מדליק את הדוד(כי אני רוצה להזיע ולהסריח עליה אבל מנקבוביות נקיות מריח אמיתי של גוף)
בונה תסריטים מיינד סט וגישה(כי לעיתים מילה ומבט מכאיבים וחודרים יותר מכל זין או מכה)
לוקח מסקינג טייפ של קרטונים(כדי שיתפוס ויקשור חזק ויסתום את הפה,זריז ויעיל...מה חשבתם שאני אהיה כמו כל הקוקסינלים מאונני החבלים האילו שמתגרים בקשירות של שעות בשביל כמה רגעים של תלייה ומתלהבים מעצמם?
לוקח לי טוש(שאוכל לכתוב עליה ולסמן אותה ולחבר בין הכחולים)
שם את הסכין(כי כמה אתה יכול לאיים ולהכות ולהפחיד מישהי חולת סאדו בפנטזיית אונס...לפעמים בא לך שתשב ותבכה בשקט בזמן שאתה גורם לחור תחת להיות להפוך מצמוד כמו כוס של סנאי בתול לשרוול של קוסם ושבילים של דם מעטרים לך את הזין...וסכין לגרגרת?זה כמו להפוך אותה לאלופה בדג מלוח)
שותה הרבה מים(פעולה מאומצת...ושיהיה לי מספיק רוק...לחורים שלה....לפרצוף שלה...לזרע...לשתן....לא יודע....מים...בכל זאת ישראל מדינה חמה)
רואה בלתי הפיך ושומע רמשטיין...ואורז לי בקבוק וויסקי(להיות במוזה)
כמה שכיבות סמיכה... אורז לי את שאלתיאל צמא הדם שחם להפוך בשר לאדום...
ויאלללה פאן פאן פאן
המממ זה מצחיק....רגע אחד אתה חוזר לאקסית שלך מחדרה ומשתדל לפתור איתה דברים בעוד שנקרע לך הלב בשבוע של בלבול אכזבה תקווה פריחה וכעס ומה לא.....ורגע אחרי זה אתה נפרד ממנה והולך להגשים פנטזיית אונס לזונה צעירה ונחנכת במרחק של 500 מטר ממנה....חחחח....לך תבין....עולם קטן....
שמח על זה שחזק ומתגבר מהר כבר ומעריך ונהנה ואוהב את החיים....ומצד שני...פעם לפני כאן....לפני....הגורה הראשונה והאובדנית.....היה ערך מקודש ותמים ללב שבור ולדמעות....
חולצת לייקרה צמודה שחורה במקום חולצת מטאל טי שרט שסתם יושבת סבבה?אני?שלייקס צמודים ומכנס צמוד גם כן למראה סקסי במקום סתם איזה מכנס באגי?באמת יש לי אומץ אחרי כל האישיוז עם הגוף שלי?או שאני אשאיר את הבגדים הצמודים שאני מסתכל עליהם כבר איזה שבועיים בארון שהבטחתי לעצמי שאלבש אותם אחרי שאגיע ל15 פחות וארד באיזה 6 מידות במכנס ומידה בחולצות לנצח?אשאיר את הדברים האילו לגברברים היפים והמנופחים שחיים במכון כושר ובמכוני השיזוף בהתזה ואוכלים משקולות לארוחת בוקר?אני כולה מתאמן בצורה טבעית...בקושי במאמץ קורע עד הזעה וקוצר נשימה...אבל בדברים פשוטים...שחייה...ריצה...שכיבות שמיכה,מתח...כפיפות בטן...כל המכשירים והמשקולות והנרקסיסטיות יתר הזאת...זרים לי...אעדיף לשבת תמיד על הפסנתר או ללכת להופעה טובה או לקרוא משהו מעניין...מאשר לחיות על פיתוח הוורידים המוגזם הזה..אבל נו זה אני...
לא יודע...מה לבוא ולהסתכן בלהראות מגוכח כמו כל העקומים השבורים והשמנים שלובשים צמוד אבל שממש ושממש לא מתאים להם בחוסר טעם מטורף?
פאק איט!!!זה אחד מהמקומות היחידים שאני וגם אחרים לא שמים זין ולא איכפת להם איך וכמה שופטים אותם...הגיע הזמן להנות אחת ולתמיד....התוצאה?בתמונה שלפניכם בפרופיל...
(מחשבותיי לפני שיצאתי למקסים....ואני חייב לציין...שמחתי שפיתחתי ביצים...המחמאות והליטופים לא איחרו לבוא...היו באים גם זיונים אם לא הייתה איזו תאונה מצערת עם הזין שלי ולא הייתה אזכרה לסבתא בבוקר...וג'ין??הפסדת...אבל לגמרי..)
קודם כל אני פותח בהתנצלות לקוראיי הסוטים ורעבי החפירות והרגשנות יתר...בעקבות השינוי מהבלוג האחרון...אני עוסק הרבה יותר בלהרגיש ולעשות בפשטות ובישירות וללא מילים וניתוח מעמיק אלא בהבנה שלמה פשוטה וקדמונית...כלומר אני עסוק וקורע את התחת בעבודה מאתגרת ומעניינת...צולח כמו נוכל נכלולי את הלימודים....מזיין וטוחן כל מה שבא...כמובן בא ואיכותי ובצורה יפה ומלוכלכת כמו שאני אוהב....עושה ספורט וחורש את אורלי ודיווה עם הגבוהות והכוסיות שלי ומדרדר את ג'ין גריי יקירתי למשאולי חטאים ושומר עליה ככה מהצד שלא תשים לב...חחח...כן כן....שינה?זה לכוסיות וחלשים...
בכל מקרה במהלך הזמן שחלף החלטתי לשתף אותכם בחוויות ואמירות מוזרות הזויות מבדרות ואפילו מלחיצות....אז...תהנו ובזבזו זמן ואינטלקט ותתבדרו לכם בכיף...מת עליכם מזניבים...נתראה במסיבה במקסים...פירגנתי לי חולצה יפה לבנה של דיסטרבד וכמובן כרגיל את שאלתיאל והספייקים על אמת יד שמאל....תבואו להגיד שלום..
-בחיים אל תנהג מהר לעבר זיון לא משנה כמה אתה חרמן שאתה קצת מצונן...כמה שאתה גבר ונלחמת בשכם ואתה מפקד וזיין על ומה לא(כמוני...צנוע)אין דבר יותר מפחיד מלהתעטש בעיקול ב160 קמ"ש.
-מסתבר שאם אתה בכל זאת מתעקש וממשיך לזיין בפה גם שהם מתלוננות שהן הולכות להקיא...משום מה אחרי זה שהן מקיאות....הן הרבה יותר משוחררות ומחייכות...סוג של הילינג פסיכולוגי?הממ טוב בכל מקרה...שינקו אחריהן בחזרה...
-על פי בולעת מיומנת אחת...לזרע שלי יש טעם של מנתה....WTF?המממ חוזה עם טיקטק מהדורה מוגבלת?
-חברים...תסמין הכוסית הבודדה...עובד...בפעם הבאה שאתם חושבים וואי איזו כוסית בטח אין לי סיכוי איתה או להשכיב אותה...תבינו שכולם חושבים ככה ובגלל זה היא נשארת לבד...ואין מה לעשות..כולן אוהבות ביצים מלאות גבריות שעירות וכבדות...אז תגשו...מניסיון...תמיד תרוויחו..גם אם תקבלו לא...אבל תתפלאו כמה פעמים תקבלו כן.
-משום מה מסתבר שלאחר בדיקה שעשיתי...כל החברים שלי כולל אני מצוידים ב20 סמ ומעלה?התאמה?גורל?סתם צירוף מקרים?
-כל ונילי שהבאתי למסיבה הולך אליהן יותר ממני אפילו....ומתהולל לו כמו ילד בחנות ממתקים בחדר חושך או במבוך...פעם אחת הבאתי 12 אנשים למסיבה...יחצן סאדו מישהו?
-מסתבר שאני הומו מקולקל שאוהב כוס אבל יש לו טעם בבגדים ובבשמים ובסרטים ושירה לירית(לפי ג'ין גריי),עם זין גדול והבנה יותר מידיי גדולה על כוס.
-מסתבר שאני מקולקל חברתית גם...לא נמשך לבחורות שהן מתחת ל165 ומעדיף מישהי שהיא מטר שבעים עד מטר שמונים ושלוש...ואני כולה מטר שבעים ושתיים(עכשיו כל הזונות מעקמות את הפרצוף...כן כן...ככה זה שובר את הסטיגמה...ותאמינו לי...שאני מוצא ולא נשאר לבד..).גברים הם קופים עם זין בכל גובה...אבל גובה אצל בחורה...אחחח...זה משהו סטייל פסל יווני...וכן יש לי מספיק בטחון כדי לגונן ולגרום להכי ענקית להרגיש ילדונת..
-חיי כלב זה דבר מעולה שאני מסתכל על הכלב שלי...לאכול...ללקק את הזין של עצמך...לרבוץ...להפליץ...לזיין את הכלבה הסקסית של השכנים..לחרבן ולהשתין על כל מה שבא לך...ולהרגיש גבר...אחחח....תענוג...
-אני לבד בזה שאני חושב שסקס לא צריך להיגמר תוך 20 דקות חצי שעה?מה נסגר עם הגבר הישראלי הממוצע?חברים....הנשים הישראליות גרועות ושבריריות יחסית במיטה בגללכם..לוקח לכם שנייה וחצי לגמור ואתם מקבלים התקף לב אחרי 10 דקות של טחינה...ואז אני צריך להתמודד עם כל אחת שחושבת שבגלל זה היא ג'ינה ג'ימסון...(ראה מסקנה הבאה)
-רובכן לא נראות ולא מתפקדות כמו ג'ינה ג'ימסון הנשלטות היקרות שלי...חוץ מכמה מופרעות בודדות ומקסימות כאן שיודעות מי הן...כמה פעמים....אבל רבאק כמה פעמים...אפשר לשמוע את הדיי....אמא...כואב לי...תפסיק יא סוטה....בלה בלה בלה...אני נחנקת ואני עייפה...שאני מזיין ועושה את כל העבודה?דאםם...אבל שוב...אנחנו הגברים...בחוסר התפקוד שלנו מרגילים ומעצימים אתכן....לספק אותנו קל מידיי...טוב לא אותי...אז...אשמתנו...סליחה שאתן זיון גרוע...למה אני לא בגרמניה לעזאזל?אחחח...
-מסתבר...שהדברים הכי יפים וסקסיים נמצאים מתחת לאף שלך תחת עיניים חודרות ובהירות...גוף שטני וסקסי...חיוך ילדותי וביישני שכובש...פירסינג וקעקועים...מעניין מה ייצא..
-פעם בשבוע...דקה לפני חצות....אני מחטט בצלקות הכי עמוקות שלי....גורם לעצמי לדמם ולהיחלש וחוזר למה שהייתי בתחילת הבלוג וזוכר ומרגיש את כל הזמנים הכואבים וזוכר את האהבה וההבטחה והמופרעת המקסימה ששברה וגם בנתה ועוררה אותי בעקיפין...ואז שופך על זה אלכוהול טוב...מחטא עם מבער..וקם ונזכר כל פעם מחדש...מה אני בחיים לא אהיה שוב...וואללה....זה עובד..
ומחזק...להתמודד לא לברוח ולהכחיש...ככה אני שלם
-מסתבר שבלוג טוב...משיג לך המון זיונים בלי שתתאמץ...
זה התחיל ביום שישי...החלטתי פשוט לחתוך...לחתוך מעצמי...הנואש...הרודף...הכאוב והמכאיב....הפרנואיד והבודד...שבור הלב התמידי...המריר הכועס והדומע והאבוד.
חתכתי בכוח ובתחושה של קריעת שלשלאות וגידים מגופי בסכין כהה...חתכתי את הקשרים שכבלו אותי....את האנשים,הנשים והמקומות...והזכרונות שאמנם לימדו אותי הרבה וביגרו והבשילו וגרמו לי ללמוד את עצמי ולדעת מה אני רוצה...אבל שגרמו לי להזדקן ולהישבר בלי יכולת לקום....וקמתי...
אחרי ישיבה שקטה כמעט קפואה ובלי נשימה ועם התנתקות מוחלטת מכל הסביבה...אני חושב שאפילו שכחתי איך לדבר בראשי ובמחשבותיי...לא ידעתי אם אני נמחקתי וקמלתי מבפנים כמו חלק מהאנשים שיצא לי להכיר כאן בעצב מרוב שהייתי רגיל לעול הזה שעליי....או שבאמת התנקיתי והזדככתי...ולא היה לי שום תכנון או מחשבה מה לעשות הלאה בראשי...פעם ראשונה...אז ירדתי לסלון ושם ראיתי את כלבי....היפיפיה הסקסי והאשמאי הזקן הזה עם המיליון בעיות בריאות שעדיין תוקע את הכלבות זאב הגבוהות והכוסיות שבשכונה שהוא קופץ מעל הגדר...למרות שהוא כולו ערס חמוד מעורב ובינוני..(כמו הכלב גם כך הבעלים...אוהב כוסיות זאביות מיוחסות וגבוהות..אפילו יותר ממנו).נתן לי מבט של גבר לגבר...בלי מילים...יאלללה בחיית בוא נצא לטייל בדמדומי יום שישי היפים אני ואתה ונהנה בלי לחשוב יותר מידיי....כדאי לך ככה תקלוט איזה כיף זה חיים בלי דאגות ולהנות מכל רגע קטן...חיים של כלב זה ממש לא רע...
טוב שמעתי בעצתו....בכל זאת....יותר מבוגר...
ושם....באיזו שכונה ממוצעת ביותר בגינה ציבורית ירקרקה וטרייה עדיין משמש האביב זה קרה...הזמן עצר...מלכת ממה שנגלה עליי בכל החושים....למרות שזה היה נראה יום שישי רגיל ואביבי לכולם....
והפעם זה היה סוג שונה של זן...אבל באמת....לא היה כאן רגע כבד של יופי פואטי וציורי שעורר אצלי שירה או התרגשות או משהו בסגנון...
זה היה פשוט כיף....קליל כזה וטהור ומהנה בלי מחשבה...בהתחלה סירבתי לשחרר את עצמי להנות כי אני רגיל להנות רק שיש משמעות כבדה מאחורי יופי והתרגשות ומה לא....אבל פשוט בגלל שחתכתי והייתי לוח חלק...לא היה סיבה לעצור...
העצים פרחו פשוט ולבלבו פרחים סגולים ומהממים....נראה לי עצי חרוב....ואיך שהרוח נשבה לה בקלילות...מלטפת ונעימה...התחיל לרדת עליי גשם ריחני של עלים סגולים וריחניים ושטף אותי בכל הגוף...פשוט כיף....תענוג....אין מילה אחרת....הייתי שם ולא הייתי צריך לחשוב או להתפלסף....צחקתי והרמתי ידיים כמו איזו ילדה בת 7 עם קוקיות...הכלב שלי הסתכל עליי....הוציא לשון וחייך....נתן נביחה שאמרה....אתה רואה?פשוט..וכיף....איי אתם האנשים לא מעריכים את זה...והמשיך לטייל...ריחרח חירבן והשתין ונתן לק בזין...כמו כל גבר אמיתי....
פירגנתי לי חולצה כחולה שחורה יפה וגותית של נייטוויש....לבשתי את הספייקים על זרוע שמאל ולקחתי את שאלתיאל(שוט 40 הזנבות הארוך והסטייל ימי הביניים שרק אני כמעט יכול לתפעל ומעניש בצורה בשרנית וחמה )שחייך ואמר...יאלללה הולכים לחגוג?יאללה לליין של אורלי...
כן החולצה שלי לא הייתה החולצה השחורה הרגילה והמשעממת של כל המינימום דרס קוד של הגברים שמרגישים בנוח להטמע בסביבה....אבל באתי לבלוט בכחול שחור גותי וסטייל מטאל ולרקוד ולהנות עם חברים.....בלי איכפתיות אם יהיה סשן או זיון..
ואז זה המשיך....כל ידידותיי היקרות והקרובות ואני צריך לציין הסקסיות ביותר....מהאתר ובכלל גם מהעולם הוונילי שבאו איתי....פשוט הקיפו אותי בהנאה ואהבה...וריקודים ומוזיקה....ממש לא ידעתי לאן ללכת.....כמו מסיבת יום הולדת עם אורחים מגניבים...רקדתי.....שתיתי בהנאה(ברמנית של הדאנג'ן.....את מהממת שאת קדה קידה מגניבה ויפנית שכזו אחרי שאת מגישה לי בירה)...שאלתיאל הצליף...פלירטטתי ושוב שתיתי ורקדתי..וצחקתי....כמו שלא צחקתי כבר מזמן...יצאתי עם חיוך...ובהרגשה של חיים וקלילות...פשוט הרגשתי אהוב ומוערך ואין....פאקינג זין יהלום עם ביצי זהב..פשוט שלם ואף יותר מכך...פשוט שוב אני...אחחח...שיכרון חושים עד אור הבוקר...
מה קרה בימים שאחריי אתם שואלים?ובכן כנראה שקרמה והרגשה ואנרגיות חיוביות וכל החרא הזה עובדים...לא יודע מאיפה לעזאזל אבל התחילו ליפול עליי דברים מהשמיים....עבודה מעולה בחברה של העשירון העליון שקימבנו לי..הפסנתר שהולך פצצה בהלחנה והגיטרה שהצטרפה אליו...המוזיקה נותנת הנאה חלקה ולא של השראת ייסורים....הצעות סקס מטורפות שהגיעו אליי לתיבה ולטלפון ולפייסבוק שאני נכנס אליו פעם בחודש....עקב געגועים או המלצות או שמועות או מה לא....הכושר והגוף שהשתפרו פלאים...מישהי חשובה לי שאנחנו לא יכולים להיות רק ידידים וגם לא הזמן שלנו להיות מאהבים חזרה לחיי בצחוקים ובקלילות בלי דרמה(ולא ממש לא מי שאתם חושבים)...והכי חשוב החיוך...האמיתי...הפשוט...חזר..
נ.ב
אני רוצה להגיד תודה...תודה לכל האנשים....והידידות וחברות הנפש שהרימו אותי מהקרשים ולא הפסיקו לחזק אותי ולהאמין בי גם שלא האמנתי בעצמי ונפלתי...אולי בגלל חולשה אולי בגלל רצון ליפול והתמכרות לדרמה....תודה יקירותיי...תודה שתמכתן ולא נתתן לי להרגיש כלב דרוס גם שהייתי יותר גרוע מכך..אני לא הולך להגיד כאן שמות כי כאן זה לא האוסקר וגם הדיסקרטיות תמיד יפה לכאן...אתן יודעות מי אתן....והאהבה שלכן לא תסולא בפז...
ועוד קינוח קטן וחפירה מתוקה לסוף..
החלטתי...לתת את מחלפות ראשי הארוכות היפות והגליות מתולתלות עוד כמה חודשים לילדים חולי סרטן...לתת ולהגיד תודה לאלוהים ולהעריך את מה שיש לי ולעזור לכל אלו שלא שפר מזלם עליהם...גם סוג של קתרזיס וזן וסגירת מעגל.
ולכל הכלוב...אתם ואתן כולכם עדיין יכולים למצוץ לי את הזין הגרוזיני העבה הגדול והיפה שלי אם אתם מעקמים פרצוף על איך שאני חי כותב נושם מדבר ומחליט......שום דבר לא השתנה...אבל מה?אני מבטיח שאני אזיין לכם את הגרון עמוק ובאגרסיביות אבל מכיף ואהבה ובחיוכים ולא בזעם תסכול ומרירות..מת עליכם סוטים וסוטות מזניבים הזוייים ואבודים שכמוכם...
כשהייתי ילד קטן ועד שהגעתי לגיל 15 לא הבנתי בדיוק את המשמעות ואת חומרתה של השואה.למה מחמירים יתר על המידה במקבריות וברוע ובפסימיות ומדגישים את חוסר האנושיות ואת חוסר ההיגיון ואת חוסר היכולת לתפוס אותה ולתקומה מייחסים מקום אמנם חשוב אבל מינורי כשביב בתוך כל היום ובתוך כל החוויה הזאת שרובצת כל הזמן על המדינה וביום אחד נוחתת עליה כגיליוטינה בלב.עמדתי בצפירה וכיבדתי וחקרתי ודיברתי וניסיתי לברר ושרתי בטקסים אבל לא לגמרי נגעתי.
למה?כילד שעלה בגיל 6 וחצי שבע מגיאורגיה שהייתה אז חלק מברית המועצות השואה לא קיבלה מעמד קורבני או חשוך או מקברי יותר מידיי.היא נכללה בכובד הקורבנות שרוסיה חוותה על בשרה במהלך המלחמה האבהית בתרגום חופשי כפי שהיא כונתה על ידי ברית המועצות והיוותה חלק מהחלק העצוב יותר בהרגשה הכללית של הניצחון והגאווה על גרמניה הנאצית.סבי היה מספר על איך הגרמנים היו אמנם אכזריים שהיו השתתף במלחמה שהוא היה חלק מהצבא האדום וסיפר איך הם העמידו אותו בכיתת יורים ופספסו ופגעו בו בכתף וקברו אותו כשהוא התחזה למת בין הגופות ואיך הוא היה קבור חי כמה ימים עד ששמע שהסובייטים עברו את הקבר ויצא מהאדמה,או איך שהם היו מסשים כלבים באזרחים נשים וילדים,וכל מיני סיפורי אכזריות אבל כחלק מהמלחמה ולא סיפורים סטייל שואה.לכן תמיד הרמתי בהתנשאות מסוימת את ראשי מול הילדים האחרים האשכנזים ובכלל הצברים כי תמיד הייתה לי הרגשה שאני לא שייך ליהודים האילו,לתחושת הקורבנות העלובה שלהם שגורמת להם להיות חלשים ונכים ריגשית כמעט.היהודים שאני שייך להם כיסחו לאנשיו של היטלר את התחת ושחטו אותם כל הדרך חזרה לגרמניה,והחליטו להילחם באמת ולא סתם לחיות וניצחו את הכוח הרשע ביותר בעולם.אני דיי בטוח שכל מי שעלה מברית המועצות יודע על איזו הרגשה אני מדבר.טוב אלוהים דאג לסדר לי את הראש לקראת גיל ההתבגרות וגם את הגישה.
בגיל 15 נבחרתי לייצג את ישראל ביחד עם עוד 2 בנות בתחרות שיח ושיג(debating)שהתקיימה במקרה בפולין.אנגלית תמיד הייתה תחום שהייתי מעולה בו(היי 150 מתוך 150 בפסיכו בגיל 18).כל היום עד הצהריים היינו מתחרים עם בגדים מחוייטים ואנגלית רהוטה.בצהריים אוכלים עם שאר המבחרות ומנמנים ובלילה,טוב הבנתי אז כמה הנוער האירופאי חופשי ומיני יותר מאשר כל הבונקריות הישראליות המתוסבכות.שם באמת התחילה החקירה המינית שלי ובכלל חקירה של עצמי מעבר לחנון שהייתי,באווירה החופשית של החברה האירופאית.הפעם הראשונה שלי גם.עם מדריכה של אחת הנבחרות האחרות.בלונדינית.עיניים כחולות.מאורסת.גוף מושלם ופנים מלאכיות.בלונד אפילו בערווה.אירופאית מושלמת.הרגשתי שכל כולי מתעורר וחי ומתחיל להתבגר.
ואז יום אחד נסענו לאושוויץ.איך שירדתי מהאוטובוס והגעתי לשער ההוא שמתחיל את מסילת הרכבת .הכל היה מוזר.שקט ממש לא נוח.יותר מידיי שקט.בצורה שמקפיאה לך את העצמות.וממשיכים ללכת במסילה ולאט לאט מגיעים למבנים של המחנה.הכל בי מתחיל להיות כמו ספוג.לא מסוגל לדבר.רק פעור וסופג וקולט את הבלתי ניתן לקליטה.ערימות הנעליים.השיער.המשקפיים.הכל בהמתי ומזעזע מצד שני יעיל ומסודר בסדר מופתי ומחליא.אני מרגיש שאני נושא בקרבי כמו אשה בהריון תחושה שגודלת בתוכי שבחיים לא אוכל לקבור שוב.תחושת מוות ובחילה ואימה שלא יכולה להיקלט בשום חלק במוח האנושי הכביר כביכול.נכנס לתאים של הענישה והאסירים.לתא הגזים.למקלחת.אחרי שכולם הולכים,בכוונה סוגר את הדלת.ויושב בפינה.מסתכל מתוך פינה בצד.לא יכול להתנגד והנפש רוצה לספוג פתאום את הזיכרון גם אם במחיר של טראומה אישית.לספוג את השריטות ואת הבכי והנשימות הארוכות האחרונות של בני עמי.באפיסת כוחות יוצא מהמקלחות.רואה את המשרפה.ומגיע לאן שמגיעים להניח את הזר מול הקיר שהיו מוציאים בו להורג.מוציא כיפה.אומר קדיש.בזמן הזה מסתכל על כל האירופאים שמסביבי שמנסים להיות אמפתטיים.ורק בא לי להכניס את כולם למקלחות ולהשליך ציקלון בי דרך הפתח.מעניין מה הם חושבים על היהודון שגורם להם להרגיש לא נוח במקום הזה ולמה הם צריכים לספוג את זה שזה בכלל לא אמור להיות חלק מהתחרות.מסתכל עליהם במבט של מנצח.שבור אבל מנצח.כן אני עדיין כאן.וגם העם שלי.כמה שניסיתם לגרש אותנו מהיבשת שלכם וכמה שאתם עדיין שונאים אותנו יש לנו מדינה וצבא וביצים לקרוע לכם את התחת.עכשיו תמותו מבושה ומכאב ותיראו למה הנחתם לקרות בשתיקתכם.תוקע מבט עמוק עמוק בנציגים הגרמניים שמשפילים מולי עיניים ורק רוצים ללכת.כן אתם לא אשמים.אתם כמה דורות אחרי.אבל תישאו בבושה של המדינה שלכם,של אבותיכם.אות קין לנצח.
רוצה לבכות,להתפרק.אבל חברותיי מהנבחרת לא בנמצא.ואז אני רואה את החבורה של נבחרת רומניה.ורואה איך שהם גם כבר לא יכולים יותר.הם לא אירופאים.צוענים.לוקח פרח אחד מהזרים הרבים שהונחו ונותן אותו לילדה הצועניה.אנחנו מתחבקים.אני סוף סוף מרשה לעצמי לבכות.לשחרר.בחיים לא בכיתי כך וכנראה שלעולם לא אבכה.זו ממש הייתה צווחה יללה משהו קדמוני מרוב שהוא כואב.אני חושב שלא הפסקתי לבכות לפחות שעה ללא הפסקה שאני והיא אוחזים ידיים והולכים במחנה.היא נשענת עליי ואני אומר לה שבחיים לא ניתן לזה לקרות שוב,אני מבטיח.אם היא לא הייתה נשענת כנראה שהייתי נופל בעצמי.
שום דבר לא הכין אותי לזה,שום הכנה פסיכולוגית או הרצאות.זאת לא הייתה מהמשלחות המאורגנות לפולין.הפילו עלינו את זה באביב ימינו כרעם ביום בהיר.בין כל השתיייה האורגיות והתחרויות.וטוב שכך.כך השואה נשזרה ונהייתה חלק ממני.מאז בכל צפירה אני חוזר לאושוויץ.ואומר קדיש בלב ומוריד דמעה.לא מתנשא יותר אלא מתבוסס בדמי עמי וחי.לא אהיה שום אותו דבר.לא אחרי אותו יום.
השמש מתחילה לשקוע,האוויר כבד יותר היום,כמו שם.מוציא את הפסנתר למרפסת.מסתכל לשמיים אל אלוהים.ומסתכל על השכונה למטה.הרבה ניצולים יש כאן.הרבה זקנים.מניח את הידיים הרועדות שלי על הקלידים ומנגן בין הדמעות שצונחות ושר בחנק,כמעט בלחש...."יום אביב,ריחות לילך...."
ובכן קוראיי הנאמנים והבודדים שאשכרה קוראים את הפוסטים האובר דרמטיים שלי והרומנטיים שנדמה שדיי שוברים תדמית לגבי כל מה ששולט אמור להציג ולהראות...הבחור שלכם דיי עמד במבחן בסוף החג הזה(כאילו לשתות עראק כדי להשתכר במקסים לא היה מבחן דיו...גם כן החמץ הזה...הייתי מוכן שיעשו לי CBT כדי שאלוהים יתן לי רשות מיוחדת לבירה לחם וודקה בחג)ודיי התפצל,התפרק,השתנה ונבנה ואולי אפילו התבגר ביומיים האחרונים.כן כן כנראה שמי שכותב את הטלנובלה עליי שם למעלה החליט שלא מספיק הטוויסטים שיש לי בחיים חייבים להוסיף עוד..ככה בשביל האקסטרא טעם.
אז ככה...אחרי שהורדתי כבר איזה 12 קילו...ואני אף ממשיך יותר להתחטב ולהתנפח....(אחח כמה שחברי השמנמנים גאים בי)ופירגנתי לעצמי פירסינג בצד של השפה התחתונה סתם בשביל ההרגשה היפה והסקסית והמכאיבה בנשיקה..וגידלתי לי חזרה את הזקן הזאבי שלי אחרי שבטפשותי הורדתי אותו עקב בקשתה של הגברת ההפכפכה מהפוסט הקודם(הערה לעצמי:אל תהיה מישהו אחר יותר אחרת בשביל מה כל הבלוגים והחוויות לגילוי עצמי?),הלכתי קניתי לי מכנס שחור ויפה,חולצת מטאל שחורה עם שטן וזונות כראוי לדום צעיר וחוגג והלכנו אני ושאלתיאל השוט לחגוג לחנוך ואף להכיר במקסים.אני לא נוהג ללכת יותר למסיבות כיוון שאין פואנטה יותר מידיי בלי חברים שהם בקטע או בלי נשלטת לצידי..הבנתי שזו מסיבה של פעם ב והגיע הזמן להיפגש עם חברים בקהילה ולהגיד שלום...לקחתי את הידידה הכי טובה שלי למסיבה למרות שהיא שקשקה פחד כי אמרתי לה...שהיא הכי תהנה בעולם...ד"א היא כבר רוצה להירשם למסיבה הבאה ולפתוח כאן כרטיס...לך תבין...
בכל מקרה היה ממש כיף..כמה חיבוקים....כמה אנשים חדשים וישנים שאמרתי להם שלום...ריחפתי לי...אמרתי יאללה אולי ניקח איזו זנזונת צעירה ומטפטת לחדר חושך ואקרע לה את הצורה...אבל אחרי שראיתי את תחנת הרכבת שהולכת שם בפנים..וכל הבלאגן...אמרתי לעצמי...להה תודה..לזיין במועדון זה משהו שסימנתי עליו ווי גם מול אנשים אחרים מזמן מזמן...לא פואנטה...
וכמובן אחרי הסשן הראשון על הבמה....כמו שהמפרי בוגרט אמר בקזבלנקה...מכל המקומות ומכל המועדונים בעולם היא הייתה חייבת להגיע לשלי....ועל מי מדובר?זוכרים את המוזה הראשונה והראשית שלי?זאת שהפוסט הראשון נכתב עליה...וכל האובססיביות והכאב והרדיפה והאהבה שלא צלחה והבלאגן שהכניס אותי כמעט לבית משוגעים?אז כן....הוי איזה יופי היא כאן....ייאי....תנקס אלוהים...כאילו לשמור חמץ זה לא מספיק אני חייב להרגיש כאילו ביציאת מצרים אבל בתור ים סוף...נקרע לכמה חלקים...
ניסיתי ליצור איתה קשר ולהגיד לה שלום....אך היא הלכה במבט מושפל ומהיר ממני הצידה כאשר השולט החדש הנוצץ והחתיך שנראה כמו מקרר לקח אותה ביד...ואני בהחלט לא הייתי בקטע של לעצור אותה בכוח ולהגיד לה שלום...וכאן התחילה ההתפצלות שלי...
מצד אחד....התעורר בי הצד שחשבתי שמת כבר...קפאתי במקום ורציתי באמת באיזשהו מקום למות...שיחנקו אותי כמו שאני אוהב לחנוק בסשן ושלא יפסיקו גם אחרי שרואים שחור וכבר לא רואים ושומעים טוב..חשבתי שאפול....צד אחד בי רצה ללכת לבכות ולהטביע את יגוני שוב בשטויות כמו מקודם...אבל משום מה גיליתי בן אדם וצד אחר בי שלא ידעתי שקיים שכנראה התפתח בהיעדרה...הסתכלתי עליה....אמנם היא כולה יפה סקסית ואקזוטית....אבל תכלס....כבר לא נראית לי כזאת הכי יפה כמו מקודם....עשיתי יותר יפות...הרבה יותר יפות....ולאן לעזאזל נעלם החיוך והזוהר שלה שהיינו ביחד והאווירה הקלילה והשמחה?כאילו הבחורה שאהבתי או מה שאהבתי בה נעלם...היה שמור לה עדיין חסד וזכרונות ואף אהבה....אבל כנוסטלגיה שמורה בצד...פתאום ההרגשה כבר הייתה שונה...השתחררתי מהקיפאון ומהכאב והבלבול....ועשיתי עם עצמי חושבים....ואמרתי פאק איט....באתי לכאן להנות ולרקוד במסיבה וזה בדיוק מה שאעשה...הלכתי רקדתי ונהניתי עם ידידתי שאמרה שאני צריך לצאת גבר מולה....ששאלתי מה זאת אומרת היא אמרה לך תגיד שלום תשבור את הקרח והאי נעימות סופית וככה היא וגם אתה תוכלו להרגיש בנוחות ולהמשיך הלאה...אמרתי לה אם הייתי גבר הייתי צריך לקחת אותה מהשיערות ולדפוק אותה בתחת...והיא השיבה לי בעקיצה שהגיעה לי שזה מה שיקרה לה אבל עם הבחורה שלה ..ואיתי זה לא יקרה יותר לעולם כנראה...הבנתי והפנמתי בצדק...כמובן שלזיין כבר לא היה לי חשק אבל בהחלט המשכתי להנות ולשתות ולהכיר יותר אנשים נפלאים בקהילה...ניסיתי למצוא אותה בהמשך כדי להגיד לה שלום אבל כנראה שהיא התחפפה...זו תהיה יוהרה לחשוב שהבחורה שלא הרגישה כלום אליי....שיש לה שולט חדש ונוצץ וחתיך..ושלא נעתרה לשירים ולהלחנות ולחיזורים ואף לדברים מטורפים ומלאי דמעות בעיניים שעשיתי ודיברתי מולה...שעל חלקם אני מתחרט אבל מה לעשות זה אני....אז שבגללי היא עזבה....אני מקווה שלא...אין לי כוח לבריחות ולאי התמודדות אני זה שאמור כאן לא להתמודד ולהתמוטט ולברוח הביתה...בסופו של דבר הרי הם יסתשנו או יזדיינו לי מול הפרצוף ואין מה לעשות בקשר לזה...ככה זה שחולקים מקום באותה הקהילה והמסיבות...אם הם לא עשו את זה כבר ופשוט כנראה לא שמתי לב מספיק או התייחסתי....
ואם זה לא מספיק אז דווקא ביום שאחרי נפלתי על הבלוג של השולט שלה בלי לדעת שזה הוא בכלל אלא אחרי חיבור של 1 ועוד אחד שהוביל לכינוי שלה אותו היא שנתה שתכלס הרבה יותר מתאים למראה שלה...מרגיז מתסכל ומרתיח מצד אחד....אבל שוב מצד שני....כאילו זה כבר חלק ישן ונוסטלגי שלא מזיז לי לי על אדם שכבר לא קיים מולי ושהתמודדתי איתו כבר והמשכתי הלאה..ועכשיו כל מה שיש לי להגיד לה זה שפשוט תהיי מאושרת...אל תפשלי הפעם עם בעיות האינטימיות והרגש שלך...אפשר להרגיש גם לא דרך כאב והשפלה...יאללה יש לך בחור חדש שנראה טוב וכנראה רוצה להשקיע....לפחות לכאורה ככה זה נראה כי את התוכן האמיתי את צריכה לגלות...תמיד יישמר לך מקום מיוחד אצלי אבל זהו שם זה נגמר...אל תתביישי להגיד שלום בפעם הבאה
זה מעצבן לעיתים שאתה יכול לכתוב שירים ולהלחין ולחזר ולהניח לב מדמם ביד של מישהי בצורת עומק שרוב האנושות לא מעיזה....ולתת את כל העולם דרך העיניים הדומעות שלך אבל היא תעדיף זין בתחת ממנו מול אנשים זרים...אבל ככה זה הטבע האנושי ואני מקבל ומפנים את זה וממשיך הלאה לחפש את עצמי ולחפש את המתאימה והכובשת שלי....שתוכל להכיל שליטה אכזרית וקורעת ומשפילה...ולדעת שהיא מתחילה ומסתיימת במיטה ובמשחקים סביב לה....ולקבל גבר אמיתי ולבבי ורגיש ורומנטי שנותן הכל בצורה ישירה חזקה ואמיתית...סוער ומטורף אבל במובן הטוב...שמכיל טירוף ולא נותן לו להשתלט עליו...אלא מתעל אותו לטובה....כמובן שגם אם ייפול זיון טוב חם וקורע עם מישהי שלא תתפרק לי תוך רבע שעה ובאמת תופסת מעצמה נשלטת אז לא אתנגד לאתגר אמיתי...אני לא פרייאר....
וכל שאר המטענים והמתחים והתוכן?אני מוציא לי בריצה בים....על הפסנתר....בין חברים...ובזיונים טובים....ודרך הדברים האילו במקום לבכות שבוע ולהשתקם עוד שבוע ולא יודע מה..אז הבחור החדש שבי...התמודד וסגר פינה תוך יומיים.
ועכשיו אם תסלחו לי יש לי לבקר ולפנק את סבתא שלי שחולה....ללמוד שיר חדש וללכת לקחת בתולין אנאליים של מישהי שביקשה את זה ממש יפה....מסכנה היא הולכת לבכות כל כך יפה שאני אשפד אותה על הזין שלי...מה חשבתם שאני מבזבז את כל הזמן שלי בלבכות ולכתוב לכם?
חשבתי אם לשים שיר ופוסט עצבניים ועצובים או משהו מתסכל....או משהו שמח ונותן בראש שיראה פוזה וכוח...ואחרי ששוב חיברתי את הפיצול שבי...הגעתי לאמת...שביל הזהב שלי...שמסכם את הכל....לטוב או לרע?תשמעו ותחליטו אתם..;)
(הפוסט שונה ונערך עקב בקשת הדיסקרטיות של העלמה שעליה הוא נכתב...שחס ושלום האדון לא יגלה כנראה)
שלום שלום לכל הסוטים והסוטות המקסימים והכובשים שאשכרה טורחים לקרוא את הבלוג שלי החופר המוזר שמלא במאניה דיפרסיה ודו קוטביות ובכלל בשיעמום מוזר,אובססיה תסכול וזעם...ושזה משעשע אותם,גורם להם להזדהות הבנה וזיכוך..או סתם מעביר את הזמן בהסתלבטות...אני לא מצטער האמת שנעלמתי לכם כלל וכלל...כמה שאני מתרחק יותר מהמקום הזה ומהאנשים שבו החיים נראים לי הרבה יותר יפים,הגיוניים,מסודרים מהנים ומרימים,אני מקווה יום אחד תכלס לסגור את הכרטיס כאן לצמיתות ולמצוא מישהי שתוכל להכיל ולתת את כל הדברים שאני מחפש(לפרטים לגבי כך נא לבדוק את הפוסט הקודם).משום מה אני חייב להודות שהמקום הזה שבוי במעגל קסמים אכזרי ונורא בקטע של החמור והגזר שהוא בחיים לא יצליח להגיע אליו.כל אחד כאן רודף אחרי הזנב של עצמו משום מה ולא יודע מה הוא רוצה כל כך מעצמו ומאנשים אחרים...ורודף אחרי עצמו ואחרי מישהו אחר כמוהו...בונה מגדלים ואז השני כמובן מרסק לו אותם כי גם הוא עסוק לרדוף אחרי עצמו ואחרי מישהו אחר שגם מושך אותו מהאף ורודף אחרי עצמו ואחרי מישהו אחר וכך הלאה וכך הלאה...ואז כולם נשברים כולם מרירים לחלוטין וזועמים והולכים לכל מיני טיפולים פסיכיאטרים או עושים לעצמם נזקים בלתי הפיכים או לסשנים שעוד יותר שוברים ומערערים אותם.אני אישית מנסה להתרחק מזה כמו מאש אבל מה לעשות שאני בעצמי חובב כנראה להבות וכוויות ואני אופטימי חסר תקנה שאני חושב שנשארו עוד נשים שפויות ויציבות לחלוטין כאן,הרפתקניות ומכילות תוכן ולא כל מיני חתולות בשק....ולמה אני כותב דברים אילו?ובכן...אז ככה אחרי ההקדמה(הזהרתי שאני חופר)אספר מה מוביל אותי למסקנות אילו.סיפור קצר הלבנבנה וזאביק אני קורא לו...תהנו...תתייחסו לזה באמת כמו לסיפור ולא כמו לבלוג כי הוא דיי ארוך...אז אם משעמם לכם ואתם תוהים על מה שהולך כאן בקטעים זוגיים בכלוב...תקראו בהנאה
התחלתי לפלרטט כאן האמת בהתחלה מתוך ידידות סקרנות ושיעמום עם מישהי שהייתה נראית לי שנונה וחדה בפרופיל,אמרתי נו מילא נעביר את הזמן קצת בכיף ונשתעשע.כמובן בגלל שהיא צעירה ויפה ומשויכת כביכול אז היה כמובן את מחסום הסנוביות והקרירות שהייתי צריך לעבור.אחרי שהיא הבינה שאני דיי לא מחשבן לה על הגורמים שכאילו שמים אותה למעלה מעל כולן כאן,כי בעולם שלי ובתפיסה שלי כאן כל אחד ואחת שווים,לא משנה מראה,גיל נטייה ומה לא,פשוט יש כאלה שאני מעדיף להתרחק מהם בגלל הבריאות הנפשית שלי,אז השיחה ההיכרותית התחילה לזרום.ילדה שרק התחילה להוציא את האף שלה לעולם הזה ובכלל לעולם שאחרי הצבא ועם אדון שמבוגר ממנה בהרבה...אבל יותר בגישה מאשר בגיל.בהתחלה כמובן כל אחד ניסה להרשים עם הפרטים היבשים עליו ועם המראה שלו ובלה בלה בלה...ומה שהוא מחפש כאן ומה שהוא עבר בכלוב...נו מילא אתם מכירים ההתחלה השיגרתית.ואז,משום מה כרגיל כמו זבוב שנמשך לחרא התחילה מלאכת התיקונים שלי.מה לתקן?את הנפש ואת חוסר האונים.הנה עוד אחת...אבל אמרתי...אולי עם הביטחון העצמי שלה והגישה של יודעת מה אני רוצה זה יעבור.היא התחילה לספר לי על כל האכזבות שלה והשיעמום שלה והבאסה מהחברים הקודמים שלה ואיך שהיא לא מוצאת מה שהיא מנסה למצוא ושכולם שיטחיים בלי תוכן ומהות והרפתקנות ושיעמום אחד גדול ואיך שהיא רודפת ולא מבינה את האדון שלה שאדיש אליה ובכלל ומתנהג כמו נכה ריגשי וכמובן היא התחילה להשליך על עצמה דברים כמו לא יכולה להרגיש לא יכולה לאהוב אני מקולקלת אני דפוקה בלה בלה בלה(אם היה לי שקל...בחיי שכל נשלטת או בכלל אישה מדברת ככה הייתי סביר להניח קונה את הדאנג'ן ואת הספייס ואת האתר הזה כבר מהדברים הללו,יקירותיי...מה נסגר איתכן?).אני כמובן למוד התנסויות ותיקונים כאלו הרגעתי אותה והסברתי לה איפה ובמה היא טועה ועודדתי אותה וחיזקתי אותה מנערה שברירית לאישה צעירה ובטוחה בעצמה וגרמתי לה לחייך ולהתעלות ולהתחזק על עצמה(עובד סוציאלי מישהי?).למה?לא יודע...אולי כי היא הראתה פוטנציאל כי היא לא נכנעה לשדים שבה אלא רצתה לבוא ממקום טוב לשליטה וזוגיות ומה לא,אולי קיוויתי שסוף סוף תצא מכאן מישהי לא דפוקה והזויה ואשכרה תצליח להנות מזוגיות יציבה עם האדון שלה,אבל מה ידעתי?כלום מסתבר.אחרי זה שהזרקור הופנה אליי וסיפרתי לה על האכזבות שלי במיוחד מהנשלטת האחרונה היא דיי הייתה בשוק והלם קרב בערך ודיי הבינה שכל הדברים שהיא עברה מתגמדים לעומת האתגרים שאני הייתי צריך לעבור ושאלה איך בחורות מגיעות למצבים כאלו בכלל ומתנהגות ככה ושזה לא מגיע לי ואני כזה בחור כובש ואחלה והכל.טוב נו.עדיין לא אכלתי את הלוקש.שסיפרתי על הסשנים וחיי המין שלי וגם התפיסה שלי לגבי זוגיות ובכלל שראתה את הגישה שלי הישירה החמה והמטורפת אז היא קראה לי בצחוק זאביק כי דיי הסכמנו שאני אדם זאב מטורף אבל חמוד כזה שבא לטרוף אותה...סבבה...נגיד,ודיי נמשכה והתעניינה יותר ויותר והסתקרנה עד כמה אפלה וכאב וסטיות מלוכלכות אני יכול להכיל ביחד עם רומנטיקה רכות ותוכן ולאט לאט הדיבורים הפכו להיות רומנטיים יותר...והאדון שהיה למרות שהבהרתי לה שאם היא משויכת זה לא יעבור לשום דבר מעבר לידידות התחיל להיעלם ברקע לאט לאט...ופתאום הוא כבר לא אדון...והיא כבר לא משויכת בכינוי שלה ובכלל...ופתאום הם רק יוצאים ולא חברים ולא ידוע איפה הם עומדים והדיבורים ביננו התחילו להיות יותר מלאי הומור חופשיים וקינקיים עם טיזינג.טוב אמרתי,אני עדיין לא אוכל את הלוקש אבל וואללה...מעוניין...למה לא?נראית חמודה,עניינית,אמנם קצת שבורה נפשית ומעורערת אבל עוד בגבול של הטעם הטוב של חוסר הביטחון והילדותיות ולא בקטע של מחלת נפש מטורפת כמו הקודמת,ורבאק הגיע הזמן שתמשיך הלאה למשהו מעניין...שנונה חכמה טעם מעולה במוזיקה ובבגדים כמו שאני אוהב...לא פרחה..אז אוקיי לך על זה...ניפגש.בגלל המרחק התרשמתי שהיא אשכרה לקחה רכבת אליי כדי להיפגש איתי...האמת...פנים מול פנים היופי שלה היה יותר מרשים מאשר בתמונות אבל הגישה קצת פחות ממה שחשבתי...מסתבר שטלפון ומציאות אינם אותו דבר ויופי זה אמנם דבר מרשים בהתחלה...אבל תראה לי את הבחורה הכי כוסית בכלוב ואני אראה לך את האדון שנמאס לו לסשן אותה.אספתי אותה עם האוטו הגענו אליי.קצת וודקה עם תות בננה(כן גם אני הייתי בהלם ועד עכשיו זה מרגיש כאילו גמרו לי בגרון 8 כלבים האסקי סיביריים,הייתי צריך לקנות את החרא הזה מאיזה רוכל צועני כי לא מוצאים את זה בשום מקום..אבל מה לא תעשה בשביל זנזונת צעירה וסקרנית),קצת נרגילה,חיוכים פלירטוטים מבוכה ולאט לאט הדברים התחילו לזרום לכיוון דיבורי בדסמ וגם נשיקות ומגע וחיוכים...נייס...אבל לא לשם כך התכנסנו.שמתי מוזיקת מטאל ברקע,לבשתי חיוך ממזרי והיא דיי הבינה מה הולך לקרות.לקחתי אותה מהצוואר והצמדתי אותה למיטה.בזמן שאני אוחז בגרונה הרחתי אותה מהצוואר,נישקתי וליקקתי...היה לה טעם של בשר טרי וככה אמרתי לה גם...כנראה שהאדון שלה הרבה יותר נכה אדיש ורך ממה שחשבתי...הרגשתי את החששות והההתרגשות בגוף שלה..של מישהי שלא באמת נשלטת אלא רק משחקת על הקו והגבול....הפשטתי אותה בזמן שאני חופן את ישבניה וגופה מכאיב צובט ונושך...והיא צורחת...כאילו חדשה מהניילונים...ואז אמרתי...היא ביקשה אז למה שלא ננסה עליה את שאלתיאל(השוט 40 זנבות מעור שהיא רצתה שאני אנסה עליה ואף נתנה לו את השם)כופפתי אותה ערומה ולמרות שאני לא מת על הקטעים האלה התחלתי לחרמן ולהצליף...ממש בעדינות אבל היא התחילה כבר להישבר לפני שהתחיל להיות לה אדום ביריכיים ובישבן...אמרתי לה שאני אפילו עוד לא מפעיל מאמץ אבל היא צרחה ובכתה...הזכרתי לה שיש מילת ביטחון היא אמרה שהיא יודעת היא פשוט לא רגילה להשתמש בה(עוד סימן לחלב מתחת לשפתיים בנושא אבל נו מילא).שראיתי שהיא רועדת ובקושי תעמוד עוד מעט...הפסקתי...כמה שאני סאדיסט...בכל זאת זה דייט דייט ולא רק מפגש לסשן.טוב אמרתי לה...רדי על הברכיים ועשי מה שזונות עושות שזה למצוץ זין..החמודה חשבה שהיא תמצוץ זין כמו שהיא מצצה בבית הספר...נחמד....אבל לא בבית ספרי...בלי ידיים קדימה ולפתוח את הגרון זונה...כמובן כמה דקות אחרי זה אני מרגיש משהו קר ורטוב על הזין שלי...מסתכל ורואה דמעות..ולא דמעות של חנק אלא דמעות של כאילו מת לה מישהו.כיביתי את המוזיקה והוצאתי את הזין שלי מלא הדמעות מהגרון שלה.ואני רואה אותה ככה.מלאת דמעות על הברכיים..בוכה.אני חייב להגיד שהחלק הממש סדיסטי שלי ממש נהנה מזה ולכמה שניות הסתכלתי והתענגתי וצמח לי האגו.הנה הבחורה שסיפרה לי שבסופו של דבר היא משתעממת מסקס ושאפילו החבר עם הזין הענק שהיה לה והיה מכאיב לה כבר לא איתגר אותה שסיפרה לי על האדון או חשבתי כבר האדון לשעבר שהיה איתה חודש וחינך אותה וסישן אותה ומה לא...ומה בסך הכל עשיתי?קצת הייתי קשוח ומכאיב והכנסתי זין לגרון וקראתי לה זונה...משהו שכל תל אביבית מנוסה בו כבר מגיל 15 עם לא לפני...והנה....עוד זונה סנובית...עוד משהו יפה שברתי.אבל מה לעשות שאני מעוניין בזונה הזאת מעבר לסשנים אלא למשהו רציני ואי אפשר להשאיר אותה ככה שבורה...ומה לעשות שאני לא מניאק יותר...לפחות מנסה.הרמתי אותה והתיישבתי לידה ואמרתי לה..למה לא אמרת את מילת הביטחון אם היה לך כל כך רע?אנחנו באנו להנות כאן את יודעת לא לפגוע באמת אחד בשני...ואז היא אומרת:"איתו הייתי מרגישה כאילו הוא סתם קצת מתאכזר ומכאיב,איתך הרגשתי ממש זונת רחוב,ממש קרעת אותי והיה לי כל כך רע שלא יכולתי לחשוב ולנשום".כן כן תטפחי לי את האגו.טוב הרמתי אותה סטייל חתן כלה למיטה אמרתי לה שמספיק עם הבדסמ להיום למה שלא נמשיך פשוט לסקס מהנה וחזק?נתתי עבודה טובה עם הלשון והיא התפתלה וגמרה כמה פעמים....אבל גם הזיון...לצערי...נמשך אולי רבע שעה במקרה הטוב...גם שם היא כבר בקושי עמדה בקושי זזה היה לה חזק מידיי עמוק מידיי...וממה?כולה 20 ס"מ...באמת נו.הפסקנו.אפילו לא גמרתי...נתתי לה לנוח במיטה ודיברנו וצחקנו והיא אמרה והתחילה להשוות שוב בפעם המיליון ביני לבין האדון שלה ואיך שהכל שונה והרבה יותר חזק וטוב אבל היא צריכה הדרגתיות ולהתרגל...בסדר סבבה למה לא(תמרור אזהרה ראשון)ואז שבאתי להתנשק איתה או סתם לרבוץ איתה במיטה פתאום..איכס זיעה ומה פתאום עכשיו אפטר קייר ופויה...הגיינית ברמות שקוטלות אינטימיות...מה שווה סקס וגם אפטר קר ומגע עם לא מזיעים ביחד ומחויכים אחרי?מוזר(תמרור אזהרה שני).הגברת הנוצצת וחסרת האוויר הייתה כמובן רעבה אחרי שלא אכלה כל היום ונסעה אליי וכמובן...אמרה ולא תקבל?תקראו לי דון ג'ואן דה לה שמטה.הלכנו אכלנו סטייק במסעדה ממש טובה והתפוצצנו באוכל וחיוכים ונשיקות ומחמאות.התחלתי כבר לאכול את הלוקש ואמרתי אולי זאת יותר יציבה שהיא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי שהיא רוצה אותי ולהיות איתי ולזרוק את המטען האימפוטנטי והעודף שלה ויש עניינים משותפים וקליק וחום,אז אולי היא סבבה בשבילי.סיפרתי לה דברים אישיים עליי והיא התרשמה ויאללה חתכנו לדאנג'ן למסיבת אמצע שבוע.היא הייתה סקרנית לראות את הקהילה ובמה הם עוסקים וכיצד הם משתעשעים.הזהרתי אותה שהיא עדיין ילדה עם פנטזיות בראש וזה לא מה שהיא מדמיינת.איך שהיא נכנסה...קיתונות של ביקורות...זאתי שמנה....זאתי מכוערת...זאת זקנה...זה עקום....אני הכי יפה כאן והכי צעירה..לא היה מה להגיד היא באמת הייתה הכי יפה וצעירה באותו הלילה אבל ממש לא אהבתי את הגישה שלה.אמרתי לה שזה לא כמו לצאת לפיק אפ בר בתל אביב או למסיבה בקיבוצים...שכולם חייבים להיות יפים ונכונים ובגיל המתאים ורק להם מותר להנות וכל השאר מתביישים להגיע.כאן כל אחד שווה לשני ולכל אחד..גם אם הוא שמן או רזה או עקום או יפה בא לממש כאן פנטזיות והנאות ולהיות עצמו ובלי לקבל ביקורת.לקחתי אותה למבוך אחרי שהיא אמרה שאם אני רוצה להמשיך סשן או סקס אז רק שם...אוקיי...הלכנו אני היא ושאלתיאל השוט...התחלנו להתנשק והתחלתי לנשוך את שדיה והיא אמרה דיי..שהיא לא מאמינה שהיא זרמה איתי כל כך הרבה ועוד ביום אחד...שהיא לא בחורה של סטוצים ושל זיונים על דייט ראשון וגם הכל כולל הרומנטיקה והמסביב זה יותר מידיי בשבילה ושהיא רוצה לשמור משהו לפעמים הבאות והיא רוצה להיפגש איתי שוב ובפעם הרבה מה שאני רוצה מקבל.רציתי להאמין לה כי היא באמת לא הראתה שהיא מתהפכת יותר מידיי בראש שלה ונראתה דיי יציבה.אז...נפתחתי אליה..אמרתי לה שהיא יודעת שאני רוצה אותה...ואת כל כולה כבחורה למשהו רציני ולא סתם לזיין..כי מלזיין שבעתי וששליטה זה אחלה משחק כדי לשחרר יצרים אפלים אבל חוץ מזה בקטע של גבר מול אישה שהיא תבין שהיא יכולה להסתכל לי בגובה העיניים ושלא כמו מול אדונה האימפוטנט והאדיש...היא יכולה להיפתח ולא לשחק משחקים או להתבאס ולרדוף..אלא לתת יותר מקום להרפתקאות ורומנטיקה...החיים פאקינג קצרים.התחבקנו והתנשקנו...היא כבשה אותי...אחרי שיחות אין ספור ודייט שנמשך לתוך הלילה וסקס קצר וקורע ששבר אותה...זאת הייתה הנקודה שבאמת רציתי אותה ואכלתי את הלוקש לגמרי.היא אמרה שהיא רוצה לעשות משהו בשבילי ולהיות יפה ומפתה ולהסתובב עם חזייה בלבד ושכולם יקנאו בכמה שהיא צעירה ויפה ושלי...ושם על הספות שאלתי אותה...של מי את...והיא אמרה שלי...והאמנתי...והתנשקנו...אמרתי מה עכשיו?היא אמרה אתה לוקח אותי הביתה אלייך.אמרתי לה בואי נמשיך את מה שהפסקנו בצהריים..יש לך מטלה עוד לספק אותי...ונכנסנו לאוטו....לי הייתה הרגשה של תקווה לסקס טוב הלילה ולעוד הרבה דייטים ורומנטיקה בהמשך..חשבתי וואללה...הכל מסמן לכיוון אמיתי.איך שהגענו הביתה...הכל התחרבש...כאילו אדם שונה מולי...כבר לא היה לה חשק לסקס והיא הרגישה חרא ובחילה ואמרה לי שוב שזה טו מאץ' בשבילה ליום אחד.אין בעיה.קניתי..כפיות זה גם מעולה ושוב....אני לא נואש לסקס.אחרי זה התחיל תמרור האזהרה הראשי.כל הלילה רק תלונות והשוואות לאדון הקודם מולי ולמה הוא ככה ואתה ככה ואיך אני יכולה לגרום לו ככה ובלה בלה ובלה ורק תסכולים.כנראה לקראת הכפיות והלילה...היא חיפשה את המוכר האדיש והנוח שצריך לרדוף אחריו והיה לה יותר מידיי איתי וממני ליום אחד...לא יכלה להכיל אותי.למרות שגם בלילה...הצלחתי לעודד אותה ולהשכיח אותו ממנה...ושאלתי שוב ברצינות אם תכלס אחרי כל היום הזה גם אני כבשתי אותה כמו שהיא כבשה אותי והאם אני מוצא בעינייה והאם היא מוכנה להיפטר מהמטען החורג והדפוק שלה...והיא כמובן ענתה בכן מוצהר.התעלפנו לישון.קמתי בבוקר והיא הייתה קרה יותר אך עדיין חמודה...הסעתי אותה לרכבת..אמרתי לה שאני לא טוב בקטעים כאלו אבל שאחרי מה שהיה אתמול היה לי ממש טוב איתה ושאני יותר ממעוניין...אז יש דייט הבא ויש להיפטר מהמטען החורג?והיא אמרה לי כן והתנשקנו.הרגשתי בפסגת העולם.סוף סוף מישהי יחסית יציבה חובבת בדסמ וגם חומר של חברה.ייאי.שלחתי לה הודעה רומנטית על כמה שנהניתי והיא שלחה בחזרה כאשר היא הגיעה הביתה.אחלה.חשבתי שנדבר לפני שהיא הולכת לישון כי זה מה שהיינו עושים בכל לילה ועכשיו במיוחד אחרי שמצאתי חן בעינייה כל כך וקיבלתי הצהרות ציפיתי לצלצול שלא הגיע...והיא גם לא ענתה.מוזר..היא בחיים לא מפספסת שיחה איתי.משהו התחיל להרגיש מסריח אבל אמרתי נו מילא בטח התעייפה מהדברים שלה והלכה לישון.להזכיר לכם שאחרי יום וחצי ואני עדיין לא גמרתי וסופקתי.למזלי תודה לאל על זונות חולוניות שיכורות וחרמניות,אחת מזונותיי טילפנה ב3 בלילה ואמרה שהיא רוצה שיקרעו אותה.אחחח הפיקס הזריז שהייתי צריך....מציצה זריזה וקריעה זריזה באוטו בחניון ליד בית הקברות ואני מסודר.אני עוד זוכר שסיפרתי לה כמה שכיף לי לזיין אותה שיש מצב שמתחיל לי משהו רציני ושהקטע ביננו לא ימשיך...איזה טמבל...והיא כולה התבאסה.אבל עודדה אותי שאמרה שאחותה הכירה מישהו בכלוב והם מתחתנים...אמרתי יופי לפחות למישהו יוצא כאן זוגיות נורמלית.מזל שזיינתי לפחות.כי היום הבא היה סיוט.ניסיתי להשיג אותה לקראת צהריים...לדבר איתה לפני שאני טס לאילת.להגיד לה שתכלס אני טס לאילת אבל עם מחשבות ותשוקות עליה.ושלא תישבר ותחזור אליו במהלך הסופש בגלל כל סימני השאלה והספקות ושכשאני חוזר אני הולך להראות לה צדדים בבדסמ ומילא בבדסמ אלא בזוגיות שהיא בחיים לא חוותה.כמובן זה לא קרה כי היא לא ענתה.ואז הבנתי שאכלתי לוקש והכל התהפך.שאלתי אותה בהודעה אם יש משהו שהיא רוצה לספר לי.היא אמרה לי שהיא רוצה שנישאר ידידים כי אנחנו לא כאלה מתאימים והמרחק בעייתי.אמרתי לה שבגלל שאנחנו שונים זה יצליח.אם היא תלך שוב על המוכר והידוע ומה שהיא רגילה אליו,היא תגיע לאותה תוצאה של אכזבה ויובש ותסכול וכאב לב,וגם אני והמרחק,שרוצים הוא לא מהווה בעיה ושהיה לנו דייט נפלא ואחלה קליק אז למה לא להמשיך את זה?ואז היא כמובן כתבה...אני לא הרגשתי כזה קליק וגם לא נמשכתי אלייך פיזית כמו שציפיתי וגם יש לי רגשות אליו אז...בקיצר...האכילה אותה זין של כושי מאחורה בלי חומר סיכה.שעה לפני שאני טס לחופשה עם חברים להנות ולחגוג.הבחורה שחפרה לי והתקשרה אליי ורצתה אותי וכביכול הממתי אותה בסקס וברומנטיקה ובדברים שהיא לא הייתה רגילה לקבל מאף אחד ושרק חפרה כמה היא רוצה עוד להיפגש ורוצה אותי ולהיפטר מהבחור,אומרת לי את הדברים האילו...המממ....פיצול אישיות מישהו?ואני הראשון שאודע....אני כולה 172 לא 190 כמו שהיא רגילה לכל האשכנזים הגבוהים והמנצנצים ביופי אבל אדישים ריקים ואימפוטנטיים...ואני בהחלט לא דוגמן או משהו וגם לא מאמין בלהיות אחד כזה אלא עושה כושר בגלל קטע של כיף וסתם כי אני גבר אבל אני יודע את הערך שלי ואת היופי שלי וכמה אני שוקד על המבנה הגברי ובהחלט יש....יש למה להימשך פיזית והרבה.מזל שיש את אילת....ומזל שיש חברים אמיתיים ותוכן...אני זוכר קטע מסוים שישבנו כל החבר'ה...כולם שותקים...ואז שמתי את הדיסק הראשון של אביתר בנאי וששמתי את תיאטרון רוסי...הסיפורים,הזעם,התסכול וגם הצחוקים והניחומים התחילו לזרום ואני מודה לאלוהים כל יום שיש לי חברים ואנשים כאלה מסביב שבאמת אוהבים אותי ולא רק את הסאדיזם והפוזה והזין שלי.שלחתי לה הודעה שהייתה שיכור מסתבר למרות שאני לא זוכר...שאני מבולבל כאילו הבחורה ששלחה לי הודעה לפני הטיסה היא לא הבחורה שפגשתי ושתחשוב טוב לפני שהיא מוותרת על משהו חדש בגלל משהו מוכר.חגגתי ושתיתי ונהניתי אבל וירד העול מהכתפיים.שחזרתי חזרה למרכז וירדתי מהמטוס פיללתי להודעה טובה איך שאני מדליק את הנייד...והיא הגיעה...אבל לא מה שציפיתי לו...מסתבר שקיבלתי 92 במבחן בחוזים...שכולה רציתי לעבור פשוט בציון עובר של 60 ולמדתי את החומר בצורה קלילה במקרה הטוב.משהו שרק מצטייני הדיקן אצלנו מקבלים בזמן שאני עסוק יותר בהלחנה מאשר בחוזים....שמחתי...אמרתי וואללה יש חיים מחוץ לבאסה.קיבלתי גם טלפון מהמ"פ שלי שאמר שהיחידה שלי נבחרה כיחידה מצטיינת של נשיא המדינה במילואים כבר שנה שנייה או שלישית ברציפות בגלל כל המעצרים והפעילות המבצעית שאנחנו עושים בשכם(כבוד של מפקד...אחחח...)אבל רציתי לדעת איפה אני עומד.שלחתי לה הודעה...רציתי לדבר ולראות סופית מה נסגר...חוסר וודאות ובלבול יכולים להשפיע על אדם לשיגעון.היא אמרה שהיא סידרה את העניינים איתו והם דיברו על כל מה שמפריע להם ועכשיו היא שלו ורק איתו וזהו ושמתוך כבוד אליו היא חותכת איתי את הקשר.האמת?אכלתי חרא והתבאסתי אבל חייכתי,לפחות זה נסגר לכיוון כל שהוא.אמרתי לה שתעשה לי טובה...היא חשבה שהתכוונתי לסקס וזעמה...אמרתי לה שפשוט תקשיב ולי וזאת תהיה הטובה שלי..ביקשתי ממנה שלא תחזור אף פעם למצב של חוסר הביטחון וחוסר האונים כמו שהיא הייתה שהתחלנו לדבר,כי אני לא אוכל לדבר איתה יותר על זה ובכלל מתוך כבוד לאדונה ושלא תתבייש להגיד מה היא רוצה ומה היא מחפשת ושתגרום לו ושגם היא תשקיע בקשר כמו שצריך ושיתבגרו יחדיו גם אם יש כאבי גדילה ושהלוואי שתצמח לה אהבה מעולה איתו.והתכוונתי לזה.למרות כל החרא שאכלתי ממנה בסופו של דבר...הייי לפחות זיינתי אותה כמו שאף אחד לא מזיין אותה והיא סיפקה אחלה בידור ואשליה לתקופה מסוימת...והקטע של חוסר משיכה וקליק?כמובן שאני לא ילד כדי לקנות את זה אחרי כל הדייט והרומנטיקה הסקס והמבוכה וההומור.הייתי שונה.הייתה יותר מידיי ממה שהיא יכלה להכיל.הייתה הטעם החדש והאקזוטי אחרי שהיא התרגלה לווניל הלבן הרגיל והדהוי.ואיפה יש מקום לקבל אותי כאשר יש כבר מישהו אחר שם בפנים?טיימינג...הגעתי מאוחר מידיי.אמרתי לה את זה גם.ואז אמרתי לה בסופו של דבר שאני מקווה שבאמת תאמץ גם היא וגם האדיש שלה את המסקנות ושיידעו איך לתחזק את הזוגיות שלהם אחרת כמו שצדקתי בכל דבר אני אהיה צודק גם בזה שעכשיו הם יהיו על קצות האצבעות בגלל שהערתי אותה אבל ברגע שיחזרו לשגרה הכל יתחרבן בחזקה וייגמר..וכמובן אמרתי לה שכאשר יימאס לה מהמוכר,היידוע והמשעמם והמאכזב...והיא תרצה גבר כהה עם עיניים ירוקות ושיער ארוך....גוף גברי ומבט של זאב נועץ שיניים...אבל גם מאהב שכותב שירים ומחזר כל יום כאילו זו הפגישה הראשונה...שמסתכל בגובה העיניים ומרים לשם אם צריך בלי רחמים...שתשמור את המספר של זאביק.
אפילוג.
לפעמים אני מרגיש כמו הנווד של צ'ארלי צ'אפלין.בחור נוכל מקסים ומגושם עם משיכה לא קונבנציונאלית שמתאהב באיזו עלמה שבורה וענייה ונותן לה ממחצית פת הלחם שהוא גנב לעצמו למרות שהוא מת מרעב ואז אחרי שהוא דואג לה ומתחזק אותה ככה יפה יפה...היא הולכת ומתאהבת באיזה יפיוף יבש עם כובע צילינדר וגלימה...ואני נשאר עם ההליכה והמניירות שלי ועם עצמי עובר למקום הבא עם דמעה מתוקה בלב וחיוך של תקווה ואופטימיזם ורומנטיקה חסרת תקנה..אבל רבאק למה למכור לי לוקשים?למה להוליך שולל?את עצמך ואותי?למה להצהיר הצהרות ובכוח לתת לי רעיון לא נכון?הדבר היחיד שביקשתי ממך...איי פעם שתהיי אמיתית עם עצמך...אבל כנראה שהגעת הביתה נבהלת..נבהלת שאת נמשכת ורוצה והיית חלק ממשהו שאת לא רגילה אליו..שהעיר בך דברים בעצמך שאת לא מכירה ואמרת...וואו זה יותר מידיי בשבילי זאת לא אני...כן טוב...בחרת לא להיות כזאת...זאת יכולת להיות את..איזו התמודדות ובריחה עצובה...בכל מקרה יקירתי....שיימאס לך מהקור והאדישות והאימפוטנציה והיחס החרא ותירצי משהו אמיתי חם ושונה...יש לך את הטלפון שלי....ואם אתה קורא את זה אדון אדיש ונכה....תדע איך לחזר ולספק...זה שאתה אדון זה לא אומר שאתה לא צריך להיות גבר לפני....וכנראה....שנישקת מישהו טיפש
You are far,
When I could have been your star,
You listened to people,
Who scared you to death, and from my heart,
Strange that you were strong enough,
To even make a start,
But you'll never find
Peace of mind,
Till you listen to your heart,
People,
You can never change the way they feel,
Better let them do just what they will,
For they will,
If you let them,
Steal your heart from you,
People,
Will always make a lover feel a fool,
But you knew I loved you,
We could have shown them all,
We should have seen love through,
Fooled me with the tears in your eyes,
Covered me with kisses and lies,
So goodbye,
But please don't take my heart,
You are far,
I'm never gonna be your star,
I'll pick up the pieces
And mend my heart,
Maybe I'll be strong enough,
I don't know where to start,
But I'll never find
Peace of mind,
While I listen to my heart,
People,
You can never change the way they feel,
Better let them do just what they will,
For they will,
If you let them,
Steal your heart,
And people,
Will always make a lover feel a fool,
But you knew I loved you,
We could have shown them all,
But remember this,
Every other kiss,
That you ever give
Long as we both live
When you need the hand of another man,
One you really can surrender with,
I will wait for you,
Like I always do,
There's something there,
That can't compare with any other,
You are far,
When I could have been your star,
You listened to people,
Who scared you to death, and from my heart,
Strange that I was wrong enough,
To think you'd love me too.
I guess you were kissing a fool,
You must have been kissing a fool.
אני זוכר את עצמי כאחד שהתעניין בשליטה מאז ומתמיד...תמיד לאתגר ולספק את עצמי אסקטרא מבחינה זימתית,אגרסיבית ודומיננטית מעל המין הנשי.זה היה נראה לי טבעי ונראה לי סדר הדברים כיוון שבכל גבר עדין ככל שיהיה תמיד תסתתר בהמה אונסת ואנוכית ובכל אישה זונה מופקרת חושנית מפתה ומוליכה שולל שצריכה להילקח ובכוח.לכן תמיד הלכתי על הכי יפות,חכמות,שנונות,חזקות,גבוהות(גם יותר ממני אכן כן,ועם כל הסטיגמות שלכם והתפיסה אתם יכולים להיכנס לי לתחת...גבר אמיתי יכול לכופף גם זונה גבוהה על הברכיים יפה יפה ולגרום לה להרגיש בטוחה וקטנה...חבל שרוב הגברים בארץ פדלאות ורוב הנשים מתוסבכות..להפך מאירופה...אבל הרחבה על זה אחר כך)ובחורות בעלות כוח ושכל שמהן תמיד היו יוצאות הזונות הכי מקצועיות ומתמסרות שהיו צריכות גבר שייקח אותך ישבור וירכיב יפה וברכות מחדש.לדוגמא...בגיל שש וחצי לקראת 7 כבר הייתי משחק בכוס של שכנה שלי בת ה12 ונהניתי מזה...וגם היא...בכתות ג ד ה כיוון שהסתובבתי הרבה באותה תקופה בחבורות של רוסים אז הייתה לי מרינה קבועה ובלונדינית לצידי שהייתה משחקת לי בזין...והפעם הראשונה שלי בגיל 15 הייתה בחול עם מדריכה דוגמנית מאורסת לאנגלית בת 20 בשם אנסטסיה...אחח החיים הטובים.
לכן שהגעתי לכאן הגעתי עם מלא ציפיות וראייה אופטימית קדימה,סוף סוף המקום שבו מחפשים את האקסטרא...לגבי אהבתי והעדפותיי את השליטה שלי אפשר להסתכל בפרופיל.ובכן בהתחלה,היה לי אכן מזל של מתחילים ונפגשתי עם נשים ובחורות צעירות ומבוגרות מהממות שנהניתי להתלכלך איתן ללא גבולות בהנאה טהורה זנותית ואגרסיבית,אחח זמנים טובים.ואז הגיעה הבחורה שלה מוקדש הפוסט הראשון בבלוג ושאריות מבלוגים אחרים.נשלטת מדהימה,מהממת,חכמה,שנונה,חזקה,צעירה מתוחה וחולת מין ללא גבולות.נדמה היה שהיא עלתה לי על כל הציפיות.מפה לשם בקצרה אחרי כמה מפגשים רנדומליים ומזדמנים בחוץ או בכל מיני בתי מלון מלוכלכים וסליזיים שבהם אפילו לא ידעתי את שמה והכינוי שלה היה זונה וכלבה או גורה שהרגשתי חיבה אליה העניין התפתח למרות חוסר רצוני ורצונה בהתחלה לעניין וונילי ומבלבל.וכמובן שאז התחילו לפעול כל חוקי מרפי.שהחומות שלי היו בהתחלה בכוננות מלאה והסשנים המשיכו לאכזריות לשמה אצלי בבית היא הייתה בוכה ומתפרקת בחיקי ומתנשקת ומחבקת ודומעת בצורה מפתיעה,נחשפת ומספרת ומצפה להבנה,חיבוק ונתינה של חום ואהבה...שהותירו אותי עוד יותר מבולבל כיוון שהבחורה אמרה שהיא סולדת מהם ולא מחפשת זאת כלל אלא קשיחות נטו...מסתבר שמאחורי כל העוצמה הנחישות והיופי מסתתרת ילדה פגועה שהתעללו בה בצורה אכזרית ואף היא העידה על עצמה כמה שהיא מקולקלת ולא טובה יותר לכלום והיא רוצה אהבה ולא רוצה אותה באותה העת ושהיא לא יכולה לסבול שטובים אליה ושאני טוב מידיי אלייה...וחיפשה למחוק את עצמה בעולם השליטה אחרי שלא הצליחה לגמרי בעזרת סמים ודברים אחרים...גוזל פגוע...שהייתה בוכה שהייתי עושה איתה אהבה רגילה וראתה רק כמה משומשת ודפוקה היא,שאמרה שהיי של הכאב הוא הכי טוב כי אחר כך חוזרות המחשבות הרעות שהכאב נעלם.לאט לאט איך שנפתחתי בפניה גם והסתכלתי עליה בגובה העיניים ויותר בכוונות של בת זוג בנוסף להיותה נשלטת בסופו של דבר גברו הרגשות ואיתן אבל גם הבלבול והטראומות והשדים מעברה שהובילו בסוף כמובן לתוצאה הבלתי נמנעת שהיא ברגע אחד של היי חיבה ורגשות רצתה שאני אהיה שלה ואף הכריזה על כך ואמרה שכל מה שאני רוצה אקבל ממנה...ורגע שני שאני מוצא את עצמי מבקש ממנה להיות בת זוגי והיא מסרבת בוכה ובורחת ומכה על חזי ואומרת למה אמרת את זה סיבכת הכל הכל אבוד עכשיו ובחיים לא אהיה שלך ולא יכולים להתפתח אלייך רגשות בגלל שאתה טוב מידיי אליי והורדת את כל החומות והתאהבת בי....נו מילא...דבר שהוביל אחר כך להרבה מריבות רדיפות ונזק ומחיקה עצמית שלי והרבה בלאגן וכאב שעברו ורופאו על ידי שיחה אחרונה וחותכת,הרבה הלחנה ומוזיקה,והודעה אחרונה של ביי ודרך צלחה והשלמה שהיא קיבלה...מאז נפגשתי,סישנתי,דיברתי וחפרתי להרבה מנשות הכלוב כאן ובכלל אל נשים המעוניינות בשליטה.חלק מהאינטראקציה הייתה מעולה,חלק ככה ככה אבל הרבה ממנה הייתה מאוד מאוד רעה או לא ברורה ואף עצובה.לכן עקב חוויותיי כאן בכלוב ועקב זוויתי ראייתי האובייקטיבית למראה,כיוון שאני תמיד נמצא רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ ומנתח דברים בצורה שיוויונית ובראייה מפוכחת...אני מגיש בזאת את מסקנותיי לשפחות המתחילות ועצות למתקדמות וגם לאדונים שביניכם קצת עצות כדי שלא תסתבכו את עצמכם או תגרמו לעצמכם או לשפחותיכם נזק מיותר..פיזי ונפשי\
נתחיל
1.שפחה/מלכה יקרה,כלל ראשון לפני הכל ואחרי הכל,נאה דורשת נאה מקיימת כמובן אבל עם חריגים.כלומר אם את 152,שמנה,מחוצ'קנת,עילגת שאינה יודעת לכתוב,שבורה מהמותן ופיסחת,אז בבקשה טלי קורה מבין עינייך לפני שאת דורשת ומעמידה סף קבלה של מישהו שיש לו 185 חתיך עם ריבועים ופנים של דוגמן ותואר משולש.אלא אם כן את מגשימה איזשהו פטיש של שמנות או שבורות לבחורים כאלה וזה הטעם שלהם קודם תבחני את עצמך לפני שאת מרימה את האף.כאן זה לא העולם הוונילי ובגלל שיש לך כוס לא עושה אותך קובעת
2.מלכות יקרות...מה לעזאזל?אני לא חושב אישית שבפרופיל שלי יש ספק הקל שבקלים לאן אני פונה ולמי ולאילו מטרות(למרות שבעניין המטרות הכל פתוח ועל כך בסעיף הבא),עכשיו אני לא מבין את הפואנטה של מלכה,או לסבית או סתם ילדה מבולבלת לפנות אליי,ולזיין לי את השכל מרוב שיעמום כאשר אין לה מטרה ברורה באופק מה היא רוצה מעצמי וממנה.כן אין מה לעשות יש מלכות שלפעמים צריכות להרגיש גבר וזין חזק שקורע אותן,זה נכון כל אישה צריכה גבר וכמו שנכתב כאן על ידי אחת"הבעיה עם נשים כמונו שאנחנו לא באמת יכולות להיות מאושרות עם גברים כמוהם(נשלטים)".את זה אני מבין.גם שיחה טובה ומשובבת נפש או פילוסופית או אפילו לשפוך את הלב אני מבין...אבל יש כאן אנשים,גם גברים שפשוט מזיינים לי את המוח ללא פואנטה ומטרה...בצורה דפוקה עלובה ומעצבנת...לכן חברי הכלוב היקרים...דעו למי ולאן ולאיזו מטרה אתם פונים...בבקשה תסגרו על עצמכם לפחות חלקית שתהיה אינטראקציה פורייה.
3.מטרתי באתר וכוונותיי לנשים?ובכן גבירותיי היקרות,אז גבר אמיתי לא פנוי רק למטרה אחת ויחידה אלא הוא רב גוני ומנצל הזדמנויות בהתאם למצב.קודם כל בגלל שזה אתר בדסמי ולא קופידון אז כן הפרופיל שלי מעוצב ונכתב ומנוסח לפי הצד הבדסמי שלי,מפורט ומנוסח בבהירות על מה שאני מחפש בבדסמ.אני חושב שלכתוב שאני בוכה כל פעם בסוף לב אמיץ ושפעם התחפשתי לסטאלין בפורים לא יועיל לאף אחת כאן.רציני או לא רציני?שפחה קבועה או מזדמנת?אז ככה אני לא נמושה...אם ייצא לי לצוד מישהי,לזיין ולקרוע אותה כמו כלבה חד פעמית ולזרוק אותה קרועה בביתה בלי לדעת את שמה...כן ברור שאעשה זאת מה אני דביל או פרייאר נראה לכם?אבל כן בגלל שאני משאיר את הראש והלב פתוח ולא שקוע כל כולי בתוך החרא הבדסמי הזה אז כן אני משאיר את כל האופציות פתוחות,אם ייצא משהו רציני ולמישהי כאן יש תכונות שבגללן היא תהיה גם בת זוג וונילית שלי...מעולה....אם בתור שפחה קבועה למפגשי בדסמ...גם טוב....מה שבא לי בטוב וגם לכן זה מעולה.וגם שמדברים בעניין ובנושא רציני ואתן מתלוננות שאני מדבר מלוכלך ולעניין....אז ככה...קודם כל צריכה להיות התאמה בסיסית במה שמחפשים בבדסמ כי זה אתר של בדסמ וצריך לדבר ישר ולעניין על הדברים גם בצורה בוטה ומלוכלכת..אם לא כאן אז איפה...ואז אפשר להכיר יותר ומעבר...
4.אישיוז.גבירותיי...רבותייי....וכל הייצורים שביניכם...כולל אני...לכולנו יש אישיוז ושריטות וטראומות וחרא שאכלנו שקשור לעולם הזה בעקיפין או בישירין כמו שפירטתי בפסקה השנייה של ההקדמה...אבל בחיית...לא לחיות בזה...דיי...מספיק זה מספיק....לא לא מעניין אותי מה קרה עם האקס שלך ואיזה שולט הוא היה ומה זה עשה לך ומה הוא עשה לעצמו ואיך דודה שלו הייתה מבשלת...ולא אל תעשי לי רגרסייה ותבכי על עצמך ותמצאי את עצמך רחמים עצמיים כל פעם כי אז לא נוכל להתקדם לשום מקום...אפילו מבחינת ההרגשה המנקה והמשחררת של הסשן....תקשיבו לי ותלמדו ממני....גם ככה יש דברים שישבו לכם בתוך הלב לכל החיים(הרבה פחות אבל ממה שאתם חושבים אם תפעלו לפי מה שאני אומר לכם)...שיגרמו לכם לצעוק,לשנוא לבכות ומה לא,התרופה היחידה לכך?התקדמות בהתמדה...התמדה היא ההמשכיות בצעידה קדימה אבל היא ההמשכיות הכי קשה...ההתמדה נשארת אחרי שנגמרת הנחישות...כלומר שאת או אתה יודעים את הכיוון הנכון ומה יש לעשות אבל אין לכם כוח ורצון לעשות זאת ובכל זאת...אתם נעים קדימה...גם בחוסר רצון ורגש בהתחלה עם הצעדים קדימה...אתם לא תשימו לב אבל אתם תתחזקו ותמלאו את עצמכם בהגשמה עצמיתות ותצאו מחוזקים ומלאי לקחים ויפים יותר לפעם הבאה.כן יש דברים שלעד יישארו.יש דברים שישנו אותנו ללא הכר וידפקו אותנו מהצד...אבל מושלם זה משעמם וזה עושה אותנו האנשים היפים שאנחנו היום ועם זה...להתקדם...להתמיד...
5.עולם הבדסמ והגישה אליו.אם אתה או את חיים כל החיים שלכם ואת כל המהות שלכם סביב הבדסמ....אם את או אתה באים לעולם הזה כדי למחוק את עצמכם לחלוטין וכדי לעשות לעצמכם נזק עצמי חמור נפשי ועמוק בכוונה כמעין התאבדות נפשית...או כדי להזיק בצורה רעה מקעקעת ומזעזעת בגלל רוע טהור ומגעיל בגלל קטנותכם בחיים...בבקשה...אל תפנו אליי תפנו לייעוץ....ותתמידו בו...והרבה....הרבה בחורות צעירות כאן באות מהמקומות הלא נכונים לעולם הבדסמ.בגלל טראומות מיניות כאלה ואחרות.עם ההורים.או עם החברים שאנסו אותן.או ההשפלה בבית.מילא עד גבול מסוים זה טוב ואף בריא לשחרר את זה בעולם השליטה.כנ"ל לגבי גברים מתוסכלים מינית או סתם שצריכים לשחרר קיטור מצד זה או אחר.אבל לפעמים,מה שקורה פה בהחלט מרגיז מקומם ומעציב אותי.אני קורא בהרבה בלוגים וגם שומע סיפורים על איך ששולטים מתוסכלים זקנים וממורמרים שפשוט הרוע פועם בהם משחררים אותו ללא דרגות על בחורות צעירות מהתיכון שגם ככה נפשותיהם שבורות כנף ומעוותים אותן עד לכדי סמרטוטיות אמיתית בחיים ושברי כלי ולא יציבות נפשית.תבינו אנשים..בשליטה אתם צריכים לשלוט על עצמכם מצד אחד ומצד שני לשחרר דרור את יצירכם המעוותים בו זמנית...משימה קשה?בגלל זה יש מילת ביטחון...בגלל זה אתה השולט...והיא הנשלטת...או ההפך...תיצור סביבה בטוחה שבה היא יכולה להתפרק ולבכות ולהנות דרך הכאב המלוכלכך והמעוות...ותדע...תדע מתי לעצור...וללטף..ולהקשיב לגוף ולנפש הפצועה שלה...תרכיב אותה מחדש בביטחון אחר כך....תתקן את הכנף...שהיא תוכל לחזור אלייך חזקה יותר ויפה יותר ואישה יותר.יש כאן אנשים חכמים שמבינים זאת כמו המרקיז דה סאד שכתב כאן ציטוט שאומר שאדם שלא מבחין בין דרגות שונות של רוע נהיה העבד של הרוע.ויש אנשים שלדעתי הם מגעילים ונצלנים ויותר טורפי נשמות עלובים בלי נשמה או אחיזה חזקה משלהם בעצמם שכותבים ואף מתגאים בבלוגים שלהם איך הם רק מחפשים את השפחות השבורות והצעירות והמבולבלות כטרף קל כדי לפרקן....אתה יודע מי אתה...לדעתי....אתה הכי פחות גבר שיכול להיות באתר הזה.שוחחתי על כך עם הרבה מחברי האתר...חברים אם כל חייכם תסתובבו סביב הבדסמ ורק סביבו,אתם לא תדעו להנות מהאקסטרימיות שהוא מציע ותהיו קהים אליו וגם אל עצמכם וגם תאבדו את העצמי השלם שלכם...כן כן לא בושה גם להיות עם חלקים ווניליים....והרבה אנשים לא מבינים זאת...ואחר כך שואלים למה הזוגיות והחיים והשמחה והאושר שלהם בזבל והם לא כמו אחרים...חברים...איזון....איזון....באלאנס....שתדעו לכם....גם הסשן הכי מלוכלך מיני מכאיב ומספק....משתווה למדורה בים מוזיקה בירה אוכל ולהסתכל בעיניים לאהובתך ולאחוז בידיה ללא מילים ולנשק נשיקה עדינה כמשק כנפיו של פרפר.
7.הודעות פרופילים ניסוחים וכדומה.אם הפרופיל שלך מעוצב ומנוסח כאילו את זונת העל של המשק הישראלי בימי חול ושביתה...אל תתפלאי ותתלונני שאני שולח לך ישירות ולעניין הצעה מגונה בלי יותר מידיי זיוני שכל.אם הפרופיל שלך מעוצב למטרה רצינית או עמוקה יותר ומצאת חן בעיניי אז אל תתפלאי למה אני פונה אלייך כג'נטלמן ושואל וחוקר לעומק יותר....ואם את סתם שיחתית ומתפלספת אל תתפלאי אם אני עושה את אותו הדבר.גבירותיי ורבותי...מה שכתוב או לא כתוב בפרופיל שלכם זה מה שמגדיר אותכם לטוב ולרע ומה שאתם מחפשים כאן ואם יש לכם להציע מעבר ולא הבנתי?תקנו אותי בנימוס ובהבנה ולכו תדעו...אולי אתעניין מעבר...אבל רבאק...שוב....תסגרו על עצמכם....ולגבי פרופילים מחוקים לחלוטין?גם כן אותו הדבר לגבי הצעות מגונות.
8.בבקשה אבל בבקשה בסופו של דבר...תשמרו על עצמכם ותבינו שבאתם להנות ולחקור ולהנות מהסבל ולא נטו לסבול....באמת...אל תמכרו את עצמכם לא ביוקר ולא בזול ולא בחינם...אל תעשו דברים שלא מסקרנים אותכם או שמרתיעים אותכם ולא בצורה המדליקה בגלל איזשהיא סטיגמה טובה או לחץ לגביהם...האני הבסיסי שלכם כבר מכיר את עצמו ומה הוא אוהב ומה הוא מוכן לאהוב ותקשיבו לעצמכם טוב שהוא מאותת ומזהיר אותכם...בבקשה תשמרו על עצמכם כי בסך הכל כל אחד מחפש כאן שחרור והנאה וההבנה המחבקת אבל שבאה בצורה השונה הכואבת והסוטה כאן...לדעתי....למרות הכל...כולכם טובים מבפנים...גם הרעים...שעושים רע כי רע להם...
במאמר מוסגר אני יודע שאני הולך לקבל הרבה ביקורת וטרוניות מאנשים שרואים אחרת את עולם הבדסמ ואת החיים בו וגם הרבה השלמות לגבי עצות שלא כתבתי כאן...אבל הבלוג הזה הוא יותר רגש ופנייה מאשר מחושב בקרירות...ושתדעו שהכל מאהבה
זה התחיל בסביבות יוני...השגרה שבה כל כך התבוססתי והתגוללתי כחזיר מדושן מלא בבוץ הנוחות התחילה לאט לאט להרוג אותי...אותי את העצמי האמיתי שלי...הכל היה אפור ופשוט התחיל להרוג אותי מחוסר צבע והחמצן מלא הטעם שגורם לבערה והשראה התחיל לאזול ובמקומו הגיעו מי הבוץ עד נפש...חמישים ומשהו שעות של לימודים מדכאי שמחה ששללו כל השראה ורגע של הסתכלות בעיניים פקוחות...גוף ששימש רק כמכשיר להגיע ממקום למקום והיה מת ולא פעיל ונע ולא זע...שהתמלא באוכל על מנת להשתיק את קריאתו לטבע ולהתנשמות אמיתית...ואהבה שנשארה רחוקה מהגבולות של חקר והתפתחות ונכנסה לתוך שגרה וידידות מכנית...רישמית הייתי מרוסק..לא היה לי בשביל מה לחיות...ואף על פי כן...צעד אחר צעד..נוע תנוע...
ואז לאט לאט צמחה ועלתה הזעקה מתוכי...זעקה קדמונית של רעב לחיים...ניתקתי את כל חבלי הביטחון...את הלימודים ממלאי החיים והמעמד...את האהבה הבטוחה והחברותית והמכנית...ואת נוחות הגוף...צעד אחרי צעד...פשוט...הבטתי לתהום...חייכתי..אמרתי...הממ מעניין אם אני אמצא את עצמי שם למטה שנייה לפני שאתרסק ואצמיח כנפיים...ופשוט..קפצתי..אפילו לא עצמתי עיניים או חשבתי..רציתי לראות מה קורה..
כולם קראו לי משוגע...ויש עדיין הקוראים לי כך...ועוד בכל מיני כינויים...אך אף אחד לא העז לפקפק בי שהסתכלתי לו בעיניים...כולם עדיין מסתכלים עליי מסתכלים ומקנאים...מחכים שאכשל ואהיה כמותם ואכנע לפלסטיקיות השגרתית של הפשרה הבטוחה...שהתחלתי לרוץ ולשחות והייתי נתפס ונחנק ולפעמים כמעט מתעלף...אבל בתהליך מגלה את עצמי שם בחושך..ומחייך...כולם אמרו עזוב...תתמלא באוכל תמצא לך משהו נוח ושב איתנו על התחת..כאן יותר נוח...וצעד כואב אחרי צעד המשכתי...דרך הפציעות ההקאות ומה לא..
שהתחלתי לקרוא,לכתוב ולהלחין...ולגלות דרך חדשה להסתכל על העולם...בעיניים פקוחות מלאות כאב אהבה וגם שמחה..תמיד עם דמעה חבויה..כולם אמרו עזוב...מה יהיה עם מהלך החיים שלך?מה עם התואר היציבות והדרך שבה אתה צריך ללכת הזמן מתקתק וצריך להספיק להתחתן ולמצוא עבודה יציבה ולהרגיש בטוח...והמשכתי לנגן ולכתוב מהשקיעה דרך אור הלבנה שקיעקעה אותי בדרך שרק מסוימים יכולים לראות..דרך אצבעות כאובות וגרון חנוק ודברים שנקרעו ממני על מנת לחשוף..
שהיא הניחה ללוגיקה לנצח ולפער...אחרי ששנינו מלאנו אחד את השני בהבטחות,תשוקות,סטיות והכרזות שהוליכו שולל...שהיא העדיפה את הכאוס המוכר המכאיב והמנוכר על פניי...העוגן שלה שמצד אחד גרם לה ולי לבטא את השדים הכי שטניים וחולניים שלנו...ומצד שני גרם לנו להיות אנשים יותר טובים..להתפתח ולהרגיש טוב יותר...אחרי שכמה שלא רציתי...לנוכח דמעותיה והתמסרותה שברתי את כל החומות בעצמי ושוב צללתי לתהום בעיניים פקוחות..ונתתי לה את האורגזמות הכי טובות...את השליטה הכי קורעת ומלולכלת שהייתה מכניסה אותנו להיי...וכן...ידעתי לעצור את דמעותיה ולגרום לה להרגיש טוב שעשינו גם אהבה עדינה ותשוקתית ושאחזתי בה וחיבקתי בחום...גם כאשר היא דיברה והיו לה סיוטים תוך כדי שהשאירו אותי ערים...היא ריסקה אותי בזעם ודמעות וכעס עליי ועל עצמה ועזבה...ואני מוכה עיוורון רדפתי...וכתבתי....והתחננתי....והתנצלתי על האגו וניסיתי למצוא דרך חזרה...מי שקורא את זה ומזדהה יודע כמה קשה למצוא את אותו אדם שמשלים אותך בשריטות שלו ובשנינות ובין הסדינים וגם בחיוכים...ראיתי בה ובחטאים ובייגון שלה אפילו את עצמי...אפילו אחרי שהיא נוצלה ונבעלה והושארה כשארית סמרטוטית על ידי אחרים מטונפת ורועדת...אפילו אז הבנתי...למרות שהיה לי קשה לחבק ולנשק..הבנתי את ההרס העצמי ולקחתי אותה אל בייתי ונתתי לה לישון במיטתי וניחמתיה...אפילו אחרי שהיא הטיחה בי את הפרטים שלא רציתי לדעת..ואף צחקה שכמה שהיא רוצה אותי עכשיו..ברגע שהיא תחזור לעצמי האנמי שלה היא תתנכר אליי...וזה גם מה שקרה
ואז....שבעת מדורי הגיהינום של האובססיה וההרס העצמי שאתה נדבק בו מאחרים...כמויות מטורפות של אלכוהול....סמים שהתנגדתי להם תמיד ומעולם לא צרכתי עברו בצורות שונות בגופי...כן כן...אפילו הכי כבדים...וכתיבה...ואובססיה אליה...הכתיבה הכי כואבת הכי כנה ויפה..והכי הרסנית...זה תמיד יוצא שאתה על סף השיגעון והמוות והדיכאון...
אפילו אז...לא הצלחתי ללכת לאיבוד בשגרה ובהרס העצמי ובאובדן החושים...אפילו שהאף היה מדמם מקוק ואי אפשר היה לנשום דרכו ואחרי בקבוק וחצי של וודקה...בדירה של מישהו אלמוני שכולם שרועים בדמעות ומתמכרים לשמיכה הכהה שפרשו מעל נשמתם...משהו קרה מאז יוני..מאז שנפקחו עיניי...עדיין...דרך כל הגלים המטביעים של מה שהכנסתי לגופי...יכולתי לראות...ולהרגיש...ולהיות מודע...גם אם קצת אחרת...אבל הבעיה היא שזה פשוט לא עזר לשכך את הכאב..ושוב כתבתי...והתחננתי בקינות עד לרמה פתטית..קינות יפות פואטיות וזועמות אך עלובות ועצובות...שעשו יותר נזק וזעם וכעס עליי ומחקו את כל הזכרונות הטובים מאשר שעזרו להחזירה..
ויום אחד...מול כביש מהיר ליד איפה שהיינו נפגשים וחולקים...באמת על הגבול הדק של שיגעון ומוות...צעד לפני...החלטתי שדיי...ואמרתי את אשר על ליבי ועל מחשבותיי לה...דברים שאני עומד מאחוריהם עד היום..והתנצלתי על מה שהייתי צריך...ושידרתי נחמה הבטחה וסיום בחיוך...ואז כל מה שרציתי זה פשוט לישון ולהתרסק ופשוט לחדול בחיוך במקום בכאב...
וגם אז...חוץ כמה יחידי סגולה מכאן ומהעולם שבחוץ...כולם קינאו....כולם הוכיחו אותי....מתחו ביקורת....ומצד שני קינאו שאני חי באמת והם חיים דרכי...קודם כל אני רוצה להודות אז לכל האנשים שעזרו לי כאן והיטו אוזן קשבת ונתנו עצות טובות...מי שיודע יודע...ואתם באמת לא תסולאו בפז..
ואף על פי כן....אני נע וזע...בגשם ובשמש....בחיוך ובדמעה...בלימוד ובכתיבה..בשירה...ובהלחנה...בכעס וגם בשמחה...מנסה לגלות ולחוות מהי אותה קשת של רגשות חוויות ולקחים שעושה אותנו בני אדם עם ניצוץ אלוהי...ומסתכל על הכל בעיניים פקוחות...תמיד נע על התפר בין השיגעון והמוות לבין החיים היפים...ומרגיש כל רגע...אם כאשר אני פשוט שוחה שחיית חצות בסופה מלאת גשמים ומרגיש את הטיפות כמחטים ואת המים כמקפיאים ומאיימים להציף אותי בכל גל אבל מרגיש בכל נשימה את היופי..השלווה והאין סופיות שיש לים להציע ביחד עם אותו איום של מוות...בין אם אני כותב ומנגן וחושף את עצמי בכל מקום..אפילו כאן ומוציא את קרביי בשמחה כדי לגלות עוד ועוד עומק ואינסוף...ואם זה שאני בועל...שולט...קורע...משפיל..ומכאיב...ללא גבולות ובתנאים שלי...בצורה לא בטוחה ולא שפויה אבל תמיד בהסכמה..ויודע גם לנשק ולתת פרח ולרדת לברכי ולסגוד לדבר המדהים הזה שנקרא נשיות...ולא מרגיש שזה מאיים עליי...ועדיין...שומר לה הבטחה להימלאיה...ומכריז על נוכחותי ועקשנותי...אבל...מחכה שהיא תעשה את הצעד...
אף על פי כן...אני חי...ואני נע....תמיד קדימה...תמיד צעד אחרי צעד..לעולם לא לאחור
יום אחד הלך נזיר אלמוני בדרכו להתפלל דרך היער אל מקדשו..בדרך פגש בנמר אשר התחיל לרדוף אחריו..הנזיר הגיע עד לקצה היער ועמד על קצה הצוק כאשר הנמר מדביק את הפער..הוא הבחין פתאום בשיח תותים אשר גדל בצד הצוק וירד במדרונו התלול של הצוק ונתלה עליו..הנמר בנתיים התהלך אחורה וקדימה בקצה הצוק מחכה לנזיר..הנזיר לעומתו חשב על לרדת למטה לאט לאט בצוק אך למצוקתו ראה שיש עוד נמר מחכה לו למטה בצוק..מאבד כוחות הוא הסתכל פתאום וראה כמה יפה העולם והיער ועיניו וחושיו התחדדו לנוכח פאר הבריאה..ואז הוא ראה על שיח התותים תות בשל אדום ובשרני..נתן בו נגיסה ואמר...זה תות טעים..
לפני 3 שבועות:
-מזל טוב יא מסננת יום הולדת שמח מה קרה שאת לא עונה קרה משהו?מילא אם הייתה סיבה אבל לא הבנתי למה לא..
-אתה חושב שאין סיבה?בטח שיש..
-נו בוא נשמע
-קודם כל הבנתי ממך מה עבר עלייך בזמן האחרון ולא רוצה להיות הריבאונד שלך..דבר שני נמאס לי מזה כבר שכל הידידים שלי רואים אותי בתור חתיכת בשר וזונה ומה לא והם רק רבים על מי יזיין אותי..
-אוקיי מה נסגר איתך?
-דיי זהו אני הופכת להיות ילדה טובה ונמאס לי מכל הבולשיט הזה מעכשיו אני רק רצינית ומחפשת אהבה וזהו...לא ייצא איתי ואיתך יותר כלום
-אוקיי כמה דברים:אל תתערבי לי יותר מידיי בחיים האישיים כמו שאני לא מתערב בשלך..וד"א אני לא מחפש שום ריבאונד ולא מאמין במושג הזה זה מושג לחלשים ודביליים..ובטח שלא איתך שאת גם בעמדת יזיזה/ידידה מוערכת אך לא מעבר...דבר שני צריך לדעת עם מי להזדיין ומה...אם תזדייני עם כל הסביבה הקרובה שלך אז כן מה לעשות שאצלנו המדינה עדיין לא נאורה אז יקראו לך שרמוטה ואף אחד לא ירצה שום דבר מעבר וגם ייתייגו אותך ככה..תמצאי לעצמך זיונים דיסקרטיים..אבל אם את רוצה אהבה מי אני שאעצור אותך?להפך אני אאחל לך בהצלחה ואתמוך בך..אין כמו אהבה..רק שנהיים רציניים מידיי ונסגרים..גם האהבה בד"כ בורחת..בכל מקרה את מוזמנת אליי גם כסתם ידידה ויש לך כאן כתף גם בלי סקס ואם את צריכה עצה אני כאן
-וואי אתה כזה מתוק כזה חמוד(בלה בלה בלה)
-יאללה ביי
לפני כמה ימים:
היא:יש לך תוכניות להיום?
אני:לא האמת ששום דבר לא סגור למה יש משהו מעניין?הופעה?מה את צריכה?
היא:אותך
אני:מה?ומה נסגר עם הקטע הרציני שלך וההתחייבות ומה לא?
היא:אני חרמנית רצח ולא רואה בעיניים אף אחד רציני או לא לא מצליח לזיין אותי ולאתגר אותי ולקרוע אותי גם שאני מתפנקת ואומרת לא...רק אתה...
אני:הבנתי...אין מה לדבר יותר...תגיעי
היא מגיעה מדברים מחייכים ואז יורד לי החיוך:עכשיו תירדי על הברכיים וקבלי מה שבאת לקבל...מה את?
היא:הזונה שלך...אני אוהבת להיות הזונה שלך...
אני:בדיוק..את זונה..כולכן זונות שמוכרות את העקרונות שלכן בשקל...עכשיו תמצצי
מסיפור הנזיר וממה שקרה לי בימים האחרונים אני תוהה לי לעיתים..מה עדיף?באמת לתפוס את היום ולפתוח את העיניים ולחזות בפאר הבריאה כאשר אנחנו יודעים שיש לנו זמן קצוב בעולם הזה כאשר האחיזה שלנו בשיח התותים חומקת מאיתנו בכל שנייה נוספת אל הנמר?לעשות מה שמתחשק לנו בלי לדפוק חשבון ואז למצוא את עצמו במצב מוזר שבו אנחנו לא מכירים את עצמנו?ואף הורסים את עצמנו בסופו של דבר עד לאותה פואנטה שגם אי אפשר להרגיש את טעמו של התות שזה מה שרצינו לעשות מלכתחילה?לעשות מה שבא לנו בכל רגע?לתפוס את היום?או שיש טעם לעקרונות וריסון עצמי אשר מחזקים ומחשלים אותנו דרך מבחנים שמזמנים לנו הנמרים והצוקים?אם נתחזק ונתחשל ונשאר על שיח התותים מספיק זמן הרי הנמרים יוותרו...ואם נהיה מספיק חזקים אז אולי אף נרד להילחם בהם..נפצע או נמות או נחייה..עדיין נהיה נאמנים לדרך שלנו ולמטרה גם להגיע למקדש ולהתפלל כחלק מהוויותיינו וקיומנו...
כמו בכל הדברים בחיים...רוב הזמן לדעתי צריך לנוע לא בין קיצוניות אחת לשנייה אלא בין איזון לקיצוניות...ומה זאת אומרת?לדעת להיות שלוו ואדיש עם עיניים פקוחות בעולם הזה ולמצוא את האמצע בכל דבר..אך לא לחלום וכאשר רואים משהו ששווה להיאבק עליו ולזכות בו...לעוט עליו בכל הכוח והקיצוניות שצברת כאשר התחשלת דרך עקרונותייך..
