לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטסטיש

פנטזיות זה פנטסטי וכאן זה בדיוק המקום לזרוח.

© כל הזכויות שמורות לבעלת בלוג זה.
לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2017 בשעה 6:32

"בואו קטנות שלי, נלך להתקלח", שמעתי את יולי אומרת לנו ברוך.

התנתקנו מהחיבוק הקבוצתי המחמם והלכנו על הברכיים לצדה של יולי לעבר חדר האמבטיה. כשהיא הדליקה את האור יכולתי לראות שבאמבטיה יש מקום לכולנו, היא הייתה ענקית.

יולי נשענה על הכיור, עייפה, אוספת כוחות לרחיצתנו. שלושתנו הרגשנו שהיא מותשת ועלינו למעלה, לעמידה לצדה.

"יול, אני אוהבת אותך", לחשה לה ברקי שעמדה מאחוריה וחיבקה אותה מאחור. היא נישקה לה את הצוואר והמשיכה "מאוד אוהבת….ככה אוהבת" וליקקה את הצוואר שלה לכל אורכו, לא מפסיקה לרגע.

יולי נאנחה ועצמה את עיניה, התמסרה לליקוקים של ברקי.

ברקי ליטפה את מותניה ולאט לאט העלתה את הגופייה שלבשה כלפי מעלה, חושפת את יולי בחזייה שחורה עם הדפס של גולגולות. יולי השלימה את מלאכת ההפשטה וזרקה את הגופייה לסל הכביסה הקרוב.

ברקי החלה לעסות את כתפיה של יולי, נזהרת על הכתף השרוטה שלה. במראה ראיתי את מיצ עומדת לצד יולי, רוכנת לכיוון החזה שלה ומנשקת מעליו, יורדת בליקוקים קצת אל תוך החזייה שלבשה, מנסה אולי לתפוס פטמה בפה.

ברקי הפשיטה את יולי מהחזייה וזרקה אותה הצידה, הקלה על מיצ את מלאכת תפיסת הפטמות. מיצ גרגרה אל החזה של יולי וליקקה את הפטמות שלה לסירוגין. "ררררר גם אני אוהבת אותך...ככה", ליקקה ותפסה בין שיניה פטמה אחת וסגרה עליה מעט, גורמת ליולי לשחרר גניחות עמוקות של עונג.

"חנית, אני רוצה...אותך....אהההה….פה", הסתכלה עלי יולי במבט מצומצם ואפוף חרמנות דרך המראה, והצביעה על האיזור שבין רגליה.

ירדתי על ברכי, כולן עמדו מעלי והמתינו שאפשיל את את הג'ינס שיולי לבשה. הפשלתי אותו בעדינות, מלטפת את ירכיה החשופות והלבנות שמולי, גורמת לה לרטוט מעט.

ראיתי מלמעלה את ידה של מיצ נכנסת אל התחתונים שיולי לבשה, יוצרת בהם בליטה, שזזה לצדדים.

"אויייי מיצי שלי....תפני לחנית מקום...אהההה!", יולי המשיכה לגנוח והניעה את האגן שלה קדימה ואחורה, תוך כדי התנועה תפסתי את התחתונים שלה בשתי ידי והורדתי אותם.

שלחתי קצה של לשון לשפתיים הפנימיות הקטנות שלה, בעוד שאצבעותיה של מיצ עדיין לחצו על הדגדגן שלה, ליקקתי את השפתיים הרטובות לאורכן, תופסת אותן מעט עם שפתי.

מיצ פינתה לי מקום על הדגדגן, הסתכלתי עליו...ורדרד ונפוח, יפה. עליתי אליו בליקוק ארוך וחם ונתתי לפה שלי לנוח עליו. הסיטואציה הדליקה אותי, גנחתי על הדגדגן של יולי. הוויברציות שבקולי העבירו ויברציות בגופה של יולי. "הממממממ", המהמתי שוב על הדגדגן שלה, גורמת לאגן שלה לרקוד לי על הפה. שלחתי לשון רחבה והמהמתי שוב תוך כדי, גורמת לה להשתגע. שיגע אותי ששיגעתי אותה, אגני התחיל לנוע באופן לא רצוני.

המשכתי ללקק ולהמהם, ללקק ולהמהם, לאט ומהר, מהר ולאט, ובשלב ששמעתי את הגניחות שלה ממלאות את חלל החדר באופן בלתי פוסק הרגשתי יד נצמדת אל אחורי ראשי ומצמידה את פי אפילו עוד יותר קרוב אל הכוס שלה. היא חיככה את הכוס שלה על הפנים שלי וגמרה, כל גופה רוטט על לשוני, רגיש, מושך.

עמדתי בחזרה על רגלי. "רררר אני רוצה לטעום", מיצ תפסה בהפתעה את סנטרי עם אצבעה ונישקה אותי נשיקה חודרנית. פתחתי את פי ונתתי ללשונה לחדור אלי, לשחק עם לשוני. שפתינו התנתקו, "עוד, אני רוצה עוד", תבעה ממני מיצ. התחברנו שוב לנשיקה עד שנגמר לנו האוויר. "טעים לי", היא אמרה בקוצר נשימה קל וגרגרה.

לאחר מכן נכנסנו ארבעתנו לאמבטיה הענקית, פתחנו את זרם המים, כל אחת נרטבה תחתיו בתורה. ברקי אחזה בבקבוק של סבון נוזלי ושפכה סבון על החזה שלה, על החזה של מיצ ועל החזה שלי.

הקפנו כולנו יולי והתחככנו בה, מקציפות את הסבון שעלינו, משמשות כספוגי רחצה ליולי. יולי נאנחה ועל פניה נסוך מבט אוהב. היא נשענה בגבה על גופה של ברקי ועצמה עיניים. ליטפתי את הירכיים והמפשעה שלה באטיות ובעדינות, מרימה רגל אחת שלה תחת זרועי. "חנית, מה את עוש-.....אהההה!!!!" ,  יולי גנחה בהפתעה כשהחדרתי לכוס הרטוב שלה 2 אצבעות. התקרבתי לאוזן שלה ולחשתי, "רציתי שתרגישי קצת כמוני", גיחכתי והחדרתי את האצבעות עמוק יותר, גורמת לה ליילל. המשכתי, "גם אני יכולה ללחוץ על נקודות. אני אמנם לא מאלפת כמוך...אבל….אני...לוחצת...לך...על...הנקודות. את מרגישה?".

"כ...כ...כן אני מרגישההההה….ת...ת...תמשיכיייייייייי ככההה", הרגשתי את הכוס שלה מתכווץ לי על האצבעות ורועד בטירוף.

"הווווווו פאק. פאק. פאק. פאק! אההההההה", היא המשיכה לגנוח ולהתכווץ לי על האצבעות. ראיתי את מיצ נדחקת בין רגליה של ברקי לבין ישבנה של יולי ודוחפת את פניה לחור שלה, מה שגרם ליולי לאבד את זה לגמרי. נישקתי את הפה המתנשף שלה ולחשתי "אנחנו רק רוצות שתגמרי….עוד….ועוד", ודחפתי את האצבעות חזק לכוס שלה. ובאמת יולי גמרה. עוד. ועוד. ועוד. ברעדות, גניחות רמות, השפרצות- מופע אורקולי של אורגזמות מפוארות.

לפתע שמעתי מרחוק, "מותק! היי מותק, איפה את? איפה-". בפתח חדר האמבטיה הופיעה אישה גבוהה עם שיער ארוך וחום, לבושה בשמלה שחורה וצמודה. " יולי, כמה פעמים אמרתי לך לא לשחק עם החיות. זה פוגם בחינוך שלהן", אמרה האישה ליולי במבט מאוכזב.

שלפתי את האצבעות שלי מהכוס של יולי והשפלתי את מבטי. שמעתי את יולי עונה לאישה בקול רפה, " קוקי שלי, סתם...נהנינו קצת, אסור?"

"זה לא אסור כשזה קורה בתכנון מראש...האימפולסיביות הזאת שלך פשוט פוגעת בחינוך שלהן. ומי זאת?", הנידה קוקי עם ראשה לעברי.

"זאת הפנתרה החדשה שלנו, קוקי...היא נפלאה!...חנית, תכירי….קוקי, בת הזוג שלי", יולי הביטה עלי בגאווה והכירה אותי לקוקי.

קוקי סקרה אותי מכף רגל ועד ראש והבטתי בה בחשש. "את בטוחה שהיא כל כך נפלאה?, אני בטוחה שלא מצרים היא זו ששרטה אותך ככה", הרימה קוקי גבה בספקנות.

"היא...נפלאה, קוקי שלי", יולי החזיקה לי את היד. "אה טוב, שכחתי לרגע שאת אוהבת מאבקים", קוקי הסתכלה על יולי באהבה וגיחכה, "בואי תני לי נשיקה...איזה יום עבר עלי, אל תשאלי…".

יולי ניתקה את ידה מידי, אספה מגבת בידה, עטפה את עצמה וניגשה לקוקי. הן התנשקו עמוקות ופנו ללכת מחדר האמבטיה. יולי הסתובבה לעברנו ואמרה לנו להתנגב וללכת לישון.

כשהן עזבו את חדר האמבטיה חיבקתי את עצמי, הרגשי לפתע לבד. פניתי אל מיצ וברקי, "קוקי? למה יולי לא אמרה לי כלום?" . מיצ משכה בכתפה ואמרה, "לא יודעת...יולי נסחפת ברגש ולפעמים שוכחת דברים. זה מה שאני אוהבת בה, את הרגישות שלה. לעומתה קוקי מאוד מחושבת. אני קוראת לה 'קוקי מונסטר' ".

"קוקי מונסטר?", התחלתי לצחוק, אך מיצ קטעה אותי. "כן, קוקי מונסטר. קוקי היא רופאה...וגם...הרופאה שלנו. לפעמים...אין לי חשק שהיא תבדוק אותי, אבל היא עושה את זה בכל זאת. עם קיבוע לכיסא".

"טוב, את משתוללת", אמרתי לה. "אז מה? זו לא סיבה להיות כזאת", רטנה מיצ, "אני רק משחקת!...היא לא מבינה משחקים!". היא המשיכה, "וחוץ מזה...גם אותך היא בטח תבדוק. ואת פנתרה...פראית, לא סתם חתולה כמוני, אותך היא תבדוק בתשומת לב רבה יותר..את תראי".

גמגמתי לעבר מיצ בחשש וכך גם מחשבותי...גמגמו. מעניין מה קוקי מונסטר תעשה לי…

 

 

המשך….פאקינג….יבוא!

לפני 7 שנים. 28 באוגוסט 2017 בשעה 4:52

יולי חיבקה את בטני מאחור ונצמדה אל גבי, גררה את שתינו אל עבר הקיר להיצמדות בישיבה. כשהגענו לקיר היא כרכה זרוע אחת מתחת לחזה שלי וזרוע שנייה בבסיס צווארי. שתי רגליה נכרכו סביב 2 רגלי, פותחות את רגלי לרווחה.

"בואו, קטנות", שמעתי את יולי קוראת למיצ ולברקי. שתיהן באו לכיווננו והתיישבו מול רגלי הפתוחות.

"יול, אנחנו רוצות לשחק! בבקשהבבקשהבבקשה", ראיתי את ברקי מבקשת מיולי בעיניים בורקות מהתרגשות.

"במה אתן רוצות לשחק? או עם מי?", שאלה.

"אנחנו רוצות לשחק עם חנית!", ענתה ברקי בהתלהבות.

"בסדר מבחינתי. אבל קודם, צריך לנקות אותה. את מתנדבת?"

"כן! אני, אני!!"

ברגע ששמעתי את זה התחלתי ליילל בייאוש אל יולי, "אני לא יכולה יותר….בבקשה יולי...בבקשה...לא! לא!!", ראיתי את ברקי רוכנת קדימה לכוס שלי, מתכוונת לנקות אותי. התחלתי להיאבק עם רגלי, אך יולי הייתה חזקה יותר וריתקה אותי למקומי. "ברקי, תנקי", שמעתי את יולי אומרת לברקי.

ברקי העבירה לשון חמימה על שפתי הפנימיות, מחדשת את תחושת הבערה שאחזה בי מקודם. היא עברה עם לשונה על הדגדגן שלי, שיחקה איתו מצד לצד והחליקה עם לשונה אל עבר פתח הכוס שלי, מחדירה לשון פנימה ומנקה אותי מבפנים. גנחתי ונהמתי, רעדתי. כשהרגשתי את לשונה חוזרת לדגדגן שלי ויונקת אותו עם שפתיה סובבתי את פני אל יולי, הבטתי בעיניה ונהמתי.

"עוד לא לגמור פנתרה מתוקה, עוד לא", הרגשתי את ידיה נכרכות סביבי עוד יותר חזק, מחזיקות את הרעידות שלי בכלוב. ייללתי ופני התעוותו, "בבקשה...לגמור...בבקשה".

"אבל קודם בכלל לא רצית שברקי תתקרב אליך, ועכשיו את רוצה לגמור על הלשון שלה? את תחכי עד שאחליט על כך".

נהמתי שוב ורגלי רעדו בגלל לשונה המשחקת של ברקי, נאבקתי בעצמי לא לחצות את הסף.

"ררררר מיאוווו...גם אני רוצה לשחק", מיצ התעוררה פתאום ותבעה את נוכחותה במרחב.

"את יכולה להצטרף, אבל רק אם הזנב שלך עליך", שמעתי את יולי דורשת. מיצ סובבה את ישבנה אל פניה של יולי, הזיזה אותו מעט מצד לצד, מנפנפת בזנבה. "מעולה קטנה, תצטרפי".

מיצ דחפה את פניה מתחת לפניה של ברקי, מנקה אותי באיזור החיץ ויורדת למטה עם לשונה, לעבר פי הטבעת שלי. הגירוי של שתי הלשונות עשה שמות ברצון שלי לגמור… הבטתי ביולי, דמעות זלגו מעיני, פי התעוות, "לגמור...יולי….לגמור בבקשה...לא...יכולה...בבקשה".

"עכשיו את יכולה לגמור פנתרה מתוקה", יולי לחשה באהבה באוזני.

ראשי נזרק לצד, עיני נעצמו בחוזקה וזעקה אדירה נפלטה מפי, בעודי גומרת על שתי הלשונות של הקטנות. יולי המשיכה לאחוז חזק בגופי, עדיין כולאת, עדיין מחבקת, עדיין מכילה את כל הרעד שלי. הלב פעם מהר וחזק, אך לא ידעתי של מי הוא...שלי, או של יולי. פעימות הלב של שתינו התערבבו לכדי פעימות של לב אחד.

"תודה..ת..תו...תודה", מלמלתי ובכיתי, והרגשתי את ידיה מלטפות את ראשי, "ששש, תנוחי מתוקה".

יולי שחררה את גופי מלפיתתה, אך המשכתי להתכרבל בה, נוהמת לפרקים. הרגשתי את ברקי ואת מיצ מחבקות אותנו מכל צד.

שמעתי את יולי לוחשת לאוזני, "ברוכה הבאה לגן החיות שלי"...

 

-הסוף-

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 7:25

יולי נשארה עם אצבעות סטטיות בתוכי לאחר שהתפשטתי, מה שגרם לי להתפתל עוד יותר ולנסות לחפש בכוח עוד גירוי, על אף שזה כאב ושרף לי.

"את כל כך יפה כשאת מתחננת", אמרה לי יולי עם הבעה מתגרה על פניה, מחדירה את אצבעותיה עוד יותר חזק לתוכי .

"ההההמממממממממממ", נהמתי, "תודהההההה", עיני התגלגלו בארובותיהן וגופי רטט כולו.

"בואי, נלך לטיול", היא משכה אותי דרך האצבעות שלה שהיו בתוכי. זה הקפיץ את כולי וגרם לי לגנוח. "אבל תהיי בשקט בבקשה, הקטנות שלי ישנות". הנהנתי במאמץ, גופי רפה ורגיש, לא יכול להתנגד למשיכה שלה. שמעתי אותה ממשיכה לדבר, "הכלבה שלי צריכה את הקולר ואת הרצועה בשביל טיול...אבל את...את... מספיק רק שאמשיך ללחוץ לך על הנקודות. החיה שבך לא יכולה להתנגד לזה. האצבעות שלי זו הרצועה שלך".

הדברים שאמרה שיגעו אותי ונהמתי לעברה בשקט. היא עצרה לרגע את הטיול שלה איתי ברחבי המסדרון, הצמידה אותי לגופה וליטפה את ראשי בעדינות, מרגיעה אותי. נשימותיי נרגעו, וברגע שנרגעתי יולי החליטה לחדש את החדרת האצבעות העמוקה שלה אל תוכי. זעקתי, לא יכולתי לשלוט בעצמי. גמרתי על הרצועה שלי בעוצמה אדירה, כבר לא מרגישה את תחושת הבערה החיצונית.

יולי חייכה אלי בסיפוק, כל ליטוף שהיא מעניקה לי גורם לעורי לסמור. "בואי נמשיך בטיול", היא משכה אותי שוב דרך הרצועה. רגליי רעדו, היה לי קשה להמשיך, אך התאמצתי בשביל יולי. אחרי מספר צעדים עצרתי ביללת תחנונים, דוחפת את אגני עוד יותר חזק על אצבעותיה. "רוצה לגמור שוב?", היא שאלה אותי בהבנה. "כ..כ...כ", התחננתי, חסרת נשימה. "בבקשה פנתרה", היא החדירה את אצבעותיה מהר ועמוק, לוחצת על אותן הנקודות המכניעות. התפרקתי על אצבעותיה שוב, פי נפער בזעקה נוספת, כל גופי עצב חשוף ורגיש.

יולי לא הרפתה מאחיזתה, המשכנו בטיול לכיוון הסלון, כל כמה מטרים התפרקתי בתחנונים בלי פוסקים על הרצועה שלי.

נראה שהזעקות שלי העירו את הקטנות, שכן הן חיכו לנו ערניות ביותר בסלון, שתיהן מביטות מלמטה במאלפת ובחיית הפרא הכנועה שלידה.

כשראיתי את מבטן התחלתי לנהום שוב לכיוונה של יולי. "תגמרי שוב, פנתרה. הפעם גם יש לך קהל, תהני". הבטתי עליה, עליהן ,וגמרתי. גמרתי שוב. ושוב. יולי הרגישה שאני לא יכולה להחזיק את עצמי יותר בעמידה, וללא שחרור הרצועה שלי, השכיבה אותי על הרצפה.

יולי המשיכה לתבוע את בעלותה עלי כשאני שוכבת על גבי, והקטנות האחרות מסביבנו, מתקרבות אלינו לאט לאט.

ראיתי את מיצ מעבירה את מבטה מהכוס החדור, האדום והנפוח שלי אל כתפה הפצועה והמדממת של יולי. שמעתי אותה ממלמלת, "לא צעצוע….כנראה שלא צעצוע אחרי הכל".

מיצ נשכבה לידי, מחממת את גופי הרוטט בגופה ולחשה לי, "יול מוציאה מאיתנו את מי שאנחנו באמת, וגם איתך היא הצליחה". היא התחככה עם ראשה בצווארי ונפלתי לתוך אורגזמה מרעידה נוספת.

יולי שלפה את אצבעותיה מתוכי. הרגשת ריקנות מילאה את האזור התחתון שלי ועל אף ערפול החושים שלי נעשיתי לפתע מאוכזבת. ראיתי בזווית עיני את מיצ מנקה את ידה של יולי מהמיצים שלי, ניסיתי לגעת עם ידי בידה, שהייתה קרובה אלי אך לא הצלחתי לזוז אפילו סנטימטר.

כשמיצ כנראה סיימה הרגשתי ידיים אוספות אותי לישיבה ומחבקות...יד אחת? ארבע ידיים? עשר? מיליון?. הרגשתי כאילו נזרקתי לבריכה של ידיים מלטפות, מנחמות. נהמתי ללא הפסקה, דמעתי מהחוויה המטלטלת שעברה על הגוף שלי ולאט לאט חזרתי לעצמי….


המשך יבוא…

לפני 7 שנים. 26 באוגוסט 2017 בשעה 19:09

לאחר שנכנסנו לחדר השינה, יולי הצמידה אותי לקיר ונישקה לי את הצוואר, מעבירה צמרמורות בכל גופי. היא שלחה את ידה למטה, אל עבר הכוס שלי ולחצה עליו. היא הכניסה את ידה אל תוך התחתונים שלבשתי והעבירה את האצבע שלה על הרטיבות שלי. נאנחתי והתנשפתי בשקט, מרגישה את ידיי ורגליי רועדות מעונג.

מבעד לגלי העונג שמעתי אותה שואלת אותי "הקטנות שלי ריגשו אותך?"  וראיתי אותה מחייכת חיוך קטן.

"כן...הממ...אההה..את יכולה להרגיש כרגע...כמה הן ריגשו אותי", עניתי לה באנחות.

היא הוציאה את ידה מתחתוניי והניחה אותה על הירך השרוטה שלי. זעקתי בהפתעה מהתחושה השורפת והמשכתי לגנוח.

"את כל הגניחות שלך אני רוצה בפה שלי", לחשה לי והביטה בעיני במבט חודר, מרתקת את ידי מעל ראשי בשתי ידיה החזקות. הנהנתי ובלעתי רוק, עצמתי עיניים ועפעפי רעדו באופן לא רצוני.

יולי שחררה יד אחת והורידה באמצעותה את התחתונים שלבשתי, הרגשתי אותם גולשים במורד רגליי, מלטפים את העור הרגיש והשרוט וגורמים לי להיאנח עוד יותר.

"ועכשיו, מתוקה, אני רוצה לראות אותך גומרת", המשיכה ללחוש לי והחזירה את ידה לריתוק ידי.

פקחתי את עיני במאמץ ובבלבול ניכר שאלתי, "מה, כבר? אבל…..אהההה!!", הרגשתי משהו רחב נדחף אל הכוס שלי ומתחכך בו בחוזקה, גורם לי לפלוט עוד ועוד אנחות.

הבטתי למטה וראיתי שזו הברך של יולי, עדיין מכוסה בג'ינס, שמתחככת בכוס החשוף שלי.

"ממממממ אההה! מה...מה... למה…..למה עם ה-", מלמלתי באנחות ויולי השתיקה אותי עם נשיקה חודרנית ורטובה, מתחככת בכוס שלי יותר ויותר חזק, לוחצת עם ברכה ומקבעת את הישבן שלי אל הקיר.

"פפפ...פאק. פאק. פאק! עוד...אני רוצה..עוד", המשכתי למלמל אל פיה הקרוב, שבלע את אנחותיי בחיוך מרוצה.

"תראי לי כמה את רוצה עוד", יולי שחררה את ברכה ונתנה לכוס שלי מקום על הירך שלה, "קדימה, תתחככי".

"כ...כן...כ.", גנחתי לתוך פיה ושלחתי את אגני קדימה להתחככות. התחככתי במהירות למעלה ולמטה על בד הג'ינס הגס וגנחתי, מרגישה אותו שורט את שפתי הפנימיות ואת הדגדגן שלי, מבעיר אותם באש לא מוכרת.

"כו...כואב.... לי, כואב לי יולי...בבקשה", הבטתי ביולי במבט מתחנן, מתחנן להפסיק.

יולי ליטפה את פני ונישקה אותי. היא הסתכלה אל תוך עיני ואמרה "את לא מפסיקה עד שאת גומרת,  מתוקה", תופסת את קדמת צווארי עם אחת מידיה, חונקת אותו קלות.

הרגשתי לחץ באוזניים שלי, שהתגבש מהמחסור באוויר, ואז הרגשתי את ידה משחררת את צווארי. לאחר מכן היא חזרה שוב על החנק, בצורה חזקה יותר, ושחררה. התנשמתי במהירות ונהמתי, הרגשתי כמו חיה תחת ריסון. רציתי להתנגד לידיים שלה, שמרתקות אותי, ובעיקר למבט שלה....שמרתק אותי. רציתי למחות.

זעקת השתוללות חזקה נפלטה מפי, עיני התכווצו בזעם עצור. ניסיתי להיאבק בידיים שלה, שאחזו בי חזק אבל לא הצלחתי להשתחרר מהאחיזה שלה. במקום זה אגני נע יותר ויותר מהר על הירך שלה. ראיתי אותה מביטה בי בחיוך ואומרת "כן, בדיוק ככה. תמשיכי מתוקה...תגמרי...עם כל הכאב הזה".

המשכתי להתחכך במהירות, נשרפת ומתענגת בו זמנית, חום מציף את פני ואורגזמה מתחילה להיבנות בתוכי.

יולי שחררה יד אחת משתי ידיה שאחזו בידיי ואני מיד נעצתי את ציפורני היד המשוחררת שלי בכתפה החשופה, מרגישה צורך להתפרק...להיאבק. שמעתי אותה גונחת בכאב והסאונד הדליק עוד יותר את עצביי החשופים. המשכתי לשרוט אותה ולהתחכך חזק. שמעתי אותה אומרת לי "הלוואי ויכולת לראות את עצמך נאבקת...תגמרי...חנית הפנתרית".

לשמע המשפט הזה שרטתי את יולי עוד יותר חזק, הבטתי בה ומיקדתי את מבטי הזועם על עיניה, שהיו רכות כל כך. גמרתי חזק בנהמת זעם, אגני מתפתל בחוזקה על הירך הנטועה של יולי, כל פיתול שולח במפשעתי עוד חץ בוער.

באמצע טירוף החושים שהייתי בו עדיין עלה בי הצורך להתנגד וידי התקדמה אל עבר צווארה של יולי, רציתי לחנוק אותה. יולי תפסה את ידי בחוזקה וריתקה אותי, שוב. היא רכנה אלי ולחשה באוזני "את אולי פנתרה, אבל אני המאלפת. בתור מאלפת אני יודעת על אילו נקודות ללחוץ".

רטנתי ונשפתי לשמע התוכחה והרגשתי את הירך הנטועה שלה משחררת את הכוס שלי לחופשי. עצמתי את עיניי, מותשת מהמאבק והרגשתי את יולי מנשקת את פני. נשיקות קטנות ונעימות, טובות, מעודדות. ידיה שחררו את ידי וצנחתי עליה בחיבוק.

התחבקנו במשך כמה דקות עד שהרגשתי את ידה גולשת מטה על מותני ומגששת את דרכה לעבר הכוס הבוער שלי. "וווווווהההה זה שורף!...בבקשה יולי, בבקשה…", ניסיתי להתחנן באוזני יולי בבקשה שתפסיק, אך היא המשיכה בשלה והחדירה לתוכי 2 אצבעות חזקות וחקרניות. גנחתי חזק, רטט עובר בכל גופי.

"אני, כרגע, לוחצת על הנקודות. את מרגישה איך אני לוחצת עליהן?", לחשה יולי אל תוך אוזני בעודה חוקרת את תוכי בתאוותנות.

"כ..כ...כ...כןבדיוקשם….כ..כן...אייי!!", גנחתי לנוכח הלחיצה על הנקודות שלי והרגשת השריפה המתמשכת.

יולי הורתה לי להתפשט לגמרי ,כשהיא עדיין חוקרת את תגובותיי מבפנים. הרגשתי ערומה לידה, גם בלי להיות. חששתי מההתפשטות המלאה שלי. התפשטתי לאט וברעד- פושטת את שמלתי מעל ראשי, נותרת לרגע נוסף בחזייה שלי, ולאחר מכן ממשיכה להתפשט ברעד עם התרת קרסי החזייה. הורדתי אותה. הייתי ערומה לגמרי עכשיו….

 

המשך יבוא...

לפני 7 שנים. 25 באוגוסט 2017 בשעה 21:28

חנית החרמנית, מה יהיה איתך?- זו המחשבה שעברה לי בראש כשחיכיתי לשובן של יולי והכלבה. הרגשתי כל כך סוטה, שנדלקתי כך משתי בחורות ערומות, שהן בכלל חיות מחמד, ושהן שייכות לבחורה שממש ממש בא לי עליה. מצד אחד הערכתי את יולי על זה שהיא נתנה לי נגיעה בעולם הלא שגרתי שלה וכנראה הרגישה שניתן לסמוך עלי ומצד שני בחיים לא הייתי בסיטואציה כזאת ולכן הרגשתי מבולבלת.

יללה קטנה חתכה את השקט שבסלון, "מיאוווו בואי לכאן. בואי….. בואי….. בואי לכאן", קראה לי מיצ מהספה בסלון, שהיא טיפסה עליה קודם לכן. מיצ סקרנה אותי ולכן ניגשתי לראות מה היא רוצה, למרות שיולי הזהירה אותי שהיא שדה קטנה.

ניגשתי בצעדים שקטים לעברה וראיתי אותה מכורבלת על הספה בתנוחת עובר. היא הרימה אלי מבט מנומנם ופקחה זוג עיניים ירוקות בהירות , יפות ומתגרות. "אהההה הנה את. ררררר... בואי תתקרבי אלי", מיצ גירגרה אלי. התקרבתי אליה עוד קצת ועמדתי מול פניה. היא רחרחה את כף היד שלי ופתאום עיניה נפקחו עם תשומת לב, למשהו, שכנראה, שכחתי ממנו. "זה רטוב", היא אמרה לי בחיוך והנידה ראשה אל עבר האצבע שלי, האצבע שהחליקה לתוכי בהפתעה לפני מספר רגעים. היא התקרבה עם פיה אל האצבע ושלחה אליה לשון חמימה. פיה בלע את האצבע שלי ומצץ חזק, ולפתע הרגשתי שיניים ננעצות בבשר האצבע וקפצתי בבהלה בתגובה, משכתי את ידי חזרה אלי וכיווצתי את עיני בכאב. "ררררר את טעימה, אני רוצה עוד! לא הכאבתי לך, רק שיחקתי...מיאו", אמרה לי מיצ בהתגרות ונתנה לפלג גופה העליון להתמתח מול עיני, השדיים העגולים והגדולים שלה נגלים אלי וגורמים לי לבלוע רוק בהתרגשות.

התיישבתי לצדה על הספה והיא הסתובבה עם גופה אלי, חיככה את ראשה על ירכי החשופה והתקדמה בחיכוך אל עבר מפשעתי, מרימה עם ראשה את השמלה שלבשתי. "שם אני רוצה להתכרבל, זה חם", אמרה לי מיצ ומיקמה את ראשה ממש מעל הכוס המתרגש שלי. נשמתי מהר ולא ידעתי איך להגיב. ללטף? לא ללטף? היא תנשוך או תשרוט אותי אם אגע בה?.

החלטתי לקחת את הסיכון והתחלתי בליטוף הכתף שלה, שהייתה קרובה לידי. היא התחככה בכוס שלי וחפרה עוד עם הראש באותו אזור, חושפת את הצוואר שלה לליטוף. נעתרתי לבקשה הלא מילולית והעברתי את אצבעותי על צווארה הלבן והארוך והיא עצמה עיניים ופשוט...גירגרה. ממש כמו חתולה אמיתית.

אחרי 2 דקות של גרגורים שמעתי אותה שואלת "איך קוראים לך?". עניתי לה באנחה קלה, "אני חנית. ואת...מיצ, נכון?". מיצ צחקה קצת, סובבה את פניה לכיוון פני, הביטה אלי מלמטה ואמרה, "לא מדויק. אני מצרים. מיצ זה רק קיצור חביב". פתחתי את עיני בהפתעה ושאלתי, "מצרים? כמו המדינה?". מיצ נשפה אוויר החוצה, נשמע שהייתה קצת מרוגזת ואמרה, "כן..כן. בדיוק כמו המדינה. ההורים שלי, כנראה, לא הבינו את הקונספט של מדינת היהודים". צחקתי והיא המשיכה, "ניסו להיות מיוחדים ורצו לקרוא לי בשם אקזוטי...וזה מה שהם בחרו- פאקינג מצרים". ליטפתי את עצמות הבריח שלה ואמרתי, "אבל את יודעת...דווקא במצרים העתיקה חתולים היו מאוד פופולריים". היא הביטה בי ברוגז קל ואמרה, "אבל אנחנו לא במצרים העתיקה! את יודעת מה זה כשאת שוכבת עם בחור ואז כשהוא יוצא ממך אחרי שהוא גומר הוא פתאום מתחיל לשיר לך 'בצאת ישראל ממצרים…' כאילו שזה משהו סקסי!. שם הבנתי שאני עם גברים סיימתי".

המשכתי ללטף אותה וירדתי מעט עם אצבעותי בין השדיים היפים שלה. היא עצמה עיניים וחייכה, ואז הפרה את השקט עם שאלה, "אז...למה את פה בכלל, חנית?". עניתי לה בבלבול, "הממ, לא יודעת...לשם שעשוע, אולי?". היא פקחה עיניים במהירות, קפצה לישיבה והביטה בי במבט זדוני, "לשם צעצוע, שמעתי טוב?". "לא, לא...לשם ש-", ניסיתי לענות אך השחזת הציפורניים שזכיתי לה על הירך החשופה שלי הפתיעה אותי לגמרי ותפסה אותי לא מוכנה. "איי! זה כואב", צעקתי צעקה קטנה. "זה לא כואב...אני רק משחקת! חנית צעצועית", ענתה לי מצרים ושלחה יד נוספת מלאה בציפורניים חדות.

לפני שהספיקה לשרוט אותי שוב, שמעתי את הדלת נפתחת ואת יולי קוראת לחלל האוויר, "היי, אני בבית". צעקתי לעברה ונאנחתי "יולי, תצילי אותי!". יולי מיהרה אל מיצ ואלי והרחיקה את מיצ ממני. יולי נצמדה אל גבה של מיצ ואחזה בצווארה ביד חזקה. היא נצמדה אל אוזנה ושאלה בקול עמוק, "ככה מתנהגים לאורחים, מצרים?". מיצ גנחה, כנראה נהנתה מהחנק הקל, והשיבה בהיתממות, "היא אמרה שהיא צעצוע אז שיחקתי איתה". יולי צחקה והשיבה, "מה יהיה איתך, מאזינה סלקטיבית שלי?. ואיפה. לעזאזל. הזנב שלך?"

"איפשהו", התגרתה בה מיצ ושלחה את ישבנה לחיכוך בקדמת גופה.

"נראה לי שהוא שם", אמרתי והצבעתי אל עבר גוש פרווה עם צד שנראה קשיח, לא רחוק מאיתנו, שנח על הרצפה ליד הטלוויזיה. יולי סובבה את פניה אל עבר הגוש ואישרה את התגלית שלי, עדיין אוחזת בחוזקה בצוואר של מיצ. "תוכלי להביא לי אותו, חנית?", שאלה אותי יולי. "הממ כן", עניתי והלכתי להביא לה את הזנב.

כשחזרתי עם הזנב יולי שחררה את הצוואר של מיצ, ומיצ גנחה בהקלה. היא המשיכה להתנשם בכבדות, סובבה את פניה אלי, ראתה שאני אוחזת בזנב, התכווצה בבהלה וניסתה לברוח מיולי. יולי תפסה אותה שוב ואמרה לה בקול תקיף, "לא מיצ. את לא בורחת. ידעת שבמוקדם או במאוחר תיאלצי להתמודד עם הזנב הזה". מיצ רטנה במחאה ,יולי תפסה את הזנב בידיה והכניסה את החלק הקשיח לפיה של מיצ, משתיקה אותה. מיצ התחילה להיאבק באחיזתה של יולי ויולי דחפה עוד יותר עמוק את החלק הקשיח של הזנב אל גרונה , מה שגרם למיצ להשתנק ולפתוח רגליים יותר ממה שכבר היו פתוחות.

צפיתי מהצד במאבק, ומחורמנת לגמרי, אמרתי בלי לחשוב, "יולי, אולי את רוצה...שאני אממ… ארגיע אותה?". יולי הביטה בי במבט רך ואמרה, "כן חנית, אני אשמח אם תנסי". "מה הכי מרגיע אותה?", שאלתי. "ליקוק בפי הטבעת. זה מה שהכי מרגיע את החתולה הזאת", השיבה לי יולי ללא היסוס. ואני, שרציתי לשמח את יולי, אמרתי, "תני לי". התכופפתי על ברכי ונשענתי עליהן. גררתי את עצמי לאזור שבין רגליה של יולי לבין ישבנה של מיצ, אחזתי בפלחי ישבנה ומתחתי את העור, החור שלה נגלה לעיני. רכנתי קדימה והתחלתי ללקק לה את החור, אוספת הרבה רוק מפי ושולחת אותו הלאה עם לשוני, מנסה להרגיע אותה ככל האפשר. אחרי דקה בערך התחלתי להרגיש שהמאבק נפסק וראיתי בצד מבטי את הזנב תלוי באוויר מידה של יולי . גניחות עמוקות השתחררו אל האוויר, "יול...למה...אבל את יודעת...אההההה....את יודעת שזה...אהההה...סוגר לי...את המוח...הליקוקים האלה".

"אני מכירה אותך קטנה שלי", אמרה לה יולי ברוך וליטפה את ראשה.

המשכתי ללקק את החור של מיצ, גורמת לה לגנוח עוד יותר חזק, כשפתאום שמעתי את יולי קוראת מעלי, "נראה לי שזה מספיק, חנית. הזנב יוכל להיכנס בדחיפה אחת עכשיו".

שמעתי את מיצ עוד מנסה להתנגד בגוף רפה, "יול….אהההה...בבקשה לא", ובניגוד לדברים שאמרה היא הבליטה את ישבנה עוד יותר לכיוון פני, החור שלה נפער מולי.

"תמשיכי לאחוז בישבן שלה פתוח כמו שעשית עד עכשיו", פנתה אלי יולי. המשכתי לאחוז ולפתע ראיתי את יולי מכוונת את הזנב לפתח החור של מיצ. החלק הקשיח היה כסוף ונוצץ וכבר התחיל להיבלע בחור של מיצ. יולי הפעילה לחץ נוסף על הזנב והוא החליק פנימה...שמעתי את מיצ גונחת מעלי, כמה טיפות מהכוס הבלונדיני שלה נחתו על הספה מתחתיה.

יולי נתנה לי יד ועזרה לי לעבור לעמידה. שתינו הבטנו על מיצ הרגועה והמגרגרת מחרמנות, שמילמלה לעבר יולי "תודה יולללל אניאוהבתאותך תודה תודה". יולי רכנה אל החתולה שלה ונתנה לה נשיקה קטנה על השפתיים. היא נעמדה ואמרה לי בשקט, "מאבקים תמיד מעייפים אותה, עכשיו היא תירדם", והוסיפה "עשית עבודה טובה" ונישקה אותי על הלחי. חייכתי חיוך קטן ופנינו שתינו אל עבר חדר השינה, לא לפני שעצרנו לבדוק מה שלום ברקי.

ברקי הביטה בשתינו בעיניים גדולות והחלה להזיז את ישבנה מצד מצד, אך הפעם, ראיתי, שלא היה זנב בישבנה. "איפה הזנב שלה?" שאלתי בעודי מקבלת ליקוקי שוקיים מברקי. "אה הוא כאן על השולחן. צריך להחזיר אותו למקום. פשוט מיהרתי אליך ואל מיצ".

"את רוצה...אולי...שאני אעזור גם עכשיו?", שאלתי בהססנות. היא השיבה לי בחיוך "ברקי כמעט ולא נאבקת, אבל אם את ממש רוצה…".

"ברקי. זנב!", אמרה לה יולי בהתלהבות, וברקי מיד שכבה על חזה הקטן והרימה את ישבנה כלפי מעלה, מתמקמת להחזרת הזנב למקומו.

התכופפתי על ברכי מול ישבנה של ברקי ושלחתי את לשוני לחור הפתוח והמעט נפוח שלה, החדרתי אותה קצת פנימה וליקקתי. "הווווו ידעתי שאת נחמדה! אהההההההה!!! ידעתי...ידעתי!", גנחה ברקי בהנאה. לאחר כמה ליקוקים יולי אחזה בראשי, משכה אותו אחורה בעדינות ולחשה באוזני "תישמרי קצת אנרגיות לכיף האמיתי", וקרצה לי.

לאחר מכן ראיתי אותה אוחזת בזנב השחור הקטן של ברקי, לוחצת אותו אל החור שלה ודוחפה פנימה בעדינות. כאשר הוא היה כולו בפנים ברקי נאנחה וכשכשה בו לעומתנו. יולי ליטפה את ישבנה, איחלה לה לילה טוב ונישקה אותה על ראשה.

יולי אחזה בידי ועזרה לי לעבור לעמידה. התחבקנו והיא לחשה באוזני, "מוכנה כבר לכיף האמיתי?". הסמקתי והשבתי, "הייתי מוכנה כבר מלפני שעה".

היא אחזה במותני והלכנו כך, מחובקות, לחדר השינה…

 

המשך יבוא...

לפני 7 שנים. 25 באוגוסט 2017 בשעה 4:41

הדלת נפתחה ולסתי נשמטה קצת מהלם. "הממ, זאת...הכלבה שלך?", שאלתי במבוכה והצבעתי לעבר הבחורה הערומה שהייתה על ברכיה וניגשה לרחרח את רגלי. "כן….והיא כלבה טובה כל כך! נכון ברקי (barki)?! נכון חמודה?!", יולי דיברה אל ברקי בקול ילדותי ואוהב , גירדה לה קצת את הראש וליטפה את לחייה.

ברקי הוציאה לשון ונבחה בתגובה, בהתחלה לכיוונה של יולי ואז לכיווני. היא הביטה עלי בעיניים כחולות גדולות, גבה התקמר וישבנה הובלט כלפי מעלה, בין פלחי ישבנה יכולתי להבחין ב...זנב? היה לה זנב? כן...מסתבר שהיה לה זנב. המשכתי להיות בהלם. היא הניעה את ישבנה מצד לצד, קשקשה בזנבה ואמרה ליולי בקול קטן, צרוד, מתלהב, "מי זאת מי זאת מי זאת??? יול אני רוצה לשחק איתה! היא נראית נחמדה כל כך!", היה לה מבטא אמריקאי.

יולי הביטה אלי במבט מתנצל ואמרה לברקי, "לא ברקי...היא...משחקת רק איתי". היא פנתה אלי בשקט והוסיפה "חנית, את יכולה ללטף אותה אם את רוצה". הנהנתי וחייכתי חיוך קטן. מצד אחד הרגשתי שנקלעתי לסיטואציה מאוד מוזרה ולא שגרתית ומצד שני הבחורה-כלבה הזאת משכה אותי. רציתי...ללטף אותה.

היה לה עור שזוף במקצת ושיער שחור כמו הלילה, עם העיניים הכחולות שלה היא הזכירה לי כלב האסקי יפה. ניגשתי אליה בהססנות ושלחתי את קצות אצבעותי לעור הרך שעל גבה. העברתי את אצבעותי על גבה הלוך ושוב והיא כשכשה בזנבה לעומתי.

יולי ניגשה לשולחן בסלון והניחה את הקסדה שלה עליו, כשלפתע ראיתי עוד בחורה ערומה מגיחה מתחת לשולחן במבט מנומנם ובהתפתלות חתולית אטית. היא חיככה את ראשה הבלונדיני ברגל של יולי, אמרה "מיאו" חלוש וחיכתה לתגובה של יולי. "אה, הנה את מיצ, חיפשתי אותך קטנה", יולי אמרה ברוך למיצ החתולה ורכנה לעברה. היא העבירה את קצות אצבעותיה על קדמת צווארה הלבן של מיצ ועלתה עם האצבעות לגרד את ראשה, וכשהפסיקה, הספיקה מיצ לתפוס את אחת מאצבעותיה ולנשוך חזק. "אייי!", קראה יולי בהפתעה וצחקה. היא פנתה אלי ואמרה, "ממיצ תיזהרי יותר, בסדר?". "בסדר", אמרתי. ניסיתי עדיין להתרגל לנוכחות של כל הבחורות-כלבות-חתולות האלה במרחב שלי.

"אבל למה יול...למה את אומרת לה להיזהר ממני?", שאלה מיצ בקול מתפנק והתגלגלה על גבה. הצצתי בזהירות אל עבר הבחורה-חתולה, וראיתי שמקרקפתה הזדקרו זוג אוזני חתול לבנות-ורודות. עורה היה בהיר מאוד וכל גופה קימורים יפים.

"כי את שדה קטנה, זה למה", ענתה לה יולי, שולחת כף יד לליטוף אל בטנה העגלגלה והחשופה, מה שגרם למיצ לגרגר גרגורי הנאה מגרים. גרגורי ההנאה ומראה ערוותה החשופה והבלונדינית של מיצ שלחו חצים לדגדגן שלי והרגשתי אותו פועם ללא הפסק, לא מאמינה על עצמי שככה התגריתי.

יולי הפסיקה ללטף את מיצ תוך שאלת תהייה על למה היא לא רואה את הזנב של מיצ עליה, מיצ התחמקה ממנה מהר וברחה מידיה. יולי משכה כתפיים לעומתה וניגשה אל ברקי ואלי. היא התכופפה לצד הכלבה ,העבירה את ידה על בטנה ואמרה "נראה לי שהגיע הזמן לטיול קטן". "ווף!!! כן כן טיול...תודה יול", קראה ברקי בהתלהבות.

יולי חיבקה את מותני ואמרה לי, "אני חייבת לצאת עם ברקי לטיול כי היא צריכה להתרוקן. אחרי זה כולי שלך". "טיול? בחוץ?", שאלתי בתמיהה. "כן, טיול בחוץ, הקפה קצרה של הבית ואנחנו חוזרות", ענתה לי יולי, והוסיפה בקריצה "אל תדאגי, זו לא פעם ראשונה שאנחנו עושות את זה".  הנהנתי בהבנה ונתתי לה נשיקה קטנה על השפתיים.

יולי חיברה רצועה לקולר שעל צווארה של ברקי והובילה אותה אל מחוץ לדלת לאחר שפתחה אותה. בפתח הדלת יכולתי לראות את יולי שולפת את זנבה של ברקי מבין עכוזיה, ויכולתי לשמוע את ברקי גונחת בהכרת תודה, מה שגרם לדגדגן שלי לפעום עוד יותר חזק.

אחרי שיולי והכלבה יצאו שלחתי אצבע אל מפשעתי והסטתי את התחתונים שלבשתי, רציתי להרגיש מה קורה לי שם למטה. לחצתי אצבע אחת אל שפתי הפנימיות ובהפתעה גמורה היא החליקה פנימה אל תוכי, מה שגרם לי להיאנח ולפתוח את עיני בפתאומיות. הוצאתי את האצבע הרטובה מתוכי וישבתי על כיסא ליד השולחן בסלון….

 

המשך יבוא…

לפני 7 שנים. 24 באוגוסט 2017 בשעה 5:13

כל הסיפור של יולי ושלי התחיל מכך, שחברים שלי הזמינו אותי לשבת איתם בפאב בערב שישי אחד של הקיץ. אחד מהחברים הזמין ידידה שלו מהעבר, מתקופת הצבא, שתצטרף אלינו. לידידה שלו קראו יולי.

יד המקרה כיוונה, ורוב הערב ישבתי מול יולי. הגנבתי אליה הרבה מבטים וניסיתי לבחון אותה בנונשלנט. היא הייתה מהממת בעיני- שיערה היה ג'ינג'י וקצר, נמשים היו זרועים על פניה, עיניה היו ירוקות כהות וגופה היה שרירי מעט. היא הייתה גבוהה. הקסדה שלה הייתה מונחת לידה על השולחן, מה שהעיד על קטנוע או אופנוע. ככל שבחנתי אותה יותר ויותר וראיתי איך היא מדברת עם אחרים הרגליים שלי רעדו יותר. היא הקרינה רוגע וביטחון, אפילו סמכותיות, והייתה מאוד נחמדה לכולם. המחשבות שעברו לי בראש בעודי מסתכלת עליה היו על רכות השפתיים שלה והנמשים שלה- מעניין אם הם בולטים מעל העור כשמלטפים אותם…. "אממ, היי...אני יולי", יולי פנתה אלי והסבה את תשומת לבי בנגיעה קלה על אצבעותי. לבי קפץ בקרבי וכל הנונשלט-לכאורה שלי נמוג כלא היה, "אהה..א..היי, היי, אני חנית".

"חנית? את דוקרת אותי במבטים שלך כל הערב", יולי אמרה בחיוך פלרטטני.

"אה...סליחה...סליחה, ממש לא התכוונתי", הרגשתי את הלחיים שלי עולות באש והשפלתי מבט. ניסיתי לנשום. למה אני כל כך מתרגשת מבחורה שאני לא מכירה?

"למה את מתנצלת? זה נעים לי, תמשיכי", יולי צחקה לעברי ונגעה עוד קצת באצבעות כף ידי.

"אה, אוקי...אז...אני אמשיך", אמרתי בשקט והמשכתי להביט בפניה היפים של יולי.

מהרגע שיולי פנתה אלי נסגרנו שתינו בעולם משלנו, עולם של מבטים, נגיעות קלות על הידיים ומתח מיני מורגש. לאחר זמן מה ומספר לא מבוטל של כוסות מוחיטו, התחלתי להרגיש את השלפוחית שלי לוחצת. התנצלתי בפני יולי והלכתי לשירותים, מסוחררת, יותר מנוכחותה של יולי מאשר נוכחות האלכוהול בדמי.

כשחזרתי לשולחן נוכחתי לדעת שאין לי כיסא, הפאב היה עמוס עד אפס מקום ומישהו כנראה גנב לי את הכיסא. יולי ראתה שאני מתנדנדת על העקבים שלי וקצת מדוכדכת מזה שלקחו לי את הכיסא ואמרה לי, "היי חנית, חבל שתהרגי את הרגליים שלך על העקבים האלה, בואי, שבי על הברכיים שלי", וטפחה על ברכיה. מצמצתי בעיני כלא מאמינה, לבי האיץ והתחלתי להרגיש פעימות לא רצוניות באזור המפשעה שלי. בלעתי רוק וסירבתי בנימוס, "לא, אני אכאיב לברכיים שלך, אני לא רוצה להכאיב. אני אמשיך לעמוד כאן".

"את לא תכאיבי לי, את כזאת קטנה. בואי שבי מצחיקה אחת", יולי משכה אותי משיכה קלה בידי וקירבה אותי אליה.

נעתרתי להצעה שלה והתיישבתי על ברכיה, מסדרת את השמלה שלבשתי ומרגישה חשופה יותר מדי. "נוח לך עכשיו?", היא שאלה אותי בלחישה על אוזני.

"כן, מאוד", עניתי לה ובלעתי רוק, מתנשמת ומתרגשת.

יולי התחילה לעסות את גבי ולהרגיע אותי קצת, היא הרגישה שהייתי מתוחה. נאנחתי בהקלה, היא עשתה את זה כל כך טוב. רציתי שהיא תמשיך לעסות אותי לנצח. היא המשיכה בשלה, הידיים שלה טיילו על מותני והעבירו בי צמרמורת. "'העור ברווז' שלך דוקר אותי, זה מצחיק. הריגוש שלך סקסי, מתוקה". סובבתי לכיוונה את ראשי, רכנתי לעבר פניה ונתתי לה נשיקה על צד פיה. מהר מאוד היא הרימה את כפות ידיה לצווארי והידקה אותן, גורמת לי להיחנק מעט, שלחה את לשונה החמימה לעבר שפתי וליקקה את שפתי התחתונה והבשרנית. לנוכח לשונה פתחתי את פי ונתתי ללשונה לחדור אותו. שקענו בתוך נשיקות חמימות ורטובות, לא הרגשנו איך הזמן עבר ואנשים מסביבנו כבר הלכו. "לא בא לי שזה ייגמר", לחשתי בייאוש ניכר.

"זה לא חייב להיגמר, חנית המתוקה. בואי נעוף מפה", היא אמרה ותקווה ניצתה בלבי.

ירדנו שתינו מהכיסא, ברכנו את שאר החברים שנשארו לשלום ויצאנו מהפאב. "איך את עם אופנועים?", שאלה אותי יולי בהרמת גבה וחיוך. "מתה על אופנועים", עניתי במבט מצועף. הלכנו כמה מטרים והגענו לאופנוע הכבד של יולי, התחלתי להרגיש רטט בין רגלי מרוב התרגשות. יולי שלפה קסדה שהייתה קשורה מאחורי האופנוע והלבישה אותה על ראשי, הידקה אותה ונתנה לי נשיקה. חייכתי ונשמתי מהר וחיכיתי שהיא תעלה על האופנוע.

"קפצי", היא אמרה לי אחרי שהיא עלתה על האופנוע ונתנה לי יד מייצבת בעודי מתמקמת מאחוריה. "חבקי את המותניים שלי אם את חוששת מהנסיעה", היא הציעה.

"אני אחבק, אבל בלי החשש", אמרתי והושטתי את ידי אל עבר מותניה הדקות והשריריות.

אחרי נסיעה של רבע שעה הגענו לביתה של יולי, באזור שקט, קצת מחוץ למרכז. היא התגוררה בבית פרטי עם חצר קטנה ומטופחת.

ירדנו מהאופנוע והתנשקנו. התקדמנו בנשיקות אל עבר דלת ביתה, היא שלפה את המפתח ובין נשיקה לנשיקה היא אמרה לי "מקווה שאת לא אלרגית לכלבים או לחתולים. אני מגדלת חתולה וכלבה".

"אממ לא, אני לא אלרגית. אני אפילו אוהבת...כלבים וחתולים", השבתי בשקט. כבר הייתי להוטה להרגיש את יולי מתחת לבגדים שלבשה.

יולי הכניסה את המפתח לחור המנעול ומיד יכולנו לשמוע שריטות מעבר לדלת ונביחות התלהבות. "זו הכלבה שלי מעבר לדלת. אל תפחדי ממנה, היא לא נושכת", חייכה אלי יולי ופתחה את הדלת….

 


המשך יבוא…

לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 5:02

מאחר והזין של המתבכיין עמד קשות ולא הראה סימנים של נפילה, החלטתי להשתמש בו כמתלה לחוטיני שהחזקתי בידי. תליתי חוטיני אחד על הזין שלו...ואז עוד אחד...ועוד אחד. הוא הסתכל על פני במבט מתחנן וגנח "פאאאאאק" עמוק. "זה לא יצליח לך, אני רואה שאתה מנסה אותי", אמרתי בחיוך, "וחבל אם הזין שלך יצנח וכל התחתונים שלי ייפלו לרצפה, נכון?". "אז...אז...גם אסור לי לגמור וגם אסור לי לצנוח?! משוג..."- קטעתי אותו בסטירה על כל לחי, מה שגרם לו לטלטלה, התנדנדות קטנה על עקביו ומשיכה עזה בזין העומד והקשור שלו. "איייה זה כואב!!!!!! זה כואב אפרת תשחררי אותי תשחרי אותי!!!!! תשחר....אההה! פאק! תשחררי...".

שלפתי אטב ירוק מהפטמה שעדיין לא שחררתי ותליתי באמצעותו איזו חולצה סחבה שהוא נוהג להסתובב איתה בבית. הוא צווח ובכה, ואני ליטפתי את פטמתו הכואבת, מה שגרם לו להתייפח עוד יותר. העפתי מבט אל עבר הזין שלו והמתבכיין אמר לי "את תראי שאני לא אפיל את התחתונים שלך לרצפה". השבתי לו ב"נחכה ונראה" וחתמתי את דברי במכה קטנה על הזין, מה שגרם לו להתכווץ ושוב להימתח על החבל שקושר אותו. הוא פשוט לא יודע לעמוד בשקט במקום!

לאחר מכן תליתי עוד חולצות ומכנסיים של המתבכיין, בעיקר חולצות ומכנסיים שהוא ישן איתם. שלפתי אטב-אטב מהאטבים האדומים שבירכיו הפנימיות, מה שגרם לרגליו לרעוד. הפעם הוא כבר למד לשמור על עצמו ולא התפתל בפראות- זה כל מה שביקשתי, איפוק. מכיוון שהוא התאפק כל כך יפה ולא השתולל העברתי את כפות ידי החמות על רגליו, ליטפתי אותו, ועליתי לאט לאט לביצים שלו, העברתי את אצבעותי על האטבים והסתכלתי עליו במבט מתגרה.

"נשארו רק האטבים על הביצים שלך. כל כך חבל...אנחנו עוד מעט מסיימים", אמרתי למתבכיין. "אני אגיד לך 'תודה' על כל אטב שתוציאי ממני, רק תוציאי כבר בבקשה, אפרת. אני מת כבר...", בכה לי המתבכיין. "מת כבר למה?", שאלתי. "מת לזיין לך את הצורה", הוא ענה לי בארשת חרמנות. "ונראה לך שזה מה שיקרה אחרי שנסיים כאן?", שאלתי בגיחוך. "כ...כן..אחרת למה....למה את רוצה שהזין שלי ימשיך לעמוד?", המתבכיין שאל במבוכה. "אחרי שנסיים תגלה למה", ליטפתי את לחיו וצבטתי קצרות את אפו.

רציתי לתלות את החוטיני שנותר אז הורדתי זוג אחד מהזין של המתבכיין ושלפתי 2 אטבים כחולים מהביצים שלו. שמעתי אותו צווח "תודה אפרת!". תיקנתי אותו, "'תודה אפרת הכובסת המהוללת', עכשיו תגיד אתה". "תודה אפרת הכובסת המהוללת! פאק!!! אהההה". תליתי את התחתונים על החבל ועברתי לזוג הבא- הורדתי אותו מהזין של המתבכיין ושלפתי עוד 2 אטבים מהביצים שלו. הוא שוב צווח "תודה אפרת הכובסת המהוללת", ותיקנתי אותו- "תודה אפרת מאלפת העצלנים". "תודה אפרת מאלפת העצלנים! המממ אייי!!! פאק". תליתי גם את הזוג הזה ועברתי לזוג התחתונים האחרון לתלייה. הורדתי אותו מהזין של המתבכיין, שלפתי עוד 2 אטבים מהביצים שלו, ושמעתי אותו שוב צווח, "תודה אפרת הכובסת המעלפת תודה אפרת תודה תודה איייה!!!!", ותיקנתי אותו- "תודה אפרת מלכת הזרגים". "תודה אפרת מלכת הזרגים!", הוא השיב לי בזין רותח ופה מרייר, ואני כבר הרגשתי את התחתונים שלי עולים על גדותיהם.

כשסיימתי לתלות את החוטיני שלי כבר לא נשארה יותר כביסה לתלות, אך נותר עוד זוג אטבים אחד על הביצים של המתבכיין. שלפתי אותם מהביצים שלו ושמעתי אותו צווח שוב, "תודה אפרת המאלפת של הזין שלי! פאאאאאאאאק!!!!!!!". כתגובה לצווחתו הדגדגן שלי רקד בתחתוני הרטובים ואני הלכתי משם לרגע לשירותים. בשירותים הורדתי את מכנסי ואת התחתונים שלי. הם באמת היו מוצפים והתכוונתי להשתמש בהם על המתבכיין.

חזרתי לחדרון הכביסה והגפתי בחזרה את התריסים. שמעתי אותו נאנח בהקלה, מזיע ומותש. שחררתי את הזין שלו ואת פרקי ידיו מהקשרים ועיסיתי אותם מעט. הוא הסתובב וצנח אל הרצפה כשגבו נשען על הקיר והביט בי בהכרת תודה, הזין הממושמע שלו עדיין עומד. הוא הביט בי מלמטה במבט מצועף ואמר לי "היי..את...את בלי תחתונים. בא לי לזיין אותך". "שום זיונים לא יהיו פה היום, המקסימום שיהיה זה זה-" וזרקתי על פניו את תחתוני הרטובים. "אוייייי פאק!!!", שמעתי אותו נאנח וראיתי את הזין שלו נמתח עוד. "קדימה, לקק את הרטיבות שלי מהתחתונים ותאונן. רק ככה מותר לך לגמור". ראיתי אותו מתנשם מהר ומבט של חרפון עבר לרגע על פניו...הוא התחיל ללקק את הרטיבות מהתחתונים שלי כאילו הוא מלקק גלידה נמסה- מהר מהר, ותוך כדי שפשף חזק את הזין שלו. המראה שלו עושה את מה שאני אומרת לו שיגע אותי אז החלטתי להפר את ההוראה שלי ופשוט לדחוף את הכוס שלי על פניו. אחזתי חזק באדן החלון הפנימי והתחככתי חזק על פניו. הוא שלח לשון חמימה ,ליקק מהר את הדגדגן שלי ואת השפתיים הפנימיות. ליקק וינק...ליקק וינק...ואני הרגשתי גלים חמימים עולים בי. החלטתי להסתובב עם ישבני על פניו. הוא ליקק לי את החור מהר ומענג ואני גנחתי בפראות, כבר על סף אורגזמה, ואמרתי "עכשיו...עכ...שיו אתה גומר". בתגובה הרגשתי גניחה אל החור שלי וליקוק אינטנסיבי יותר...אצבעו נשלחה אל הדגדגן שלי ושפשפה ואני רכנתי אל הזין שלו, אחזתי בו חזק והנעתי את ידי למעלה ולמטה. בעודי מתפרקת באורגזמה אדירה שמעתי אותו ממלמל אל החור שלי "אוי פאק אוווו פאק מה עשית לי אני גומר כמו כלב...אני גומר עכשיו... עכשיו עכשיו!!!". המתבכיין בכה אחרי שהתפרק, כל גופו זרמים ורטט. אני התכופפתי על ברכי לצדו והמשכתי לאחוז בזין שלו, הידקתי את אחיזתי וסחטתי כל טיפה שנשארה בו, מה שגרם לו להשתנק ולגלגל עיניים.

 

ישבתי לצדו של אפי המתבכיין, צחקתי צחוק משוגע ולחשתי לו באוזן "עכשיו, מי תולה כביסה כשאני מבקשת ממנו לעשות את זה?" , "אני, אפרת מלכת הזרגים המשוגעת, אני", הוא הביט בי במבט רך וענה לי באפיסת כוחות.

 

-הסוף-

 

 

(ואם תהיתם, אז אפרת ואפי הפכו לזוג ועברו לבית במושב. לא משנה כמה ניסו, מייבשי הכביסה שקנו תמיד התקלקלו ולכן נאלצו תמיד לתלות את הכביסה לייבוש באופן ידני. אפי תולה את הכביסה של אפרת ושלו, וגם את זו של הצעצועים האחרים של אפרת כאשר היא מבקשת ממנו, עד עצם היום הזה.

נ.ב. "האינקוויזיציה הספרדית" הפכה למשחק האהוב עליהם)

לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2017 בשעה 16:59

את הבוקסרים הרטובים של המתבכיין תליתי על חבל הכביסה באמצעות האטבים הצהובים שהיו על שפתיו ותנוכי אוזניו. כששיחרתי את שפתיו הוא הביט בי במבט חולם, העביר לשון בתנועת ליקוק מהירה על שפתיו הכואבות ומלמל לעברי "ת...ודה תו...דה תוד...ה". הוא השאיר את פיו פתוח כי שפתיו היו נפוחות וריר החל לנזול מפיו. אמרתי לו שיסגור את הפה כי אם הוא ילכלך את הרצפה בנוזליו, הניקוי יהיה עליו. וליתר דיוק, על לשונו. לשמע אזהרתי הוא סגר במאמץ את פיו, בלע רוק ודמע עוד קצת.

הגיע תורן של החזיות שלי לתלייה וחשתי שהאטבים הכחולים יתאימו לכך במיוחד.  שלפתי 2 אטבים כחולים ממש מתחת לקצה הזין שלו, ומיד אחרי ששלפתי אותם הוא התפתל וצרח "אההההה!", מנענע את הזין שלו לכל עבר. "רק התחלנו, אפי", אמרתי לו בעודי לוחצת על האיזור הצבוט מאטבים, מה שגרם לו לנשום מהר ובחדות. "אפרת, בחיי שאת משוגעת, בבקשה תפסיקי! אני אתלה כביסה אני אתלה כביסה...בבקשה תפסיקי". עניתי לו בגיחוך קל, "אני משוגעת? אתה זה ששיגעת אותי יא בכיין. ואם לא הצלחת להבין את זה עד עכשיו, אני לא אפסיק עד שכל הכביסה תהיה תלויה על החבל". 

שלפתי במהירות מהזין שלו עוד 2 זוגות אטבים, והוא כולו כרית מתפתלת מכאבים ומריירת לידי. תליתי את שאר החזיות בקור רוח. "אה שכחתי את חזיית הספורט", אמרתי ושלפתי את זוג האטבים הקרוב ביותר לבסיס הזין של המתבכיין, מה שגרם לו לרצות ולנסות לחפש את הקיר הקרוב והקר ביותר ולהיצמד אליו.  הוא עמד בפינה שבין 2 קירות, גבו היה מופנה אלי ואמר לי ביבבות "אני לא זז מפה יותר! את לא תצליחי להזיז אותי!".  צחקתי בשקט וחשבתי לעצמי בראש "חכה ותראה שאצליח". 

הלכתי לכמה רגעים למטבח, שלפתי מהארון צנצנת של שמן קוקוס וטבלתי את אצבעותי בשמן, חיככתי את ידי זו בזו ויצרתי מעטה דק של שמן על כפות ידי. חזרתי אל חדרון הכביסה, נדחקתי אל גבו של המתבכיין ואחזתי עם כפות ידי המשומנות בזין הכואב והפועם שלו. התחלתי לשפשף את הזין שלו מלמעלה למטה, והוא התחיל לגנוח כתגובה למעשי ובכה, "אבל למה זה נעים לי?! למה?! את לא תצליחי להזיז אותי, את לא...את לא תצ....את לא תצליחי....את לא תצליחי...את לא...אהההההה! אהההה! את...לא...פאק!!!!", ואז הצלחתי להזיז אותו מהפינה כשאני אוחזת בזין הפועם שלו בידי וממנו אני גוררת אותו לעמוד לידי. רגליו רעדו, ראיתי על פניו שהוא קרוב לאורגזמה, ואמרתי לו בלחישה אל האוזן "אתה ממש לא גומר עכשיו". בתגובה הוא יילל וניסה לחפש את ידי עם אגנו, כאילו ניסה לדפוק את האוויר. הסבל שלו והצורך הדוחק שלו הרטיבו אותי מאוד, אך הרגשתי צורך להמשיך במלאכת תליית הכביסה.

חתכתי חתיכת נייר טואלט, ניגבתי את הזין שלו מהשמן וראיתי את עיניו מתגלגלות בתגובה. שחררתי מעט מהחבל שקשרתי סביב לפרקי ידיו, העברתי את החלק המשוחרר דרך לולאת ברזל שביצבצה מהקיר, ליד החלון, וקשרתי את את אותו חלק משוחרר מסביב לבסיס הזין של המתבכיין. "עכשיו אני באמת לא אצליח להזיז אותך", אמרתי אחרי שסיימתי לקשור אותו, והוא ייבב כתגובה.

"אוי תראה, יש לי עוד מלא זוגות חוטיני לתלות!", פניתי למתבכיין והחזקתי את החוטיני מול פניו...

 

 

המשך יבוא...

 

לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2017 בשעה 6:58

הגענו לחדרון הכביסה המוגף בתריסים. מכיוון שחבל הכביסה נמצא מחוץ לחלון הייתי חייבת לפתוח את החלון לרווחה.

"למה?! למה את פותחת את החלון?!?!", שאל אותי המתבכיין. הבטתי בו במבט מרוגז והשבתי "למה?! כדי לתלות את הכביסה!". פתחתי את החלון לרווחה וקרני השמש נפלו על גופו הנעוץ באטבים.

"אבל!, אבל אבל...." הוא התחיל להתבכיין ולהתלונן. "סתום", אמרתי, שלפתי בוקסר רטוב ממכונת הכביסה, גילגלתי אותו לכדור ודחפתי אותו טוב טוב לפיו של הבכיין. ברגע שעשיתי זאת הוא פער את עיניו בבהלה ועיניו בהו בקדחתנות החוצה מחשש שמישהו יראה אותו כך. כנראה שהאדרנלין מהפחד עשה במתבכיין את שלו כי הזין שלו הזדקר עוד יותר. הסתכלתי עליו וגיחכתי.

שיחררתי אטב אחד מפטמתו כדי לתלות את הגופיה הורודה האהובה עלי, וברגע ששיחררתי הוא החניק זעקה אל הבוקסר הטחוב בפיו. הוא נשם במהירות ועצם את עיניו בחוזקה. העברתי אצבע על פטמתו הכואבת , לחצתי עליה ומשכתי אותה. הוצאתי את הבוקסר מפיו ושמעתי אותו מתחנן בקול חלש "בבקשה ממך, בבקשה! זה כואב לי. בבקשה תפסיקי, אני אעשה הכל!". בתגובה לתחנוניו שיחקתי עם האטב שעל אפו ושיחררתי אותו. הוא זעק בכאב ומיצמץ בעיניו. החזרתי חזרה את הבוקסר לפיו המרייר.

לפתע במרפסת שבבניין ממול הופיע שמעון הנמר עם מטאטא ביד. שמעון הנמר היה ערס לייט, חמוד, אחד כזה שתמיד שואל מה שלומך. הוא הסתכל עלי, הניד בראש וצעק "אההה אפרת! מה המצב??". "הכל טוב נמי, תולה כביסה, אתה רואה...מה איתך?". "פסדר פסדר עושה ניקיון שהאישה תהיה מרוצה". הבטתי על הכרית הבכיינית שלידי ואמרתי לו בחיוך, "יש לך מה ללמוד משמעון, אתה רואה". הוא הנהן במרץ והתנשם במהירות, נבהל מהנוכחות של שמעון מולנו. 

אחרי כמה רגעים שמעון נעצר, הניח כף יד על מצחו וצמצם את עיניו. עיניו קלטו את הבכיין עומד בפינת החדר. "אפי יא גנוב! מה אתה עושה שם?", צעק לו שמעון. צעקתי לשמעון בחזרה "אתה לא מאמין שמעון, אבל אפי התקבל לתפקיד בהצגה על האינקוויזיציה הספרדית ואני עוזרת לו להתאמן לתפקיד. רוצה לראות?". "בטח יא מצחיקה!", צעק לי שמעון בחזרה. הוצאתי את הבוקסר מפיו של המתבכיין ושלפתי 2 אטבים במהירות מהביצים שלו. הוא מיד זעק זעקה קורעת לב והתחיל להתקפל. נתתי לו 2 סטירות- סטירה על כל לחי וייצבתי אותו בחזרה. שמעון מחא כפיים בהתלהבות וצעק "וואו!!! ממש האמנתי לזה יא גנוב! שיהיה לך בהצלחה אפי. הסוף ללשכב על הספה כל היום, הא?", שמעון קרץ לנו ,נכנס חזרה לביתו ונופפתי לו לשלום.

החזרתי את 2 האטבים ששיחרתי מהביצים של המתבכיין בחזרה לביצים שלו וצפיתי בו מתקפל קצת ונושם מהר, מתאפק שלא לבכות. לאחר דקה הוא התחיל לדמוע ופניו התעוותו. פניתי אליו, ליטפתי את לחייו הבוערות ואמרתי בקול רך "אני יודעת שקשה, אבל תראה כמה כביסה עוד נותרה לי לתלות. תיאלץ להחזיק מעמד עד אז". ליטפתי מעט את קצה הזין הזקור שלו והרגעתי אותו. התנתקתי לרגע מהקצה ואגנו כבר התחיל לבלוט קדימה ולחפש את ידי בחזרה. "נראה שמישהו פה נהנה, הא?". הוא הנהן לחיוב בתגובה וחייך חיוך קטן, עצם את עיניו ונשם בכבדות. נדמה היה לי שנגמרו לו התלונות...וגם המילים....

 

 

המשך יבוא....