היי אהובה.
במשך שנה שלמה העולמות שלנו התנגשו ליופי גלקטי מרהיב שבהק אלפי שונות דור.
זה היה כמו טיול בזוהר הצפוני על סירה קטנה
ולפעמים זה היה כמו לונה פארק ברכבת הרים הכי גבוהה בעולם רגע לפני שהרכבת נופלת.
דברנו המון והיה לנו את ההומור השחור שלנו, הומור של אנשים מקצוות ורקעים הכי שונים שיש בעולם
אבל עם תאמה רגשית מדויקת ונכונה.
שברנו מוסכמות, גבולות של יקום ודעות קדומות.
פתחת לי את הבית שלך, אבל יותר מזה את הלב היפה והמיוחד שלך שלא תמיד מספיק הערכתי.
רקדנו במסיבות בלילות כאילו אין מחר ועשינו שטויות שגרמו לנו לצחוק בלי סוף.
לפני כמה חודשים האדמה לא הכילה את העוצמות הגבוהות ואת בליל הרגשות שלנו, ונאלצנו להיפרד בפתאומיות ולנתק קשר לחלוטין.
לא היה יום ולילה שלא חשבתי עליך וגם סימסתי לך מלא למרות שהיינו חסומים אבל הרגשתי שאת קוראת אותי ועונה לי בדרך שלך. ערב יום כיפור ענית לי דרך חברה משותפת שאת סולחת לי. לנו.
נהרגת במסיבה על גבול עזה ונעדרת עד שישי
היום זו הלוויה שלך
אני אמשיך לסמס לך ואני בטוח שאת תמשיכי לקרוא אותי ואת תמשיכי לרקוד וחגלגל עיניים ולחייך ואני אענה לך שהכל יהיה בסדר.
נוחי בשלום. אני הולך לבקר אותך הרבה ❤️
ת. נ. צ. ב. ה
