בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

(רק על עצמי לספר ידעתי וכו...)

נתחיל עם לציין כמה עובדות:

1 - אני לא עושה סקס בלי קונדום עם פרטנריות שהן לא קבועות. זה נראה לי בסיסי ולא מצריך יותר מדי הסבר.
2- כאשר עושים סקס עם קונדום, אני בקושי מרגיש משהו פיזית מהחדירה. כן, ברור שיש תחושה כלשהי, אבל זה כל כך נחות, שבאמת שכבר קל ונעים יותר פשוט לאונן.

בהתחשב בשני הסעיפים האלו, קל להבין שעם פרטנרית לא קבועה, החדירה עצמה לא כזו מעניינת אותי.

אז מה כן מעניין? טוב, כמובן שיש את כל המסביב. יש את הפורפליי לסוגיו, יש את האינטימיות, ויש את ההרגשה של העונג של הפרטנרית.

אבל זה אומר, שכדי שאני אוכל להנות מהדברים האלו, חייבת להיות תחושת אינטימיות חזקה, העונג שלה צריך לעניין אותי, כל העסק צריך לרגש אותי. זוהי איננה סיטואציה שבה אני יכול להיות מרוכז רק בעונג הפיזי שלי, גם אם הייתי רוצה.

מוסר השכל, כדי שיהיה ולו הסיכוי הקל ביותר שאני אהנה מסקס עם מישהי, חייב להיות אלמנט רגשי אינטימי כלשהו איתה. הרגש הזה לא חייב להיות משהו שחובה לקרוא לו "אהבה", או אפילו רומנטי, אבל כן אינטימיות ושהתחושות שלה יהיו חשובות לי, ושיהיה חשוב לי שזו דווקא היא. סתם גוף או פרצוף יפים בלי שום דבר מעבר לזה? כבר מעדיף לעשות ביד.

אני רוצה *אותך*, לא את הגוף שלך (למרות שהוא בהחלט מוזמן להצטרף), אלא את הנשמה שלך.

You sexy motherfucker