תלוי על הצלב

"והעיר שקטה
והשמיים התכסו בעלטה
עד התהום
זו כמעט הייתה
שעת בין הערביים"

תקופה כזו של דקדנטיות נעימה. שמש הבוקר של החורף התל אביבי מזריקה בך ויטמינים שיחד עם האנדורפינים מהריצה יוצרים את הסאטלה הסאחית האולטימטיבית. עובד, שומר על כושר ועל תזונה קפדנית, ועושה מידי פעם אטנט בעבודה וקוק בערב. זה גורם לתהיות על חוק וסדר, שני חומרים מאד דומים, רק שבהשפעת אחד אתה מרגיש כמו מלך ובשני כסופר-עבד. כמובן שניתן לנחש בקלות איזה מהם מחרמן אותך. אחד חוקי אחד לא, אתה נזכר בימים שלך כסטודנט באוניברסיטה, אז יכולת בקלות לכתוב עבודה על הרצוי והמצוי בתעשיית התרופות, עם המלצה לליגליזציה של הקוק כמובן. ובעידן היפה, ובכל הפעמים שגמרת מהמחשבה על להכין לה עבודות, לכבס את גרביה ולנקות את חדר המעונות שלה, והסתפקת רק באותה הפעם ששלחה אותך לארגן לה טבק, נייר גלגול ומצית ביציאה עם חברים משותפים. הים כחול ונקי, הכאב בשרירים מענג אותך, ואתה חושב על כמה זה יפה שבני אדם יכולים לשנות את מה שכמעט הייתה שעת בין הערביים שלהם. ועל זה שזה היה אחד למיליון שבשנות השלושים המאוחרות תבוא סטודנטית כזו, יותר יפה ויותר מבריקה מעידן, שתשתמש בך כמו שלא העזת לחלום. אתה תנקה את ביתה ותנצל מגיפה עולמית כדי לעשות במקומה קורס של שש נקודות. כמה שנים אחרי, אתה תרוץ על הטיילת ותתכנן את שקיעתך. ארוחות עם חברים, אולי איזה GFE בברלין, ובעתיד הלא רחוק, שולטת AI VR. אתה חושב איך זה יהיה אם תזין לה תמונה. שלה בבגד גוף שחור בגזרת בגד ים מלא, מתאפרת בחדר האמבטיה, לבנה, נעלה, מרוחקת. ואתה על ארבע, מרחרח בעדינות את השקע שמאחורי ברכה. היא מתיזה בושם יקר ושואלת אותך מה דעתך על המתנה שהיא קיבלה מאחד הנשלטים שלה. האם מודל הNLP שלה יהיה מספיק טוב כדי להבין? אתה מקווה מאד, כי בכנות, אפילו בתרחיש הבדיוני שתגיע עוד הזדמנות כזו, קשה לך להאמין שבשלב הזה תמצא את הכוחות לשנות את המסלול ולהתמסר שוב.