תמונות מצב

שמישהו יאהב אותי כמו שטוני אהב את מריה.

בוקר טוב סאנשיין,

דפי.

ממש ממש שונאת סערות.

דפי. שונאת סערות.

*מדוע יש לי תחושות כאלה חזקות למזג אוויר? 🙄

חושבת שחלק מהמשיכה היא האפשרות לשחרר,

ביום יום, אני תמיד מאד מאד על הדברים, מיליון עיסוקים המון אחריות.

אצלו, יכולתי פשוט להפסיק. באיזשהו מובן, לעצור את הזמן, לחתוך את החלק הזה החוצה וכאילו הוא מתקיים בוואקום. זו יכולת מופלאה שלו שלא הצלחתי לשחזר.

השקט הזה הוא price less.

חלק גדול מזה לדעתי, זו ההתמסרות הטוטאלית, לסמוך בעיניים עצומות, לדעת שמישהו אחד מחזיק את הכל, אבל באמת מחזיק את הכל, מישהו אחר דואג, לי, מכיר אותי, לא יפגע בי בחיים, לא משנה מה הוא עושה, אני יכולה לסמוך עליו שזה הדבר הנכון והמתאים ותמיד תמיד לצאת מבועת הזמן הזו עם חיוך, סיפוק והכלה ובאיזשהו מקום, גם אהבה.

הוא תמיד דחף, שאהיה הכי טובה, כל מה שאני רוצה להיות, דאג למבחנים, עבודה, תחביבים, הגשמה עצמית.

לפעמים כשאני חושבת עליו ככה, אני לא מצליחה להבין מה הייתה הבעיה, אבל אם תקראו טוב בין השורות שכתבתי, תבינו שלכל מטבע יש גם צד שני.

הווה:

היום שכבתי על הבטן מול הלפטופ על ספה במשרד ועבר שם מישהו שאמר לי את הדבר הבא:

כמו נערה מתבגרת שמדברת פעם ראשונה בצ'טים של נענע את נראית.

דפי.

היי :)

צריכה מישהו שמבין במסחר בבורסה שייתן לי שיעור זריז על עקרונות בסיסיים ואיך כל דבר עובד.

אני חיה בסרט אה?

PM me

דפי.

אני לגמרי יודעת שאני שרוטה,
אני כתבתי את זה, ובזכות זה גם אתה עכשיו יודע.
אז למה אתה מרגיש צורך להסביר לי שאני שרוטה?

 
בוא נסגור את הפינה,
אין לי תקנה.
ולא, אתה לא יוצא דופן, אתה לא תתקן אותי.

כל מה שאתה יכול לעשות זה או לשרוט אותי יותר, או לבחור להניח לזה ופשוט להיות נוכח, כאן ועכשיו ושיהיה לנו מגניב.
למה אתה תמיד בא עם פאתוס ולאגסי ומור"קים וכאב ראש?
אתה בכלל יודע מה אתה רוצה?
שחרר אותי באימא שלך.

אל תזיין לי את השכל שאני מסקרנת אותך ואתה רוצה להכיר אותי, לפחות תהיה אמיתי, אל תודה בזה לי, תודה לעצמך ותבין שאני מרגישה את השקר שלך מקילומטר.

אי אפשר לזייף דאגה, חיבה, פשוט אי אפשר.
וכשאתה מבקש שאספר על הטראומות שלי בזמן שאני משחקת לך בזין?! 
How fucked up is that???

אם אנחנו לא יכולים להיות חברים, אנחנו לא יכולים להיות גם שום דבר אחר, לפחות לא משהו מתמשך, פשוט כי אני לא אסמוך עליך אף פעם.
למה זה כזה מסובך להבין?
אתה לא רוצה שנהיה חברים Fine ,תגיד את זה, 
Own it
תגיד שמה שמעניין אותך זה הסקס על הטיותיו ושלא בזין שלך להכיר אותי.
אבל אל תמכור לי את השקר הזה.
זה שהקשבת במשך כמה שעות לא עושה אותך צדיק או אומר שפיצחת את נפשי, זה אומר שיש לך סבלנות ואתה יכול לחכות עד שיגיע החלק שאתה מעוניין בו.

ניצלו אותי מספיק פעמים בחיים שלי, אתה באמת רוצה להיות חלק מהרשימה הזו?

אל תשקר לי, בחיים שלך אל תשקר לי,

לא כי זה לא מוסרי או נכון, או מה שלא יהיה, פשוט כי בנקודה הזו שאני לא סומכת עליך בשיט, אם תשקר לי, אני לא אסמוך עליך לעולם.

תהיה בטוח שכמה שאתה לא קיצוני ושרוט בראש שלך, אני כנראה יותר(זה לא אתגר ויש כנראה מספר בודדים שלוקחים אותי בהליכה אבל זה בכללי) תהיה אתה, אין סיכוי בעולם שתצליח לבנות את מה שיהיה אצלי בראש ותאמין לי שאם תעשה רק את זה, פשוט תהיה אמיתי, אני כבר אעשה את כל שאר הדרך אליך.

אתה יושב?

תן לי להוביל. בדיוק מה ששמעת, תן לי להוביל, תזרום איתי בנקודות שאני לוקחת לך את היד ומבקשת שתבוא איתי, מי יודע, אולי תמצא נקודות על המפה שבכלל לא חשבת שקיימות, או לחילופין, לפחות תדע איפה המוקשים שאתה לא מוכן לדרוך עליהם נמצאים. זה לא עושה אותך פחות גבר, או פחות שולט או פחות נקודה. הפוך.

תבדוק שאכפת לך. ממני. באמת אכפת לך.

תשאל את עצמך, אם בסוף "לא יוצא" לי מזה כלום, האם אני עדיין רוצה להיות איתה? אם התשובה לכך היא לא, just keep walking

זה רק יעלה לשנינו בזמן ובעצבים.

את מספר החברים שלי אני יכולה לספור על שתי ידיים בקושי, אבל כל אחד כזה הוא לכל החיים, משפחה, אני לא מצפה שתהפוך להיות כזה, למרות שאיזה מגניב אם זה יקרה?

לא כל דבר בחיים האלה הופך לאהבה, אפילו לא רוב, למעשה מעט מאד כן. אני לא מצפה שנהיה סיפור סינדרלה, לא חושבת שאתה נסיך, ואין לי ציפייה שתציל אותי.

לך לעומת זאת, ממש מדגדג שאתאהב בך, זה חלק מכל סיפור האגו שלך, תניח לזה.

לסיכום,

דמיין לך סיטואציה כזו, אתה ואני, יושבים בבית שלי או שלך, אין טלוויזיה, אין מוזיקה, אין סקס, חושב שהיית רוצה להיות שם? לא אם אתה חושב שהיית שורד את זה, אלא רוצה, האם אתה רוצה להיות שם?

דפי.

הסוגיה שניצבת לפנינו היא כל כך פשוטה, שלמעשה איני יודעת כיצד הגיעה לשולחנכם שהרי זה בזבוז מוחלט של הזמן היקר שלכם.

אביתר רשאי לעזוב את השיחה מבלי להודיע.

זו לא שאלה וגם לא הצהרה, זו עובדה. זכות בסיסית קיומית מעצם העובדה, שכך הוא רוצה!

ולאלו שמערערים על כך, תנו לי לפתור לכם את הדילמה:

אמרתם, שכחברה זה לא נהוג להתנהג כך, ובכן הטיעון הזה אינו רלוונטי לנושא שעל השולחן, אביתר אדם בר דעת, מחונך ויש שיאמרו אף משכיל וחכם, ככזה הוא לחלוטין מודע למנהגים המקובלים בחברה, ולראיה הוא מתפקד בה בהצלחה מרובה מזה 39 שנים, מה גם שאין להשליך מהפרט אל הכלל, המושג חברה הוא רחב מאד, וכאן לפנינו יש מקרה פרטני, ולחיזוק העובדה אני מביאה כראיה את זה שנאמר עוד הרבה קודם, כי באינטראקציה הזו, הרצון של אביתר הוא זה שקובע, כך שהטענה שזו התנהגות שאינה מקובלת חברתית, אינה רלוונטית למקרה הספציפי הזה.

הוספתם כי האדם שנמצא מולו נפגע מהמעשה, זו חברים יקרים הינה טענה שאינה מבוססת, שכן אותו אדם, בחר להמשיך להיות איתו בקשר, כך שככול הנראה, לא הייתה כאן פגיעה.

לפי ההיגיון הזה, אף אדם בעולם אינו יכול לנהוג כרצונו, בהנחה וזה אינו פוגע בסביבתו כפי שהוכחנו קודם, והרי הזכות לבחירה חופשית הינה בסיסית בקיום של כל אחד ואחד מאתנו ובהיותנו אנשים חופשיים.

מחקרים מראים כי התנהגות של אדם שהינו מרוכז ברצונו בלבד, היא מדרון חלקלק ועלולה להוביל למעשים נלוזים אף יותר, שיובילו אותו למעשים קיצונים שיכולים לפגוע בחברה ואף בביטחון המדינה,  בדיוק כמו שסיגריות ואלכוהול הם חומרים ממכרים ועלולים להוביל להתמכרויות חמורות יותר, אך אנחנו לא מוציאים אותם מחוץ לחוק, בדיוק כמו שלא נכניס אדם למעצר בגלל שהוא עלול לבצע פשע.

מה גם, שמחקרים נוספים מראים בדיוק את העניין ההפוך, כך שזה ככול הנראה פשוט לא נכון.

אם נסכם, מדובר בבנאדם פעיל שתורם לחברה, אהוב על הבריות ואין כל הוכחה לנזק.

אביתר יכול לעזוב את השיחה בכל שלב מבלי להודיע, כי כך הוא רוצה, כי זו זכותו הבסיסית כאביתר, באיזה עולם אנחנו חיים אם אדם אינו יכול לפעול לפי שיקול דעתו, וודאי כשדעתו היא מכובדת ונערכת ומקובלת הן על הפרט ומכאן שוודאי על הכלל, לא עולם שאני הייתי רוצה לחיות בו.

**אני מתנצלת קודם בפני אביתר, על התנהגות שאינה הולמת, אינה מכבדת ואינה מקובלת, ובפני כולכם שנאלצתם לקחת חלק בזה**

דפי.

הסחרחורת התחילה להיות יותר ויותר מורגשת, כמעט נפלתי מרגליי אילולא הידיים שלי היו קשורות לשרשרת שעל הקיר.

מרגישה אותו נוזל לאט, לאט על הירך, למטה לברך ואז לרגל וכבר מרגישה את השלולית מתהווה על הרצפה.

כאב החתך היה שולי לעומת המילים שאמר לי.

הסחרחורת מתחזקת ואני כבר לגמרי נשמטתי ומוחזקת רק על ידי האזיקים.

אני אדמם למוות בשבילך, כדי שתגיד שאתה גאה בי, כדי שלא תתאכזב.

מרגישה את הנשימות שלו מתגברות יחד עם שטף הדם ואני מחייכת בפנים לעצמי, כול כך שמחה שאני יכולה לעורר בו תחושות כאלה.

חלקים מהזמן מתחילים להעלם לי, אני כנראה מתעלפת לזמנים קצובים כול פעם ואז קמה עם כול חתך חדש.

הם כבר לא כואבים כול כך.

הכול הפך להיות איטי יותר, למטה על הרצפה נהר אדום בו מתבוססות רגליי ורגליו, הוא מתיר אותי ומשכיב אותי על הרצפה האדומה, אני כולי מתכסה באדום הזה והוא יחד איתי, מטורף מההרגשה.

הדימום לא הפסיק ואני מרגישה איך הדם עוזב לי את הגוף, ואיתו אני מרחפת.

הוא כול כך מאושר ואני באופוריה רק ממנו, רק מלראות אותו ככה, הכול נהיה שחור.

שומעת אותו, הוא נשמע רחוק כמו לוחש "אני כול כך גאה בך ילדה שלי"

פאתטית.

דפי.

הדקות, שעות ולפעמים גם ימים ושבועות שהייתי יושבת ומחכה,

בכלל לא בסבלנות, לעיתים גם לא בשקט, למרות שממש השתדלתי,

כי כל "הפרעה" שכזו שלי, הייתה רק מאריכה את הזמן בו הייתי מחכה- או שלפחות כך זה היה נדמה לי.

מצופה ממני לחכות, אם אני בבית או שיש לי את האמצעי לתקשר, אני צריכה לחכות, אם קורה ולפרק זמן מסוים אני לא יכולה לתקשר, מצופה ממני להודיע, כמובן שלעדכן אם זה מתארך מהמתוכנן- וזה בכלל לא משנה אם זה ביקור בבונקר תת קרקעי ללא אמצעי תקשורת חיצוני, תמצאי דרך, תעדכני, ואז... תחכי.

מנגד, חוסר הידיעה היה בלתי נסבל, 100% שקיפות שלי, 0% שקיפות של הצד השני.

שולטים לא חייבים לך דין וחשבון, ותגידי תודה שגם את זה אמרתי לך.

קנאה,

איזה רגש מלוכלך, ויותר ממלוכלך הוא מלכלך.

כן וגם,

איזה רגש עוטף וכמה אהבה ושייכות מגולמים בו.

***כל המחשבות האלה הן לא רצוניות, הן מציפות אותי כמו צונמי, אין לי אוויר ואני לא יודעת מה לעשות מלבד להקיא אותן כאן, זה אף פעם לא נגמר טוב כשמתחילים לגרד את השכבה העליונה, כמה עמוק שלא אחשוב שקברתי את זה, זה בדיוק נמצא מיקרומטר מתחת לפני השטח.

נראה ששום דבר לא מוציא ממני דברים טובים,

איך כתב לי מישהו כאן, יש בך הרבה שחור שצריך לעקור החוצה לפני שמשהו יוכל לגדול.

אם תגיד לי לסמוך עלייך, זה יהיה לי קשה ממש.

אם תתנהג כאילו אני סומכת עליך, תוכל לעשות כל מה שתרצה.

היה לי יום נוראי היום, לא הצלחתי להתרכז בשום דבר, הייתי עצבנית, הפלתי דברים, חלמתי דחופות, בכיתי לפרקים.

מה היה רע לי קודם?

דפי.

הכאב הזה, כל פעם מוכיח לי, מחזיר אותי למקום, מבהיר לי שאין אפשרות אחרת.

מה עובד בבדסמ? הקיצון.

הנקודות קיצון בין האכזריות, הכאב, ההשפלה,

לבין האהבה שבאה אחרי.

למה זה לא באמת עובד?

קחו חיה שבמשך שנים התעללו בה, תנו לה בית, חום, אהבה, ייקח לה המון זמן להפסיק לפחד, המון זמן להיפתח, המון זמן להתחיל להאמין.

עכשיו, בשנייה שהיא מרימה את הראש טיפה, תנו לה בעיטה,

החיה הזו לא תסמוך על אף אחד יותר לעולם.

זה לא אף אחד, זה תמיד אף אחד, זה פשוט ככה,

It is what it is

אני לא מטומטמת, בחיי שלא, ואולי לומר את זה רק מוכיח כמה מטומטמת שאני.

כולם עם כוונות ממש טובות, כולם רוצים לעזור, אף לא אחד מהם באמת מבין את עומק השריטה, למרות שהם אומרים שכן, למרות שאומרים שראו גרוע יותר.

המקום הבטוח היחיד, הוא כזה שאני נמצאת בו לבד,

הלבד הזה מכהה, משכיח, מנוון.

הלב שלי יוצא ראשון, תמיד, כולו, ואני רצה אחריו עם ערימה של תחבושות, מנסה לעטוף ולהדוף ובסוף מחזירה חזרה לקופסא, בחלקים.

עתיד ורוד רואים רק דרך עיניים אדומות,

אולי אני באמת צריכה להתחיל לעשן סמים, כי העיניים שלי אדומות לאללה כרגע ואני לא צופה אושר באופק.

דפי.

תקשיבי לי, תכתבי על זיונים שהיו לך, על מה את רוצה שיעשו לך.

עם המגילות שיש לך בבלוג עכשיו, את לא תצליחי למצוא אף אחד.

תכתבי על דברים מעניינים.

אני זין אם מישהו אחד סיים לקרוא פוסט אחד שלך עד הסוף, את חופרת.

תהי כיפית, קלילה, תזרמי.

מה עם תמונה? שימי איזה תמונה שלך, בלי הרבה בגדים, תראי, הרבה אחרות עושות את זה, אחרת מי היה מסתכל עליהן.

חבל, כי זה מרגיש לי שאת ממש רוצה, אני רק מנסה לעזור לך.

אני רואה שאת כותבת מלא, בסדר, הבנו, את חכמה, אבל חכמה לא יביא לך גבר, להיפך.

ותעני להודעות, יפה, בנימוס, מהר, עד שמישהו כבר כתב לך, תתני כבוד.

את יכולה לקרוא לי אדוני, עכשיו איפה את גרה??

את רוצה שאני אנקה לך את הבית? בלי כסף.

אני מחפש זוגיות, אבל פתוח גם לכל דבר אחר.

אם את מסתובבת פה בשעות כאלה בטח ממש אין לך חיים.

אם תתחרטי, אני פה.

!!!

אני אגרום לך לגמור כמו שלא גמרת בחיים שלך.

אם את חיה על הקצה אז בואי ניפגש היום.

יש לך האנגאאוט/קיק/וואטסאפ/סקייפ?

עלק אל תפנו אליי, את מתה שמישהו ייתן לך סטירה ויעמיד אותך במקום.

בואי אני אחבק אותך כל הלילה, בלי סקס, את צריכה חיבוק, אני מרגיש.

שלום המלכה!

אני , בן 23 עם המון ניסיון, פתוח לקשר פיזי, או מנטלי, אפשר גם רק טלפוני.

אני רואה 20 צעדים קדימה, אני אגיד לך בדיוק מה את צריכה.

בואי אני אשחזר לך את המכות שקיבלת מאבא שלך.

הצעה מעניינת ומשתלמת, מפגש קצר בן 5 דקות, את משתינה לתוך כלי ואני משלם לך.

חמוד, נייד ודיסקרטי.

רוצה לראות גבר עם גבר?

תכתבי לי עכשיו את הפנטזיה שלך, יש לך חצי שעה, אני מחכה.

אני אוהב אותך.

יאללה את בטח מכוערת מוות, מי יגע בך בכלל, לכי חפשי.