הכל עניין של אמונה..

אני לא יודעת מי אמר שלחופש אין מחיר, 

אני יכולה להנפיק חשבונית לכולי עלמא בכל רגע נתון בגין המחיר שאני משלמת.

אם הייתי יודעת מראש בפני מה אני עומדת טרם יציאה למסע הזה מי היה יודע אם לא הייתי נשארת בחרא שאירגנתי לעצמי.

לא מחפשת אשמים כבר. אני שם במרכז.

יאללה, מהפך מטורף ורק בשנתיים.

אפילו ויזואלית אני כבר לא אני.

בעצם אני הכי אני.

מחיר פסיכי.

נתבקשתי לכתוב הרצאת טד על כל הנושאים יחד, לכו תסבירו שאי אפשר.

וזה רק שלי.

אובדן, אבל, אלימות, חד הורות, אימהות,  אהבה, אומץ, כח, כוחניות, שיוויון, ויתורים, הצלחות.

שתיקה ובעיקר התבוננות.

עכשיו אני מתחילה לפרוח.

הנשלתי את רוב עברי יחד עם אנשיו.

מפנה מקום.

מחפשת שורשים חדשים.

מחיר כבד מנשוא יש לחופש, אבל התמורה, מסתבר שהיא מתעלה על עצמה מדי יום, 

אני נפעמת.