סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשואה ורוצה להיות בכלוב מתכת....

בפועל נשואה, נאמנה ומאושרת בחיי הנישואים שלי המושתתים על אהבה , וכבוד הדדי ואינני מתכוונת לשנות סטטוס זה. כל השמות באם יופיעו שמות בדויים בלבד והקשר למציאות מקרית ביותר....
לפני 8 שנים. 24 ביולי 2016 בשעה 19:14

שולטות יקרות

אני רואה שבחו"ל נפוץ מאוד סוג של סטרפ און ללא רצועות...

הייתי רוצה חוות דעת מנסיונכן האם ההשקעה משתלמת.

האם אכן ניתן "לפמפם" ולא להתעסק ב "רגע...יצא לי..."

תמונות להמחשה...

אשמח מאוד לתשובות בהקדם, כמובן שניתן גם בפרטי.

תודה מראש

https://static-eu.insales.ru/images/products/1/2477/84961709/large_168987407_w640_h640_fun_factory_sh__blackberry.jpg

https://static-eu.insales.ru/images/products/1/2486/84961718/large_60788412_w640_h640_littlesunaturaldildojoya4u.jpg

https://static-eu.insales.ru/images/products/1/4247/84045975/large_DT44340.jpg

 

לפני 8 שנים. 21 ביולי 2016 בשעה 21:25

 

לפני 8 שנים. 21 ביולי 2016 בשעה 6:49

הבהרה, לא שינתי צד. אני אוהבת גברים. גם אוהבת נשים.

מעריצה את 2 המינים על היתרונות והעוצמות השונות. 

אני תומכת במצעד הגאווה. מבחינתי זה מצעד של חופש בחירה.

ולא יכולתי להתעלם מקרקטורה הבאה...

לפני 8 שנים. 20 ביולי 2016 בשעה 7:47

איזה כיף שכל החיים שלנו אנו ממשיכים לחוות.

אז אתמול פעם ראשונה...פעם ראשונה שנדלקתי.

נדלקתי על אשה

היא לא יוצאת לי מהראש

בסיטואציה יומיומית...היא מוכרת ואני הלקוח...

ובעיני היא היתה פסל לא גמור שרק רציתי לעצב אותה עוד קצת באמצעות ידיי.

היא לא היתה יפה..

אבל היה בה משהו...

חולשה קסומה ובהמשך הובהר לי שהיא חדשה במקום העבודה.

אדיבות ויכולת נתינה

היה לה שער אדום

חורים באוזניים במקום עגילים, שגרמו לפנטזיה שלי לעבוד שעות נוספות

על יכולת ספיגת הכאב שלה...

כתפיים חשופות ועור כהה שיכולתי לדמיין איך הנימול עובר בו.

חזה קטן, כמו שאני אוהבת. בטוחה שעומד והיא יכלה להיות גם ללא חזיה.

לגופה שמלה קצרה , בובתית המזכירה את שנות ה-50

כזאת עם חגורת נקודות עבה באמצע,

שמדגישה את המותן הרזה שלה.

לא יכולתי להוריד ממנה את עיניי.

רגליה היו  מלאות טיפה, בכל מקרה הסגירו שהיא כבר מזמן לא בת 18.

אך הקעקוע הלא ברור שרק קצהו נראה מתחת לחצאית לא נתן לי מנוח.

הסקרנות

החשק

הרצון

לראות מה היא מסתירה.

לשניה הרגשתי כמו גבר. תחושת פאנטום

הרגשתי את הדם שמתרכז באזור החלציים שלי.

לו הייתי גבר, איברי היה זקוף במלוא הדרו.

היא הסתובבה

ועל גבה החשוף קעקוע סל פרחי סקורה

ואני...

דמיינתי איך אני מכופפת אותה ומסתכלת עליה מלמעלה , כמו על יצירת אומנות.

כמו על גיטרה מעוטרת.

כמו על מפל אדום

בהמון תשוקה

כמו אישה

לאישה

לפני 8 שנים. 18 ביולי 2016 בשעה 17:24

מחאת הקהילה הלהטבית בבאר שבע שבוע שעבר, היתה מלחמה. מלחמה לשוויון. מלחמה לחופש.

מלחמה לאהבה...

אנשים תאהבו ותהנו מסרטון הבא. 

קרדיט לבחורה בשם קרולין פרנקט שהצליחה להשאיר ללא מילים המון אנשים שנחשפו לעבודותיה.

 

לפני 8 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 19:27

היום כשחזרתי מספורט שמעתי ברדיו שיר, אותו שמעתי לראשונה, הוא היה בעברית, אהבתי אותו, הצלחתי לזכור רק מעט מהמילים. זכרתי שהיה בניחוח צרפתי, ארוטי ודיבר על ציור. בהגעתי לבית פניתי ישר ליוטיוב, שהעלה המון שירים יפים (וגם את חלקם לא הכרתי ) אך לא מצאתי את השיר המיוחל.

כל כך רציתי לשמוע אותו שוב, לתת למילים לחדור , לתת לדמיון לדמיין. פניתי לד"ר גוגל, כן הוא הד|"ר שעוזר לי הכי הרבה ונתקלתי בבלוג המדהים של נעם עוזיאל . ממליצה בחום. בכל מקרה אשתמש במידע שלו לפוסט הבא...

אחד השירים בתקליט הוא "דומם עם זוג נאהבים". בבקשה לקרוא, מוטב להאזין במקביל, יש חלון יו-טיוב למטה 

צרור של ציפורנים שחורות באגרטל

ובקבוק של יין, חתיכת גבינה

עוד רגע ואתם רואים את גבריאל

ציירת מפריז כה עדינה.

היה לנו רומן בקיץ שעבר

בעברית בצרפתית עם תרגום הגוף

היה לה מודליאני אורגינל של צואר

ושיער של רנואר אדום אסוף.

~

כשהיתה מתמלאת עד לאין הכילה

אז פיה היה באזני מפכה

צלילים מתוקים לא הבנתי מילה

אך הייתי צוחק ודומם מבכה

 ~

פלח של מלון, אגס, שני תפוחים

אור כה צנוע בחשכת הצריף

חזרנו מהחוף חמים ומלוחים

וזמר מהרדיו אותנו הטריף:

 ~

"היא היתה כה יפה"

שר הרדיו הער –

שהאיר את גופה

הלבן הסוער.

~

פסל של מלחין, פינה של שולחן

אור הרדיו רושם: בקבוק, אגרטל

מלבושים זרוקים על הכסא המסוגנן

של ואן גוך, גבריאל, גבריאל…

 ~

לא היה לה חזה

ולי לא עמד

רק מילמולים באנגלית

נבר מינד, נבר מינד

לא היה לה איכפת

אולי הייתי נחמד

אז שימשנו מודלים

לשיר אחד

 ~

זמר אהבה שכאילו ידע

שאנחנו שומעים ועלינו זימר

איך שהתחלנו באקראי להיוודע

ואיך שזה ודאי ייגמר…

 ~

"היא היתה כה יפה"

שר הרדיו הער

שהאיר את גופה החלק הסוער

 ~

"היא היתה כה יפה"

שר הרדיו הער

ויותר מזה לא רוצה

לא זוכר.

 

 

 

איזו קול עמוק, איזה מילים: "לא היה לה חזה, ולי לא עמד, רק מלמולים באנגלית, נבר מיינד, נבר מיינד". מקסים. כל כך ציורי. פנטזיה על אהבת קיץ, בתוך ציור ומוזיקה צרפתיים, עם צבע, עם ריח, עם מה לא. שיר קסום. השיר הזה מספר על שיר אחר: כשהם חזרו מהים, חמים ומלוחים, זמר מהרדיו אותם הטריף: השיר / זמר הוא Elle etait si jolie (היא הייתה כה יפה) הנפלא של אלן ברייה. "… זמר אהבה, שכאילו ידע, שאנחנו שומעים ועלינו זימר… אז שימשנו מודלים לשיר אחד".

 

 

ויש סיפור קטן ומיוחד בקשר לשיר הזה, הוא בגדר אגדה אורבנית: כשפורסם Elle etait si jolie,  נעמי שמר  כתבה נוסח עברי לשיר. לא תרגום מילולי, אלא נוסח עברי חופשי. הצליח לה והטקסט היה כה יפה, אולי יפה מדי לדעתה בכדי להיות נוסח עברי לשיר של מישהו אחר, אז היא הלחינה אותו לשיר חדש. 

אם תנסו לשיר את המילים של "העיר באפור", על המנגינה של Elle etait si jolie, תיווכחו איך זה יושב בול.

 נעם עוזיאל העלה לרשת גרסת קריוקי מיוחדת, עם מילות "העיר באפור" מסונכרנות על המנגינה של Elle etait si jolie, כדי לשיר, להיווכח ולהנות. אישית, שרתי את זה המון פעמים. זה כיף! אתם מוזמנים.

 

לסיום, מקווה שגם חידשתי לכם ונהנתם לפחות כמוני. לילה טוב 

לפני 8 שנים. 17 ביולי 2016 בשעה 12:07

שוחחנו... כמו שאנו משוחחים תמיד. אני אוהבת את הרגעים האלה. לשמוע את הצחוק שלך. לזרוק פה ושם הערות סקסיסטיות. להיות התמימה ולהיות מכשפה. להיות מה שאני.

היום, השיחה היתה שונה. אני מכבדת את זכותך לא לדבר. מכבדת את זכותך לשמור את הדברים בבטן.  יחד עם זאת אני מוכנה לתמוך בך ולספוג את דמעותיך. 

הייתי מכניסה אותך לאמבטיה עם מים פושרים ומלא קצף. שוטפת את העצב מגופך. מעסה את ראשך בסיבובים עדינים כדי להוצע ממנו את כל מחשבות השווא.  מעסה את כתפייך חזק כדי להוריד מהם את תחושת  עומס החיים. וכן אני יודעת שהמון דברים תלויים בכתפיים האלות.הייתי מלטפת את החזה החלק שלך כדי להזרים דם ללב הענק שלך. לב שאין לו גבולות. לב מכיל ומלא בטוב. הייתי מעסה בחוזקה את רגלייך , כפות רגלייך,  עוברת אצבע אצבע כדי שתוכל לדרוך מחדש ומלצוא את הדרך המוצלחת ביותר. הייתי מנגבת אותך ומדמיינת שאני מורידה ממך את השכבה המזוהמת והמדוכאת, בדיוק כמו שנחש משיל את עורו. 

והכל כדי לראות את קצה החיוך. חיוך שלך!

לפני 8 שנים. 7 ביולי 2016 בשעה 8:14

אני הולכת לרשום...

אתה צודק!

אני מצטערת

שהתחכמתי 

ששכחתי

 כלבה

 

אבל ככה מתנהגות הכלבות לא?  הן נותנות לך את הזכות להיות אלפא. הן מתחכמות ובודקות גבולות באופן תמידי. הן מנועות ע"י פידבק או אוכל. והן עדיין יכולות להסתדר לבד.

ומה מניע אותך?

 

 

לפני 8 שנים. 7 ביולי 2016 בשעה 7:23

 

לפני 8 שנים. 6 ביולי 2016 בשעה 11:09


 המאמר הבא ברובו מועתק מהרשת. הוא על רופא אמריקאי, חלוץ של הגניקולוגיה - ג'יימס מריון סימס.

מאמר זה הצליח להזיז לי משהו בגוף... מעניין אם גם לכם הוא יגרום למשהו...

סימס בא ממשפחה די מוצלחת ומשגשגת. הוא נולד בשנת 1813 בעיירה האנגין רוק, שם למד בבית הספר, מריון המשיך את לימודיו בבית ספר תיכון

***

פיסטולה בנרתיק - זוהי פגיעה פיזית, פתח ישיר בין שלפוחית השתן והנרתיק. בעיקרון, פיסטולהגינקולוגית - זה בדרך כלל תוצאה של לידה קשה. אצל האישה מופיעה חור בין הנרתיק לבין השלפוחית ו/או רקטום. טיפול בפיסטולה כולל מניעה וניתוח. התסמין העיקרי של הבעיה – זה בריחה רבה ותמידית של שתן וכאב.

באותו זמן, לא ידעו לבצע ניתוחים מסוג זה. לכן, נשים רבות סבלו מהפתולוגיה. במיוחד אפשר היה לפגוש את זה אצל השפחות, ובכלל אצל אוכלוסיה אפריקאית – כי אצלן הפיסטולות יותר שכיחות.

גינקולוגים במחצית הראשונה של המאה ה XIX ידעו מה זה פיסטולה, אבל לא יכלו לטפל בזה. יתר על כן, גינקולוגים באותו הזמן לא הורשו להביט בנשים עירומות, לכן הבדיקות התקיימו כך:

http://www.fun.mivzakon.co.il/pictures/pictures/3(214).jpg

סימס הציב בפני עצמו משימה: "יש מחלה שלא ניתן לרפא אותה. אנחנו צריכים למצוא את דרכי הטיפול".

וזה מה שהוא עשה – הוא קנה שלוש שפחות אפריקאיות - אנרכה, בטסי ולוסי. שלושתן סבלו מפיסטולות. הוא קנה אותן בשביל לנסות עליהן דרכי טיפול שונים.  הוא ניהל את הניסויים שלו כארבע שנים, בין 1845-1849. החולה הראשונה והעיקרית הייתה אנרכה, בה הוא ביצע 30 (!) ניתוחים, ולא כולם היו נחוצים.  הניתוח האחרון של אנרכה נחשב למוצלח.
בתמונה הזו, סימס מתכונן לבצע ניתוח ללוסי (האמן רוברט טום):

http://www.fun.mivzakon.co.il/pictures/pictures/4(196).jpg

אל תשכחו, שמדובר ברפואה של שנת 1840 – שבאותו זמן רק עשו את הצעדים הראשונים ביישום של ההרדמה.  לכן, בכל הניתוחים שלו, סימס לא השתמש בחומרי הרדמה.

סימס למד איך לטפל בסוגים שונים של פיסטולות. כאשר סיים את סדרת הניסויים שלו, הוא  ביצע ניתוחים על תריסר נוסף של שפחות, שסבלו מפיסטולות (אשר קנה במיוחד למטרה זו).

בשנת 1850 פיתחו איזשהו סוג של הרדמה, וסימס ביצע את הניתוח הראשון שלו על אישה לבנה, ולא על שפחה. הניתוח עבר בהצלחה.
הנה ציור מתוך ספר לרפואה שנכתב ויצא לאור על ידי סימס, עם תיאור של השיטה שלו:

http://www.fun.mivzakon.co.il/pictures/pictures/5(193).jpg

במהלך הניסויים, סימס לא רק פיתח את השיטות הכירורגיות לטיפול בפיסטולות, אלא גם פיתח מספר מכשירים, שבשימוש גם היום. בפרט, הוא המציא את המרחיב (סימס ספקולום) ואת מראת הנרתיק, וגם מספר צנתרים. הנה המרחיב של סימס מהמאה ה-19 והמודרני:

http://www.fun.mivzakon.co.il/pictures/pictures/7(173).jpg

סימס היה הרופא הראשון, שהתחיל להשתמש בניתוחים שלו בכלים מכסף.

הוא ביצע ניתוחים מוצלחים במדינות רבות, טיפל בפשוטי העם ובמלכות, זכה בפרסים רבים ובמדליות. תחת חסותו של נפוליאון השלישי, ארגן 

אגב, כדי להשלים את התמונה - הכיסא הגינקולוגי מהמחצית השנייה של המאה ה-19:

http://www.fun.mivzakon.co.il/pictures/pictures/9(143).jpg

 

 מלבד הכלים וטכניקות שכבר הוזכרו, סימס המציא את "מבחן משגל", המשמש לאבחון של בעיות פוריות. לוקחים נוזל מהרחם 6-24 שעות לאחר קיום יחסי המין, ובודקים מתחת למיקרוסקופ.

בנוסף הוא המציא את רקטוסקופיה וסיגמואידוסקופיה (בדיקה ויזואלית של רירית הרקטום, ובמקרים מסוימים, של החלק הדיסטלי של מעי הגס.

הוא היה אדם גדול, שבלעדיו לא הייתה מתפתחת ומתקדמת רפואה, והרבה אנשים היו סובלים ומתים.