נשכבת על המגבת ופותחת ספר, השאגה של הגלים הופכת לרעש רקע מונוטוני ופריך כמו שאני מדמיינת המון באצטדיון כדורגל. אני משכלת רגליים על מיטת השיזוף ובזווית עיניי רואה את הברך שלי.
אני מנמיכה מעט את הספר ומחניקה חיוך כשאני רואה את הסימנים הכחולים על הברכיים. עדיין בוהה בספר, אבל מאחורי משקפי השמש הכהים הראש שלי כבר מוצף בו ובמאורעות אתמול בלילה. החיוך שאני מנסה לבלוע בלי הצלחה נמתח ומדביק את שאר הגוף שלי ואני מתרפקת לאט, מעט על כיסא החוף כשאני מרגישה כמה איתנה האחיזה שלו עליי אפילו מרחוק.
הנפילה הדרמטית שלי מטה לתהומות היררכיית הכוחות בנינו היא פתאומית. צניחה חד משמעית על ברכיי אל מולו היא כמו השתטחות לתפילה. הוא גבוה כשאני עומדת וכשאני על ברכיי הוא האל שלי, שם הוא אל ללא ומלא רחמים, לסירוגין. כשאני צוללת למטה - הכל נהיה צלול באמת. אני לא משתמשת בראש שלי יותר.
את חבטת הברכיים ברצפה אני מרגישה בתוך הנשמה שלי, כמו קליק של חגורת בטיחות. הוא חגורת הבטיחות עכשיו, ותהיה התנגשות, יהיה פיצוץ, הכל ישרף סביבנו עוד מעט. הכל ילקח ממני - אבל לא הוא. הוא. חגורת. הבטיחות. ואני סומכת עליו שאצא שלמה מהתופת הממכרת שהיא כל כולה הרעב שלו לייללות התבוסה והכניעה שלי. הסלעים שהוא מגלגל החוצה מהמוח שלי כדי לפנות מקום לעצמו, נראים פחות כבדים כשהוא מחזיק אותם.
אני כמו ציור יפה, חשבתי לעצמי על החוף כשהתיישבתי וסגרתי את הספר שממילא לא הצלחתי להתרכז בו כרגע, מנקה את החול מהברכיים הורודות סגלגלות שלי ואז אוספת את השיער, משרבבת שפתיים. אני ציור יפה של צייר מוכשר, שאחרי שהוא מפיל אותי מהרגליים הוא מרים אותי לחדר ומניח את הקנבס שאני במיטה על הבטן, ומצייר עליי בעלות יוקדת. חד משמעית. מכה בי שורשים משלו עם חגורה או עם הידיים הגדולות שלו. משאיר טביעות יד. כמו חתימת דיו על קניין רוחני.
כשהחולות רכים תחת רגליי ואני נעמדת אני נזכרת איך כל מכה שלו חילחלה לי לתוך האגו, בכל צעד שאני לוקחת לגלים אני מרגישה שוב איך הכוח שלו סדק את השריון שלי בהלומות והלמות לב כמו מטרונום, עד שהוא הפך לאבק מתחתיו. ואיך מהאבק הזה אני נוצקתי נושמת לתבנית חדשה. של חפץ, של שלו, של חפץ שלו. אמנם החפץ הכי יקר בבית, אבל חפץ.
וחייכתי לעצמי כהלכתי באיטיות למים, כי נזכרתי שהוא הביט בישבן שלי ואמר 'מצב שלא תוכלי ללכת מחר לים', כי ידעתי שנתתי לכל החוף עכשיו לראות את שאר הסימנים שהוא השאיר עליי, לפני שקפצתי למים לקרר את כל מה שפתאום התחמם אצלי.
