העצב שלי מפעפע בעדינות מסביב לב ואני לא יודעת איך לחשוף אותו ולהשתחרר.
אני רק יודעת שבמוזיאון טיקוטין בחיפה יש תערוכה מדהימה.
נגיד לשמישהו יש נכות ממש קשה. לא משהו פיזי הנראה לעין, אבל נכות. וקשה.
ונגיד שבמקום להתמודד עם הנכות שלו הוא הולך ויורד על אנשים אחרים שהם דווקא נורמליים לגמרי ואין להם את הנכות שלו אלא להפך, ומה שהוא עושה זה להעליב אותם ולרמוז שמשהו איתם דפוק ולהמעיט בערכם. ונגיד שכל מיני אנשים שחושבים שבעל הנכות הוא ממש משהו משהו מחייכים בסיפוק ומשבחים אותו כי הם בעצם לא ממש מבינים מה הוא אומר.
אז נכון שמה שנותר לעשות זה פשוט לרחם עליו ממש ממש?
כן. אין ספק שזה מה שנותר.
אז מסתבר שגם אלקטרו העביר אלי את השרביט וזה דווקא מוצא חן בעיני כל העניין הזה.
אז עוד כמה דברים שלא ידעתם עלי?
1.אני מאוהבת בחיפה. זו ההתאהבות הנוכחית הכי חזקה שלי. תנו לי קצת כרמל עם הרחובות המוצלים והשקטים שלו, והדר עם הסלאמיות שבו וואדי ניסנאס ששם אני אגור יום אחד וקצת נמל עם מנופים של אוניות, ואני הופכת להיות מאושרת עם מבט זגוגי בעיניים. חוצמזה בחיפה יש את הגברים הכי שווים.
2.הרבה מאד סיפורים שכתבתי התפרסמו בכל מיני כתבי עת ועיתונים, ועוד לא הרבה זמן יצא לאור ספר שלי (אם לא ישתבש כלום).
3.אני עובדת תמיד לפחות בשני מקומות עבודה, ובדרך כלל ביותר משניים כי אחרת אני משתעממת ולא מוצאת סיפוק.
ועכשיו להעברת השרביט.
ראשית אני רוצה להחזיר אותו לאלקטרו כי הוא כותב נהדר אבל מעט וחוצמזה הוא מקסים:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=14449
לנתנאלה שהיא מתוקה אמיתית ומלאה בחן איסופי:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=10197
ולבסוף לTEM שאני מאד אשמח לדעת עליו שלושה דברים אמיתיים:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=5155
תכף חמש בבוקר ואני לא מרגישה כל כך טוב ולא ישנה.
רציתי לכתוב משהו על השבוע שהיה לי. כמעט שבוע שלם בחיפה עם החברה שאני הכי אוהבת, ולגלות מה זו אינטימיות, ומה זו אהבה, ולגלות את חיפה שזה נשמע אולי נורא משעמם אבל זה הכי לא.
ולגלות את עצמי.
ושום דבר שאני אכתוב לא יכול להסביר את השבוע הזה.
אולי רק המשפט ששלחתי לחברה הזו שלי כשכבר הגעתי חזרה לתל אביב.
כתבתי לה: אני חושבת שהיה כל כך כואב להיפרד ולחזור הביתה כי אף פעם לא אהבו אותי ככה.
אז כן, אני דרמטית, אבל לא הרבה אהבו אותי כמו שהיא אהבה אותי בשבוע הזה.
וזה היה טוב.
אני המון זמן בלי גבר. ומה שמעניין זה שאני גם לא רוצה. אבל כמו שאני לא רוצה אני גם כן רוצה.
פשוט היה נחמד אם היה עכשיו מישהו במיטה שלי שהיה מחבק אותי מתוך שינה.
אבל גם ככה זה בסדר.
עוד שבוע מתחילים הלימודים.
אני מתגעגעת לדבר איתך. כן, אתה, זה שדואג לספר לי על מאורעות הירח.
טוב.
אז הנה אני מעבירה את השרביט:
לרפאל :
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=11771
לזיקית:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=795
ולאברא:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=1203
פשוט כי את שלושתם אני אוהבת.