אז כבר תקופה נדיבה וארוכה שמיס ניזונת מהבשר ולוגמת את הדם שלי אחרי שהיא מזיינת אותי, כי זה גורם לה לחייך. וזה בהחלט מאוד ממכר אותנו. אז החלטנו לצאת ביחד בפעם הראשונה שלנו לסדום, ולחנוך פומבית את הקשר שלנו, במקום שגורם לנו להרגיש בית ולתת לאנשים שאנחנו אוהבים, הצצה קטנה לגיהינום שלי ולגן עדן שלה.
אז כמובן שזה מתחיל בחיבוקים טובים לאנשים טובים אחרי שנעדרתי מהמקום ליותר מדי זמן. אבל מהר מאוד נגררתי מהקולר שהיא ענדה אותי בכניסה למועדון לאחד הכלובים ואז זה קרה. חייב לציין, כשאספתי אותה מהבית נפלה לי הלסת שנדבקה לרצפה ולא בגלל הרהיטים או יצירות אומנות. היא פשוט היתה מדהימה. אלילה. לבושה שמלה שחורה בלתי נשכחת וצמות שכל כך החמיאו לה.אז כן היא היתה חתיכת יצירת אומנות שלא הפסיקה לסובב מבטים וראשים בכל מקום. ובדרך היא לחשה לי תגרום לי להרגיש אלוהית, ואני לא חשבתי אחרת.
מפה לשם אני מופשט ונאזק לברזלים של הכלוב תוך כדי שהיא שולפת את החברים "המתוקים" שלה מהתיק. החבר הראשון היה משהו שחישמל לי את הנשמה עם זצים חשמליים מהגיהינום ואין לי מושג איך קוראים לזה אבל הרגשתי לרגע מוליך חשמלי והזרמים דפקו לי מנה של כאב לתוך האמא של העצם, ולאט לאט האיזורים נעשו אסטרטגים יותר ואינטימיים תוך כדי שהיא מכירה לי מקומות חדשים בתפר בין החור תחת לביצים. פאק זה זיכרון כואב.
ולאט לאט מתאספים חברים שרק לפני רגע חלקנו חיבוק חברי ובירה טובה. אבל את האמת לראות את הסיפוק והחיוך של מיס העיף לי את המיינד לרקיע השביעי והרגשתי לרגע שאני והיא נמצאים לבד באיזה אי בלב האוקיינוס. ואז זה הגיע הכלי עם הניטים מברזל שחדרו לי לתוך הבשר אחרי הספאנק. והיא פשוט הפכה אותי לקרעים של בשר מדמם. אבל פאק, בשביל להרגיש שוב את הרעב שלה מכרסם אותי, ואת הנשימות שלה בתוך האוזניים שלי לוחשות לי משפטים שגרמו לי לצמרמורת ואותי לשלולית, הייתי חוזר על זה שוב ושוב.
ואז היא תפסה אותי לחיבוק וריקוד שהיה האפטר קיר אלוהי. וסיימנו את הלילה שלנו בבית שלה כשהיא חוקרת בחיוך וסיפוק את הסימנים החתכים שהפכו אותי לסעודה בשבילה לעוד ערב בלתי נשכח.
