בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

נכתב בתגובה לפוסט הזה http://rootcanalbm.wordpress.com/2012/12/03/31212/  

אני לא אשם

אני לא אשם בזה שאת מעשנת. למעשה, אני בעצמי לא מעשן

אני לא אשם בזה שאת מרגישה מוקטנת, אני מעולם לא דיברתי איתך ולא הקטנתי אותך

אני לא אשם בזה שאת מוסללת לתפקידים נמוכי שכר ויוקרה. למעשה, אני מכיר מספר נשים מנהלות נהדרות.

אני לא אשם בזה שאת לא מקבלת כסף והוקרה על העבודה בבית: בנקיון, בהאכלת המשפחה, בסידור, בכביסה. למעשה, גם אני לא מקבל על זה כסף. מעניין.

אני לא אשם בזה שיש להטבא"קפוביה. אני אפילו די בטוח שאין מילה כזו. אבל היות ואני משער שאת מתכוונת להומופוביה למיניה, גם לגבי זה

אני לא אשם.

אני לא אשם בזה שיש מלחמות. מלחמות נראות לי כמו בעיקר תוצאה של לחפש להאשים אחרים בדברים (הממם)

אני לא אשם בזה שיש פדופיליה. אני נגד פדפוליה על כל צורותיה. למעשה, זכורים לי אישית יותר מקרים שבהם אני שומע על קטינים ומורות מאשר להיפך. אבל אני מודה שיתכן שזה רק בגלל שהתקשורת מקדמת יותר את הסיפורים האלו.

אני לא אשם בזה שילדות וילדים חיים (כן, חיים, לא חיות, בעברית לשון סתמית היא זכר, ממגבלות השפה) בפחד. אולי כל ילד פוחד באשמת משהו אחר? יש מצב כזה?

אני לא אשם בזה שאת לא מצליחה לישון. אלא אם את השכנה שלי, אמרו לי שאני נוחר ממש חזק. מצטער על זה.

אני לא אשם בזה שאת מוכה. כן, יש גברים ונשים חולי נפש. דרך אגב, קרוב משפחה שלי היה בעל מוכה, אז אני יודע על מה אני מדבר כשאני שיש נשים חולות נפש. אנשים כאלו צריכים להיות בכלא, או מאושפזים. אבל אני די בטוח ש*אני* הבעתי אלימות לנשים רק אם זה היה מתוך הסכמה.

אני לא אשם בזה שאת מושתקת. למעשה, קשה לי להבין על סמך מה את אומרת שאת מושתקת. יש לך בלוג שדווקא קיבל בזכות הפוסט הזה המון קוראים חדשים

אני לא אשם בזה שאת חוטפת סרטן. אבל את יודעת משהו? יש סיכוי שזה קשור לזה שאת מעשנת.

אני לא אשם בזה שאת חושבת שאת נחשבת "פחות טובה". כלומר, היי, אולי את באמת פחות טובה, אין לי מושג, או שזה סתם בראש שלך. קשה לי לדעת באמת. אבל אני נוהג לשפוט אם גברים ונשים טובים פחות או יותר באותם קריטריונים.

אני לא אשם בזה שאת מוטרדת. למעשה, כבר פעלתי באופן אישי באלימות כלפי כאלו שלמרות שקיבלו סירוב המשיכו להטריד ידידות שלי.

אני לא אשם בזה שאת נאנסת. אני לא נגעתי בך בצורה שכזו, ולא הייתי חושב על זה בכלל. אונס נראה לי כמו רעיון מחריד שסותר לחלוטין את הרעיון של סקס.

אני לא אשם בזה שאת מותקפת. אבל בהתחשב בהאשמות כאן, בינתיים את זו שתוקפת אותי

אני לא אשם בזה שאת בחרדה. אולי אם תפסיקי לפחד כל כך מהעולם את תפסיקי לתקוף אותי? לא יודע. סתם מחשבה.

אני לא אשם בזה שאת לא מוצאת עבודה מעל גיל 45. דרך אגב, גברים סובלים מאותה בעיה בדיוק, אז זו אפילו לא בעיה ייחודית שלך.

אני לא אשם בזה שאת חוטפת טריגרים על ימין ועל שמאל. למרבה הצער אנשים לא יודעים על הטריגרים אחד של השני ולפעמים פוגעים אחד בשני בלי כוונה. נהוג במקרה שכזה לעצור ולהסביר. כולנו בני אדם.

אני לא אשם שאת חוששת ללכת לבד בחושך. האמת? גם אני חושש ללכת לבד בחושך. במיוחד מאז שראיתי את הסרט ההוא.

אני לא אשם בזה שאת מרוויחה פחות מגברים. למעשה, אני די בטוח שרוב המנהלים קובעים את המשכורת לפי התפקיד עוד לפני שהם מוצאים את המועמד, ואז מחפשים את המועמד הכי טוב לתפקיד, כשחוץ ממקרי קיצון, לא אכפת להם אם זה גבר או אשה.

אני לא אשם בזה שאת יותר עניה. גם שרי אריסון לא אשמה בזה.

אני לא אשם בזה שאת מרגישה שאת צריכה להאבק. כבר הסברתי לך, בינתיים את זו שתוקפת אותי.

אני לא אשם בזה שאת נרצחת. וואו, להאשים אותי ברצח זו חתיכת האשמה.

אני לא אשם בזה שאת לא מוצאת מנוח. אבל זה אולי ינחם אותך שגם אני לא. בין קריירה לזוגיות למשפחה וחברים, פאק, למי יש זמן לנשום?

אני לא אשם בזה שאת נאלצת לשהות במקלטים. יש כאלו שמאשימים את חמאס, יש כאלו שמאשימים את ביבי, אני באמת לא קשור לזה!

אני לא אשם בזה שאת מתוייגת כפסיכית משועממת, אבל אם את כל כך אוהבת את התיוג הזה, אז אולי זו הסיבה? לא יודע, נשמע לי סביר.

אני לא אשם בזה שאת מודרת. אבל מצד שני את גם בטח תכעסי עלי אם אני כן אציג אותך, נכון? יש לי תחושה כזו שזה מקרה של damn if I do, damn if I don't

אני לא אשם שאת פוחדת על הילדות שלך. אבל, סתם מחשבה, אולי תפחדי גם על הילדים שלך? כאילו, אם היו לי ילדים וילדות אני חושב שהייתי פוחד עליהם במידה שווה.

אני לא אשם בזה שאת לא נושמת, אבל באמת, אולי זה הסיגריות? נראה לי שאת אולי רוצה להפסיק איתן. אבל בחירה שלך, כמובן.

אני לא אשם בזה שאת פוחדת לצאת מהבית. למעשה, שמעתי שיש טיפולים היום לאגרופוביה. מחלה קשה, שדרך אגב, גם גברים סובלים ממנה.

אני לא אשם בזה שאת מוציאה כסף על ניתוחים מיותרים. אני חושב שאת יפה יותר כמו שאת. טבעית. אמיתית. זה הרבה יותר יפה ונעים מאשר פלסטיק.

אני לא אשם בזה שאת מתביישת בגוף שלך. אין לי מושג למה יש לך להתבייש בו. הוא חלק ממי שאת, ומי שזה לא הטעם שלו, שיבושם לו.

אני לא אשם בזה שאת מתביישת להזדקן. בכלל, אין שום בושה בזקנה. זקנה זה אחלה. עדיף מהאלטרנטיבה, בכל מקרה.

אני לא אשם בזה שאת מתביישת בעצמך. אלא אם את מתביישת בזה שאת מאשימה אותי בכל הדברים האלו. כי באמת, שאת צריכה להתבייש בזה.

אני לא אשם בזה שאת מדדה על עקבים. אם לא נוח לך על עקבים, אל תההי על עקבים. למה את שמה נעליים שלא נוחות לך? ולמה אז את מאשימה אותי בזה? אני די בטוח שלא אמרתי לך לשים עקבים! רגע, זה אותו קטע כמו כששאלת אותי עם החולצה הזו משמינה אותך?

אני לא אשם בזה שאת שונאת את עצמך. אני גם לא אשם בזה שאת שונאת אותי.

אני לא אשם בזה שאת חושבת שאת נחשבת ל"מתלהמת" (למרות שהאשמות שווא די עוזרות לזה), "אגרסיבית" (בינתיים את זו שמדברת על שנאה, האשמה, תוקפנות, ועוד), או "גברית" (הא? ), כי העזת לומר את דעתך. למעשה, אני מאד מעריך נשים שאומרות את דעתן. אני אולי לא אסכים אותן, אולי אני אריב איתן, אבל לפחות אני אדע איפה הן עומדות. ומי יודע? אולי נשכנע אחד את השני.

אני לא אשם בזה שאת מדוכאת. אני לא בטוח אם התכוונת כאן לדכאון רגשי או לדיכוי פוליטי, אבל בשני המקרים אני באמת לא אשם.

אני לא אשם בזה שאת מתביישת בקמטים שלך. קמטים זה סבבה. זה מראה שאת גם מחייכת מדי פעם.

אני לא אשם בזה שאת מתה. לא. באמת.

אני לא אשם בזה. כולם מתים בסוף. כולם. מאז שחר ההסטוריה. זה מן קטע כזה.

אני לא אשם בזה שאת מתאבדת. למעשה, אני די בטוח, שטכנית, היחידים שאשמים בהתאבדות היא אלו שהתאבדו. זו ההגדרה של התאבדות.

אני לא אשם בזה שאת נסחרת. שמעתי על כמה ארגוני פשע שמתעסקים בחרא הזה, אבל וואו, זה מחריד ואני מקווה שיחסלו לחלוטין את התופעה

אני לא אשם בזה שאת מושפלת. אבל בעולם האינטרנט, כשכותבים דברים מפגרים בפומבי, יש סיכוי שישפילו אותך. קחי את זה בחשבון, להבא

אני לא אשם בזה שאת נאלמת. אני גם לא חושבת שאת באמת עושה את זה.

אני לא אשם בזה שאת קופאת. ונמאס לי לריב על המזגן, תשימי איזה טמפרטורה שבא לך, סבבה?

אני לא אשם בזה שאת מתביישת. אבל אני מסרב להתבייש במה שהוא לא אשמתי

אני לא אשם בזה שאת שקופה. ואם היית שקופה, כנראה שלא הייתי טורח להסביר לך סעיף סעיף למה

אני לא אשם

אני לא אשם בזה שאת מוחפצת. אני גם חושב שאת לא יודעת מה משמעות המילה. החפצה היא להתייחס למישהו כאילו הוא *רק* חפץ שדעותיו לא משנות. במקרה שכזה לא היו לך זכויות בחירה, לא הייתי מתייחס למה שכתבת, ובאופן כללי לא הייתי מדבר איתך כי הייתי חושב שהדעות והמחשבות שלך לא משנות. מיותר לומר שזה לא המקרה.

אני לא אשם בזה שאת אובייקט. אני גם לא חושב שאת אובייקט. בכל אופן, לא יותר מכמה שאני אובייקט, או החתול שלי הוא אובייקט.

אני לא אשם בזה שאת נמכרת לבעלים. חשבתי שכתבתי קודם את דעתי על סחר בנשים, לא?

אני לא אשם בזה שאת "נכבשת". אבל כל כך הרבה נשים מבקשות שיבוא גברים ש"פשוט יכבוש" אותן, שאני לא יודע למה את מאשימה אותי ולא אותן

אני לא אשם בזה שאת "נדפקת". אישית תמיד העדפתי לעשות אהבה או סקס, או סתם להזדיין. אבל אני מכיר בחורות שמעדיפות שידפקו אותן. טעם אישי אני משער.

אני לא אשם שאת חיה בפחד, ואני באמת בטוח שכבר כתבתי את זה קודם. למרות שאם כבר פחד, את יודעת, פחד זה טבעי ואפילו חשוב. זה מזכיר לנו שאנחנו צריכים להזהר מטורפים, וצריכים להשיג אוכל. החוכמה היא לשלוט על הפחד, ולא לתת לפחד לשלוט בנו.

אני לא אשם בזה שאת מחוסרת בית. למעשה, אני תמכתי בהקמה של בתי מחסי למחוסרי דיור. אבל מצד שני, הם לא מקבלים נרקומנים, אז אולי זה קשור..

אני לא אשם בזה שאת חולה. באמת? את מאשימה אותי בזה שאת חולה? אולי אני צריך להפנות אותך למאמרים בויקיפדיה על חידקים ווירוסים? כי אם את מחפשת אשמים למחלות, זה באמת הם.

אני לא אשם בזה שאת לא מתגרשת. לא טוב לך עם בעלך, תתגרשי ממנו. אני בטוח שתמצאי מישהו שכן טוב לך איתו.

אני לא אשם בזה שאת עגונה. אני די בטוח שהאשמה שם היא הדת. וזה כבר דיון אחר לגמרי.

אני לא אשם בזה שאת מרגישה שאת חייבת להיות מטופחת. כבר אמרתי שאני מעדיף נשים אמיתיות וטבעיות, לא? אם בא לך לטפח את עצמך, אחלה. אם לא, גם אחלה. דרך אגב, מה דעתך על גברים שלא מטפחים את עצמם? סתם, מחשבה אקראית.

אני לא אשם בזה שאת חושבת שאת חייבת להיות יפה. כלומר, כן, כמובן, אם את רוצה להיות הבת זוג שלי אז כדאי שתההי הטעם שלי, אבל זה הדדי, לא? בכל מקרה, יופי הוא בעיני המתבונן, וכאלה.

אני לא אשם בזה שאת חייבת להוכיח את עצמך. כולם חייבים להוכיח את עצמם. כל הזמן. למה? כי ככה זה. זה באמת לא אשמתי. זה ככה גם אצל כל בעלי החיים.

אני לא אשם בזה שאת לא מתקבלת לעבודה. את כנראה לא התאמת למה שחיפשו לתפקיד

אני לא אשם בזה שאת מצומצמת לרחם. אני יכול לכתוב שוב שאם היית מצומצמת לרחם לא הייתי טורח להגיב לך, אבל זה סתם לחזור על עצמי. אני יכול להגיד שאת מצמצמת אותי לזין, אבל זה גם סוג של לחזור על עצמי. לא, במקום זה אני אגיד שרחם זה דבר קדוש ונהדר. זה המקור לחיים. זה דבר שלאורך ההסטוריה התפללו אליו. אני במקומך הייתי מתגאה ברחם שלי. אבל היי, זה אני.

אני לא אשם בזה שאת נקב. ואגב, את לא נקב. יש לך נקב. זה שונה מאד. וזו שאלה אבולוציונית מאד מעניין למה יונקים התפתחו ככה שלזכרים יש פין ולנקבות יש פות, אבל ככה זה יצא.

אני לא אשם בזה שפונים (לא פונות) אליך בלשון זכר. כן, הלשון הסתמית בעברית היא זכר, אבל זה מגבלות השפה. יש שפות שבהן הלשון הסתמית היא נקבה, ויש שפות שבהן הלשון הסתמית היא מין בפני עצמי, או חסרת כל מין. אם זה מפריע לך, את מוזמנת להפסיק להשתמש בעברית. לגיטמי לחלוטין בעיני.

אני לא אשם בזה שאת משתגעת. אבל יש פסיכיאטרים שישמחו לעזור לך בנושא.

אני לא אשם בזה שיש לך סיוטים. אבל יש פסיכולוגים שישמחו לעזור לך בנושא.

אני לא אשם בזה שאת חוששת להתלונן. אם התלונה שלך אמיתית, בבקשה, תתלונני. אבל תזהרי לא להאשים אותי האשמות שווא. כי אני אענה עליהן.

אני לא אשם בזה שאת לא מתלוננת. חוץ מזה, שבפוסט הזה את מתלוננת. המון. אז את גם יוצאת שקרנית.

אני לא אשם בזה שצוחקים עליך כשאת מתלוננת. אלא אם כמובן התלונה היא תלונת שווא, כמו הפוסט הזה, ואז מגיע לך. אם לעומת זאת התלונה היא אמיתית וצוחקים עליך, תגידי, ונכנס בהם.

אני לא אשם בזה שאת חושבת שלגעת בך זה בסדר. כלומר, תלוי בסוג המגע, כן? יש מגע סטייל לטפוח למישהו על הכתף או הזרוע כדי לקבל את תשומת ליבו. אבל יש מגע שהוא לחלוטין לא בסדר אם הוא לא ברשותך.

אני לא אשם בזה שאת חושבת שלהעיר לך הערות סקסיסטיות זה בסדר. הערות סקסיטיות זה כל כך מיושן ומשעמם, לא עברנו את זה כבר בגיל 12?

אני לא אשם בזה שהלבוש שאת מבוקרת על הלבוש שלך, בכל תפקיד, ובכל מעמד. מה לעזזל אכפת לי מה את לובשת? כבר אמרתי לך שלא אכפת לי אם את לובשת את השמלה הכחולה או האדומה, רק בואי נצא כבר.

אני לא אשם בזה שאת צובעת את השיער. למה לעזזל את חושבת שזה קשור אלי שאת צובעת את השיער? כאילו, אם זה כי בא לך או כי זו אמירה אומנותית, אז סבבה, זכותך, אבל אם לא, אז אל תצבעי, ותעזבי אותי בשקט. מה פאקינג אכפת לי?

אני לא אשם בזה שקוראים לך בת בגיל 70. אני גם לא משתמש במילה "בנות" מאז גיל 18 לדעתי. מאז עברתי למילה "נשים".

אני לא אשם בזה שאת לא יכולה להתפלל איפה שאת רוצה ואיך שאת רוצה. זה קטע של דת. אם יש לך בעיות עם הדת אני איתך לגמרי. תתפללי איפה שבא לך, או שתעברי דת, ושילכו לעזזל אלו שמפריעים לך.

אני לא אשם בזה שאת "רק עזרת נשים". בכלל, הרעיון הזה של עזרת נשים נראה לי תמיד מפגר, ואולי גובל בהומוסקסואליות. קטע מוזר. נו, דת, מי יודע, אה?

אני לא אשם בזה שאת יפה או מכוערת לפי צוו האופנה. את יפה או מכוערת לפי המתבונן. עבור מישהו אחד את יפה, ועבור אחר את מכוערת. זה לגטימי. גם אני, יפה עבור נשים מסויימות, ומכוערת עבור נשים אחרות. ככה זה עובד. עשו על זה מחקרים מרתקים בביולוגיה וסוציולוגיה, אבל אני סוטה מהנושא, נכון?

אני לא אשם בזה שאת לא משתתפת בפאנלים. תשתתפי בפאנלים כמה שבא לך. היחידים שזה מפריע להם הם דתיים מטופשים. אבל כבר אמרתי את דעתי עליהם, לא?

אני לא אשם בזה שאת לא נשמעת. אני נתתי פה לינק לפוסט שלך. יותר נשמעת מזה, לא תקבלי ממני, פשוט כי אני לא יכול לתת.

אני לא אשם בזה שאת "פוסטמה". אבל האשמות שווא, יכולות לעזור לרושם הזה, כן

אני לא אשם בזה שאת "שרלילה". גם מעולם לא הבנתי מה משמעות המילה. מישהו יכול להסביר לי? באמת. מילה מוזרה בעיני.

אני לא אשם בזה שאת "זונה". את קיבלת כסף עבור סקס? אם כן, את זונה, אם לא, את לא. מי שמשתמש במילה לא נכון, צריך לעשות לו איניגו מונוטויה

אני לא אשם בזה שאת "שרמוטה". אותו דבר כמו עם זונה, אבל בערבית.

אני לא אשם בזה שאת "נותנת". גם, באופן כללי, זו מילה מוזרה בעיני. סקס עושים, לא נותנים. מה זה אומר בכלל שמישהי "נותנת"?

אני לא אשם בזה שאת סופרת קלוריות. מה לי ולשומרי משקל?

אני לא אשם בזה שאת אוכלת חסה ורק חסה. למעשה, הכנתי כאן אחלה תבשיל קדירה, רוצה קצת?

אני לא אשם בזה שאת צריכה ליווי בחושך. אמרתי לך כבר, גם אני מפחד מחושך מאז הסרט ההוא. הייתי מבקש ממך ללכת איתי, אבל האמת, שכרגע אני מפחד ממך אפילו יותר.

אני לא אשם בזה שאת סובלת הטרדות ולא מתפטרת. למעשה, טכנית, את לא צריכה להתפטר. את צריכה ללכת למשטרה. אני רק אומר.

אני לא אשם בזה שאת נאנסת ולא מספרת. את השתגעת לא לספר? כאילו, עכשיו יש אנס שחופשי לאנוס מישהי אחרת? כשעדים לפשע, ועל אחת כמה וכמה כשקורבן לפשע, זו לא זכות להתלונן, אלא חובה! זו הדרך היחידה להגן על אחרים! למעשה, בזה את נאנסת ולא מספרת *את* אשמה!

אני לא אשם בזה שאת אנורקטית. תבשיל הקדרה עדיין מוצע לך. אם בא לך, אני גם מוכן להזמין לך פיצה. אנורקסיה זה מחלה נוראית.

אני לא אשם בזה שאת שותקת. ואת כותבת את זה שאת שותקת ממש המון, כבר נמאס לי מהשקר הזה. את שקרנית, גברת. את לא שותקת, וזה בסדר שאת לא שותקת, אבל תפסיקי להאשים אותי בזה שאת כן, כשאת לא!

אני לא אשם בזה שאת שנואה. לא יודע מי שונא אותך, אבל זה לא אני. אני בעיקר מרחם עליך. את זו שבניתיים מאשימה אותי בהאשמות שווא ושונאת אותי. אז בבקשה.

אני לא אשם בזה שאת מופלית. ואני לא יודע איפה מפלים אותך, אבל אני אשמח להלחם בזה

אני לא אשם בזה שאת פוחדת לצאת מהבית בלי חזיה. מה אכפת לי אם את עם חזיה או לא? אם יותר נוח לך עם חזיה, נהדר. אם לא, אז לא.

אני לא אשם בזה שלמרות שאת מושלמת את אף פעם לא מרוצה מעצמך. באמת? את לא מרוצה מעצמך למרות שאת מושלמת ואת מאשימה אותי? טוב, זה כבר סתם מטופש. תקשיבי, אף אחד לא מושלם, אוקיי? לא אני, לא את, לא אף אחד. וזה סבבה, זה אחלה. אפשר להיות מרוצים מעצמינו כשאנחנו לא מושלמים. ובכל מקרה, אין שום סיבה ביקום להאשים אחרים בזה שאת לא מרוצה מעצמך. זה סתם גורם לך להשמע כאילו יש לך סכיזופרניה.

אני לא אשם בזה שאת כתבת את הרשימה הזו. את כתבת את הרשימה הזו. מתוך בחירה שלך. קחי אחריות על בחירות שלך. את גם מאשימה אותי האשמות שווא, וגם מאשימה אותי בזה שאת מאשימה אותי? חוצפנית.

אני לא אשם בזה שאת תחטפי על הרשימה הזו. את כתבת האשמות שווא, עכשיו תעמדי באחריות שמגיעה עם זה.
 
הערה: אמנם כתבתי את הכול מגוף ראשון, אבל אני מייצג כאן את רוב מוחלט של הגברים. נכון, יש גברים שלא יסכימו עם חלק מהסעיפים כאן, אבל לעזזל, רוב הגברים לא שובניסטים, אנסים, ושאר החלאות שכתובות כאן. ולרוב הגברים נמאס מהאשמות השווא האלו.