בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

אז מה היה לנו שם?
משט של ספינות שטוענות להכיל מטען של סיוע הומניטרי מטורקיה לעזה. ישראל טוענת שזה לא המקרה.
השתלטות של צהל על הספינות האלו שכללה אש חיה והרוגים.
האנשים בסירות התגוננו באמצעות סכינים וחטיפת נשק מחיילי צהל וירי בחזרה. מספר פצועים קל.
נכון לכתיבת שורות אלו עוד לא ידוע האם נמצאו על הספינות דברים שהם מעבר להגדרה של סיוע הומניטרי.

אלו עובדות יבשות, אי אפשר להתכחש אליהם.
אבל בואו נדון בהן, אוקיי?

1- אני חושב שיש אירוניה מאד מצחיקה בזה שאם אנחנו משתמשים באלימות שכוללת אש חיה אז אנחנו בסדר גמור, ואם לעומת זאת הצד השני עושה את זה (עם נשק שאנחנו הבאנו לעימות) אז הם "זונות", כדברי מישהי כאן בצ'אט. אם אש חיה הופכת את אחד הצדדים ל"זונות" אז כבר שהיא תהפוך את כל הצדדים שעושים את זה. לא רק את הצד השני.

2- בואו נשים את זה על השולחן, אוקיי? במקרה הספציפי הזה מי שהתחיל את העימות הפיסי היה צהל. אני לא מכיר דרך של שלום ואהבה להשתלט על ספינות אוייב, וידוע בוודאות שלא נורתה אש עד לאחר ההתקפה הפיסית מצד צהל. אז בבקשה, בלי תגובות כמו "הם התחילו", כי לא. אנחנו התחלנו. השאלה האמיתית והלגיטימית היא "האם זה היה נכון מצידנו לעשות את זה", ואני אדון בזה עוד כמה סעיפים (רמז- היה אפשר להמנע מזה, אבל כן, זה היה לגיטימי)

3- אמרו לי בצ'אט ש"אף אחד לא הזמין אותם" ובכן. טכנית, זה לא נכון. העזתים הזמינו אותם. עם זאת, עזה תחת מצור ימי וישראל הכריזה כבר מזמן שהיא לא תתן לשום ספינה זרה להכנס למים הפלסטינים ללא אישורים ספציפיים שמוכיחים שמדובר בסיוע הומניטרי בלבד. כלומר, בצורה מפורשת המשט הזה היה התגרות בישראל ונסיון לבדוק "האם ישראל רצינית עם המצור שלה".

4- כהמשך ישיר לסעיפים הקודמים, אני רוצה להעלות תאוריה: המשט הזה היה מלכודת כפולה. כעין "ארורים אם כן, ארורים אם לא". אני מוכן להתערב שיש על הספינות האלו רק סיוע הומניטרי. הרעיון במלכודת הוא מאד פשוט. אם צהל ירשה לספינות לעבור, זה מוכיח שהמצור חלש ולא רציני ובפעמים הבאות יהיה אפשר להעביר ציוד "מעניין" יותר כדוגמאת נשק. אם צהל לא ירשה לספינות לעבור ויתקוף אותן, אז מדובר בבעיה רצינית לישראל מבחינת יחסי ציבור שכן אנחנו תקפנו "אנשי שלום שניסו להעביר סיוע הומניטרי". בכל מקרה, אנחנו מפסידים.

5- במקרה הזה ידוע מה ישראל בחרה מבין שתי האפשרויות האלו, אבל האם היו אפשרויות אחרות? כשאנחנו מסתכלים מה מדינות אחרות עשו במקרים דומים אנחנו מגלים שכן. א- להעלים את הספינות הללו. יש לישראל יחידת צוללות וצוללנים, היינו יכולים להשמיד את הספינות ללא שהיו יכולים להוכיח שמדובר בפעילות מצד ישראל. עד שהיו חוקרים את "נסיבות התאונה" כבר היינו מוצאים כלב אחר לקשקש בו בתקשורת העולמית שיותר יעניין אותה. ב- גרימת "תקלה טכנית" בספינות שהיתה מעכבת אותן עוד בנמל הטורקי. שום ספינה לא יכולה לשוט אם גנבו או שברו לה חלקים חשובים. זה היה מעכב את התוכנית, ואולי אפילו מוציא לה לגמרי את האוויר. ג- שימוש במוקשים ימיים. בצורה כזאת אנחנו יכולים בצורה מאד ישירה ומפורשת להגיד ש "אנחנו אמרנו להם לא להכנס לשם". מוקשים הרי לא מכוונים נגד ספינה ספציפית אלא נגד כל הספינות, ואנחנו יכולים לטעון שאם הספינות היו משתפות פעולה היינו יכולים לכוון אותם איך להכנס, אבל זה רק אשמתם שהם עשו מה שבראש שלהם.

6- למרבה הצער ישראל לא נקטה באף אחת מהדרכים שתוארו בסעיף הקודם (הדרכים האלו דורשות הכנה מראש), לפיכך היא החליטה
לפעול על מנת להוכיח שהמצור הוא רציני ולנסות להשתלט על הספינות. אנשים שואלים מדוע אנחנו לא פשוט הטבענו אותן, והתשובה לזה היא חד משמעית: כי לצמצם את הנזק לתדמית של ישראל. אם כבר אנחנו נכנסים למלכודת, עדיף לקבל כמה שפחות נזק. ככה אנחנו יכולים לטעון שהרגנו רק את מי שלא היתה לנו ברירה.

7- בהתחשב בזה שזאת ההחלטה שקיבלנו, האם זה היה נכון להתחיל עם אש חיה? כמובן. לא רק בגלל הסכנה שמה במקרה כן יהיו על הספינות שומרים חמושים, אלא גם מכיוון שברור לחלוטין שהאנשים על הספינות יתנגדו בכל צורה אפשרית. אלימות ברורה ומיידית היא הדרך היחידה לצמצם את גודל ההתנגדות. יש לחסל בצורה מיידית את הצוות האחראי על ההיגוי של הספינות ועד שלא וידאו שהספינות לא ממולכדות אז כל אחד שמבצע משהו חשוד על גבי הספינות. אם משתלטים, אז מדובר על השתלטות מוחלטת. בלי חוכמות.

8- לישראל יש עכשיו רק אפשרות אחת להנצל מפצצת יחסי הציבור. על הספינות האלו חייבות להמצא סחורות אסורות כגון אמצעי לחימה או סמים או משהו דומה. מכיוון שכפי שאמרתי אני מוכן להתערב שאין סחורות כאלו על הספינות הללו, על צהל להביא אותם איתו ולשתול אותו על גבי הספינות. עם זאת, צריך לעשות את זה בצורה נכונה ואיכותית, ככה שלא תהיה התנגשות עם מידע אחר כגון הצילומים ששודרו מהספינות, רישום המלאי על גבי הספינות, וכן הלאה. זה צריך להתבצע בצורה מושלמת. אחרת כבר עדיף לא להסתבך עם זה ולקבל את זה שנדפקנו מבחינה תדמיתית מאשר להסתבך עוד יותר עם זיוף כושל.

לפיכך, הנה שתי שאלות
1- האם לדעתכם ישראל תשכיל ללמוד מהשגיאה ובפעם הבאה שינסו לעשות לנו משהו דומה (ותהיה פעם באה) נהיה מוכנים עם אחד מהפתרונות שרשמתי בסעיף 5?
2- האם לדעתכם יש לישראל אפשרות לזייף את המצאות אמצעי הלחימה על גבי הספינות בצורה מספיק טובה? או שכבר עדיף שלא נסתבך עם זה?