תמיד אמרו לי שאני שונה מכולם, מתווכחת, מתחכמת, חושבת שאני טובה יותר, חכמה יותר ועוד. בינינו, זה נכון. אבל תמיד כששניים מתווכחים כל אחד חושב שהוא הצודק, שדרכו היא הנכונה, אחרת לא היה ויכוח.
אתמול בקשתי מרונית שתמצא את הזמן שמתאים לה ואת הרגע הנכון במהלך השבוע להכריז בפני כמה מחברינו שאני הדבר הטוב ביותר שקרה לה (פרט לקטנות שלנו). חצי יום לפני כן היתה לנו שיחה עירנית עם אותם חברים ובה רונית אמרה "הוא יודע שאם הוא יעשה משהו לא במקום, יש לו הרבה מה להפסיד"
זו אמירה איומה בעיני. אנחנו יחד כבר 26 שנים. אני כמו ספר פתוח מולה, משתפת אותה גם בדברים שאני יודעת שהם קשים לעיכול עבורה. מצהירה כל פעם מחדש שהיא השמש של חיי ואני סובבת אותה , היא החמצן שלי והקיום שלי חסר משמעות בלעדיה.
אבל זה אף פעם לא מספיק. איזשהו חוסר ביטחון בסיסי גורם לה להזהיר אותי כל פעם מחדש, בעיקר מאז שדנה פרצה לעולם. אני מאוד נפגעת מהצהרות כאלה אבל לרוב אני מבליגה. יודעת שפחה נפש גבירתה.
הפעם האוירה היתה שונה. חופשה עם חברים, אין לחץ אין רעשי רקע ולכן העלתי את בקשתי. מבחינתי זו היתה משימה שאני מטילה על רונית וכרוכה בהתמודדות עם פחדים וגבולות שהיא חייה איתם. זה היה בקטע ונילי לגמרי ולכן הרשיתי לעצמי לדרוש ממנה לבצע את המשימה.
רונית לא ראתה כך את הדברים. מבחינתה הצהרה כזו רק תגביר את החשיבות העצמית שלי שגם כך היא בשמיים לדעתה. מבחינתה היא עדיין שולטת ואני עדיין הנשלטת שלה ואין מצב שהיא תצא בהצהרה כזו out of the blue.
אני ראיתי בזה משהו הרבה יותר רומנטי בינינו. פחות לוחמני, בלי התחשבנות מי כופף למי את היד. וכלפי חוץ בעיני חברינו, הם בטוח יחשבו שקרה משהו מעניין בחדר אבל כל הפרטים ישארו חסויים. נשאיר להם לדמיין...
ואחרי החפירה הזו אני רוצה לשאול אתכם לדעתכם. ברור שנשלט צריך ונדרש להצהיר על אהבתו לשולטת שלו ועל מקומה המרכזי בחייו. האם כאשר השולטת מצהירה הצהרה דומה זה מחליש את סמכותה ועוצמתה? האם זו הפגנת חולשה מול הנשלט?
האם יש הבדל כאשר הרקע הוא סשן שולטת ונשלט לבין רקע ונילי לחלוטין?
כתיבת פוסט זה גורמת לי התרגשות רבה כי זו הפעם הראשונה שאני מבקשת עזרה ומתייעצת באחרים. אולי בסופו של דבר הסשן הזה נועד לפרוץ את הגבולות שלי ולא של רונית.
כל תגובה תתקבל בברכה
שלכם
דנה
