לפני 8 שנים. 19 בדצמבר 2015 בשעה 8:12
מה זה ?
זה החורף הנשי, המיני, שדוחק בך,
הססן ומעודן,
אחרי הנוכחות הגברית, האלימה,
של הקיץ.
וזה הזוהר של העשן החום, של אופיום ליחידי-סגולה,
בחלונות של דירות בוהמיות מדי
שהייתי יכול לחיות בהן
אם לא הייתי רוצה אהבה.
האיש העשיר ביותר בעולם אין לו פרוטה.
האיש המאושר ביותר בעולם אין לו תקווה.
ואני מחפש עדיין לפדות את החוכמה שלו במזומן,
מחפש את החכמה בעיניו, כמו שחיפשתי פעם
את הקרח במשקה הבא שלו
במשקה הבא שלו
והוא אומר לי: " אם אתה עדיין מחפש אותה
אני יודע היכן ומתי תוכל למצוא אותה תמיד..."
"כן," אני אומר, "היכן ומתי.."
"היא תמיד על הדרך,
רגע לפני שנהר הופך לפלג,
בדיוק בנקודה בה אור השמש פוגע בשלג..."
אה, הוא מספר סיפורים מלידה,
וכול סיפור שלו הוא מפתח-סתרים להתרחשות שקשה לעמוד על טיבה,
לאסון שלעולם לא יתרחש.
"עד שלא תקרע ממנה את עור הכבש, " הוא אומר," לא תגלה את הזאב
כמה שתענג אותה יותר, ככה זה יהיה יותר כואב."
כן, הקרח במשקה הבא שלו...
"רק תסתכל סביבך, " הוא ממשיך לדבר אליי בעיניים מצועפות,
"ושים לב לסימני הזמן. ילדים עשירים מתלבשים כאילו הם
ילדים עניים, ילדים ענייים מתלבשים כאילו הם ילדים עשירים,
ילדים לבנים מדברים כאילו הם ילדים שחורים, ואני שוכב לי על הגב פה כבר שלושה ימים. כי אני רואה להם נחשים בעיניים, ובעיר הזאת מזדיינים ונלחמים בעצלתיים,
ויש קמפיין של שנאה בשערים של הקניון, וגם עונג-דרך-כאב הוא רק עוד סוג של פיתיון. ואני חי היום בהריסות של ארמונות שנבנו בחול, מתאמץ לשמר את החלומות שלי בעזרת תמיסה של אלכוהול. אבל, מותק, אל תתלונן אם אתה מאחר, כי הכוח מתעורר, הכוח מתעורר..."
אז אני צופה עכשיו באנשים מתנדנדים ברחובות
בקצב המר של החינוך הלא נכון
וזה טריפ לא רע לפילוסופיה שלך
טריפ לא רע לחלומות שלך
טריפ לא רע לאהבה המודרנית שלך
אז הנה אנחנו
הדור הדפוק
בקצה הסגרייה הכבויה של המאה ה-20 לספירה
צעירים עדיין ונושמים
אפילו שאנחנו עייפים מזה, כי ניסינו את זה,
יותר מדי פעמים, לעיתים קרובות מדי,
אבל הנה אנחנו
לא נכנעים עדיין
זין אנחנו נכנעים
בוא נלך עכשיו, אתה ואני
אתה ואני.
בוקר טוב בוקר אור, יום שבת.
