סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 8 שנים. 26 ביולי 2016 בשעה 4:13

יצא לי לנהל שתי שיחות לאחרונה בהן עלתה השאלה כמה באמת ניתן להיות קטן מול שולטת וגדול מול העולם. שני הגברים העלו חשש שאם הם ייקחו את המקום האמיתי והנמוך מול אישה חזקה הם יאבדו מהכוח שלהם "בחוץ". אחד מהם לא הגיע למצב שהוא בכלל מנסה להתמסר (שונאת את המילה הזאת) בגלל החשש שזה יפגע במקום החשוב שלו בעולם והשני היה במקום הזה בעבר ועכשיו כשהוא עומד לפני נקודה קריטית בחייו העלה את החשש שאם הוא ייתן ביטוי למקום הנשלט הוא לא יצליח להמריא. 

אני לא מסכימה, עם שניהם. אני אישית חושבת שאישה שמאפשרת למישהו לבטל צרכים מולה צריכה גם לדעת לבנות אותו. תמיד דרשתי ממי ששלי להיות גדול יותר, חזק יותר, לכוון למקומות שהוא רוצה להיות בהם ולפעול להגיע. 

חשוב לי לציין שאני מדברת על קשר שהוא מעבר למימוש פנטזיות הדדי, אלא על קשר שיש בו באמת ריצוי ושימוש.

מסקרן אותי לשמוע דעות אחרות.

Riddler's Daughter - יש אמת בקלישאה שאומרת שצריך להיות ״גדול וחזק״ כדי להתמסר. לפחות ממקום נקי. ואני איתך- ביחסים תמיד צריכה להיות דרישה לצמיחה וגדילה של שניכם, אחרת זה סתם הרס הדדי.
לפני 8 שנים
hrgiger - כן, קלישאות לפעמים קולעות.
(אני רוצה לומר לך שכל פעם שאני קוראת אותך אני מוצאת שם קצת את עצמי).
לפני 8 שנים
קיפוד - (ואני רוצה לומר לך שכל פעם שאני קורא אותך אני רוצה למצוא שם קצת מעצמי)
:)
לפני 8 שנים
Riddler's Daughter - זה כיף,
כיף לדעת. תודה.
לפני 8 שנים
פייה{O} - אין לי תשובה ברורה, זו שאלה שמטרידה גם אותי לגבי עצמי. אני דווקא לא חושבת שזה כזה פשוט לחיות חיים כ״כ דיכוטומיים בהם בחלק מהזמן את פאסיבית ולמטה ובחלק אחר דומיננטית ואסרטיבית.
מצד שני כשחיים תוך מימוש אמיץ וכן של נטיות מתוך קבלה עצמית זה יכול דווקא לחזק בטחון באופן כללי.
החיים מורכבים :)
לפני 8 שנים
hrgiger - לאחד מהם יש תשובה ברורה, הוא טוען שלא, שאי אפשר.
ובגדול? מה שקיפוד אמר.
לפני 8 שנים
John snow - אני לא חושב שיש סתירה בין המקום של הנשלט מול שולטת לבין המקום חזק בחוץ.
יש לא מעט אנשים בעלי כוח ושררה שרוצים את המקום הזה שמישהי מקבלת את הכוח עליהם.
אבל אני אקח את זה למקום יותר מורכב כמו זוגיות ששם יותר קשה לעשות את ההפרדה המוחלטת בין העולמות. אפילו שם שאתה לוקח את המקום תחת השולטת זה לא אומר שאתה הופך להיות פחות "גבר" בעיניה. להיפך, זה החוזק שלך לוותר על השליטה מולה דווקא מתוך החוזק הפנימי שלך.
לפני 8 שנים
hrgiger - דווקא בזוגיות זה נכון לי יותר, קל לי יותר. כי זה תחום בעולם של שני בני הזוג.
השאלה היא מה קורה כשזה עוזב את המקום הבטוח, כשהנשלט יוצא ׳החוצה׳.
השאלה שלהם, יותר נכון.
לפני 8 שנים
הדורבנים​(נשלט) - מסכים איתך. זה מאוד סותר, כך שזה משלים אחד את השני. לפעמים אפילו יוצא לי לחשוב איך נשלט יכול בכלל להיות גדול בחוץ *בלי* להיות קטן מולה, שהרי להיות קטן מולה זה הליבידו.
אבל למה את שונאת את המילה " להתמסר?"
לפני 8 שנים
hrgiger - אני חושבת שאין סיבה אמיתית פרט לעובדה שהיא פשוט נשמעת לי מעושה, תיאטרלית.
לפני 8 שנים
קיפוד - פייה מתוקה, החיים הם דבר דיכוטומי. נדפקנו.
בכל דרך שלא תסתכלי על החיים שאנו חיים בהם, זו דיכוטומיה. אנחנו תמיד חלק מהזמן למטה וחלק מהזמן למעלה.
פאסיבים מול הבוס אקטיבים מול הילדים שלנו
פאסיבים מול הפקיד במס הכנסה אקטיבים כשאנחנו מסבנים את הגב
וכו וכו
המקום היחיד בו הדואליות הזו יכולה להשבר אולי הוא כאן, כשאנחנו מנסים לממש איזו פנטזיה בכך שאנו מעמידים עצמנו בקצה אחד של הסקאלה.
ודווקא בגלל זה דעתי הכי קרובה לשל פוג
אני חושב שאם יש בו באדם צרכים כאלו כגון להשלט אין לו מה לחשוש מהתפקוד שלו בחיים האמיתיים אחרכך
אם אתה מרשה לעצמך לשחרר ולהפתח במקומות האלה זה עשוי להביא לשחרור והתפתחות גם מחוצה לשם
ואם אתה עצור ומדחיק ומנמיך את התשוקה לזה (או לכל דבר אחר לצורך העניין), סיכוי לא רע שתנמיך גם במקומות אחרים.
קיצור, תכסחי אותם.
לפני 8 שנים
hrgiger - 1. אתה חכם.
2. אל תתרגש מזה שכתבתי לפייה "מה שקיפוד אמר". זה נקודתי (:
לפני 8 שנים
קיפוד - אני חכם נקודתית
לפני 8 שנים
פייה{O} - :)
אני מסכימה חלקית.
נכון שבמקומות שונים בחיינו אנחנו נדרשים למידת צייתנות / דומיננטיות שונה, אבל עדיין יש קווי אופי והלך רוח ובנסיבות זהות אפשר להיות דומיננטי יותר או פחות, ואם אני מתרגלת לפחות במצבים מסויימים זה יכול להשפיע גם במצבים אחרים. נראה לי.
למזלי לא הרגשתי את הזליגה הזו בעבודתי, אבל מצאתי שלדוגמא אם אני יושבת לקפה עם מישהי דומיננטית (בקטע בדסמי) אני חסרת אסרטיביות גם מול המלצרית.
ואני תוהה לעיתים אם הייתי מתנהלת אחרת ביום יום לו הייתי שולטת.
מצד שני אני נוטה להסכים עם מה שכתבת בסוף.
יאללה הלכתי לכסח...
לפני 8 שנים
hrgiger - שאלה מעט אישית כך שאת רשאית להתעלם ממני (אבל רק הפעם (: ), האם כשיש לך קשר שליטה רציף את פחות דומיננטית ביום יום שלך? האם כשאת נדרשת להיות במקום כנוע מול מישהי/ו בקשר מסויים זה מכניע אותך גם מול אחרים?
לפני 8 שנים
פייה{O} - איך אפשר להתעלם ממך?! :)
בתקופות בהן אני יותר כנועה בקשר, אני כן נוטה להרגיש שאני פחות עם אגו גם ״בחוץ״, לטוב ולרע.
ויש (מעט!) אנשים ספציפיים שלידם כל אסרטיביות מצידי מתפוגגת.
לא גאה בזה אבל זה מה שיש.
לעומת זאת בעבודתי, שתופסת מקום מרכזי בחיי, אני לא מרגישה פחות דומיננטית.
לפני 8 שנים
עציץ​(מתחלף){משוייך} - הרגיגר יקרה, וגם כל יתר המגיבים, לא קראתי את התגובות ואני אכתוב איך זה נראה מנקודת מבטי, כשייתכן שדברי יחחזקו מישהו שכבר אמר אותם (איזו פתיחה!)

הפחד בלבצע הפרדה בין האדם שאני במקום אחד לבען האדם שאני במקום אחר,הוא פחד הגיוני.
אני חושב שלא צריך להתייחס לשני המצבים האלו כמצבי סתירה. דווקא אולי כחיזוק והעצמה, ואני אסביר:
היכולת להתמסר (אפילו שאת לא מתה על המילה הזאת) בכלליותך ולתת את המושכות שאתה כל כך אוהב לשולטת שלך, דורשת ממך אומץ מאד גדול, בחירה מאד מדוייקת, ריגשות שיא, מימוש של אמון. כשאתה משחרר את פחדיך אתה מועצם. ושולט טוב הוא מעין קצת פסיכוטרפיסט. כל התכונות האלה שהיו בך בעת שיחרור אמיתי של המושכות הן התכונות שאיתן תצא לשלוט בעולם הגדול. השולט הוא המקפצה שלך, והדיוק שלך. (ולכן הוא צריך להיות סופר מקצוען ורגיש כדי לא להקטין את הנשלט בהתעללות לשם הרס. אלא תמיד בהעצמה, פירוק לשם בנייה).
לפני 8 שנים
Glitch - לגבי עצמי... יש פעמים בהן אני אגרסיבית, תובענית ויוזמתית. בדרך כלל בסיטואציות בהן יש לי מה להפסיד אז אני מציבה גבולות, או במסגרת בה חשוב לי להתקדם ולהציג את היכולות שלי. מצד שני, באינטרקציות עם אנשים קרובים אני מרשה לעצמי להיות מהוססת, מכונסת וחשופה ולכן גם פגיעה ופסיבית במובן מסוים. החיים דורשים פעמים רבות השתתפות במבנה היררכי, כפוי ומאולץ... זה "רוע הכרחי" ואני יכולה לשחק את המשחק, גם מלמעלה, אבל הוא משעמם אותי נורא ומעיק. לדעתי קשר שליטה מייצג את הדואליות שיש באישיות של רובנו, ודווקא עיסוק בצדדים הלא מוחצנים בעצמנו הוא עיסוק משחרר ומרגש גם אם לעיתים קיצוני ומערער. וגם, הבחירה באדם ספציפי שיהיה מולך דומיננטי ובעל חירויות, ולא סתם הבוס החזיר והמתעלל שלך או משהו, זה גם מיוחד ומשחרר :)
לפני 8 שנים
hrgiger - האם את חושבת שדווקא בגלל שיש לך מקום להתמסר, לתת מחזק אותך מול העולם בחוץ? או לחילופין, מחליש?
לפני 8 שנים
Glitch - ניסיתי לומר שזה לא כזה חד משמעי ודיכוטומי... אבל נראה לי שבגדול יש לזה כוח חיובי :)
לפני 8 שנים
הכול במידה - ראשית אני חושבת שצריך לערוך כאן אבחנה בין גברים לנשים.
בהיותי אישה קשה לי לדמיין איך גבר מרגיש כשהוא מאבד את השליטה, אבל חושבת שזה מרגיש שונה מאשר לי. הסיבה לכך היא כמובן התניות חברתיות מושרשות עמוק, אך לא רק. אני חושבת שזה בזה אפילו משהו ביולוגי ממש, אבולוציוני.
לגבי נשים - אני די מזדהה עם הדברים של פנקייק, אבל מסייגת אותם בכך שככל הנראה המקום שבו אני מרשה לעצמי לאבד את השליטה הוא קטן יחסית, ואינו כולל "אנשים קרובים", אלא לרוב "אדם אחד" קרוב בלבד. אני חושבת שהמבנה הדואלי שהיא ציינה הוא נכון, אבל המינונים בין מידת הבולטות של שני החלקים הם שונים אצל כל אחד.
לגבי גברים - כאמור, לדעתי זה מסובך יותר.
לפני 8 שנים
Glitch - היי הכל במידה, תודה! רק לחדד - רוב התגובה שלי לא עסקה במערכת יחסים בדס"מית. לדעתי, גייגר התעניינה בעיקר בהיבט הלא מיני ובחלוקה בין החלקים הדומיננטיים והפחות דומיננטיים באישיות שלנו, ואיך תשפיע הגשמה שלהם על התפקוד שלנו. על כך לפחות כתבתי אני. כוונתי הייתה שמול האנשים שקרובים אליי, כלומר חברים מעטים, אני לא מרגישה צורך להפעיל כוח, מגננות, העמדת פנים ונימוסים ריקים מתוכן רק כדי להיות מתוגמלת. לגבי איבוד שליטה, זוגיות ויחסים - זה כבר אזור אחר, והוא אינטימי, שמור ופרטי *מאוד* מבחינתי.
לפני 8 שנים
hrgiger - האמת שאת לקחת את זה למקום עליו אמנם גם חשבתי, אבל לא עליו כתבתי. ותודה על כך, כי נתת לי עוד חומר למחשבה (:
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י