"תגידי לי מה את צריכה ממני", זה מה שהוא ענה להודעה שלי שאמרה שאני צריכה שקט ושהוא יכאב בשבילי. "אני אגיד שתבוא, אתה רק תקפיד לא לדבר עד שלא תקבל אישור מפורש. אתה גם לא יוזם שום מגע ללא הוראה שלי", כשהוא אמר שהוא לא מבין אמרתי לו שהאמת שזה פשוט, מהרגע שאני פותחת לו את הדלת אני אומרת לו אם ואיך לזוז, אם הוא יכול לדבר ובבכלליות, שישעה כל שיפוט. "השקט שלך מפחיד אותי. אני אנסה להקדים", זאת היתה התגובה שלו.
כשפתחתי לו את הדלת הוא פשוט עמד שם, ראיתי את הלחץ והריגוש שלו. ביקשתי ממנו להיכנס והוא, באינסטינקט, רכן לחבק אותי, אני הנפתי יד ועצרתי אותו. ביקשתי ממנו להפשיל את המכנסיים והתחתונים ונתתי לו את הקולר החשמלי, הוא ענד אותו לעצמו ואני הלבשתי אותו חזרה. כשפניתי ללכת אל עבר הסלון הוא התחיל לצעוד אחרי, "אתה נשאר ליד הדלת עד שאומר לך להצטרף אלי", הוא עצר.
אני מתיישבת בסלון ולא עוברות חמש דקות ונשמעת נקישה בדלת, אני לוחצת על השלט, הוא פולט צעקה ואני אומרת: "ביקשתי שקט. תפתח את הדלת". אני שומעת את הדלת נפתחת ואז נסגרת, לחיצה נוספת על השלט, צעקה חרישית יותר ואני אומרת: "תשאר איפה שאתה". הבחור השני נכנס ופונה למטבח, הוא מוזג לי כוס וויסקי ונעמד על הברכיים מולי, בשקט. אני לוחצת שוב, צעקה לא חרישית ואומרת: "בוא, אתה יכול לעמוד בפתח הסלון ולהסתכל". הוא בא, המבט שלו כועס ונעלב. אני מרימה רגל אחת על הספה, חושפת ירכיים ומבקשת מהבחור שהצטרף לנשק אותן. הוא נעים ואני עוצמת עיניים ושוקעת בוויסקי, בנשיקות שלו, ובצעקות הכאב המאופקות כשאני מדי פעם מחשמלת.
אני מבקשת מהמצטרף לקום, להתפשט וקוראת לזה ששלי. אני אומרת להם להעמד אחד אל מול השני, נותנת את השלט לאורח, מתחילה לאונן לו ואומרת: "כל פעם שאתה מגיע לקצה, אתה לוחץ". לא עובר הרבה זמן ןצעקת כאב נפלטת לחלל האויר, ואז עוד אחת. ועוד אחת והלחיצות נהיות תכופות יותר. אני עוצרת ופונה לשלי: "תמצוץ לו. הוא ימשיך ללחוץ כשהוא על סף גמירה. אחרי שלוש לחיצות אתה יכול להפסיק, להתפשט, להוריד את הקולר ולעמוד על הברכיים לידי". שלוש הלחיצות מגיעות מהר מאוד ובזמן שהוא מתפשט האורח מתיישב לידי על הספה. אני מורה לשלי לרדת לי, לאט ומאוננת לאורח. הוא גומר ובלי להגיד מילה קם, מתלבש והולך. אני טופחת לשלי על הראש, מתכופפת אליו, אוחזת חזק באשכים שלו ומגישה לו יד מלוכלת בזרע, שינקה.
אחר כך, כשארשה לו משפט אחד, הוא יגיד לי שלפעמים הוא לא אוהב אותי, אני אומר לו שזה לא נכון, שהוא פשוט כועס ואבקש ממנו ללקק לי את הישבן.
כשאשחרר לו לגמרי את זכות הדיבור הוא יגיד לי: "תודה. הייתי בסדר? את רוצה להכאיב לי עוד? פחדתי שתרביצי לי ממש חזק. אני לא יודע מה כואב יותר"
