half-way contempt

אני טוענת, לעיתים, שיש משהו ילדי בנשלטים (יותר מאשר בנשלטות שאני הכרתי לעומק). ההתלהבות, הריגוש, הצורך להרגיש בגאווה של מי שמעליהם.

אני גם טוענת, לעיתים, שיש משהו ילדי בשולטות (פה אני פחות רואה הבדל משולטים). הנעים הזה שמתפשט כשאני מקבלת את מה שאני רוצה תמיד מרגיש לי מהנה, מרגש, כמו לבקש גלידה אחרי הגן ולקבל, בלי בעיה. 

זה בכלל לא משנה אם בקשתי לחשוף ירך פנימית כדי שאוכל לסמן בכוויה, או קפה.

וזה שני לסיפוק, בדרך כלל, שמגיע כשמיוזמתם הם מבקשים לתת לי את זה, בזמן הנכון.